## Steinsaltz on Niddah Daf 46a

###### Steinsaltz on Niddah 46a:1
[Steinsaltz on Niddah 46a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46a:1)

**וטעמא** [והטעם] שנחשבת הבאת שתי השערות להגדירו כגדול, הוא משום **לאחר זמן הוא דגמרא לה למילתיה** [נגמר לו הדבר, סימן הגדלות, השערות], ומכאן הסיק רב המנונא: **הא** [הרי] שאם הביאו הילדה או הילד שתי שערות ב**תוך** ה**זמן** — הרי זה נחשב **כלפני זמן** ואין הם נחשבים גדולים.


###### Steinsaltz on Niddah 46a:2
[Steinsaltz on Niddah 46a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46a:2)

**ועוד מתיב** [מקשה] **ר' זירא** על שיטת הסבורים שהבאת סימני גדלות בתוך הזמן נחשבת כהבאתם לאחר הזמן, ממה ששנינו בברייתא על האמור בפרשת נדרים "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם **איש** או אשה **כי יפלא לנדר נדר"** (במדבר ו, ב), **מה תלמוד לומר** (מלמדנו) הכתוב **"איש",** והרי כבר נאמר בכתוב "בני ישראל" — **לרבות** כל מי שהוא **בן שלש עשרה שנה ויום אחד, שאף על פי שאינו יודע להפליא** (להגדיר משמעות דבריו), **נדריו קיימין.**


###### Steinsaltz on Niddah 46a:3
[Steinsaltz on Niddah 46a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46a:3)

ויש לברר: **היכי דמי** [כיצד בדיוק מדובר] באיזה ילד בן שלוש עשרה נאמרה הדרשה? **אי** [אם] שעדיין **לא אייתי** [הביא] **שתי שערות** — **קטן הוא** נחשב. **אלא לאו** [האם לא] מדובר במקרה **דאייתי** [שהביא] כבר **שתי שערות, וטעמא** [וטעם] הדבר, שדווקא מי שהוא **בן שלש עשרה ויום אחד הוא דהוה ליה** [שהינו] בכלל **"איש", הא** [הרי] שהבאת שתי שערות ב**תוך** ה**זמן** נחשבת **כ**הבאה **לפני** ה**זמן!** ומסכמים: אכן **תיובתא** [קושיה חמורה] היא על שיטת ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי.


###### Steinsaltz on Niddah 46a:4
[Steinsaltz on Niddah 46a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46a:4)

**אמר רב נחמן:** אין להקשות מברייתא זו על שיטת ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי, שכן **כתנאי** [כמחלוקת תנאים] שנוי דין זה ששנינו בברייתא, **בן תשע שנים שהביא שתי שערות** — הרי זו נחשבת כ**שומא** סתם לכל הדעות, ואין משמעות הלכתית להבאת שערות אלה. **מבן תשע ועד שתים עשרה שנה ויום אחד** שהביא שתי שערות — הרי זו **שומא.** **ר'** **יוסי בר' יהודה אומר:** הרי זה **סימן** גדלות. **בן שלש עשרה שנה ויום אחד** שהביא שתי שערות — **דברי הכל** הרי זה **סימן** גדלות.


###### Steinsaltz on Niddah 46a:5
[Steinsaltz on Niddah 46a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46a:5)

ויש לשאול: **הא גופא קשיא** [זו עצמה קשה], שכן בתחילה **אמרת** כי **מבן תשע ועד שתים עשרה שנה ויום אחד** שהביא שתי שערות — הרי זו נחשבת כ**שומא,** ולא סימן גדלות. ומכאן ניתן לדייק: **הא** [הרי] אם הביא בתוך **שלש עשרה שנה גופא** [עצמה] — הרי זה **סימן** גדלות. **והדר תני** [וחזר ושנה] בברייתא כי **בן שלש עשרה שנה ויום אחד** שהביא שתי שערות — הרי זה **סימן** גדלות. ומכאן ניתן לדייק: **הא** [הרי] אם הביא שתי שערות בתוך **שלש עשרה שנה גופא** [עצמה] — הרי זו **שומא,** והרי זו סתירה בין שני חלקי הברייתא!


###### Steinsaltz on Niddah 46a:6
[Steinsaltz on Niddah 46a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46a:6)

**מאי לאו** [האם לא] יש לומר כי מחלוקת **תנאי** [תנאים] **היא, דמר סבר** [שחכם זה שבתחילת הברייתא סבור] כי הבאה ב**תוך** ה**זמן** נחשבת **כ**הבאה **לאחר** ה**זמן, ומר סבר** [וחכם זה שבסוף הברייתא סבור] כי הבאה ב**תוך** ה**זמן** נחשבת **כ**הבאה **לפני** ה**זמן.** ושיטת ר' יוחנן ור' יהושע בן לוי היא כצד אחד במחלוקת זו של התנאים.


###### Steinsaltz on Niddah 46a:7
[Steinsaltz on Niddah 46a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46a:7)

ודוחים: **לא,** אין להסיק מכאן שמחלוקת תנאים היא, שכן אפשר לומר בהסבר הברייתא כי **דכולי עלמא** [שהכל] סבורים כי הבאה ב**תוך** ה**זמן** נחשבת **כ**הבאה **לפני** ה**זמן, ואידי ואידי** [וזה וזה, בתחילת הברייתא ובסופה] מדובר **בתינוקת** (ילדה), **ו**אולם **רישא** [תחילת] הברייתא היא כשיטת **רבי** הסבור שגיל שלוש עשרה שנה אצל התינוקת נחשב כלאחר זמן, ולכן הבאת השערות בזמן זה הינה סימן גדלות. **וסיפא** [וסוף הברייתא] היא כשיטת **ר' שמעון בן אלעזר** הסבור שגיל שלוש עשרה בתינוקת נחשב כלפני הזמן.


###### Steinsaltz on Niddah 46a:8
[Steinsaltz on Niddah 46a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46a:8)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] הסבר אחר: **הא והא** [וזה וזה, בתחילת הברייתא ובסופה] מדובר **בתינוק** (ילד), **ורישא** [ותחילת הברייתא] היא כשיטת **ר' שמעון בן אלעזר, וסיפא** [וסוף הברייתא] היא כשיטת **רבי.**


###### Steinsaltz on Niddah 46a:9
[Steinsaltz on Niddah 46a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46a:9)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] הסבר אחר: **הא והא** [וזה וזה, תחילת הברייתא וסופה] כשיטת **רבי,** שבגיל שלוש עשרה אצל התינוק נחשב כלאחר זמן, ואולם **הא** [זה בסוף הברייתא] מדובר **בתינוק,** ולכן אם הביא לפני שלוש עשרה, הרי זה נחשב כהבאה לפני הזמן. ואילו **הא** [זה תחילת הברייתא] מדובר **בתינוקת** שמגיל שתים עשרה נחשב אצלה לאחר זמן, ולכן אם הביאה בגיל זה, הרי זה נחשב לאחר זמן. **ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: הסבר אחר בברייתא, **הא והא** [וזה וזה, תחילת הברייתא וסופה] כשיטת **ר' שמעון בן אלעזר,** ואולם **הא** [זה תחילת הברייתא] מדובר **בתינוק, הא** [זה סוף הברייתא] מדובר **בתינוקת.**


###### Steinsaltz on Niddah 46a:10
[Steinsaltz on Niddah 46a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46a:10)

א שנינו עוד בברייתא כי **ר' יוסי בר' יהודה אומר** בדינו של המביא שתי שערות מבן תשע שנים ועד שתים עשרה שנים ויום אחד שהוא **סימן** בגרות. ובהסבר שיטה זו, **אמר ר'** **כרוספדאי בריה** [בנו] של **ר' שבתאי: והוא** (ובלבד) **שעודן בו** כשבא לכלל גיל גדלות. אבל אם נשרו השערות עד אז — התברר שהיו אלה רק שומא.


###### Steinsaltz on Niddah 46a:11
[Steinsaltz on Niddah 46a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46a:11)

ומעירים: **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך, כהסברו של ר' כרוספדאי]: **בן תשע שנים ויום אחד שהביא שתי שערות** — הרי זו **שומא,** ואין זה סימן בגרות. **מבן תשע ועד שתים עשרה שנה ויום אחד** שהביא שתי שערות, **ועודן בו** כשהגיע לכלל גיל בגרות — הרי זו **שומא.** **ר'** **יוסי בר' יהודה אומר:** הרי זה **סימן** בגרות.


###### Steinsaltz on Niddah 46a:12
[Steinsaltz on Niddah 46a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46a:12)

ב ולסיכומה להלכה של הדברים שלמעלה, **אמר רבא: הילכתא** [הלכה] היא כי הבאת שתי שערות ב**תוך** ה**זמן** נחשבת **כ**הבאה ש**לפני** ה**זמן,** ואין נעשים בכך גדול. **רב שמואל בר זוטרא** **מתני לה לשמעתא** [היה שונה את ההלכה הזו] של **רבא בהאי לישנא** [בלשון זו], **אמר רבא: קטנה** יתומה מאביה, שהשיאוה אמה ואחיה (שתיקנו חכמים שיכולים הם להשיאה), ב**כל** שנת ה**שתים עשרה שנה** לחייה — מתקנת חכמים שיכולה היא להיות **ממאנת** (מסרבת לנישואיה אלה, ובכך להפקיע אותם) **והולכת** (נמשכת) זכותה זו לאורך כל השנה. ואפילו אם הביאה בתוך שנה זו שתי שערות, והריהי גדולה. ואולם **מכאן** מגיל שתים עשרה שנים ויום אחד **ואילך** (והלאה) שהיא כבר גדולה — שוב **אינה ממאנת,** שזו אינה בכלל תקנת חכמים זו, **ו**כמו כן **אינה חולצת** לאחי בעלה שמת בלא בנים.


###### Steinsaltz on Niddah 46a:13
[Steinsaltz on Niddah 46a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46a:13)

ודנים בדבר, **הא גופא קשיא** [זו עצמה קשה], שכן בתחילה **אמרת** שמגיל שתים עשרה שנים ויום אחד שוב **אינה ממאנת, אלמא** [מכאן נסיק] ש**גדולה היא,** ואולם **אי** [אם] **גדולה היא** ש**תחלוץ,** ומדוע אמר שאינה חולצת?


###### Steinsaltz on Niddah 46a:14
[Steinsaltz on Niddah 46a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46a:14)

**וכי תימא** [ואם תאמר] כי **מספקא ליה** [מסופק לו, לרבא], אם הביאה שתי שערות (והריהי גדולה), או שלא הביאה שתי שערות (והריהי עדיין קטנה), ומשום כך החמיר: שאינה ממאנת (כגדולה), ואינה חולצת (כקטנה). **ו**אולם יש לשאול: **מי מספקא ליה** [האם מסופק לו לרבא בדבר זה]? **והאמר** [והרי אמר] **רבא: קטנה שהגיעה לכלל שנותיה** של בגרות, שהיא בת שתים עשרה שנים ויום אחד — **אינה צריכה בדיקה** אם הביאה שתי שערות, כדי להחשיבה גדולה, ש**חזקה** ש**הביאה סימנין!**


###### Steinsaltz on Niddah 46a:15
[Steinsaltz on Niddah 46a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46a:15)

ומשיבים: **הני מילי** [דברים אלה], שרבא מעמיד את בת שתים עשרה שנים ויום אחד בחזקת שהביאה סימנים, אמורים דווקא **בסתמא** [בסתם], **אבל הכא** [כאן] מדובר כשכבר **בדקו** אותה **ולא אשכחו** [מצאו] בה סימנים, ובכגון זה **לא** אמר רבא שיש להעמידה על חזקתה זו, וספק הוא, ונוהגים בה להחמיר.


###### Steinsaltz on Niddah 46a:16
[Steinsaltz on Niddah 46a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46a:16)

ושואלים על כך: **אי הכי** [אם כך] מדובר, שבדקוה ולא נמצאו בה סימנים יהא דינה ככל קטנה, ו**תמאן!** ומשיבים: אף שאין מעמידים אותה בחזקת שהביאה סימנים, ואולם **חוששין שמא** היו בה סימנים ו**נשרו.**


###### Steinsaltz on Niddah 46a:17
[Steinsaltz on Niddah 46a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46a:17)

ושואלים על כך: **הניחא למאן דאמר** [זה נוח למי שאומר] כי **חוששין** לנשירה, **אלא למאן דאמר** [למי שאומר] כי **אין חוששין** לנשירה, **מאי איכא למימר** [מה יש לומר], **דאיתמר** [שנאמר] שנחלקו חכמים בדבר זה, **רב פפא אמר: אין חוששין שמא נשרו, רב פפי אמר: חוששין.** ומשיבים: **הני מילי** [דברים אלה] שנחלקו אם חוששים לנשירת סימנים, אמורים דווקא **לענין חליצה, אבל לענין מיאון** — לדעת הכל **חוששין** לנשירה, ולכן מגיל שתים עשרה שנים ויום אחד שוב אינה ממאנת.


###### Steinsaltz on Niddah 46a:18
[Steinsaltz on Niddah 46a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46a:18)

ושואלים: **מכלל** דבריך עולה כי לשיטת **מאן דאמר** [מי שאומר] ש**חוששין** לנשירת סימנים, הריהי **חולצת** כגדולה, **והא** [והרי] **חוששין בעלמא קאמר** [סתם הוא אומר]!


###### Steinsaltz on Niddah 46a:19
[Steinsaltz on Niddah 46a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46a:19)

**אלא, לעולם** יש לומר בהסבר דברי רבא שהוא מדבר כאשר **לא בדקה.** ואינה ממאנת, משום החזקה שכבר הביאה שתי שערות והריהי גדולה. **ו**אולם **לענין חליצה חיישינן** [חוששים אנו] שמא עדיין לא הביאה שערות, והריהי בכלל קטנה. **וכי קאמר** [וכאשר אמר] **רבא חזקה** שהביאה סימנים — הרי זה דווקא **ל**ענין **מיאון, אבל ל**ענין **חליצה** — **בעיא** [צריכה] **בדיקה.**


###### Steinsaltz on Niddah 46a:20
[Steinsaltz on Niddah 46a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46a:20)

ובסיכום להלכה אם חוששים לנשירת הסימנים, **אמר רב דימי מנהרדעא: הלכתא** [הלכה] היא כי מי שהגיעה לגיל שתים עשרה שנים ויום אחד, ונבדקה ולא נמצאו בה סימנים, **חוששין שמא** היו בה סימנים, ו**נשרו.** ומשום כך, אם קידשוה אמה ואחיה בקטנותה אינה יכולה אז למאן.


###### Steinsaltz on Niddah 46a:21
[Steinsaltz on Niddah 46a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46a:21)

**ו**אולם **הני מילי היכא** [דברים אלה אמורים דווקא היכן, כאשר] **קדשה** בעלה **בתוך** ה**זמן** (לפני שהיתה בת שתים עשרה שנים ויום אחד), **ובעל** אותה **לאחר זמן** (כשהיא בת שתים עשרה שנים ויום אחד), **דאיכא ספיקא דאורייתא** [שיש כאן במקרה זה ספק מן התורה], שמא הביאה שתי שערות, והריהי גדולה, וחלו נישואיה (בביאה) מן התורה. **אבל** אם בעל אותה רק **מעיקרא** [בתחילה, בהיותה לפני שתים עשרה שנים ויום אחד] — **לא** חוששים שהביאה סימנים ונשרו, שהרי אלו רק נישואין מדברי חכמים.


###### Steinsaltz on Niddah 46a:22
[Steinsaltz on Niddah 46a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46a:22)

ג ועוד בדינו של הקטן הנודר, **אמר רב הונא:** קטן היודע לשם מי הוא מקדיש, והריהו בתוך הזמן (הקטנה — בשנת השתים עשרה, והקטן — בשנת השלוש עשרה), ו**הקדיש** דבר מאכל, **ו**לאחר מכן **אכל** אותו — הריהו **לוקה** (נענש במלקות, ככל האוכל הקדש).


###### Steinsaltz on Niddah 46a:23
[Steinsaltz on Niddah 46a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46a:23)

**ש**כן **נאמר** בפרשת הנדרים **"איש,** או אשה **כי יפלא לנדר"** (במדבר ו, ב), ללמד כי בכלל הנדרים אף זה שסמוך להיותו גדול ויודע לשם מי נדר ("מופלא הסמוך לאיש"), **ו**כן נאמר "**לא יחל דברו"** (שם ל, ג), ללמדנו: **כל** מי **שישנו ב**כלל **הפלאה** — **ישנו ב**כלל איסור **"בל יחל"** ("איש כי ידור נדר לה' או השבע שבועה לאסור אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היוצא מפיו יעשה". שם). **וכל** מי **שאינו ב**כלל **הפלאה** — אין נדרו נחשב, ומשום כך, **אינו ב**כלל **"בל יחל".**


###### Steinsaltz on Niddah 46a:24
[Steinsaltz on Niddah 46a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46a:24)

**מתיב** [מקשה] **רב הונא בר יהודה (לרבא)** מן הברייתא **לסיועי** [לסייע] **לרב הונא**