## Steinsaltz on Niddah Daf 43a

###### Steinsaltz on Niddah 43a:1
[Steinsaltz on Niddah 43a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43a:1)

**ולא** כאשר השרץ נמצא ב**תוך תוכו** בקומטו, לכן **קא משמע לן** [הוא משמיע לנו] שאין תוך הקמט נחשב כתוך תוכו, אלא רק כאשר היה כלי בתוך התנור, ופתחו של כלי זה הוא מחוץ לתנור, ונפל לכלי שבתוכו.


###### Steinsaltz on Niddah 43a:2
[Steinsaltz on Niddah 43a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43a:2)

א ועוד בענין טומאה בקומטו של אדם, **אמר ריש לקיש:** היה **קנה** או מוט נתון **ב**תוך **קומטו של** אדם הטמא בטומאת **זב, והסיט בו את ה**אדם ה**טהור** — אף שהזב מטמא בהיסטו, אדם זה הריהו **טהור.** **ואם היה ה****קנה** נתון **ב**תוך **קומטו של** אדם **טהור, והסיט בו את הזב** — **טמא** הטהור בכך. שכן נטמא ככל הנושא את הזב, ובכלל טומאת משא אף אם נשא הטהור את הזב בבית סתריו.


###### Steinsaltz on Niddah 43a:3
[Steinsaltz on Niddah 43a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43a:3)

ומסבירים: **מאי טעמא** [מה טעם] הזב שהסיט בקנה שבקומטו את הטהור, אינו נטמא בכך — שכן **אמר קרא** [המקרא] בדינו של הזב **"וכל אשר יגע בו הזב וידיו לא שטף במים** וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב" (ויקרא טו, יא) — **זהו** כוונת הכתוב "אשר יגע בו" **הסיטו של זב.** **שלא מצינו** (מצאנו) **לו** (כמותו) **טומאה בכל התורה כולה,** שמטמאת בהיסט, מלבד בטומאת הזב.


###### Steinsaltz on Niddah 43a:4
[Steinsaltz on Niddah 43a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43a:4)

**ואפקיה רחמנא** [והוציאתו, וכתבתו התורה] לטומאה שעל ידי היסט **בלשון נגיעה, למימרא** [לומר, ללמד] שטומאה על ידי **היסט ו**טומאה שעל ידי **נגיעה** הרי הן **כידיו.** **מה התם** [שם], בטומאת מגע — הריהי **מאבראי** [מבחוץ], **אף הכא** [כאן] בטומאה שעל ידי היסט — **מאבראי** [מבחוץ].


###### Steinsaltz on Niddah 43a:5
[Steinsaltz on Niddah 43a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43a:5)

ב שנינו במשנתנו כי הנדה מטמאת עוד בהיות הדם בבית החיצון, ואף שלא יצא לחוץ, **אבל הזב ובעל קרי אינן מטמאין** אלא משתצא טומאתם אל מחוץ לגופם. ומסבירים: דינו זה של ה**זב** — משום **דכתיב** [שכן נאמר] בזב "איש איש **כי יהיה זב מבשרו"** (שם ב) — **עד שיצא זובו מבשרו.** ודינו זה של **בעל קרי** — משום **דכתיב** [שכן נאמר] בטומאת בעל הקרי **"ואיש כי תצא ממנו שכבת זרע"** (שם טז) — דווקא כאשר תצא אל מחוץ לבשרו.


###### Steinsaltz on Niddah 43a:6
[Steinsaltz on Niddah 43a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43a:6)

ג עוד שנינו במשנתנו שאם **היה אוכל בתרומה והרגיש** בתוך כך שנעקרה ממנו שכבת זרע ("הזדעזעו אבריו"), הריהו אוחז באמתו, באבר זכרותו, כדי לעצור את שכבת הזרע מלצאת, ובולע את התרומה שבפיו. שהרי אם תצא שכבת הזרע, ייטמא בכך, ויצטרך לפולטה ולהפסידה בכך. ושואלים: **אוחז** באמתו? **והתניא** [והרי שנויה ברייתא], **ר' אליעזר אומר: כל האוחז באמה ומשתין,** הריהו עושה כמעשיהם של בני דור המבול, שהשחיתו דרכם בהוצאת שכבת זרע, ו**כאילו מביא** בכך **מבול לעולם!**


###### Steinsaltz on Niddah 43a:7
[Steinsaltz on Niddah 43a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43a:7)

**אמר אביי:** כוונת משנתנו לומר שיאחז באמתו **ב**אמצעות **מטלית עבה,** ואין באופן זה משום חימום המביא לידי הוצאת זרע. **רבא אמר: אפילו תימא** [תאמר] שמדובר במשנתנו באוחז באמתו **במטלית רכה,** ואולם במקרה זה, שכבר הרגיש שנעקרה ממנו שכבת זרע, מותר הדבר, ש**כיון** שכבר **עקר** הזרע ממקומו — **עקר,** ובאחיזתו באמתו, אין הוא גורם עוד לעקירת זרע. **ו**הסבר שיטותיהם: **אביי** — **חייש** [חושש] שהמחזיק באמתו במטלית רכה, **דילמא אתי לאוסופי** [שמא יביא הדבר להוספה] בהוצאת הזרע שכבר נעקר ממנו. **ו**אילו **רבא** — **לאוסופי לא חייש** [להוספה על הזרע שכבר נעקר אינו חושש].


###### Steinsaltz on Niddah 43a:8
[Steinsaltz on Niddah 43a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43a:8)

ושואלים לשיטת רבא: **והתניא** [והרי שנויה ברייתא], **למה זה** האוחז באיברו **דומה** — **ל**זה ה**נותן אצבע בעין, שכל זמן ש**ה**אצבע** נתונה **ב**תוך ה**עין** — העין **מדמעת וחוזרת ומדמעת,** ואף זה המחזיק באיברו, גורם שיצא שוב ושוב ממנו זרע.


###### Steinsaltz on Niddah 43a:9
[Steinsaltz on Niddah 43a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43a:9)

**ורבא** סבור כי **כל** מקרה של **אחמומי והדר אחמומי בשעתא** [חימום הגוף, וכמו במשנתנו שחש שנזדעזע גופו, ושוב חימום באותה שעה] הריהו **לא שכיח** [מצוי], ואין לחשוש בו להוצאה נוספת של זרע. ואולם במקרה של המחזיק באיברו, ובלא חימום, אפשר שיצא ממנו שוב ושוב זרע, וכדוגמת הנותן אצבע בעין.


###### Steinsaltz on Niddah 43a:10
[Steinsaltz on Niddah 43a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43a:10)

ד **אמר שמואל: כל שכבת זרע שאין כל גופו מרגיש בה** בשעה שיצאה ממנו — **אינה מטמאה.** **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? — שכן בדין טומאת בעל קרי "ואיש כי תצא ממנו **שכבת זרע"** (ויקרא טו, טז) **אמר רחמנא** [אמרה תורה] — דווקא **ב**שכבת זרע ה**ראויה להזריע** (להפריה) הריהו נטמא, ורק זו שמרגיש ביציאתה ראויה להזריע.


###### Steinsaltz on Niddah 43a:11
[Steinsaltz on Niddah 43a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43a:11)

**מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו: **היה מהרהר** בשנתו **בלילה** בדברים שיש בהם להביא להוצאת זרע, **ועמד** (וקם, והתעורר) **ומצא** את **בשרו** (אבר זכרותו) שהוא **חם,** ואולם לא חש שיצאה ממנו שכבת זרע — הרי זה **טמא,** הרי שטומאת קרי אף בשכבת זרע שאין כל גופו מרגיש בה! ומשיבים: כבר **תרגמא** [פירשה, העמידה] **רב הונא** את דברי הברייתא, שמדובר בה **ב**זה שראה שהוא **משמש מטתו בחלומו,** וכיון ש**אי אפשר לשמש בלא הרגשה,** בודאי אף הוא הרגיש, אלא שלאחר שניעור משנתו אינו מרגיש.


###### Steinsaltz on Niddah 43a:12
[Steinsaltz on Niddah 43a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43a:12)

**לישנא אחרינא** [לשון אחרת], שכך **אמר שמואל: כל שכבת זרע שאינו יורה כחץ** — **אינה מטמאה** את האדם בטומאת קרי. ומבררים: **מאי איכא בין האי לישנא להאי לישנא** [מה, איזה הבדל יש בין הלשון הזו ללשון הזו]? ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל זה: שכבת זרע ש**נעקרה בהרגשה, ו**אולם **יצאה שלא בהרגשה** שאין זו כיריה בחץ. שללשון הראשונה הריהו נטמא בכך, וללשון השניה אין הוא נטמא בכך.


###### Steinsaltz on Niddah 43a:13
[Steinsaltz on Niddah 43a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43a:13)

ומעירים: **מילתא דפשיטא ליה** [דבר שפשוט לו] **לשמואל, מיבעיא ליה** [נשאל לו] **לרבא.** שכן **בעי** [שאל] **רבא:** שכבת זרע ש**נעקרה בהרגשה, ו**אולם **יצתה** ממנו **שלא בהרגשה, מהו** שתטמא משום בעל קרי.


###### Steinsaltz on Niddah 43a:14
[Steinsaltz on Niddah 43a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43a:14)

ומביאים פתרון לשאלה מזו, **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו: **בעל קרי שטבל** לטהרתו, **ולא הטיל מים** לפני טבילתו — **לכשיטיל מים,** הריהו **טמא,** שכן בתוך שיצאו ממנו מי רגליו, יוצא אגב כך גם מן הזרע שנעקר ממנו. ונטמא ביציאה זו, ואף שהיא שלא בהרגשה. ובודאי הטעם הוא משום שעקירת הזרע היתה בהרגשה. ודוחים: אין להביא ראיה מכאן, שכן **שאני התם** [שונה המקרה שם] משום ש**רובה** של שכבת הזרע **בהרגשה נפק** [יצאה], ולכך הוא נטמא אף בזו שיוצאת ממנו שלא בהרגשה.


###### Steinsaltz on Niddah 43a:15
[Steinsaltz on Niddah 43a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43a:15)

**לישנא אחרינא אמרי לה** [לשון אחרת אומרים אותה הלכה] שכך **אמר שמואל: כל שכבת זרע שאינו יורה כחץ** — **אינה מזרעת,** שלא יווצר ממנה עובר. ומדייקים בדבריו: שכבת זרע שאינה יורה כחץ **אזרועי** [להזריע] — **הוא דלא מזרעא** [שאינה מזרעת], **הא טמויי** [הרי שלטמא] בטומאת קרי — הריהי **מטמיא** [מטמאה], **ש**כן **נאמר** בבעל קרי: **"כי יהיה בך איש אשר לא יהיה טהור מקרה"** (דברים כג, יא) — **אפילו קרי בעולם** (סתם) שאין בו כדי זריעה והולדה, הריהו מטמא.


###### Steinsaltz on Niddah 43a:16
[Steinsaltz on Niddah 43a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43a:16)

ה ובענין דומה **בעי** [שאל] **רבא: גוי שהרהר** הרהור שיש בו להביא להוצאת זרע, ומתוך כך נעקרה ממנו שכבת זרע, ואולם לא יצאה אל מחוצה לו. **ו**לאחר מכן **ירד וטבל** לשם גירות, והריהו מעתה יהודי. ואחרי כן יצאה ממנו שכבת הזרע, **מהו** דינו?


###### Steinsaltz on Niddah 43a:17
[Steinsaltz on Niddah 43a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43a:17)

וצדדי השאלה, **אם תמצי** [תרצה] **לומר** כי כלל הוא ש**בתר** [אחר] ה**עקירה אזלינן** [אנו הולכים], ואף שאילו היה דבר שכזה קורה בישראלי, היה הוא נטמא בכך, בכגון זה שהיה בשעת העקירה גוי אינו נטמא בכך, ואולם יש לומר כי **הני מילי** [דברים אלה] שהולכים אחר העקירה אמורים דווקא כאשר המסקנה **לחומרא** (וכדרך שנפסק כן אצל הישראלי, במקרה שכזה), **אבל הכא** [כאן, אצל הגוי], שאם נאמר שהולכים אחר העקירה, הרי זה **לקולא** [להקל] — שמא **לא אמרינן** [אין אנו אומרים] שהולכים אחר העקירה. **או דילמא** [שמא], **לא שנא** [אינו שונה] דין זה בין הישראלי לבין הגוי, בין לחומרה ובין לקולא, תמיד הולכים אחר העקירה. ומסכמים: **תיקו** [תעמוד] השאלה במקומה, ללא פתרון.


###### Steinsaltz on Niddah 43a:18
[Steinsaltz on Niddah 43a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43a:18)

ו ועוד **בעי** [שאל] **רבא** בענין דומה: האשה ה**זבה שנעקרו מימי רגליה** (שהם טמאים כשאר מעיינות הזבה) ממקורם, וטרם יצאו מחוץ לגופה, **וירדה וטבלה** לטהרתה משום הזיבה, ורק אחר כך הטילה את מימי רגליה, **מהו** דינה?


###### Steinsaltz on Niddah 43a:19
[Steinsaltz on Niddah 43a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43a:19)

וצדדי השאלה, **אם תמצא** [תרצה] **לומר** כי **בתר** [אחר] **עקירה אזלינן** [אנו הולכים], ויש לנו איפוא לטמאה משום מי רגליה שנעקרו ממנה בהיותה זבה. ואולם יש לומר כי **הני מילי** [דברים אלה] שהולכים אחר העקירה, אמורים דווקא ב**שכבת זרע,** ומשום ש**לא מצי נקיט לה** [שאינו יכול האיש לאחוז בה, לעצור בעדה מלצאת], **אבל מימי רגליה, דמצי נקיט לה** [שיכולה היא לעצור בה מלצאת] — **לא** אומרים אנו בהם שאחר העקירה אנו הולכים, **או דילמא לא שנא** [שמא אינו שונה] דין מי רגלים מדין שכבת זרע, שבזה ובזה הולכים אחר העקירה. ומסכמים: **תיקו** [תעמוד] השאלה במקומה, ללא פתרון.


###### Steinsaltz on Niddah 43a:20
[Steinsaltz on Niddah 43a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43a:20)

ז ועוד **בעי** [שאל] **רבא** שאלה דומה: **גויה זבה** שאינה נחשבת כטמאה מן התורה (ורק מדברי חכמים הריהי כזבה לכל דבר) **שנעקרו מימי רגליה** בהיותה גויה,