## Steinsaltz on Niddah Daf 49b

###### Steinsaltz on Niddah 49b:1
[Steinsaltz on Niddah 49b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/49b:1)

**ר' יהודה אומר:** כך היא הדרך בה בודקים כלי חרס אם הנקב שבו ככונס משקה (ופסול לשמש לקידוש מי חטאת) או כמוציא משקה (וכשר לקדש מי חטאת בתוכו) — **כופף אזני קדרה לתוכה,** כלומר, הופך את הקדירה הנקובה על פיה ומניח אותה כך בתוך גיגית ריקה ממשקה, **ו**לאחר מכן **מציף עליה מים.** **ו**מתבוננים עתה, **אם כונס** (חדרו מים אל תוך הקדירה) — **בידוע ש**הנקב הוא בשיעור של **כונס משקה, ואם לאו** [לא] — **בידוע ש**הנקב הוא רק בשיעור של **מוציא משקה.**


###### Steinsaltz on Niddah 49b:2
[Steinsaltz on Niddah 49b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/49b:2)

**או** אפשרות בדיקה נוספת: **שופתה** (מעמידה) את הקדירה הנקובה כשבתוכה משקה **על גבי האור** (האש). ומתבוננים: **אם האור מעמידה** (עוצר) את יציאת המשקה שבתוכה החוצה — **בידוע ש**אין הנקב הזה אלא כ**מוציא משקה, ואם לאו** [לא] נעצרת יציאת המשקה מהקדירה, אף שהיא עומדת על האש — **בידוע ש**הנקב הוא בשיעור כ**מכניס משקה.**


###### Steinsaltz on Niddah 49b:3
[Steinsaltz on Niddah 49b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/49b:3)

**ר'** **יוסי אומר:** **אף לא שופתה על גבי האור** כדי לבדוק את שיעור הנקב, שאין זו שיטת בדיקה טובה, **מפני ש**יתכן שהנקב הוא כשיעור כונס משקה, ואולם אין המשקה יוצא החוצה משום ש**האור** הוא ש**מעמידה,** ולא מחמת שיעורו הקטן של הנקב. **אלא** עושה כך: **שופתה על גבי הרמץ** (אפר חם, גחלים עמומות), ומתבוננים מעתה: **אם** הרמץ **מעמידה** (עוצרה) — **בידוע ש**הנקב הוא רק בשיעור **מוציא משקה, ואם לאו** [לא] — **בידוע ש**הנקב הוא בשיעור **כונס משקה.** ואופן הבדיקה: ממלא את הכלי משקה, ואם **היה** המשקה **טורד** (דולף החוצה) בטפטוף **טיפה אחר טיפה** — **בידוע ש**שיעור הנקב בכונס **משקה.**


###### Steinsaltz on Niddah 49b:4
[Steinsaltz on Niddah 49b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/49b:4)

ומבררים: **מאי איכא** [מה, איזה הבדל להלכה יש] **בין** שיטת הבדיקה של **תנא קמא** [התנא הראשון] הנעשית על ידי הכנסת הקדירה אל תוך גיגית מים, **ל**שיטת הבדיקה של **ר' יהודה** על ידי הכנסת הקדירה תחילה כשהיא הפוכה, ולאחר מכן להציף אותה במים? **אמר עולא:** בדין **כינוס** (כניסה) של מים לתוך הכלי הנבדק **על ידי הדחק** (כתוצאה מהפעלת כוח), האם נחשב הדבר לכניסה, **איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל. שלדעת ר' יהודה הכנסה של קדירה לתוך גיגית מלאה מים, כרוכה בהפעלת כוח מסויים, ואם יכנסו כתוצאה מכך מים לקדירה — אין זו נחשבת כניסה. ואילו לשיטת התנא הראשון, אף כניסה כזו — נחשבת כניסה.


###### Steinsaltz on Niddah 49b:5
[Steinsaltz on Niddah 49b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/49b:5)

א שנינו במשנתנו כי **כל אבר שיש בו צפורן** בודאי יש בו גם עצם, ואולם יש אפשרות של אבר שיש בו עצם אך אין בו צפורן. ומסבירים מה עניינה להלכה של הבחנה זו: אבר ש**יש בו צפורן** (וכאמור, בודאי שיש בו אף עצם) — הריהו נחשב כאבר לכל דבר, ודינו שהוא **מטמא ב**טומאת **מגע וב**טומאת **משא וב**טומאת **אהל,** ואפילו אין בו כשיעור זית. ויש אפשרות של אבר ש**יש בו עצם ואין בו צפורן** — ודינו של זה שהוא **מטמא ב**טומאת **מגע וב**טומאת **משא,** אף שאין בו כשיעור כזית, **ואינו מטמא באהל** אלא אם כן היה בו שיעור כזית.


###### Steinsaltz on Niddah 49b:6
[Steinsaltz on Niddah 49b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/49b:6)

**אמר רב חסדא, דבר זה** שייאמר להלן **רבינו הגדול** (=רב) **אמרו, המקום יהיה בעזרו:** אם היתה בגוף **אצבע יתרה** יתירה על מנין האצבעות הקבוע, **שיש בו עצם, ו**אולם **אין בו צפורן** — **מטמא ב**טומאת **מגע וב**טומאת **משא, ואינו מטמא ב**טומאת **אהל.**


###### Steinsaltz on Niddah 49b:7
[Steinsaltz on Niddah 49b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/49b:7)

**אמר רבה בר בר חנה** שכך **אמר ר'** **יוחנן** בהגדרת הדברים הללו: **ו**דין זה שאצבע יתירה נחשבת כאבר דווקא כשיש בה עצם וציפורן, אמור רק **כשאינה נספרת על גב היד,** כלומר, שהיא חורגת מקו שאר אצבעות היד, אבל אם היתה האצבע הנוספת נתונה בצד שאר האצבעות, בקו אחד, הרי זו כשאר אברים, ומטמאה בטומאת אהל גם אם אין בה צפורן ועצם.


###### Steinsaltz on Niddah 49b:8
[Steinsaltz on Niddah 49b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/49b:8)

ב עוד שנינו במשנתנו כי **כל** כלי **המטמא** (הראוי להיטמא) בטומאת **מדרס** הזב — הריהו ראוי להיטמא אף בטומאת טמא מת. ואולם יש שראוי להיטמא בטומאת מת, ואינו מיטמא בטומאת מדרס הזב. ודנים בדבר: **כל דחזי** [שראוי] **ל**טומאת **מדרס** הזב — הריהו גם **מטמא** (ראוי להיטמא) ב**טמא מת,**


###### Steinsaltz on Niddah 49b:9
[Steinsaltz on Niddah 49b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/49b:9)

**ויש שמטמא טמא מת ואין מטמא מדרס, לאתויי מאי** [לרבות מה]? ומשיבים: **לאתויי** [לרבות] אף כלי מדידה, כגון כלי מדידה בשיעור של **סאה ו**כלי מדידה בשיעור של **תרקב** (חצי סאה).


###### Steinsaltz on Niddah 49b:10
[Steinsaltz on Niddah 49b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/49b:10)

**דתניא** [שכן שנינו ברייתא] על האמור בטומאת מדרס הזב **"והיושב על הכלי** אשר ישב עליו הזב... וטמא עד הערב" (ויקרא טו, ו): **יכול** גם אם הזב **כפה** (הפך על פניו) כלי למדידת **סאה וישב עליה, או** כלי למדידת **תרקב וישב עליו יהא טמא** אותו כלי מדידה, ככל מושב הזב?


###### Steinsaltz on Niddah 49b:11
[Steinsaltz on Niddah 49b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/49b:11)

**תלמוד לומר "אשר ישב עליו הזב"** — ללמדנו: רק **מי שמיוחד לישיבה** הוא המושב הנטמא בזב, **יצא** מכלל אלו, כלי **זה שאומרים לו** לאדם היושב עליו: "**עמוד** קום מכלי זה, **ונעשה** בו, בכלי הזה את **מלאכתנו,** המדידה", שאין הוא בהגדרתו כלי מושב, אלא כלי למלאכה מסויימת.


###### Steinsaltz on Niddah 49b:12
[Steinsaltz on Niddah 49b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/49b:12)

ג משנה **כל** אדם הראוי (הכשר) **לדון דיני נפשות** — **ראוי לדון** אף **דיני ממונות.** **ויש** מי **שראוי לדון דיני ממונות ואינו ראוי לדון דיני נפשות.**


###### Steinsaltz on Niddah 49b:13
[Steinsaltz on Niddah 49b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/49b:13)

ד גמרא על האמור במשנתנו כי יש הכשרים לדון דיני ממונות ואין הם כשרים לדון דיני נפשות, **אמר רב יהודה** הלכה זו באה **לאתויי** [להביא, לרבות] אף את ה**ממזר,** שאין הוא אמנם ראוי לדון בדיני נפשות, ואולם רשאי הוא לדון דיני ממונות.


###### Steinsaltz on Niddah 49b:14
[Steinsaltz on Niddah 49b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/49b:14)

ושואלים על כך: והרי כבר **תנינא חדא זימנא** [שנינו זאת פעם אחת], שכן שנינו במשנה במסכת סנהדרין כי **הכל כשרין לדון דיני ממונות ואין הכל כשרין לדון דיני נפשות, והוינן** [ושאלנו] **בה,** בלשון "הכל כשרין" שבמשנה זו **לאתויי מאי** [להביא, לרבות את מה] באה הלכה זו? **ואמר רב יהודה** בהסבר הדבר: **לאתויי** [להביא, לרבות] **ממזר!** ומשיבים: **חדא** [משנה אחת] באה **לאתויי** [להביא, לרבות] **גר, וחדא** [ומשנה אחת] באה **לאתויי** [להביא, לרבות] **ממזר.**


###### Steinsaltz on Niddah 49b:15
[Steinsaltz on Niddah 49b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/49b:15)

ומסבירים עוד: **וצריכי** [ונצרכו] שני הריבויים הללו, משום **דאי אשמעינן** [שאם היה משמיע לנו] רק ש**גר** כשר לדון בדיני ממונות, הייתי אומר שהקילו בו **משום** ש**ראוי לבא בקהל** (לשאת בת ישראל), **אבל ממזר** ש**אין ראוי לבא בקהל** (שאסור הוא בבת ישראל), **אימא** [אמור] ש**לא** כשר הוא לדין דיני ממונות.


###### Steinsaltz on Niddah 49b:16
[Steinsaltz on Niddah 49b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/49b:16)

**ו**מן הצד האחר, **אי אשמעינן** [אם היה משמיע לנו] רק ש**ממזר** כשר לדון דיני ממונות, הייתי אומר שהקילו בו **משום דקאתי** [שהוא בא, נוצר] **מטפה כשרה,** שהרי אביו מולידו (בעבירה) הינו יהודי, **אבל גר, דקאתי** [שבא] **מטפה פסולה** (שכן נולד מאביו הגוי), **אימא** [אמור] ש**לא** כשר הוא לדון אף בדיני ממונות. משום כך **צריכא** [צריך] את שני הריבויים הללו.


###### Steinsaltz on Niddah 49b:17
[Steinsaltz on Niddah 49b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/49b:17)

ה משנה **כל הכשר לדון** (לשמש כדיין), **כשר** אף **להעיד** בדין. **ו**אולם **יש** מי **שכשר להעיד, ואינו כשר לדון.**


###### Steinsaltz on Niddah 49b:18
[Steinsaltz on Niddah 49b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/49b:18)

ו גמרא שנינו במשנתנו כי יש שאדם כשר להעיד אך אינו כשר לדון, ושואלים: **לאתויי מאי** [להביא, לרבות את מה] באה המשנה? **אמר ר'** **יוחנן:** משנתנו באה **לאתויי** [להביא, לרבות] את ה**סומא באחת מעיניו,** שאף שכשר הוא להעיד, אין הוא כשר לדון. **ו**כשיטת **מני** [מי היא]?