## Steinsaltz on Niddah Daf 3a

###### Steinsaltz on Niddah 3a:1
[Steinsaltz on Niddah 3a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/3a:1)

**ו**מסבירים את שיטותיהם: **שניהם,** הן חכמים והן ר' שמעון, **לא למדוה** לשיטותיהם **אלא מ**דין **סוטה.** כיצד?


###### Steinsaltz on Niddah 3a:2
[Steinsaltz on Niddah 3a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/3a:2)

— **רבנן סברי** [חכמים סבורים] כי דינו של המקוה שנמדד ונמצא חסר, הריהו **כי** [כמו] דינה של ה**סוטה, מה סוטה ספק היא** אם נטמאה אם לאו, שהרי לא ראו שנבעלה לזה שהתייחדה אתו, **ו**אף על פי כן **עשאוה** (קבעו דינה) בתורה **כודאי,** שאסורה לבעלה עד שיתברר באמצעות מי הסוטה שהיא טהורה, **הכא נמי** [כאן, במקוה שנמצא חסר, גם כן] הרי **ספק** אם היה בו כשיעור הראוי בשעה שהטבילו את הכלים הטמאים ונטהרו, **ו**אף על פי כן **עשאוה** את התרומה שנגעה בכלים הללו **כודאי** טמאה, ויוצאת לשריפה.


###### Steinsaltz on Niddah 3a:3
[Steinsaltz on Niddah 3a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/3a:3)

ומקשים: **אי** [אם] אכן **מסוטה** למדים חכמים את דינם, **אימא** [אמור] שיהא דין המקוה החסר **כי** [כמו] דין ה**סוטה** במדוייק: **מה סוטה,** אם ספק טומאתה היה **ברשות הרבים,** ספק זה נידון כ**טהור, הכא נמי** [כאן לענין הספק במקוה שנחסר נאמר גם כן] שאם הוא עומד **ברשות הרבים** יהא הטובל בו **טהור!**


###### Steinsaltz on Niddah 3a:4
[Steinsaltz on Niddah 3a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/3a:4)

ודוחים: **הכי השתא** [כיצד אתה משווה]? **התם** [שם, בסוטה] **משום סתירה הוא** שהיא נאסרת, **וסתירה ברשות הרבים ליכא** [אין] במציאות, ואילו **הכא** [כאן, במקוה שנחסר] הרי הספק **משום** פסול **חסר הוא,** ומעתה, **מה לי** אם המקוה ה**חסר** הוא **ברשות הרבים, מה לי** אם המקוה ה**חסר** הוא **ברשות היחיד,** בכל אופן יהא פסול!


###### Steinsaltz on Niddah 3a:5
[Steinsaltz on Niddah 3a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/3a:5)

**וכי תימא** [ואם תאמר] שאין לומר כך, שכן **הא** [הרי] כלל נקוט בידינו ש**כל ספק טומאה ברשות הרבים** — **טהור,** יש לומר כי סבורים חכמים שיש להחמיר במקוה שנחסר, **כיון** **דאיכא** [שיש] בו **תרתי לריעותא** [שני דברים להרע], שנחסר המקוה, ושלכלים שהטבילו בו יש חזקת טומאה, ולכן **כודאי טומאה דמי** [נחשב] הדבר. זהו הסבר שיטת חכמים.


###### Steinsaltz on Niddah 3a:6
[Steinsaltz on Niddah 3a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/3a:6)

**ו**אף **ר' שמעון סבר** שדין המקוה שנמצא חסר הוא **כי** [כמו] דין ה**סוטה, מה סוטה** אם נסתרה **ברשות הרבים** — **טהור, הכא נמי** [כאן במקוה גם כן] אם **ברשות הרבים** — **טהור.**


###### Steinsaltz on Niddah 3a:7
[Steinsaltz on Niddah 3a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/3a:7)

ושואלים: **אי** [אם] אכן ר' שמעון למד את שיטתו **מסוטה, אימא** [אמור] מעתה שיהיה דין המקוה שנמצא חסר לגמרי **כי** [כמו] דין ה**סוטה: מה סוטה** אם נסתרה **ברשות היחיד** — **טמאה ודאי** שאסורה לבעלה עד שיתברר על ידי מי הסוטה שהיא טהורה, **הכא נמי** [כאן, במקוה, גם כן] — כאשר נמצא **ברשות היחיד** צריכה להיות התרומה **טמאה** **ודאי,** ומדוע לדעת ר' שמעון ברשות היחיד רק תולים?


###### Steinsaltz on Niddah 3a:8
[Steinsaltz on Niddah 3a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/3a:8)

ומשיבים: **הכי השתא** [כיצד אתה משווה] את הסוטה למקוה לענין רשות היחיד, שכן **התם** [שם, בסוטה] הנסתרת ברשות היחיד, **יש רגלים לדבר** לאסור אותה, **שהרי קינא לה** בעלה מאדם זה, והלכה **ונסתרה** עמו, ולכן היא נטמאת ודאי, ואילו **הכא** [כאן, במקוה] **מאי** [מה, אלו] **רגלים לדבר איכא** [יש] בכך שנמצא חסר ברשות היחיד, שהרי אין לנו כל ראיה ממצבו עתה, ולכן אין מטמאים את הכלים שהוטבלו בו אלא מספק.


###### Steinsaltz on Niddah 3a:9
[Steinsaltz on Niddah 3a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/3a:9)

**ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור] הסבר אחר, **היינו טעמא** [זהו הטעם] של **ר' שמעון: גמר** [למד] **סוף טומאה מתחלת טומאה** (עצם קבלת הטומאה),


###### Steinsaltz on Niddah 3a:10
[Steinsaltz on Niddah 3a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/3a:10)

**מה תחלת טומאה,** אם **ספק נגע** הדבר הטהור בדבר המטמאו, **ספק לא נגע** — **ברשות הרבים** הוא **טהור** לכל הדעות, **אף סוף טומאה,** אם **ספק טבל,** כלומר, ספק עלתה לו טבילה, שטבל במקוה ראוי, **ספק לא טבל** — **ברשות הרבים** הריהו **טהור.**


###### Steinsaltz on Niddah 3a:11
[Steinsaltz on Niddah 3a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/3a:11)

**ורבנן** [וחכמים] מה הם אומרים? — **הכי השתא** [כיצד אתה משווה]? **התם** [שם] **גברא** [האיש] שספק נגע, הרי **בחזקת טהרה** הוא **קאי** [עומד], ולכן **מספקא לא מחתינן ליה** [מספק אין אנו מורידים אותו] **לטומאה.** ואולם **הכא** [כאן] **גברא** [האיש] שספק אם עלתה לו טבילה, הלא **בחזקת טומאה** הוא **קאי** [עומד], עד שיתברר שנטהר, ומכיון שלא ניתן לברר מאימתי נחסר המקוה, **מספקא לא מפקינן ליה** [מספק אין אנו מוציאים אותו] **מטומאתו.**


###### Steinsaltz on Niddah 3a:12
[Steinsaltz on Niddah 3a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/3a:12)

א ועתה חוזרים למשנתנו, ושואלים: **ו**לדעת שמאי, שאין מטמאים את האשה למפרע אלא דיה שעתה, **מאי שנא** [במה שונה, מיוחד] דין זה **ממבוי? דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **השרץ** המת **שנמצא במבוי** — **מטמא למפרע** כל מה שיכול היה לנגוע בו במבוי זה, **עד** הזמן **שיאמר** עליו אדם: **"בדקתי** באותו זמן **את המבוי הזה, ולא היה בו שרץ", א** **ו עד שעת הכיבוד** (שעת הניקוי), שמטאטאים את המבוי! הרי שהכל אוסרים למפרע?!


###### Steinsaltz on Niddah 3a:13
[Steinsaltz on Niddah 3a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/3a:13)

ומשיבים: **התם נמי** [שם גם כן], **כיון דאיכא** [שיש] במבוי **שרצים דגופיה** [שממנו עצמו], **ושרצים דאתו מעלמא** [שבאו מבחוץ] **כתרתי לריעותא דמי** [כשני דברים להרע הם נחשבים], ובכגון זה אפילו שמאי מודה שהריהי מטמאה למפרע. עד כאן סברה אחת.


###### Steinsaltz on Niddah 3a:14
[Steinsaltz on Niddah 3a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/3a:14)

ב ועוד בהסבר שיטת שמאי. **ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור] כי **היינו טעמא** [זהו הטעם] של **שמאי** שאינו מטמאה למפרע: **הואיל ו**כרגיל **אשה מרגשת בעצמה** שהדם יוצא ממנה, ומאחר שלא הרגישה, ודאי לא ראתה דם עד לשעה שמצאתו בבדיקה. **והלל,** מה טעמו? — לדעתו האשה באמת הרגישה, אלא **כסבורה** ש**הרגשת מי רגלים היא** שיוצאים ממנה, ולא חשבה שדם הוא.


###### Steinsaltz on Niddah 3a:15
[Steinsaltz on Niddah 3a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/3a:15)

ושואלים: **ולשמאי, האיכא** [הרי יש] אופן שיוצא ממנה הדם כשהיא **ישנה** ואינה מרגישה! ומשיבים: **ישנה נמי** [גם כן], **אגב** (מתוך) **צערה** שיוצא ממנה הריהי **מיתערא** [מתעוררת], **מידי דהוה** [כמו שהוא] **הרגשת מי רגלים** שהאשה מתעוררת כשמרגישה בכך.


###### Steinsaltz on Niddah 3a:16
[Steinsaltz on Niddah 3a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/3a:16)

ומקשים: **והאיכא** [והרי יש] **שוטה** שאף שהיא מרגישה, אינה מבינה שזו ראיית דם! ומשיבים: **מודה שמאי בשוטה** שהיא אכן מטמאה למפרע. ומקשים: **הא** [הרי] **"כל הנשים** דיין שעתן" **קתני** [שנה] ובכלל זה שוטה! ומשיבים: **"כל הנשים"** שאמר, כוונתו לנשים ה**פקחות.**


###### Steinsaltz on Niddah 3a:17
[Steinsaltz on Niddah 3a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/3a:17)

ושואלים: אם כן מדוע אמר בלשון "כל הנשים", **וליתני** [ושישנה] רק **"נשים"** ונבין שיש יוצאים מן הכלל! ומשיבים: **לאפוקי** [להוציא] **מ**דברי **ר' אליעזר,** ש**אמר ר'** **אליעזר** (להלן ז,א): **"ארבע נשים** דיין שעתן", ומשמע מדבריו: **ותו** [ועוד] **לא,** שרק בהן אין לחשוש לטומאה למפרע, על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] שכך הדין ב**כל הנשים** (הפיקחות).


###### Steinsaltz on Niddah 3a:18
[Steinsaltz on Niddah 3a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/3a:18)

ואומרים: **והאיכא** [והרי יש] את דין **כתמים** של דם. שכאשר האשה מוצאת כתם דם בבגדה, הריהי טמאה למפרע עד לשעה שנתכבס הבגד, או נבדק ולא נמצא בו כתם, ואין אומרים הואיל ולא הרגישה, לא ממנה בא הדם. ואם כן, **לימא תנן** [האם נאמר שכל מקום ששנינו במשנתנו] לענין טומאת **כתמים** הרי זה ש**לא כ**שיטת **שמאי! אמר אביי: מודה שמאי בכתמים** שהם מטמאים למפרע, **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? שהרי אם **ב**שחיטת **צפור לא נתעסקה,** ו**בשוק של טבחים** שניתז בו דם **לא עברה,** אם כן **האי** [זה] ה**דם** שנמצא בכתם **מהיכא אתי** [מהיכן בא]? וודאי ממנה בא, אף שלא הרגישה ביציאתו!


###### Steinsaltz on Niddah 3a:19
[Steinsaltz on Niddah 3a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/3a:19)

ג ועוד בהסבר שיטת שמאי. **אי בעית אימא** [אם תרצה אמור] כי **היינו טעמיה** [זהו טעמו] של **שמאי** שאינה מטמאה למפרע, ש**אם איתא דהוה** [יש מקום לומר שהיה] **דם** מתחילה, כלומר, שיצא ממנה קודם הבדיקה — **מעיקרא הוה אתי** [מתחילה היה בא, נראה], ומאחר שלא יצא אלא עתה, משמע שלא יצא קודם לכן. **והלל,** מה טעמו? — לדעתו **כותלי בית הרחם העמידוהו,** ולכן לא יצא הדם, אבל כבר נטמאה קודם לכן. **ושמאי,** מה הוא סבור? — ש**כותלי בית הרחם לא מוקמי** [אינם מעמידים] את ה**דם** אלא מזמן שנעקר מגופה הריהו יוצא החוצה מיד.


###### Steinsaltz on Niddah 3a:20
[Steinsaltz on Niddah 3a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/3a:20)

ושואלים: אשה ש**משמשת במוך** הנתון בתוך הנרתיק שלה למניעת הריון, **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? שהרי בכגון זה אין הדם יכול לצאת! **אמר אביי: מודה שמאי במשמשת במוך** שמטמאה למפרע.


###### Steinsaltz on Niddah 3a:21
[Steinsaltz on Niddah 3a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/3a:21)

**רבא אמר:** אין צורך לומר כך, כי **מוך נמי** [גם כן], **אגב זיעה** שהיא מזיעה, הוא **מכויץ כויץ** [מתכווץ], ולכן יש מקום לדם לצאת. **ומודה רבא במוך דחוק,** שאם היה המוך דחוק, בוודאי אין הדם יכול לצאת.


###### Steinsaltz on Niddah 3a:22
[Steinsaltz on Niddah 3a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/3a:22)

ושואלים: **ומאי איכא** [ומה, איזה הבדל יש] **בין הני לישני** [הלשונות הללו] שלמדנו בהסבר שיטת שמאי ("אשה מרגשת", "מעיקרא הוה אתי") **להאיך לישנא** [לאותו לשון] שאמרנו "העמד אשה על חזקתה"?