## Steinsaltz on Niddah Daf 46b

###### Steinsaltz on Niddah 46b:1
[Steinsaltz on Niddah 46b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46b:1)

שכך שנינו בה: **לפי שמצינו** (מצאנו) בפרשת נדרים "איש כי יפליא לנדור" (במדבר ו, ב) **שהשוה הכתוב** דינו של **הקטן** (המופלא הסמוך לאיש) **כגדול, ל**ענין **זדון שבועה** (שעבר על שבועתו במזיד), **ול**ענין **איסר** (דבר שאסר על עצמו, שייחשב איסור עליו), **ול**ענין איסור **"בל** (לא) **יחל** דברו" (שם ל, ב), **יכול** מעתה **יהא** קטן זה אף **חייב על** המעילה ב**הקדשו** (כגון זה שאכל את הקדשו) **קרבן,** כגדול?


###### Steinsaltz on Niddah 46b:2
[Steinsaltz on Niddah 46b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46b:2)

**תלמוד לומר** בדין הנדרים **"זה הדבר** אשר צוה ה'. איש כי ידור נדר לה' או השבע שבועה" (שם ל, ב—ג), ללמדנו שרק לענין זה דין המופלא הסמוך לאיש כדינו של האיש, ולא להתחייב קרבן על מעילתו.


###### Steinsaltz on Niddah 46b:3
[Steinsaltz on Niddah 46b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46b:3)

ויש לדייק בדברים: **קתני מיהת** [על כל פנים שנה] בברייתא זו שהמופלא הסמוך לאיש הריהו כגדול **ל**ענין **איסור ול**ענין **"בל** (לא) **יחל** דברו", והריהו **חייב** עליהם, והרי זה כשיטת רב הונא שלוקה על אכילת הקדשו. ודוחים: **אימא** [אמור] כך בדברי הברייתא הזו, ששווה הקטן לגדול **לאיסור "בל** (לא) **יחל** דברו" ולא לקרבן.


###### Steinsaltz on Niddah 46b:4
[Steinsaltz on Niddah 46b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46b:4)

ותוהים על דחייה זו: וכי יש לשנות בברייתא **איסור "בל** (לא) **יחל",** והרי **מה נפשך** [רצונך], **אי** [אם] דינו של ה**מופלא** ה**סמוך לאיש** הוא **דאורייתא** [מן התורה] — **מילקא נמי לילקי** [ללקות גם ילקה]. **ואי** [ואם] דינו של ה**מופלא** ה**סמוך לאיש** הוא **לאו דאורייתא** [לא מן התורה] אלא מדברי חכמים — **איסור נמי ליכא** [איסור גם כן אין]! ומשיבים: כוונת הדברים שאין האיסור חל על הקטן עצמו, אלא **לאותן המוזהרים עליו** (המופקדים עליו להפרישו מאכילת דברים אסורים).


###### Steinsaltz on Niddah 46b:5
[Steinsaltz on Niddah 46b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46b:5)

ואומרים: **שמע מינה** [ממנה, מהלכה זו ששנינו] ראיה למחלוקת חכמים זו, ששנינו אם **קטן אוכל** בשר **נבלות** (דבר האסור באכילה) — **בית דין מצווין עליו להפרישו.** **ומכאן למדים שמצווים להפרישו מדבר האסור באכילה, כגון הקדשו.** **ודוחים: אין להביא מכאן ראיה לשיטה זו, כי** **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים], **כגון שהקדיש הוא** המופלא הסמוך לאיש, **ואכלו אחרים** את הקדשו, שהם לוקים על הקדשו זה, ואולם אם הוא אכל אינו לוקה.


###### Steinsaltz on Niddah 46b:6
[Steinsaltz on Niddah 46b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46b:6)

ושואלים על כך: **הניחא למאן דאמר** [זה נוח למי שאומר] **הקדיש הוא, ואכלו אחרים** — **לוקין, אלא למאן דאמר** [למי שאומר] **אין לוקין, מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? **דאיתמר** [שכן נאמר], שנחלקו חכמים בדינו של מי ש**הקדיש הוא ואכלו אחרים.** **רב כהנא אמר: אין לוקין, ר'** **יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוויהו** [שאמרו שניהם]: **לוקין!**


###### Steinsaltz on Niddah 46b:7
[Steinsaltz on Niddah 46b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46b:7)

ומשיבים: לשיטת הסובר שאין האחרים לוקים על הקדשו של המופלא הסמוך לאיש, כוונתו שאין לוקים מן התורה, ואולם הריהם לוקים **מדרבנן** [מדברי חכמים], **וקרא** [והמקרא] שהובא בברייתא ("שהשווה הכתוב הקטן כגדול") הריהו **אסמכתא בעלמא** [סמך בלבד].


###### Steinsaltz on Niddah 46b:8
[Steinsaltz on Niddah 46b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46b:8)

א למעלה הובא שנחלקו חכמים בדין אחרים שאכלו מה שהקדיש המופלא הסמוך לאיש, ומעתה דנים בה ל**גופא** [עצמה]. למדנו בדין המופלא הסמוך לאיש ש**הקדיש ואכלו אחרים** את הקדשו, ש**רב כהנא אמר: אין לוקין, ר'** **יוחנן וריש לקיש דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם]: **לוקין.** ומבררים: **במאי קמיפלגי** [במה הם חולקים]? **מר סבר** [חכם זה, ר' יוחנן וריש לקיש, סבור] כי דין ה**מופלא** ה**סמוך לאיש** הריהו **דאורייתא** [מן התורה], ולכן לוקים אחרים על הקדשו. **ומר סבר** [וחכם זה, רב כהנא סבור] כי דין ה**מופלא** ה**סמוך לאיש** הריהו **מדרבנן** [מדברי חכמים], ולכן אין אחרים לוקים על הקדשו.


###### Steinsaltz on Niddah 46b:9
[Steinsaltz on Niddah 46b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46b:9)

**מתיב** [מקשה] **רב ירמיה:** הקטנה שהיא **יתומה** מאביה, שהשיאוה אמה ואחיה לפי תקנת חכמים, **שנדרה** — **בעלה מפר לה,** כדינו של כל בעל, אף שאין הנישואין הללו אלא מתקנת חכמים. ומעתה יש לדון בדבר: **אי אמרת בשלמא** [זה נוח, מובן, אם אומר אתה] שדין ה**מופלא** ה**סמוך לאיש** הריהו **דרבנן** [מדברי חכמים], אפשר איפוא לומר כי **אתו** [באו] **נשואין** שתוקפם **דרבנן** [מדברי חכמים] **ומבטלי נדרא** [ומבטלים נדר] שתוקפו **דרבנן** [מדברי חכמים]. **אלא אי אמרת דאורייתא** [אם אומר אתה שתוקף הנדר במופלא הסמוך לאיש מן התורה], וכי **אתו** [באו] **נשואין** שתוקפם **דרבנן** [מדברי חכמים] **ומבטלי נדרא** [ומבטלים נדר] שתוקפו **דאורייתא** [מן התורה]?


###### Steinsaltz on Niddah 46b:10
[Steinsaltz on Niddah 46b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46b:10)

**אמר רב יהודה, אמר שמואל: בעלה מפר לה ממה נפשך** (מכל צד שתרצה), שכן **אי** [אם] תוקף הנדר של המופלא הסמוך לאיש הוא רק **דרבנן** [מדברי חכמים] — הרי גם תוקף נשואיה רק **דרבנן** [מדברי חכמים] **הוא.** **אי** [אם] תוקף הנדר של המופלא הסמוך לאיש הוא **דאורייתא** [מן התורה] והריהו עובר על איסור תורה — הרי בכלל **קטן אוכל נבלות הוא, ו**בכגון זה **אין בית דין מצווין עליו להפרישו.**


###### Steinsaltz on Niddah 46b:11
[Steinsaltz on Niddah 46b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46b:11)

ושואלים: **והא** [והרי] עדיין יכול להיות מכשול בהפרתו זו של הבעל, שכן **כי גדלה** [כאשר תגדל] אשתו זו שהיתה קטנה בזמן ההפרה ואין להפרה זו תוקף אלא מדברי חכמים, **אכלה** [תאכל] **ב**הסתמך על **הפרה קמייתא** [קודמת] זו, והרי אין הפרתו הפרה, ואז היא בגדר גדול האוכל נבילות שודאי מפרישים אותו!


###### Steinsaltz on Niddah 46b:12
[Steinsaltz on Niddah 46b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46b:12)

ומשיבים: **אמר רבה בר ליואי:** אין מקום לחשש זה, משום ש**בעלה מפר לה כל שעה ושעה,** ונמצא שכאשר תגדל, יפר לה הפרה שתוקפה מן התורה. **והוא** (ובלבד) **שבעל** אותה בעלה כשהגיעה לגיל גדלות, ותוקפם של הנישואין יהיה מן התורה.


###### Steinsaltz on Niddah 46b:13
[Steinsaltz on Niddah 46b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46b:13)

ושואלים על כך: **והא** [והרי] הלכה היא ש**אין** ה**בעל מפר** לאשתו **ב**נדרים ש**קודמין** לנישואיהם, ומשבגרה והריהי נחשבת כנשואה מן התורה לכל דבר, נחשבים נישואיה בקטנותה ביחס להיום כלפני נישואין. ומשיבים: הסבר הדבר, **כ**שיטת **רב פנחס** שאמר **משמיה** [בשמו] של **רבא.** שכך **אמר רב פנחס משמיה** [בשמו] של **רבא: כל** אשה **הנודרת** נדר — **על דעת בעלה היא נודרת,** אם יסכים לנדרה, ולכן יכול הוא להפר את נדרה. ואף הקטנה נדרה על דעת בעלה, ולכן יכול הוא להפר את נדרה אף לאחר שבגרה.


###### Steinsaltz on Niddah 46b:14
[Steinsaltz on Niddah 46b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46b:14)

ועוד בענין תוקף נדרו של המופלא הסמוך לאיש **אמר אביי: תא שמע** [בוא ושמע] ראיה ממה ששנינו במשנה במסכת תרומות: **קטן שלא הביא שתי שערות, ר'** **יהודה אומר: אין תרומתו תרומה.** **ר'** **יוסי אומר: עד שלא בא לעונת נדרים** (שאין הוא עדיין בגדר מופלא הסמוך לאיש) — **אין תרומתו תרומה,** ואולם **משבא לעונת נדרים** — **תרומתו תרומה.**


###### Steinsaltz on Niddah 46b:15
[Steinsaltz on Niddah 46b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46b:15)

**סברוה** [הניחו החכמים] כי **קסבר** [סבור הוא] **ר' יוסי** בדין התרומה כי **תרומה בזמן הזה** היא **דאורייתא** [מן התורה], ומעתה יש לדון בדבר: **אי אמרת בשלמא** [זה טוב, מובן דינו של ר' יוסי שמופלא הסמוך לאיש תורם, אם אומר אתה] שדינו של ה**מופלא** ה**סמוך לאיש** הוא **דאורייתא** [מן התורה], לכן יש מקום לומר כי **אתי גברא** [בא אדם] שיש לו כח החלה לענין נדרים **דאורייתא** [מן התורה], כגון זה המופלא הסמוך לאיש, **ומתקן** בתרומתו שתרם תבואה המוגדרת כ**טבלא דאורייתא** [טבל, שלא הופרשו ממנו תרומות ומעשרות, מן התורה]. **אלא אי אמרת דרבנן** [אם אומר אתה שדין מופלא הסמוך לאיש הוא רק מדברי חכמים], וכי **אתי גברא דרבנן** [בא אדם שכוח החלתו בנדרים הוא רק מדברי חכמים] **ומתקן טבלא דאורייתא** [טבל מן התורה]? ודוחים: **לא,** אין להביא ראיה מכאן שדין מופלא הסמוך לאיש בנדרים הוא מן התורה, שאפשר לומר שהטעם שמופלא הסמוך לאיש יכול לתרום אף שהוא בנדרים רק מדברי חכמים, משום ש**קסבר** [סבור] **ר' יוסי** בדין **תרומה בזמן הזה** שהוא רק **דרבנן** [מדברי חכמים].


###### Steinsaltz on Niddah 46b:16
[Steinsaltz on Niddah 46b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46b:16)

ותוהים על כך: **ו**כי סבר [סבור] **ר' יוסי** שדין **תרומה בזמן הזה** הוא רק **דרבנן** [מדברי חכמים]? **והתניא** [והרי שנויה] ברייתא **בסדר עולם** על האמור בביאת הארץ "והביאך ה' אלהיך אל הארץ **אשר ירשו אבותיך וירשתה"** (דברים ל, ה), ולמדנו מהכתוב המציין שתי לשונות ירושה כי


###### Steinsaltz on Niddah 46b:17
[Steinsaltz on Niddah 46b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46b:17)

**ירושה ראשונה** (שנכבשה הארץ בימי יהושע) והתקדשה לחיוב מצוות, **ו**כן ירושה **שניה** שבימי עזרא — **יש להן** לבני ישראל, ואילו ירושה **שלישית** — **אין להן.** שכן קדושת הארץ מירושה שניה לא פקעה ממנה.


###### Steinsaltz on Niddah 46b:18
[Steinsaltz on Niddah 46b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46b:18)

**ואמר ר'** **יוחנן: מאן** [מיהו] ה**תנא** ששנה את **סדר עולם** — **ר' יוסי,** הרי שר' יוסי סבור שבזמן הזה לא פקעה קדושת הארץ, וחיוב תרומה בה הריהו מן התורה!


###### Steinsaltz on Niddah 46b:19
[Steinsaltz on Niddah 46b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/46b:19)

ומשיבים: אכן **ר' יוסי תני לה** [שנה אותה], את סדר עולם, **ו**אולם הוא עצמו **לא סבר לה** [אינו סבור כמותה]. ומוכיחים זאת, **הכי נמי מסתברא** [כך גם מסתבר] לומר, **דתניא** [שכן שנויה ברייתא]: **עיסה** (בצק) **שנדמעה** (שהתערב בה מן התרומה), **או שנתחמצה בשאור של תרומה**