## Steinsaltz on Niddah Daf 47a

###### Steinsaltz on Niddah 47a:1
[Steinsaltz on Niddah 47a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/47a:1)

**חייבת** העיסה הזו **ב**הפרשת **חלה, ו**אף שנפלה לתוכה תרומה, אין דינה כתרומה (שהרי כבר התבטלה התרומה בעיסה, ברוב), ולכן **אינה נפסלת** (נטמאת) **בטבול יום,** אלו דברי ר' **מאיר ור' יהודה.** ואילו **ר' יוסי ור' שמעון פוטרין מן החלה,** שכן אין התרומה חייבת בהפרשת חלה, ונפטרת העיסה משום תערובת התרומה בה.


###### Steinsaltz on Niddah 47a:2
[Steinsaltz on Niddah 47a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/47a:2)

**סברוה** [חשבו, הניחו חכמים] כי **מאן דאמר** [מי שאומר] שחיוב **תרומה** בזמן הזה הוא **דאורייתא** [מן התורה], סבור שאף חיוב הפרשת **חלה** בזמן הזה הוא **דאורייתא** [מן התורה], ואילו **מאן דאמר** [מי שאומר] כי חיוב **תרומה** בזמן הזה הוא **דרבנן** [מדברי חכמים], אף חיוב **חלה** בזמן הזה הוא **דרבנן** [מדברי חכמים]. ומעתה **אי אמרת בשלמא** [זה נוח אם אומר אתה] ש**קסבר** [סבור] **ר' יוסי** כי חיוב **חלה בזמן הזה,** וכן חיוב תרומה, הוא **דרבנן** [מדברי חכמים], אפשר לומר כי **אתי** [בא] **דמוע** שהוא **דרבנן** [מדברי חכמים] (שהרי מן התורה יש ביטול ברוב, ובטלה התרומה שבעיסה), **ומפקע** [ומפקיע] את חיוב הפרשת ה**חלה** שאף הוא **דרבנן** [מדברי חכמים].


###### Steinsaltz on Niddah 47a:3
[Steinsaltz on Niddah 47a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/47a:3)

**אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] כי חיוב הפרשת **חלה** בזמן הזה הוא **דאורייתא** [מן התורה], יש לשאול: וכי **אתי** [בא] **דמוע** שהוא **דרבנן** [מדברי חכמים] **ומפקע** [ומפקיע] חיוב הפרשת **חלה דאורייתא** [מן התורה]? הרי שסבור ר' יוסי כי חיוב חלה בזמן הזה הוא מדברי חכמים, ואף חיוב תרומה בזמן הזה הוא מדברי חכמים, והרי זה מורה שמה שר' יוסי שנה בסדר עולם שחיוב תרומה בזמן הזה הוא מן התורה, הוא עצמו אינו סבור כן.


###### Steinsaltz on Niddah 47a:4
[Steinsaltz on Niddah 47a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/47a:4)

ודוחים את הראיה: **ודלמא קסבר** [ושמא סבור הוא] **ר' יוסי** כי חיוב **תרומה בזמן הזה** הוא **דאורייתא** [מן התורה], **ו**אילו חיוב הפרשת **חלה** בזמן הזה הוא רק **דרבנן** [מדברי חכמים], ומשום כך עיסה זו פטורה מן החלה, משום שהדימוע שמדברי חכמים פוטר את העיסה החייבת בחלה מדברי חכמים.


###### Steinsaltz on Niddah 47a:5
[Steinsaltz on Niddah 47a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/47a:5)

**וכ**דרך **דאהדר** [שהשיב, השיג] **רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע** על דברי חכמים. שכך **אמר רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע: אשכחתינהו לרבנן דבי רב דיתבי וקאמרי** [מצאתים את החכמים של בית המדרש, שיושבים ואומרים]: **אפילו למאן דאמר** [למי שאומר] כי חיוב הפרשת **תרומה בזמן הזה** הוא **דרבנן** [מדברי חכמים], חיוב הפרשת **חלה** בזמן הזה הוא **דאורייתא** [מן התורה],


###### Steinsaltz on Niddah 47a:6
[Steinsaltz on Niddah 47a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/47a:6)

**שהרי** ב**שבע** השנים **שכבשו** בני ישראל את הארץ בימי יהושע, **ו**ב**שבע** שאחריהן, **ש**בהן **חלקו** את הארץ לנחלות השבטים, **נתחייבו** בני ישראל **בחלה, ו**עדיין **לא נתחייבו במעשר.** ואף בזמן הזה, שאין כל יושבי הארץ נמצאים בה ולכן אין חובת תרומות ומעשרות מן התורה אלא רק מדברי חכמים — חיוב הפרשת חלה הריהו מן התורה, שהרי באו אל הארץ.


###### Steinsaltz on Niddah 47a:7
[Steinsaltz on Niddah 47a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/47a:7)

**ואמינא להו אנא** [ואמרתי להם אני]: **אפילו למאן דאמר** [למי שאומר] כי חיוב הפרשת **תרומה בזמן הזה** הוא **דאורייתא** [מן התורה], חיוב הפרשת **חלה** הוא **דרבנן** [מדברי חכמים], **דתניא** [שכן שנויה ברייתא] נאמר במצות הפרשת החלה "בבואכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה... ראשית עריסותכם חלה תרימו תרומה.." (במדבר טו, יח—כ). ומדייקים: **אי** [אם] **"בבאכם"** חל חיוב הפרשת חלה, אם כן **יכול משנכנסו לה שנים ושלשה מרגלים** בלבד, כבר יתחייבו בהפרשת חלה? **תלמוד לומר "בבאכם"** — דווקא **בביאת כולכם אמרתי** שתתחייבו בחלה, **ולא בביאת מקצתכם.**


###### Steinsaltz on Niddah 47a:8
[Steinsaltz on Niddah 47a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/47a:8)

**וכי אסקינהו** [וכאשר העלה אותם, את העולים מבבל לארץ ישראל] **עזרא, לא כולהו סלוק** [כולם עלו], ולא היתה זו איפוא "ביאת כולכם", אלא "ביאת מקצתכם", ולכן חייבים בחלה בזמן הזה רק מדברי חכמים.


###### Steinsaltz on Niddah 47a:9
[Steinsaltz on Niddah 47a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/47a:9)

א משנה **משל** מפרי התאנה **משלו חכמים ב**תיאור שלושת זמני התפתחותה של ה**אשה,** קטנות, נערות, ובגרות: **פגה** (הפרי טרם בישולו), **בוחל** (הפרי הקרוב לבישולו), **וצמל** (הפרי הבשל במילואו). ומסבירים: זו המכונה **פגה** — הרי היא **עודה תנוקת** (שמתחת לגיל שתים עשרה שנה, שעדיין לא הביאה כל סימני בגרות), זו המכונה **בוחל** — **אלו ימי נעוריה** (משתים עשרה שנה ויום אחד, שהביאה שתי שערות).


###### Steinsaltz on Niddah 47a:10
[Steinsaltz on Niddah 47a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/47a:10)

**בזו** (הקטנה) **ובזו** (הנערה) **אמרו** חכמים: **אביה זכאי במציאתה** (שמה שמצאו הן, שייך לו), **ובמעשה ידיה, ובהפרת נדריה** (שיכול הוא להפר את נדרן). ואילו זו המכונה **צמל,** שהריהי בת שתים עשרה שנה וששה חדשים, וסימני דדיה מעידים בה שבגרה — **כיון שבגרה, שוב אין לאביה רשות בה.** ומעתה, אינו מפר לה את נדריה, ומציאתה ומעשה ידיה שייכים לה.


###### Steinsaltz on Niddah 47a:11
[Steinsaltz on Niddah 47a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/47a:11)

ומבררים: **איזהו** (מהם) ה**סימנין** של זו המכונה צמל? **ר' יוסי הגלילי אומר: מ**הזמן **ש**בו **יעלה** (יגדל) הדד במידה כזו שנראה כמזדקר מעל הגוף, וגורם שייראה **הקמט תחת הדד.** **ר'** **עקיבא אומר: מ**הזמן שגדלו הדדים במידה כזו עד **שיטו** (ינטו) **הדדים** אל החזה. **בן עזאי אומר: משישחיר הפיטומת** (הפיטמה) שבדדים. **ר' יוסי אומר:** מהשלב בהתפתחות הדדים, שיש בהם **כדי שיהא** אדם **נותן ידו על העוקץ** שבדדים, **והוא שוקע ושוהא** מ**לחזור.**


###### Steinsaltz on Niddah 47a:12
[Steinsaltz on Niddah 47a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/47a:12)

ב גמרא שנינו במשנתנו כי המכונה **פגה** היא זו ש**עודה תנוקת.** ומסבירים מה מקור כינוי זה: **כדכתיב** [כמו שנאמר] **"התאנה חנטה פגיה...** קומי לך רעיתי" (שיר השירים ב, יג). ועוד נאמר כי הכינוי **בוחל** בנשים **אלו ימי הנעורים.** ומסבירים מה מקור כינוי זה: **כדתנן** [כמו ששנינו במשנה], **התאנים** חייבות בהפרשת מעשרות **מ**השלב בהתפתחותן **ש**בו הן **יבחלו** (התחילו להבשיל), **ואמר רבה בר בר חנה, אמר רב** בהמחשת שלב זה של הבחלת התאנים: **מ**זמן **ש**בו **ילבין ראשיהן** של התאנים.


###### Steinsaltz on Niddah 47a:13
[Steinsaltz on Niddah 47a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/47a:13)

**ואיבעית אימא מהכא** [ואם תרצה אמור כי מכאן], מן המקרא הזה הוא מקור כינוי זה, שכן נאמר **"ותקצר נפשי בהם וגם נפשם בחלה בי"** (זכריה יא, ח). שכן מורה צורה זו על גודל הדבר ("בחלה בי" — גדלה עלי). ועוד שנינו כינוי **צמל,** ומסבירים את פשר השם: **כמאן דאמר** [כמי שאומר, כדברי הבריות] **"יצתה** (יצאה) **מלאה",** שגדלה די צורכה.


###### Steinsaltz on Niddah 47a:14
[Steinsaltz on Niddah 47a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/47a:14)

ג ועוד שנינו במשנתנו בהגדרת המכונה צמל: **ואיזהו סימנים? ר'** **יוסי הגלילי אומר: משיעלה הקמט** תחת הדד. ובהסבר הדבר, **אמר שמואל: לא משיעלה הקמט ממש** וייראה כך תמיד, **אלא** כבר מהשלב שגדל הדד במידה כזו **כדי ש**אם היא **תחזיר ידיה** (מותחת גופה) **לאחוריה, ו**היא **נראית כמי שיעלה הקמט תחת הדד.**


###### Steinsaltz on Niddah 47a:15
[Steinsaltz on Niddah 47a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/47a:15)

ומסופר כי **שמואל בדק ב**דדיה של **אמתיה** [בשפחתו הכנענית], את זמני ההתפתחות הללו הנזכרים במשנתנו, **ו**לאחר מכן **יהב** [נתן] **לה ארבעה זוזי** [זוזים] כ**דמי בושתה.** ומסבירים: טעמו של שמואל ששילם לשפחתו על שבדקה כך, משום ש**שמואל** נוהג **לטעמיה** [לטעמו, לשיטתו], ש**אמר שמואל** על האמור בתורה ביחס לעבדים: **"לעלם בהם תעבדו"** (ויקרא כה, מו) — **לעבודה** בלבד **נתתים** לך, **ולא לבושה.** ואם בייש האדון את העבד, הרי הוא חייב בדמי בושתו.


###### Steinsaltz on Niddah 47a:16
[Steinsaltz on Niddah 47a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/47a:16)

ובענין היחס לשפחות נמסר כי **שמואל** היה **מייחד להן** לכל אחת משפחותיו גבר מסויים מעבדיו שישמש איתה, ולא היה מוסרה לכל. ואילו על **רב נחמן** נמסר שהיה **מחליף להן** [אותן], בין עבדיו. ו**רב ששת מסר להן** (אותן, את שפחותיו) **לערבי, ואמר להן:** יכולות אתן להיבעל לכל, ואולם **אזדהרו** [הזהרו] **מ**להיבעל **לישראל.**


###### Steinsaltz on Niddah 47a:17
[Steinsaltz on Niddah 47a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/47a:17)

ד שנינו במשנתנו כי **ר' יוסי אמר** כדי שיהא נותן ידו על העוקץ והוא שוקע ושוהא מלחזור. ומבררים: **מאי** [מהו] **עוקץ** זה? **אמר שמואל: עוקצו** הוא החלק הבולט במרכזו **של** ה**דד** (הפיטמה).


###### Steinsaltz on Niddah 47a:18
[Steinsaltz on Niddah 47a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/47a:18)

ה ועוד בסימני הבגרות באשה, **תנו רבנן** [שנו חכמים], **אלו הן סימני בגרות? ר'** **אלעזר בר' צדוק אומר: משיתקשקשו** (שיקישו זה בזה) **הדדין** מחמת גודלם. **ר' יוחנן בן ברוקה אומר: משיכסיף** (ישחיר) **ראש החוטם** (הבליטה שבמרכזה הפיטמה). ותוהים: **משיכסיף?** והרי בסימן זה **אזקונה לה** [מזקינים אותה, מאחרים בהרבה את ראשית זמן בגרותה]! **אלא אמר רב אשי: משיפציל** (שיתפצל) **ראש החוטם.** **ר'** **יוסי אומר: משתקיף העטרה,** שעוקץ הפיטמה גדול במידה כזו, שהוא מוקף בעיגול מסביבו. **ר' שמעון אומר: משנתמעך**