## Steinsaltz on Niddah Daf 39a

###### Steinsaltz on Niddah 39a:1
[Steinsaltz on Niddah 39a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/39a:1)

ובשבעת ימי נדותה, שאין היא מוחזקת בהם כטהורה. האשה ש**ישבה לה** בתוך שבעת ימי נדותה **ולא בדקה** את עצמה בכל בוקר וערב אם ראתה דם ונטמאה בו, כנכון לעשות לאשה העוסקת בטהרות (כמבואר במשנה לעיל יא,א). בין אם לא בדקה עצמה משום ש**שגגה** (שלא ידעה שכך הוא הדין), או משום ש**נאנסה,** שלא יכלה לבדוק עצמה, או אפילו משום ש**הזידה** **ולא בדקה** עצמה — הריהי **טהורה.** שכן אין היא נחשבת טמאה אלא אם כן בדקה עצמה ומצאה שנטמאה.


###### Steinsaltz on Niddah 39a:2
[Steinsaltz on Niddah 39a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/39a:2)

אכן אם **הגיע שעת וסתה,** שביום זה חייבת לבדוק עצמה אם לא נטמאה בו, שהרי חזקה היא כי אורח נשים בזמנו בא, **ולא בדקה** עצמה — **הרי זו טמאה.** **ר'** **מאיר אומר: אם היתה** האשה **במחבא** (מסתור מפני הסכנה), **והגיע שעת וסתה, ולא בדקה** עצמה — **הרי זו טהורה,** וטעם הדבר: **מפני ש**ה**חרדה מסלקת את הדמים.** והחרדה גורמת שלא תראה דם.


###### Steinsaltz on Niddah 39a:3
[Steinsaltz on Niddah 39a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/39a:3)

**אבל** בשבעת **ימי** נקיות של **הזב והזבה,** שלא בדקו עצמם בכל יום ויום, **ו**כן ה**שומרת יום כנגד יום** (שראתה יום אחד או יומים בימי הזיבה, שדינה כ"זבה קטנה" והיא שומרת את היום השלישי בטהרה, שאם תטבול ולא תראה בו, הריהי טהורה בערב), שלא בדקה עצמה — **הרי אלו בחזקת טומאה,** שהרי הוחזקו אלה בראיית דם.


###### Steinsaltz on Niddah 39a:4
[Steinsaltz on Niddah 39a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/39a:4)

א גמרא שנינו במשנתנו כי במשך כל אחד עשר הימים שלאחר שבעת ימי נדותה, הראויים לזיבתה, הריהי בחזקה טהורה. ומבררים: **למאי הלכתא** [למה, לענין איזו הלכה] הושמעו הדברים? **אמר רב יהודה: לומר שאינה צריכה בדיקה.** ושואלים: **והא מדקתני סיפא** [והרי ממה ששנינו בסוף המשנה] **"ישבה ולא בדקה** — טהורה", **מכלל** [מכאן] שרק בדיעבד הריהי טהורה, ואולם **לכתחלה בעיא** [צריכה] **בדיקה!**


###### Steinsaltz on Niddah 39a:5
[Steinsaltz on Niddah 39a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/39a:5)

ומשיבים: **סיפא אתאן** [סוף המשנה בא] לא לענין אחד עשר הימים הללו, אלא **ל**ענין האשה ב**ימי נדה, והכי קאמר** [וכך הוא אומר]: **כל אחד עשר** הללו שלאחר ימי הנדות, הריהי **בחזקת טהרה** — **ו**לכך היא **לא בעיא** [אינה צריכה] **בדיקה, אבל בימי נדתה** — הריהי **בעיא** [צריכה] **בדיקה.** ואם **ישבה ולא בדקה,** או ש**שגגה,** או ש**נאנסה,** או ש**הזידה ולא בדקה** — הריהי **טהורה.**


###### Steinsaltz on Niddah 39a:6
[Steinsaltz on Niddah 39a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/39a:6)

**רב חסדא אמר** תירוץ אחר: **לא צריכא** [נצרך] לומר כן **אלא ל**שיטת **ר' מאיר,** ש**אמר** כי **אשה שאין לה וסת אסורה לשמש** עם בעלה, מחשש שמא תראה בשעת תשמיש. ולכך אמרה משנתנו כי **הני מילי** [אלה הדברים] אמורים דווקא **בימי נדתה** (הימים שבהם ראויה היא להיות נדה, אם תראה בהם), שאז יש מקום לחשש זה, **אבל בימי זיבתה** — אף לדעת ר' מאיר הריהי מותרת בתשמיש, שכן היא **בחזקת טהרה קיימא** [עומדת].


###### Steinsaltz on Niddah 39a:7
[Steinsaltz on Niddah 39a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/39a:7)

ושואלים על הסברו זה של רב חסדא: **אי הכי** [אם כך] הוא, שאף לדעת ר' מאיר ישנם ימים שמותרת האשה שאין לה וסת לשמש עם בעלה, **אמאי** [מדוע] **אמר ר'** **מאיר** בדינה של זה ש**יוציא** (יגרשנה) בעלה **ולא יחזיר** אותה **עולמית** (לעולם), אף אם יהיה לה לאחר מכן וסת. והרי יכול הוא בימים מסויימים לשמש אתה? ומשיבים: טעם הדבר שעליו לגרשה, משום החשש **דלמא אתיא לקלקולא** [שמא תבוא לקלקול, לראיית דם] בשעת תשמיש **בימי נדה.**


###### Steinsaltz on Niddah 39a:8
[Steinsaltz on Niddah 39a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/39a:8)

ומקשים שוב על הסברו של רב חסדא: כיצד הוא מעמיד את דברי משנתנו באשה שאין לה וסת, ו**הא מדקתני סיפא** [הרי ממה ששנינו בסוף המשנה] **"הגיע שעת וסתה ולא בדקה** — טהורה", **מכלל** [מכאן] נלמד ש**באשה שיש לה וסת עסקינן** [עוסקים אנו]! ומשיבים: **חסורי מחסרא, והכי קתני** [חסרים הם דברי המשנה, וכך יש לשנות בה]: **כל אחד עשר** שלאחר ימי הנדות הריהי **בחזקת טהרה, ושריא** [ומותרת] **ל**שמש עם **בעלה, ו**אילו **בימי נדה** הבאים אחריהם — הריהי **אסורה** לשמש עם בעלה (כשיטת ר' מאיר).


###### Steinsaltz on Niddah 39a:9
[Steinsaltz on Niddah 39a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/39a:9)

**במה דברים אמורים** — דווקא **באשה שאין לה וסת,** שבה יש מקום לחשש זה. **אבל** באשה ש**יש לה וסת** — הריהי **מותרת** לשמש עם בעלה, **ו**לענין טהרות שהיא עוסקת בהן הריהי **צריכה בדיקה.** ברם אם **ישבה ולא בדקה,** או ש**שגגה,** או ש**נאנסה,** או ש**הזידה ולא בדקה** — הריהי **טהורה.** ואולם אם **הגיע שעת וסתה ולא בדקה** — הריהי **טמאה.**


###### Steinsaltz on Niddah 39a:10
[Steinsaltz on Niddah 39a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/39a:10)

וחוזרים ושואלים על הסברו זה של רב חסדא המעמיד את דברי משנתנו כר' מאיר: **הא מדסיפא** [הרי מתוך שהסוף של המשנה] הוא שיטת **ר' מאיר** — מכאן נלמד כי ה**רישא לאו** [תחילת המשנה היא לא] כשיטת **ר' מאיר!** ומשיבים: כי כל המשנה **כולה ר' מאיר היא, והכי קאמר** [וכך הוא אומר]: **אם לא היתה במחבא, והגיע שעת וסתה ולא בדקה** — הריהי **טמאה, ש**כן **ר' מאיר אומר, אם היתה במחבא והגיע שעת וסתה ולא בדקה** — הריהי **טהורה,** וטעם הדבר: מפני **ש**ה**חרדה מסלקת את הדמים.**


###### Steinsaltz on Niddah 39a:11
[Steinsaltz on Niddah 39a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/39a:11)

**רבא אמר** הסבר אחר לתחילת משנתנו. **לומר** (ללמדנו) **ש**אם ראתה האשה דם באותם אחד עשר יום של ימי זיבה — בחזקת טהורה היא, ולכך היא **אינה מטמאה** את כל הטהרות שנגעה בהן במשך **מעת לעת** (היממה) שקדמה לראייתה זו. שאנו תולים שראתה רק עתה, ולא לפני כן.


###### Steinsaltz on Niddah 39a:12
[Steinsaltz on Niddah 39a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/39a:12)

**מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו כי **הנדה, ו**כן **הזבה, והשומרת יום כנגד יום, והיולדת** שראו דם — **כולן מטמאות** למפרע **מעת לעת.** הרי שאף שראייה זו של הזבה ושל השומרת יום כנגד יום, היא בתוך אחר עשר ימי זיבה — הריהן מטמאות מעת לעת. ושלא כהסברו של רבא! ומסכמים: אכן זו היא **תיובתא** [קושיה חמורה] על דברי רבא, ונדחו דבריו.


###### Steinsaltz on Niddah 39a:13
[Steinsaltz on Niddah 39a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/39a:13)

ומביאים הסבר נוסף בדברי משנתנו של **רב הונא בר חייא** ש**אמר** בשם **שמואל:** **לומר** (ללמדנו) **ש**האשה **אינה קובעת לה וסת בתוך ימי זיבתה.** שאין הראייה שראתה בימים הללו מצטרפת לשתי ראיות אחרות שראתה, לקבוע על פי הראיות הללו את מועד וסתה. ומוסרים כי **אמר רב יוסף,** כשנאמרו דברים אלה לפניו: **לא שמיע** [נשמעה, נמסרה] **לי** משמואל רבי **הא שמעתתא** [הלכה זו].


###### Steinsaltz on Niddah 39a:14
[Steinsaltz on Niddah 39a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/39a:14)

**אמר ליה** [לו] **אביי: את** [אתה עצמך] **אמרת** את ההלכה הזו **ניהלן** [לנו], **ואהא** [ועל ענין זה] **אמרת לן** [לנו]: אם **היתה** האשה **למודה** (רגילה) **להיות רואה** דם בכל **יום חמשה עשר (יום),** והרי זה יום וסתה הקבוע, **ושינתה** וראתה **ליום עשרים** — הן ביום **זה** (חמישה עשר) **ו**הן ביום **זה** (עשרים) הריהם **אסורין לשמש,** שיש לחשוש בשני הימים הללו שהם ימי וסתה. וכן אם **שינתה פעמים ליום עשרים** — עדיין הן ביום **זה** (חמישה עשר), יום וסתה הקבוע, **ו**הן ביום **זה** (עשרים) הריהם **אסורין** לשמש. עד שתראה פעם נוספת שלישית ליום עשרים, ותקבע בו את יום וסתה.


###### Steinsaltz on Niddah 39a:15
[Steinsaltz on Niddah 39a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/39a:15)

**ו**על כך **אמרת לן עלה** [לנו עליה] שכך **אמר רב יהודה, אמר שמואל: לא שנא** [לא שנו] בדבר זה של וסת קבוע בהפלגה של חמישה עשר ימים, **אלא** ביום **חמשה עשר לטבילתה, שהן עשרים ושנים** ימים **לראיתה, דהתם** [ששם, באופן זה] **בימי נדתה קאי לה** [עומדת היא], **אבל חמשה עשר לראיתה,** ש**בימי זיבתה קאי** [עומדת] היא — **לא קבעה** בכך וסת קבועה.


###### Steinsaltz on Niddah 39a:16
[Steinsaltz on Niddah 39a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/39a:16)

ב ודנים עוד בענין זה שאין קביעת וסת בימי זיבה. **אמר רב פפא, אמריתא לשמעתא קמיה** [אמרתי את ההלכה הזו לפני] **רב יהודה מדסקרתא** ושאלתיו בבירורם של דברים: האם הכוונה היא כי דווקא לענין **מקבע** [לקבוע וסת] היא **לא קבעה** [אינה קובעת], ואין צורך בראיית שלוש פעמים במועד אחר כדי לעוקרו. ואולם לענין **מיחש** [חשש] **מהו** הדין **דניחוש** [שנחשוש] **לה** לראייה זו כפעם אחת, וכדין הוסת שאינו קבוע?


###### Steinsaltz on Niddah 39a:17
[Steinsaltz on Niddah 39a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/39a:17)

**אישתיק** [שתק] רב יהודה מדסקרתא **ולא אמר ליה** [לו לרב פפא] **ולא מידי** [דבר]. כיון שכך, **אמר רב פפא: נחזי אנן** [נראה אנחנו], שכן שנינו: **היתה למודה להיות רואה ליום חמשה עשר, ושינתה ליום עשרים** — **זה וזה אסורין.**