## Steinsaltz on Niddah Daf 40a

###### Steinsaltz on Niddah 40a:1
[Steinsaltz on Niddah 40a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/40a:1)

א משנה הולד שנולד שלא כדרך הלידה הרגילה, דרך הרחם, אלא כ**יוצא דופן** הרחם (לאחר חיתוכה) — אין דינו כילוד הרגיל לענין ישיבת ימי טומאה וטהרה עליו, ש**אין יושבין עליו ימי טומאה וימי טהרה.** **ו**כמו כן **אין חייבין עליו קרבן** יולדת, ככל אשה היולדת כדרך הלידה הרגילה. **ר' שמעון אומר: הרי זה** נחשב **כ**כל **ילוד** רגיל, ויושבים עליו ימי טומאה וימי טהרה, ומביאה עליו אמו קרבן יולדת.


###### Steinsaltz on Niddah 40a:2
[Steinsaltz on Niddah 40a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/40a:2)

ובדין טומאת הנדה וטומאת הזב ובעל קרי, **כל הנשים מטמאות** (נטמאות) **ב**יציאת הדם ממקורו וכניסתו ל**בית החיצון** (בית הערוה), אף שלא יצא אל מחוץ לגוף האשה, **ש**כך **נאמר** בטומאת הנדה **"דם יהיה זבה בבשרה** שבעת ימים תהיה בנדתה" (ויקרא טו, יט), ללמדנו, שאף שדם נדתה עדיין בתוכה ("בבשרה") חלה עליה טומאת נדה. **אבל** שלא כדינה של הנדה, **הזב ובעל קרי אינן מטמאין** (נטמאים) **עד** (טרם) **שתצא טומאתן** (זיבתו של הזב או קריו של בעל הקרי) **לחוץ** מגופם.


###### Steinsaltz on Niddah 40a:3
[Steinsaltz on Niddah 40a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/40a:3)

ובדינו של בעל הקרי, **היה אוכל בתרומה ו**בתוך אכילתו **הרגיש שנזדעזעו אבריו** (נסער גופו מתוך שנעקרה ממנו שכבת זרע), והרי בעל קרי מטמא את התרומה, ותיטמא איפוא התרומה שבפיו, ויצטרך לפולטה מפיו ולאבדה בכך. מה יעשה? — **אוחז** בחוזקה **באמה** (אבר זכרותו) כדי למנוע את פליטת הקרי אל מחוץ לגופו, וממהר **ובולע את התרומה** כל עוד לא יצאה ועודנו טהור. **ו**עוד הלכה בדיני הזב ובעל הקרי: הזיבה והקרי **מטמאין** את האדם שממנו יצאו **בכל** שיעור **שהוא,** ו**אפילו** הרי זו טיפה זעירה שגודלה **כעין** (כגון) גרגיר צמח **החרדל ו**אפילו **ב**שיעור **פחות מכן.**


###### Steinsaltz on Niddah 40a:4
[Steinsaltz on Niddah 40a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/40a:4)

ב גמרא במשנתנו נחלקו חכמים בדינו של הולד הנולד דרך הדופן, אם הריהו כולד רגיל לענין ימי טומאה וטהרה והבאת קרבן יולדת. ובהסבר השיטות, **אמר ר'** **מני בר פטיש: מאי טעמייהו דרבנן** [מה טעמם של חכמים] הסבורים שאין נוהגים ביוצא דופן דיני היולדת ולד רגיל, שכן **אמר קרא** [המקרא] בפרשת האשה היולדת **"אשה כי תזריע וילדה זכר"** (ויקרא יב, ב) — **עד שתלד** (שיצא הולד ממנה) **במקום שהיא מזרעת** (מקבלת את הזרע ממנו נוצר העובר, ולא דרך הדופן).


###### Steinsaltz on Niddah 40a:5
[Steinsaltz on Niddah 40a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/40a:5)

**ו**אילו **ר' שמעון** סבור שאף היולדת דרך דופן הריהי ככל אשה היולדת, מה לומד הוא מכתוב זה? **ההיא** [אותו] כתוב בא ללמדנו שחלים עליה דיני היולדת הרגילה **אפילו** במקרה ש**לא ילדה** ולד שלם, **אלא** שנימוח הולד, והרי הוא **כעין שהזריעה** כזרע בלבד — **אמו טמאה לידה** ויושבת עליו ימי טומאה וימי טהרה, כשאר היולדות.


###### Steinsaltz on Niddah 40a:6
[Steinsaltz on Niddah 40a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/40a:6)

**ו**מעתה לבירור שיטת **ר' שמעון** שבמשנתנו, **מאי טעמיה** [מה טעמו]? **אמר ריש לקיש: אמר קרא** [המקרא] בפרשת האשה היולדת "ואם נקבה **תלד** וטמאה שבועיים כנדתה" (שם ה) — מקרא יתר זה ("תלד") בא **לרבות** בדיני היולדת אף את היולדת **יוצא דופן.**


###### Steinsaltz on Niddah 40a:7
[Steinsaltz on Niddah 40a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/40a:7)

**ו**אילו **רבנן** [חכמים], מה הם לומדים מהמלה "תלד"? לדעתם **האי מבעי ליה** [מקרא זה צריך אותו] לענין אחר, **לרבות** בדיני הלידה אף את היולדת ולד שהוא **טומטום ו**כן היולדת **אנדרוגינוס.** ונדרש לכך לימוד מיוחד, משום **דסלקא דעתך אמינא** [שהיה עולה על דעתך לומר] כי בדין היולדת "וילדה **זכר...** **ו**אם **נקבה** תלד" **כתיב** [נאמר], והרי זה מלמד שדיני היולדת אמורים דווקא ביולדת **זכר ודאי, נקבה ודאית, ולא** ביולדת **טומטום ואנדרוגינוס** לכן **קא משמע לן** [משמיע לנו] הכתוב הנוסף "תלד", שאף היולדת טומטום והאנדרוגינוס בכלל דיני היולדת.


###### Steinsaltz on Niddah 40a:8
[Steinsaltz on Niddah 40a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/40a:8)

ושואלים: **ור' שמעון,** מנין לו דין זה? **נפקא ליה** [יוצא, נלמד לו] דין זה **מ**תוך מה **דתני** [ששנה] **בר ליואי.** **דתני** [שכן שנה] **בר ליואי:** נאמר בדין קרבן האשה היולדת "ובמלאת ימי טהרה לבן או לבת", ומתוך שלא אחז הכתוב בלשון "זכר או נקבה", הרי זה בא ללמד: **"לבן"** — **לבן מכל מקום,** ואף טומטום או אנדרוגינוס בכלל. וכיוצא בו, **"לבת"** — **לבת מכל מקום.**


###### Steinsaltz on Niddah 40a:9
[Steinsaltz on Niddah 40a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/40a:9)

ושואלים: **ורבנן** [וחכמים] שלמדו דין הטומטום והאנדרוגינוס מהכתוב "תלד", מה למדים הם מהכתוב "לבן או לבת"? לדעתם **האי מבעי ליה** [מקרא זה צריך אותו] ללמדו דין אחר בדיני היולדת, **לחייב** קרבן לידה נפרד **על כל בן ובן** שילדה, שאין היא יכולה להביא קרבן אחד על בן זה שילדה עתה, ועל בן שנולד לה לאחר שהשלימה ימי טהרתה. **ו**בדומה לכך, **לחייב** קרבן לידה נפרד **על כל בת ובת** שילדה.


###### Steinsaltz on Niddah 40a:10
[Steinsaltz on Niddah 40a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/40a:10)

ושואלים: **ור' שמעון** שלמד דין אחר מהכתוב "לבן או לבת", מנין למד הוא דין זה לחייב על כל בן ובן ועל כל בת ובת? ומשיבים: **נפקא ליה** [יוצא, נלמד לו] דין זה **מ**תוך מה **דתני** [ששנה] ה**תנא קמיה** [חוזר המשניות לפני] **רב ששת:** נאמר בענין קרבן היולדת **"זאת תורת הילדת"** (שם ז), ולשון כוללת זו ("תורת היולדת") **מלמד שמביאה** היולדת **קרבן אחד** אף **על ולדות הרבה** שילדה. ויש לברר: **יכול** ש**תביא** היולדת קרבן אחד שיעלה לה **על** ה**לידה ועל זיבה כאחת?**


###### Steinsaltz on Niddah 40a:11
[Steinsaltz on Niddah 40a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/40a:11)

ותוהים על עצם השאלה: **אלא** מעתה תאמר שאף ה**יולדת** ש**אכלה דם, ו**ה**יולדת** ש**אכלה חלב, בחד** [באחד] **קרבן** שהיא מביאה על לידתה **תסגי** [תסתפק] **לה?**


###### Steinsaltz on Niddah 40a:12
[Steinsaltz on Niddah 40a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/40a:12)

**אלא** מסבירים שכך היתה השאלה: **יכול תביא** היולדת קרבן לידה אחד **על לידה שלפני מלאת** ימי טהרתה (שילדה בתוך תקופה זו) **ועל לידה** נוספת **ש**ילדה **לאחר מלאת** ימי טהרתה, **כאחת,** שהרי זה וזה מחייבה בקרבן לידה? **תלמוד לומר "זאת** תורת היולדת", למעט, שמביאה רק קרבן אחד במקרה זה. ושואלים: **ורבנן** [וחכמים] שלמדו דין זה מ"לבן או לבת", מדוע אינם למדים זאת מהכתוב "זאת"? ומשיבים: **אף על גב דכתיב** [אף על פי שנאמר] **"זאת"** עדיין **איצטריך** [נצרך] לימוד נוסף, מן הכתוב **"לבן או לבת",** שכן


###### Steinsaltz on Niddah 40a:13
[Steinsaltz on Niddah 40a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/40a:13)

**סלקא דעתך אמינא** [היה עולה על דעתך לומר] שדין זה אמור רק **בתרי עיבורי** [בשני עיבורים, הריונות], **(דחד הוי** [שאחד היה] **נפל),** שילדה, וחזרה והתעברה בתוך ימי טהרתה, וילדה לאחר ימי טהרתה. שבמקרה זה צריכה האשה להביא על כל לידה קרבן בפני עצמו. **אבל ב**מקרה של **חד עבורא** [עיבור אחד], שנולדו הילדים בהפרש זמן ניכר, שנולד השני לאחר שמלאו ימי טהרתה ללידת הראשון, **כגון** לידתם של האחים **יהודה וחזקיה בני ר'** **חייא,** שהשני נולד שלושה חודשים לאחר הראשון, **אימר** [אמור] כי **בחד** [באחד] **קרבן סגי** [תסתפק] **לה** — **קא משמע לן** [משמיע לנו] הכתוב "לבן או לבת", שחייבת להביא קרבן נפרד על כל לידה ולידה, אף במקרה כזה.


###### Steinsaltz on Niddah 40a:14
[Steinsaltz on Niddah 40a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/40a:14)

ג ובבירור שיטת ר' שמעון **אמר ר'** **יוחנן: ומודה ר'** **שמעון** שאף שלענין היולדת, נחשבת לידה דרך דופן כלידה, אולם הולד היוצא דופן **בקדשים** — **שאינו קדוש** קדושת הגוף, אלא בקדושת דמים בלבד. **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר — **גמר** [למד] לשון **לידה** שנאמר בקדשים ("שור או כשב או עז כי יולד... ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן". ויקרא כב, כז—כח), מלשון **לידה, מ**האמור ב**בכור** ("כל הבכור אשר יולד". דברים טו, יט). **מה התם** [שם, בבכור] אמרה תורה שאין הבכור מתקדש אלא כאשר הוא פטר רחם (יוצא מרחם אמו), ("והעברת כל **פטר רחם** לה' ". שמות יג, יב), **אף כאן** בקדשים — אין הולד מתקדש אלא אם כן הוא **פטר רחם,** ואילו היוצא דופן, אינו בכלל זה.


###### Steinsaltz on Niddah 40a:15
[Steinsaltz on Niddah 40a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/40a:15)

ושואלים: **ולגמר** [וילמד] ר' שמעון באופן שונה, מתוך השוואת הלשונות **לידה לידה,** ואולם **מ**לידת **אדם.** ויסיק כך: **מה התם** [שם] בלידת אדם — אף **יוצא דופן** נחשב כילוד, **אף כאן** בקדשים — ייחשב ה**יוצא דופן** כילוד!


###### Steinsaltz on Niddah 40a:16
[Steinsaltz on Niddah 40a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/40a:16)

ומשיבים: **מסתברא** [מסתבר] כי **מבכור הוה ליה למילף** [היה לו לר' שמעון ללמוד] את דין יוצא דופן בקדשים, **שכן** עדיף ללמוד לענין שנאמר בו **"אמו"** (בבכור — "שבעת ימים יהיה עם אמו", שמות כב, כט) **מ**ענין שאף בו נאמר **"אמו"** (בקדשים — "והיה שבעת ימים תחת אמו", ויקרא כב, כז). ושואלים על כך: **אדרבה** [להיפך], **מ**לידה האמורה ב**אדם הוה ליה למילף** [היה לו ללמוד], **שכן** ראוי ללמוד לידה האמורה בקדשים הכוללת גם לידת **פשוט** (שאינו בכור), **מ**דיני לידה האמורה באדם שהריהי נוהגת בכל לידה שהיא, בין בכור ובין **פשוט!**


###### Steinsaltz on Niddah 40a:17
[Steinsaltz on Niddah 40a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/40a:17)

ומשיבים: **אלא,** דווקא **מ**לידה האמורה ב**בכור הוה ליה למילף** [היה לו ללמוד], **שכן** יש צדדים משותפים רבים בין קדשים ובין בכור: שבשניהם נאמרה בלידה הלשון **אם;** ושניהם עוסקים בעניין זהה, ב**בהמת קדשים;** ובשניהם נוהג דין **פגול** ודין **נותר ו**דין **טמא.**


###### Steinsaltz on Niddah 40a:18
[Steinsaltz on Niddah 40a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/40a:18)

ודוחים: **אדרבה** [להיפך], **מ**לידה האמורה ב**אדם הוה ליה למילף** [היה לו ללמוד], **שכן** יש צדדים משותפים לשניהם: שבלידת קדשים עניינה, זה שאינו בכור אלא **פשוט,** ואף בלידת אדם עניינה אף בפשוט; וכמו כן, בין לידת קדשים ובין לידת אדם עניינם זכר ונקבה, ואילו בכור אינו אלא **זכר** בלבד; וכמו כן בין לידת קדשים ובין לידת אדם עניינם דבר שאינו מתקדש מעצמו, ואילו בכור הריהו **קדוש** מעצם היוולדו; וכן, שבין לידת קדשים ובין לידת אדם אינם מתנות כהונה, ואילו הבכור הריהו מכלל הניתנים **במתנה** לכהן! ודוחים: **הנך** [אלו] הצדדים המשותפים ללידת קדשים ולידת בכור **נפישן** [מרובים]. יותר מהצדדים המשותפים ללידת קדשים ולידת אדם.


###### Steinsaltz on Niddah 40a:19
[Steinsaltz on Niddah 40a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/40a:19)

**אמר רב חייא בריה** [בנו] של **רב הונא משמיה** [משמו] של **רבא: תניא דמסייע ליה** [שנויה ברייתא שמסייעת לו] **לר' יוחנן.** ששנינו, **ר' יהודה אומר:** נאמר בדין העולה **"זאת תורת העלה היא העלה"** (ויקרא ו, ב) — **הרי אלו שלשה מיעוטין,**