## Steinsaltz on Niddah Daf 43b

###### Steinsaltz on Niddah 43b:1
[Steinsaltz on Niddah 43b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:1)

**ו**לאחר מכן **ירדה וטבלה** לשם גירות, ומעתה הריהי כבת ישראל, **מהו** דינה במקרה זה?


###### Steinsaltz on Niddah 43b:2
[Steinsaltz on Niddah 43b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:2)

וצדדי השאלה: **אם תמצי** [תמצא] **לומר** כי **בתר** [אחר] **עקירה אזלינן אף על גב דמצי נקיט להו** [אנו הולכים, אף על פי שיכולה לאחוז בהם שלא יצאו לחוץ], ומשום כך, אילו היה זה בישראלית הריהי טמאה, אבל גויה אינה נטמאת בכך מן התורה. ואולם אפשר לומר מצד שני **הני מילי** [דברים אלה] אמורים דווקא ב**ישראלית,** שהיא **טמאה** טומאה **דאורייתא** [מן התורה], **אבל גויה זבה,** שאין היא **טמאה** אלא מ**דרבנן** [מגזירת חכמים] — **לא** נאמר שהולכים אחר העקירה, **או דילמא לא שנא** [שמא אינו שונה] דינה של הגיורת מדינה של הישראלית לענין זה. ומסכמים: לא נפתרה בעיה זו, ו**תיקו** [תעמוד] במקומה, ללא פתרון.


###### Steinsaltz on Niddah 43b:3
[Steinsaltz on Niddah 43b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:3)

א שנינו במשנתנו שהזיבה והקרי **מטמאין** את האדם שיצאו ממנו **בכל שהן.** **אמר שמואל:** על מנת שייטמא האדם ב**זב צריך** שתצא ממנו זיבה **כ**שיעור שיש בה כדי **חתימת** (סתימת) **פי האמה** (פתח אבר הזכרות), **ש**כן **נאמר** בדינו של הזב "וזאת תהיה טומאתו בזובו... **או החתים בשרו מזובו** טומאתו היא" (ויקרא טו, ג).


###### Steinsaltz on Niddah 43b:4
[Steinsaltz on Niddah 43b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:4)

ומקשים: **והאנן תנן** [והרי אנו שנינו] במשנתנו כי הזיבה והקרי **מטמאין בכל שהן?** ומשיבים: **הוא** שמואל ש**אומר** את שיטתו זו, סבור כר' נתן. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **ר' נתן אומר משום** [בשם] **ר' ישמעאל:** על מנת שייטמא האדם ב**זב צריך** שתצא ממנו זיבה **כ**די **חתימת** (סתימת) **פי האמה, ולא הודו לו** חכמים לר' ישמעאל, ולדעתם די לטומאה בשיעור כלשהו. ומשנתנו כשיטת חכמים, ואילו שמואל סבור כשיטת ר' ישמעאל.


###### Steinsaltz on Niddah 43b:5
[Steinsaltz on Niddah 43b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:5)

ודנים בשיטה זו, **מאי טעמא** [מה הטעם, המקור בתורה] לשיטה זו של **ר' ישמעאל** — שכן **אמר קרא** [המקרא] בדינו של הזב "וזאת תהיה טומאתו בזובו רר בשרו את זובו **או החתים בשרו מזובו** טומאתו היא". הרי שהזיבה צריך שתהיה בה כדי חתימת האיבר.


###### Steinsaltz on Niddah 43b:6
[Steinsaltz on Niddah 43b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:6)

ושואלים: **ורבנן** [וחכמים], החלוקים על ר' ישמעאל, מה הם למדים מהכתוב הזה? — לדעתם הכתוב **ההוא מבעי ליה** [נצרך לו] ללמד הלכה אחרת בדיני הזב, שרק זוב **לח** שיש בו כדי להחתים את בשר האדם, בהיותו נוזלי, הוא ש**מטמא** בזיבה, **ואינו מטמא** בהיותו **יבש.**


###### Steinsaltz on Niddah 43b:7
[Steinsaltz on Niddah 43b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:7)

ושואלים לצד האחר, **ור' ישמעאל** שלמד מכתוב זה את שיטתו בשיעור הזיבה, מנין הוא למד את ההלכה שרק הזיבה הלחה היא שמטמאה? ומשיבים: הדין **ההוא מ**הכתוב באותו פסוק "וזאת תהיה טומאתו בזובו **רר** בשרו את זובו" **נפקא** [יוצא, נלמד].


###### Steinsaltz on Niddah 43b:8
[Steinsaltz on Niddah 43b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:8)

ושואלים: **ורבנן** [וחכמים] שלמדו את דין הזיבה הלחה שמטמאה מ"או החתים" מה למדים הם מהכתוב "רר בשרו את זובו"? — לדעתם הכתוב **ההוא למנינא** [ללמדנו את מספר] ראיות הזיבה, שבהן נטמא הזב **הוא דאתא** [שבא]. נאמר בכתוב "וזאת תהיה טומאתו בזובו רר בשרו את זובו או החתים בשרו מזובו טומאתו היא", וללמדנו: **"זובו"** — הרי זו ראיה **חדא** [אחת], **"רר בשרו"** — הרי זו **תרי** [שתי] ראיות, **"את זובו"** — הרי זו **תלת** [שלוש] ראיות. ומכאן **לימד** הכתוב **על זב בעל שלש ראיות ש**הוא **חייב בקרבן.**


###### Steinsaltz on Niddah 43b:9
[Steinsaltz on Niddah 43b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:9)

ומסוף הפסוק בו נאמר **"או החתים בשרו מזובו טמא** הוא" למדים כי **מקצת זובו,** אף זה שלא ראה שלוש ראיות זיבה, הריהו **טמא.** ומכאן **לימד** הכתוב **על זב בעל שתי ראיות ש**אף שאינו מביא קרבן, הריהו **מטמא משכב ומושב.** ושואלים: **ו**לשיטת **ר' ישמעאל,** שלמד מהכתוב "רר בשרו את זובו" שאין הזיבה מטמאה אלא בלחה, **מנינא מנא ליה** [מניין הראיות שהזב נטמא בהן מנין לו]? ומשיבים: **נפקא ליה** [יוצא, נלמד לו] דין זה **מ**דרשתו של ר' סימאי.


###### Steinsaltz on Niddah 43b:10
[Steinsaltz on Niddah 43b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:10)

**דתניא** [שכן שנויה ברייתא], **ר' סימאי אומר:** נאמר בזב "איש איש כי יהיה זב מבשרו זובו טמא הוא. וזאת תהיה טומאתו בזובו רר בשרו את זובו.. טומאתו היא". שם, ב—ג). הרי ש**מנה הכתוב** בפסוק הראשון **שתים** ראיות של זיבה ("זב מבשרו", "זובו") — **וקראו "טמא"** ("טמא הוא"). ולאחר מכן, בפסוק הבא, חזר הכתוב ומנה **שלש** ראיות ("זובו", "רר בשרו", "את זובו") — **וקראו "טמא"** ("טומאתו היא"). **הא** [הרי] **כיצד** ניישב שני כתובים אלה? אלא ב**שתים** ראיות — הריהו זב **ל**ענין **טומאה** בלבד, **ו**אילו ב**שלש** ראיות — הריהו זב אף **ל**ענין **קרבן.**


###### Steinsaltz on Niddah 43b:11
[Steinsaltz on Niddah 43b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:11)

ושואלים: **ולמאן דנפקא ליה תרוייהו** [ולמי, לחכמים החולקים על ר' ישמעאל, כפי שהוסברו דבריהם למעלה, שיוצאים, שנלמדים להם שניהם, גם דין הטומאה וגם דין הקרבן] **מ**האמור בפסוק השני, "ו **זאת תהיה טומאתו בזובו...** טומאתו היא", אם כן האמור בפסוק הקודם **"איש איש כי יהיה זב מבשרו" מאי עביד ליה** [מה עושה בו, מה הוא לומד ממנו]? ומשיבים: **מבעי ליה** [נצרך לו] כתוב זה ללמדנו כי אין הזב נטמא אלא **עד שיצא** הזיבה **מבשרו.**


###### Steinsaltz on Niddah 43b:12
[Steinsaltz on Niddah 43b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:12)

ואילו סופו של הפסוק הקודם שנאמר בו **"זובו טמא" למה לי? לימד על הזוב** (טיפת הזיבה כשלעצמה) שלא רק שהוא מטמא את האדם שזב ממנו, אלא **ש**אף **הוא,** הזוב עצמו, **טמא** ומטמא אחרים במגעו.


###### Steinsaltz on Niddah 43b:13
[Steinsaltz on Niddah 43b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:13)

ב שנינו שהזיבה ושכבת הזרע נטמאים בה הזב ובעל הקרי בכל שהוא. **אמר רב חנילאי משום** [בשם] **ר' אלעזר בר' שמעון:** שיעור **שכבת זרע** המטמא, **ל**איש ה**רואה** שכבת זרע — טומאתו **במשהו,** ואילו **לנוגע** בשכבת זרע — רק כשיש **ב**שכבת הזרע שיעור **כעדשה.** ושואלים: **והאנן** [והרי אנו] כי הזיבה ושכבת הזרע **מטמאין בכל שהן תנן** [שנינו] במשנתנו. **מאי לאו** [האם אין] הכוונה **ל**אדם ה**נוגע** בשכבת זרע, שנטמא בכלשהו! ודוחים: **לא,** הכוונה היא **ל**אדם ה**רואה** שכבת זרע, אבל הנוגע אינו נטמא בפחות מכעדשה.


###### Steinsaltz on Niddah 43b:14
[Steinsaltz on Niddah 43b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:14)

ומביאים ראיה, **תא שמע** [בוא ושמע] מברייתא: **חומר** (חומרה) יש **ב**טומאת **שכבת זרע** יותר **מב** טומאת ה**שרץ.** **ו**כן יש **חומר** דין **ב**טומאת ה**שרץ** יותר **מב** טומאת **שכבת זרע.** ומפרטים: **חומר ב**טומאת ה**שרץ** מטומאת שכבת זרע — **ש**כן **שרץ אין חלוקה** (הבחנה) ב**טומאתו** של השרץ, **מה שאין כן בשכבת זרע,** שיש המטמא ויש שאינו מטמא. ומן הצד האחר, יש **חומר ב**טומאת **שכבת זרע** — **ש**כן **השכבת זרע מטמא בכל** שיעור **שהוא, מה שאין כן בשרץ,** שאינו מטמא בפחות משיעור כעדשה.


###### Steinsaltz on Niddah 43b:15
[Steinsaltz on Niddah 43b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:15)

**מאי לאו** [האם אין] הכוונה בדברי הברייתא הללו ששכבת הזרע מטמאה בכל שהוא **לנוגע** בה? ושלא כדברי רב חנילאי! ודוחים: **לא,** הכוונה היא דווקא **לרואה** שכבת זרע, אבל הנוגע בשכבת זרע אינו נטמא בפחות מכעדשה.


###### Steinsaltz on Niddah 43b:16
[Steinsaltz on Niddah 43b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:16)

ושואלים על כך: **והא דומיא** [והרי בדומה] ל**שרץ קתני** [שנה] את דינה של שכבת הזרע, ומן ההשוואה לשרץ נאמר: **מה** טומאת **שרץ** — הריהי טומאה הבאה **בנגיעה, אף** הטומאה האמורה בברייתא ב**שכבת זרע** — היא טומאה הבאה **בנגיעה! אמר רב אדא בר אהבה** בתשובה: אין ההשוואה בברייתא בין דרך טומאת שכבת זרע ודרך טומאת השרץ, אלא **שום** [שם, מהות] טומאת **שרץ קתני** [שנינו], **ושום** [ושם] **שכבת זרע קתני** [שנינו], שטומאתו של השרץ בנגיעה בשיעור כעדשה, וטומאתה של שכבת זרע בראיה היא בשיעור כלשהו.


###### Steinsaltz on Niddah 43b:17
[Steinsaltz on Niddah 43b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:17)

ושואלים עוד: **ו**האם ה**שרץ לא מטמא** אף **ב**שיעור **משהו? והא אנן תנן** [והרי אנו שנינו במשנה במסכת אהלות]: **האברים** של הדברים המטמאים (כגון המת, הנבילה, השרץ) **אין להם שיעור** לטומאתם, אם הם שלמים, ואף איבר שיש בו **פחות מ**כשיעור **כזית,** והוא מ**בשר המת, ו**כן איבר שיש בו **פחות מכזית** והוא מ**בשר נבלה, ו**כן איבר שיש בו שיעור **פחות מכעדשה** והוא **מן השרץ,** הרי כל אלו מטמאים. וכיצד זה שנינו בברייתא שיש שיעור לטומאת השרץ, בכעדשה?


###### Steinsaltz on Niddah 43b:18
[Steinsaltz on Niddah 43b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:18)

ומשיבים: **שאני** [שונה, מיוחד] הוא דינו של **אבר** מן השרץ, שמטמא אף בפחות משיעור כעדשה — משום **דכוליה** [שכולו, שהוא בשלימותו] **במקום** שיעור כ**עדשה קאי** [עומד, נחשב]. וראיה לדבר, **דהא** [שהרי] **אילו חסר פורתא** [מעט] מ**אבר** השרץ (ואין בו שיעור כעדשה) — **מי קמטמיא** [האם הוא מטמא]?!


###### Steinsaltz on Niddah 43b:19
[Steinsaltz on Niddah 43b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:19)

שנינו בברייתא כי **שכבת זרע חלוקה טומאתו,** ושואלים: **מאי** [מה] **היא** עניינה של חלוקה זו? **אילימא** [אם תאמר] שהכוונה שחלוקה טומאת שכבת זרע **בין ישראל** שנוהגת בהם **ל**בין ה**גוים** שאינה נוהגת בהם — **הכי נמי איכא** [כך גם כן יש] חלוקה בטומאת השרץ, בין **עכבר** של **ים** שאינו מטמא, **ו**בין **עכבר** של **יבשה** שמטמא!


###### Steinsaltz on Niddah 43b:20
[Steinsaltz on Niddah 43b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:20)

**אלא** הכוונה היא שחלוקה טומאת שכבת זרע **בין** זו של ה**קטן** (שאין נחשבת שכבת זרע, ואינו מטמא בה) **ל**בין זו של ה**גדול** (שמטמא בה). בעוד שבטומאת השרץ אין חלוקה שכזו, בין השרץ הגדול והקטן, ששניהם מטמאים.


###### Steinsaltz on Niddah 43b:21
[Steinsaltz on Niddah 43b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:21)

ג **אמר רב פפא:** שיעורה של שכבת זרע המטמאת את הנוגע בה הוא **כ**תלוי במחלוקת **תנאי** [תנאים]. שכן שנינו בברייתא: **מנין לרבות** אף את ה**נוגע בשכבת זרע,** שיהא דינו כנוגע בשרץ, שאינו נטמא אלא בשיעור כעדשה? — **תלמוד לומר** בפרשת טומאת השרץ **"או איש** אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו" (ויקרא כב, ה). ולשון ריבוי זה באה ללמד שאף בטומאת שכבת זרע כך הדין.


###### Steinsaltz on Niddah 43b:22
[Steinsaltz on Niddah 43b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:22)

**ופליגי תנאי בעלמא** [ונחלקו תנאים בכלל], בכללי דרך הלימוד של דבר אחד מחבירו, **דאיכא דאמרי** [שיש שאומרים]: שבכל מקרה בו נלמד דינו של דבר אחד מדינו של דבר אחר, יש ל**דון** (ללמוד) **מינה** [ממנה, מהדבר המלמד], **ו**ללמוד עוד **מינה** [ממנה] אף לשאר הדברים שיש בדבר המלמד שינהגו בדבר הנלמד. **ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים]: **דון מינה** [ממנה] **ו**אולם **אוקי באתרא** [העמד אותה, את הדבר הנלמד במקומה], שאין להעתיק כל האמור בדבר המלמד ולתיתו בדבר הנלמד. ומחלוקת תנאים זו שייכת אף בענייננו.


###### Steinsaltz on Niddah 43b:23
[Steinsaltz on Niddah 43b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:23)

שכן **למאן דאמר** [למי שאומר] **דון מינה ומינה** [ממנה וממנה], נאמר: **מה שרץ** — טומאתו **בנגיעה, אף שכבת זרע** — טומאה יש בה גם **בנגיעה.** **ו**עוד נוסיף ונלמד **מינה** [ממנה], מטומאת שרץ לטומאת שכבת זרע, באופן זה: **מה** טומאת ה**שרץ** — שיעורה **בכעדשה, אף** טומאת **שכבת זרע** — שיעורה **בכעדשה.**


###### Steinsaltz on Niddah 43b:24
[Steinsaltz on Niddah 43b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:24)

**ולמאן דאמר** [ולמי שאומר] **דון מינה ואוקי באתרא** [למד ממנה ואולם העמד אותה במקומה], יש לומר: **מה שרץ** — **בנגיעה, אף שכבת זרע** — **בנגיעה, ואוקי באתרא** [והעמד את טומאת שכבת זרע במקומה] — **מה שכבת זרע, לרואה** עצמו — שיעור טומאתה הוא **במשהו, אף לנוגע** בשכבת זרע — שיעור טומאתה הוא **במשהו.**


###### Steinsaltz on Niddah 43b:25
[Steinsaltz on Niddah 43b:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:25)

**אמר ליה** [לו] **רב הונא בריה** [בנו] של **רב נתן לרב פפא** בשאלה על דבריו אלו: **ממאי** [ממה, מניין לך] **שמ** הכתוב **"או איש"** האמור בטומאת **שרץ קמרבי ליה** [הוא מרבה אותו] את דין הנוגע בשכבת זרע, **דילמא** [שמא] **מ**האמור בפסוק הקודם **"או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע",** שעניינו טומאת שכבת זרע, **קמרבי ליה** [הוא מרבה אותו], את הנוגע בשכבת זרע. **ו**הרי **דכולי עלמא** [שכולם, כל התנאים] מסכימים שכאשר דבר נלמד מעניינו, אנו אומרים **דון מינה ומינה** [ממנה וממנה], ונסיק, שכשם שלמדנו דין נגיעה בשכבת זרע מדין ראייתה שמטמאה, כן נלמד לשיעור טומאת נגיעתה שמטמאת בכלשהו, כראייתה!


###### Steinsaltz on Niddah 43b:26
[Steinsaltz on Niddah 43b:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:26)

ונמסר כי **שיילינהו לתנאי** [שאלו את התנאים, שוני המשניות והברייתות] כיצד הם גורסים בברייתא זו, האם נלמד דין הנגיעה בשכבת זרע מ"או איש" האמור בטומאת שרץ או מ"או איש" האמור בטומאת שכבת זרע, **איכא דתני** [יש מהם ששנה] ברייתא זו **כרב פפא,** שנלמד דין הנגיעה בשכבת זרע מ"או איש" האמור בטומאת השרץ, **ואיכא דתני** [ויש ששנה] בברייתא זו **כרב הונא בריה** [בנו] של **רב נתן,** שדין נגיעה בשכבת זרע נלמד מ"או איש" האמור בשכבת זרע.


###### Steinsaltz on Niddah 43b:27
[Steinsaltz on Niddah 43b:27](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:27)

ד משנה ה**תנוקת** אף שהיא **בת יום אחד** שראתה דם **מטמאה** (נטמאת) **ב**טומאת ה**נדה.** והתינוקת שהיא **בת עשרה ימים,** שראתה דם במשך שלושה ימים בזה אחר זה, לאחר שבעת ימי נדות — הריהי **מטמאה** (נטמאת) **בזיבה,** להיות נחשבת "זבה גדולה".


###### Steinsaltz on Niddah 43b:28
[Steinsaltz on Niddah 43b:28](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/43b:28)

ה**תנוק בן יום אחד** — **מטמא** (נטמא) **בזיבה.** **ו**עוד: התינוק בן יום אחד **מטמא בנגעים** להיחשב כמצורע, **ומטמא בטמא** (בטומאה הבאה על ידי) **מת.** **וזוקק** (מזקיק את אשת אחיו שמת בלא בנים) **ליבום** על ידו, **ו**אם מת אדם ולא השאיר אחריו אלא תינוק בן יום אחד, הריהו **פוטר** את אשת המת **מן** חובת **היבום,** ורשאית היא להינשא לכל אדם. **ו**אם היה תינוק זה בן לאם ישראלית ואביו כהן, הריהו **מאכיל** (מתיר לאמו לאכול) **בתרומה, ו**מצד אחר, הריהו **פוסל (את) [מן]** אכילת **התרומה** את בת הכהן שנישאה לישראל ונפטר, כיון שהתינוק אינו ראוי לאכול בתרומה.