## Steinsaltz on Niddah Daf 4b

###### Steinsaltz on Niddah 4b:1
[Steinsaltz on Niddah 4b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/4b:1)

**שאני אומר** (מניח) כי **אדם טהור נכנס לשם ונטלה,** והניח אותה במקום זה. וכיון שיש במה לתלות, אין אנו מחזיקים טומאה.


###### Steinsaltz on Niddah 4b:2
[Steinsaltz on Niddah 4b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/4b:2)

ושואלים: **הכא נמי** [כאן בקופה גם כן] לגבי השרץ **נימא** [נאמר] שלא היה השרץ בקופה בתחילה, ו**עורב אתא** [בא] **ושדא** [וזרק] את השרץ הזה לתוכה! ומשיבים: **אדם** שמעשיו נעשים **בכונה,** לשם תכלית מסויימת — **אמרינן** [אומרים אנו] שנטל את הככר, כדי למנוע ממנה טומאה. ואילו **עורב** שמעשיו **שלא בכונה** — **לא אמרינן** [אין אנו אומרים] בו שכך עשה. ומבררים דין זה של הככר שהיה על הדף.


###### Steinsaltz on Niddah 4b:3
[Steinsaltz on Niddah 4b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/4b:3)

ושואלים: **מכדי** [הרי] ספיקו של **האי** [זה] ה**ככר, ספק טומאה ברשות היחיד הוא, ו**כלל הוא ש**כל ספק טומאה ברשות היחיד** — **ספקה טמא,** ומדוע מקילים לומר שאדם טהור נטלה? ומשיבים: **משום דהוי** [שככר זו הריהי] בגדר **דבר שאין בו דעת לישאל,** שהרי הככר שיש בה ספק אינה בת שאלה, **ו**כלל הוא ש**כל** ספק טומאה של **דבר שאין בו דעת לישאל, בין** שספק טומאה זה הינו **ברשות הרבים** ו**בין** שהוא **ברשות היחיד** — **ספקו טהור.**


###### Steinsaltz on Niddah 4b:4
[Steinsaltz on Niddah 4b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/4b:4)

**ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור] הסבר אחר: **הכא** [כאן] מדובר **בטומאה דרבנן** [מדברי חכמים], ובטומאה זו מקילים בספקה, אף ברשות היחיד. ומוסיפים: **דיקא נמי** [מדוייק גם כן] שבטומאה מדברי חכמים אנו עוסקים כאן, **דקתני** [שכן שנה] בדין זה של הככר שהיה **"מדף** טמא תחתיו", ולשון "מדף" מורה על טומאה קלה, שאין היא חמורה כטומאת התורה אלא מדברי חכמים בלבד. ומנין שלשון זו מורה על דבר קל — **כדכתיב** [כמו שנאמר]: "**עלה נדף"** (ויקרא כו, לו), ומובן לשון זו: דבר קל.


###### Steinsaltz on Niddah 4b:5
[Steinsaltz on Niddah 4b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/4b:5)

א **ו**עוד שנינו במשנתנו בדין אשה שאין לה וסת וראתה דם, כי **חכמים אומרים** ביחס לשיטותיהם של שמאי והלל: הדין **לא כדברי זה** (שמאי), ולא כדברי זה (הלל). ובענין זה עוד **תנו רבנן** [שנו חכמים], **וחכמים אומרים: לא כדברי זה ולא כדברי זה, לא כדברי שמאי** — **שלא עשה סייג** (גבול) **לדבריו** אלא היקל הרבה, **ולא כדברי הלל** — **שהפריז** (פרץ גבול) **על מדותיו** והחמיר הרבה.


###### Steinsaltz on Niddah 4b:6
[Steinsaltz on Niddah 4b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/4b:6)

**אלא** תקופת הזמן של **מעת לעת ממעטת על יד** מתקופת הזמן של **מפקידה לפקידה** (מבדיקה לבדיקה), **ו**תקופת הזמן של **מפקידה לפקידה ממעטת על יד** מזמן של **מעת לעת.**


###### Steinsaltz on Niddah 4b:7
[Steinsaltz on Niddah 4b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/4b:7)

ומסבירים: **מעת לעת ממעטת על יד מפקידה לפקידה,** **כיצד?** — **בדקה עצמה ב**יום **אחד בשבת** (ראשון בשבוע), **ומצאת** (מצאה) עצמה שהיא **טהורה, וישבה** יום **שני ו**יום **שלישי** בשבוע, **ולא בדקה** עצמה, **ול**יום **רביעי** בשבוע **בדקה** עצמה **ומצאה** שהיא **טמאה** — **אין אומרים** במקרה זה ש**תטמא** למפרע את כל הטהרות שעסקה בהן **מ**ה**פקידה** ביום רביעי **לפקידה** ביום ראשון, **אלא** הריהי מטמאת למפרע **מעת לעת** בלבד.


###### Steinsaltz on Niddah 4b:8
[Steinsaltz on Niddah 4b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/4b:8)

**ו**מצד שני, **מפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת, כיצד?** — **בדקה עצמה בשעה ראשונה** ביום, **ומצאת** שהיא **טהורה, וישבה לה** בשעה ה**שניה ו**ה**שלישית ולא בדקה, ול**שעה ה**רביעית בדקה ומצאה** שהיא **טמאה** — **אין אומרים** במקרה זה ש**תטמא** למפרע כל ה**מעת לעת,** משעה ראשונה של יום אתמול, **אלא** הריהי מטמאת למפרע רק **מ**ה**פקידה** בשעה הראשונה **לפקידה** בשעה הרביעית.


###### Steinsaltz on Niddah 4b:9
[Steinsaltz on Niddah 4b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/4b:9)

על כך שואלים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] הוא, שהרי **כיון** ש**בדקה עצמה בשעה ראשונה ומצאת** עצמה שהיא **טהורה** — **לא מטמינן לה** [אין אנו מטמאים אותה] **מעת לעת,** שהרי בדוקה היתה, ואין צורך להשמיענו דבר זה! ומשיבים: **איידי דתנא** [מתוך ששנה] שתקופת הזמן של **מעת לעת ממעטת על יד מפקידה לפקידה, תנא נמי** [שנה גם כן] שתקופת הזמן של **מפקידה לפקידה ממעטת על יד מעת לעת.**


###### Steinsaltz on Niddah 4b:10
[Steinsaltz on Niddah 4b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/4b:10)

ב ובהסבר שיטת חכמים, **אמר רבה: מאי טעמייהו דרבנן** [מה טעמם של חכמים] שאם משך הזמן בין הבדיקות היה כמה ימים שאין האשה מטמאת למפרע אלא מעת לעת, אף שיתכן שראתה קודם?! **אשה מרגשת בעצמה** בצאת הדם, ומאחר ולא הרגישה ודאי לא ראתה, ואין לחשוש לכך. **אמר ליה** [לו] **אביי: אם כן, תהא** ההלכה לשיטת חכמים באשה הרואה, ולא הרגישה מקודם, ש**דיה שעתה** בלבד, ולא תטמא למפרע כלל, וכשיטת שמאי! **ו**משיבים: הסבר זה שאמר **רבה** בשיטת חכמים, לא התכוון לומר אותו להלכה, אלא רק כדי **לחדודי** [לחדד] את **אביי** תלמידו **הוא דבעי** [שרצה], לראות אם יעמוד אביי על הקושי שבדבר, ואכן שאל אביי אותו על כך. ושואלים: **אלא** אם כן, **מאי טעמייהו דרבנן** [מה אכן טעמם של חכמים]? ומשיבים:


###### Steinsaltz on Niddah 4b:11
[Steinsaltz on Niddah 4b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/4b:11)

**כי הא** [כמו הלכה זו] ש**אמר רב יהודה, אמר שמואל: חכמים תקנו להן לבנות ישראל** העוסקות בטהרות **שיהו בודקות עצמן** בכל יום ויום ב**שחרית ו**ב**ערבית.** בדיקת **שחרית** — כדי **להכשיר** על ידה (אם תימצא בבדיקה שהיא טהורה) את ה**טהרות של** ה**לילה** הקודם שנגעה בהן, **ו**בדיקת **ערבית** — כדי **להכשיר טהרות של** ה**יום** הקודם,


###### Steinsaltz on Niddah 4b:12
[Steinsaltz on Niddah 4b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/4b:12)

**וזו הואיל** ועברה על תקנת חכמים, **ולא בדקה** עצמה — קנסוה חכמים ש**הפסידה** (קלקלה) טהרות של **עונה** (אחת מיחידות הזמן שביממה, יום או לילה). ומסבירים את דברי שמואל: **מאי** [מה פירוש], מדוע אחז לשון **"עונה",** אף שדינה שהיא מטמאת מעת לעת, שהן שתי עונות — הכוונה היא שהפסידה **עונה יתירה** (נוספת), שאילו קיימה תקנת חכמים ובדקה עצמה שחרית וערבית קודם שעסקה בטהרות — לא היתה נטמאת אלא עונה אחת בלבד (שבין הבדיקה הקודמת, שנמצאה בה טהורה, לבדיקה שנמצאה בה טמאה). וזו שלא עשתה כן, הריהי מטמאת שתי עונות, שהן "מעת לעת".


###### Steinsaltz on Niddah 4b:13
[Steinsaltz on Niddah 4b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/4b:13)

**אמר ליה** [לו] **רב פפא לרבא** בשאלה על הסבר זה של שמואל: **והא זימנין משכחת לה** [והרי פעמים אתה מוצא] אפשרות ל**שלש עונות במעת לעת** אחד (עשרים וארבע שעות), וכגון שלא בדקה עצמה כמה יממות, ובדקה עצמה בצהרי יממה זו ומצאה טמאה, שהרי היא מטמאה את כל הטהרות שעסקה בהן למפרע מעת לעת עד לצהרי יממת אתמול, והרי בכלל עשרים וארבע שעות אלו, ישנן שלוש עונות (יום אתמול שביממה הקודמת, ולילה ויום שביממה זו), והרי זה איפוא יותר מאשר תוספת קנס של עונה אחת! השיב לו רבא לרב פפא: **השוו חכמים מדותיהן** (קביעותיהם) שתהיינה כולן בהגדרה אחת, **שלא תחלוק** (תבדיל) **במעת לעת** זה ואחר.


###### Steinsaltz on Niddah 4b:14
[Steinsaltz on Niddah 4b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/4b:14)

ו**איבעית אימא** [אם תרצה אמור] תירוץ אחר לשאלתך: הטעם שמטמאה עד לצהרי היממה של אתמול הוא משום **שלא יהא חוטא נשכר.** שכן אילו היתה בודקת שחרית ומצאה עצמה טמאה, היתה מטמאת למפרע מעת לעת. וזו שנהגה שלא כראוי ודחתה בדיקתה עד לצהריים, אין סברה לטמאה רק עונה אחת נוספת מעבר לאותו היום.


###### Steinsaltz on Niddah 4b:15
[Steinsaltz on Niddah 4b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/4b:15)

ושואלים: **מאי בינייהו** [מה ההבדל להלכה ביניהם בין שני התירוצים הללו]? ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם הבדל להלכה] במקרה **דאתניסה** [שנאנסה, במקרה של כורח] **ו**כתוצאה מכך, **לא בדקה** בשחרית. שלפי הטעם שלא יהא חוטא נשכר — אינה מטמאה למפרע מעת לעת, משום שאין היא בגדר חוטא, ואולם לפי הטעם שחכמים השוו מידותיהם — אף במקרה זה הריהי מטמאה מעת לעת בלבד.


###### Steinsaltz on Niddah 4b:16
[Steinsaltz on Niddah 4b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/4b:16)

ג שנינו במשנתנו כי **כל אשה שיש לה וסת** קבוע שלוש פעמים, וראתה, דייה שעתה. ושואלים: **לימא מתניתין** [האם נאמר שמשנתנו] כשיטת **ר' דוסא היא ולא** כשיטת **רבנן** [חכמים], **דתניא** [שכן שנויה ברייתא], **ר' אליעזר אומר: ארבע נשים,** אם ראו דם, **דיין שעתן,** שכן הריהן בחזקת שאינן רואות דם, ואלו הן: ה**בתולה,** שעדיין לא ראתה דם מעולם, וזו לה הראיה הראשונה, וה**מעוברת** שהוכר עוברה, וה**מניקה, ו**ה**זקנה.** **ר'** **דוסא אומר: כל אשה שיש לה וסת דיה שעתה,** ובניגוד לדעת חכמים הסבורים שרק אותן ארבע דיין שעתן!


###### Steinsaltz on Niddah 4b:17
[Steinsaltz on Niddah 4b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/4b:17)

ומשיבים: **אפילו תימא** [תאמר] שהוא כשיטת **רבנן** [חכמים], החולקים על ר' דוסא, ואולם **עד כאן לא** שמענו כי **פליגי רבנן עליה** [חלקו חכמים עליו] על **ר' דוסא אלא** כשראתה האשה שיש לה וסת **שלא בשעת וסתה,** שסבורים חכמים כי מכיון שבא הדם שלא בזמנו, יש לחשוש בו שכבר יצא קודם לכן, והיא לא חשה בו, **אבל** כשראתה **בשעת וסתה מודו ליה** [מודים חכמים לו לר' דוסא] שדייה שעתה, **ומתניתין** [ומשנתנו] מדברת באופן שראתה **בשעת וסתה, ו**כ**דברי הכל** היא משנתנו.


###### Steinsaltz on Niddah 4b:18
[Steinsaltz on Niddah 4b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/4b:18)

ושואלים: **מכלל** זה אתה למד ש**ר' דוסא אפילו** בראתה **שלא בשעת וסתה אמר** שדייה שעתה. אם כן **מאן תנא להא דתנו רבנן** [מי החכם ששנה את הברייתא הזו ששנו חכמים]: **אשה שיש לה וסת** ומצאה כתם דם בבגדה שלא בשעת וסתה — **כתמה טמא** ומטמאה למפרע, עד שעת בדיקת הבגד או כיבוסו. וסיבת הדבר: **ש**כן **אם תראה** אשה שיש לה וסת, דם **שלא בשעת וסתה** — הריהי **מטמאה** למפרע **מעת לעת.**


###### Steinsaltz on Niddah 4b:19
[Steinsaltz on Niddah 4b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/4b:19)

האם **נימא** [נאמר] ששיטת **רבנן** [חכמים] **היא, ולא** שיטת **ר' דוסא?** ומשיבים: **אפילו תימא** [תאמר] שהיא שיטת **ר' דוסא, עד כאן לא** שמענו כי **פליג** [חלק] **ר' דוסא עלייהו דרבנן** [עליהם, על חכמים] **אלא** כשראתה **בשעת וסתה, אבל** ראתה **שלא בשעת וסתה מודי להו** [מודה להם] שמטמאה למפרע. **ומתניתין** [ומשנתנו] מדברת **בשעת וסתה, ו**שיטת **ר' דוסא היא,**