## Steinsaltz on Niddah Daf 54b

###### Steinsaltz on Niddah 54b:1
[Steinsaltz on Niddah 54b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/54b:1)

האשה שילדה כשהיא זבה, ובאופן שלאחר הלידה במשך **ימי** טומאת **לידה** (שבעה ימים ליולדת זכר, ושבועיים ליולדת נקבה, שהיולדת טמאה בהם, אף אם לא ראתה דם) **אינה רואה בהן, מהו** דינה לענין **שיעלו** (שייחשבו) הימים הללו **לספירת** שבעת ימי נקיות מטומאת **זיבתה?**


###### Steinsaltz on Niddah 54b:2
[Steinsaltz on Niddah 54b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/54b:2)

**אמר רב כהנא: תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לשאלה זו ממה ששנינו: **ראתה שנים** (יומיים) בתוך אחד עשר ימי זיבתה, **ול**יום ה**שלישי הפילה, ואינה יודעת מה** **הפילה,** אם היה זה נפל והריהי טמאה טומאת לידה, או רוח סתם ואינה טמאה טומאת לידה —


###### Steinsaltz on Niddah 54b:3
[Steinsaltz on Niddah 54b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/54b:3)

**הרי זו ספק זיבה ספק לידה.**


###### Steinsaltz on Niddah 54b:4
[Steinsaltz on Niddah 54b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/54b:4)

ולכך **מביאה קרבן,** וקרבן זה הריהו ספק קרבן יולדת, ספק קרבן זבה, ספק חולין. **ו**משום כך **אינו נאכל.** **וימי לידתה** (אף שספק אם היתה זו לידה) **שאין רואה בהן** — **עולין לה לספירת זיבתה.** הרי זו איפוא פתרון לשאלת חכמים, שימי טומאת לידה שלא ראתה בהם, נחשבים כימי ספירת נקיים של זבה.


###### Steinsaltz on Niddah 54b:5
[Steinsaltz on Niddah 54b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/54b:5)

**אמר רב פפא:** אין זו הוכחה שכן **שאני התם** [שונה שם], **כיון דאיכא למימר** [שיש מקום לומר] ש**יולדת זכר היא, וכל הני** [אלו] ה**שבעה** ימים **יתירי דקיהבינן** [יתרים שאנו נותנים] **לה** משום הספק שמא ילדה נקבה, ונזקקת לטומאת ארבעה עשר יום — **סלקי** [עולים] **לה לספירת זיבתה.**


###### Steinsaltz on Niddah 54b:6
[Steinsaltz on Niddah 54b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/54b:6)

**אמר ליה** [לו] **רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע לרב פפא: ביולדת זכר איכא לספוקי** [יש מקום להסתפק], **ביולדת נקבה ליכא לספוקי** [אין מקום להסתפק]? ובכל זאת, אומרים אנו, שעולים לה הימים הללו שלא ראתה בהם, אף שאולי יולדת נקבה היתה! **אלא לאו שמע מינה** [האם לא תשמע מכאן] כי **עולין!** ומסכמים: אכן **שמע מינה** [תשמע מכאן] שכך הוא.


###### Steinsaltz on Niddah 54b:7
[Steinsaltz on Niddah 54b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/54b:7)

א וממשיכים בדברי הברייתא. האשה הרואה בקביעות **תשעה ימים טמאין ותשעה ימים טהורין** — **משמשת** עם בעלה **שמונה ימים מתוך שמונה עשר.**


###### Steinsaltz on Niddah 54b:8
[Steinsaltz on Niddah 54b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/54b:8)

הרואה **עשרה ימים טמאין ועשרה ימים טהורים** — **ימי שמושה כימי זיבתה.** **וכן למאה וכן לאלף.**


###### Steinsaltz on Niddah 54b:10
[Steinsaltz on Niddah 54b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/54b:10)

א משנה **דם הנדה ו**כן כזית מ**בשר המת** — **מטמאין** במגע ובמשא כשהם **לחין** **ומטמאין** כשהם **יבשין.** **אבל הזוב** (טיפות הזוב היוצאות מן הזב), **והניע** (הליחה המצויה באף או בפה) **והרוק** היוצאים מהזב. **והשרץ** המת, **ו**בשר **הנבלה, והשכבת זרע** — כל אלה **מטמאין** רק כשהם **לחין, ואין מטמאין** כשהם **יבשין.** **ו**אולם **אם יכולין להשרות** את היבשים במים, **ו**על ידי כך **לחזור** להיות **לכמות שהן** בתחילה — הריהם **מטמאין לחין ומטמאין יבשין.**


###### Steinsaltz on Niddah 54b:11
[Steinsaltz on Niddah 54b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/54b:11)

**ו**מסבירים: **כמה** זמן **היא שרייתן** במים, שעל פיה ייקבע אם יחזרו להיות לחים ומטמאים? **ב**מים **פושרין,** בפרק זמן של **מעת לעת** (יממה). **ר' יוסי אומר: בשר המת יבש, ואינו יכול להשרות** אותו **ולחזור** על ידי כך **לכמות שהיה** — הריהו **טהור** מלטמא בטומאת המת בשיעור כזית. ואולם הריהו מטמא טומאת רקב כמלוא תרווד.


###### Steinsaltz on Niddah 54b:12
[Steinsaltz on Niddah 54b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/54b:12)

ב גמרא שנינו במשנתנו כי דם הנדה מטמא במגע ובמשא הן כשהוא לח והן כשהוא יבש. ומבררים הלכה זו, ותחילה באשר לעצם טומאת דם הנדה: **מנא הני מילי** [מנין אלו הדברים]? **אמר חזקיה:** שכך **אמר קרא** [הכתוב] בדינה של הנדה **"והדוה בנדתה"** (ויקרא טו, לג) — השווה הכתוב את דין הדבר הזב מן הנדה ("דוה") לדין הנדה עצמה, שיהא דין ה**מדוה** (דם הנדה) **כמותה: מה היא** עצמה **מטמאה** במגע ובמשא. **אף** ה**מדוה מטמאה** במגע ובמשא.


###### Steinsaltz on Niddah 54b:13
[Steinsaltz on Niddah 54b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/54b:13)

ומבררים עוד: **אשכחן** [מצאנו] מכאן מקור לטומאת דם הנדה ה**לח** ("הדוה" = הדבר הזב), ואולם דם הנדה ה**יבש מנלן** [מנין לנו] שאף הוא מטמא? **אמר ר'** **יצחק:** שכך **אמר קרא** [הכתוב] בטומאת הנדה "דם **יהיה** זובה בבשרה" (שם, יט) — והרי זה מורה: דם זה **בהויתו יהא,** שאף שהוא יבש, הריהו מטמא, וכדם הלח.


###### Steinsaltz on Niddah 54b:14
[Steinsaltz on Niddah 54b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/54b:14)

ומקשים: **ואימא** [ואמור] כי **הני מילי** [דברים אלה] אמורים דווקא **ב**דם שהיה בתחילתו **לח ונעשה** אחר כך **יבש,** שבכגון זה הריהו כבתחילתו, ומטמא. ואולם הדם שהיה **יבש מעיקרו, מנלן** [מנין לנו] שהריהו מטמא? **ותו, הא דתנן** [ועוד, זה ששנינו במסכתנו בתחילת פרק "המפלת"]: **המפלת כמין קליפה,** או **כמין עפר, כמין שערה, כמין יבחושין** (יתושים) **אדומים** — **תטיל** אותן חתיכות **למים, אם נמוחו** במים — הרי זה דם **טמא, מנלן** [מנין לנו] שאף דם כזה מטמא? ומשיבים: הכתוב **"יהיה"** — **רבויא** [ריבוי] **הוא,** המלמד שבכל האופנים הללו מטמא הדם בנדה.


###### Steinsaltz on Niddah 54b:15
[Steinsaltz on Niddah 54b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/54b:15)

ושואלים על לימוד זה: **אי** [אם] כן, נוסיף ונלמד מאותה דרשה: **מה היא** הזבה — **עושה** (מטמאת) **משכב ומושב לטמא אדם ולטמא בגדים** שעליו, אף שלא נגע בהם המשכב, כדין אב הטומאה. ומעתה נאמר ש**אף דמה נמי** [גם כן] **עושה משכב ומושב,** כאב הטומאה, **לטמא אדם ולטמא בגדים?** ומשיבים: **אטו** [וכי] **דמה בר** [בן] **משכב ומושב הוא?!** ולכך אין מקום לומר שיטמא טומאת משכב ומושב.


###### Steinsaltz on Niddah 54b:16
[Steinsaltz on Niddah 54b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/54b:16)

ושואלים: **ולטעמיך** [ולטעמך, לשיטתך] זו, שאין טומאת משכב ומושב נוהגת אלא בדבר שהוא בן משכב ומושב — מעתה, **אבן** ה**מנוגעת** (בנגע הצרעת), וכי **בת משכב ומושב היא, דאיצטריך קרא למעוטי** [שהוצרך הכתוב למעט] שאינה מטמאת טומאת משכב ומושב? **דתניא** [שכן שנויה ברייתא]: **יכול תהא אבן מנוגעת עושה משכב ומושב, לטמא אדם לטמא בגדים? ו**יש מקום לומר כן, שהרי


###### Steinsaltz on Niddah 54b:17
[Steinsaltz on Niddah 54b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/54b:17)

**דין** (קל וחומר) **הוא:** **ומה זב,** הקל בדינו, **ש**כן **אינו מטמא בביאה** (שאין אדם הנכנס לבית עם זב, נטמא בכך) — הריהו **עושה משכב ומושב** **לטמא אדם לטמא בגדים.** **אבן מנוגעת,** שהיא חמורה, **ש**כן היא **מטמאה בביאה** (שאדם הנכנס לבית שנמצאת בו, נטמא בכך) — **אינו דין ש**תהא **מטמאה משכב ומושב לטמא אדם לטמא בגדים!**


###### Steinsaltz on Niddah 54b:18
[Steinsaltz on Niddah 54b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/54b:18)

לכך **תלמוד לומר** (מלמדנו הכתוב) בדין טומאת משכב ומושב "כל המשכב אשר ישכב עליו **הזב** יטמא" (ויקרא טו, ד). ובאה המלה היתירה הזב להורות: דווקא **הזב** הוא המטמא בטומאת משכב ומושב, **ולא אבן מנוגעת.** ונדייק מכאן: **טעמא דמעטיה קרא** [הטעם שאין אבן המנוגעת מטמאת משכב ומושב הוא משום שמיעטה הכתוב], ומכאן נסיק: **הא לאו הכי** [הרי שבלא כך] הריהי **מטמאה,** אף שאין היא בת משכב ומושב!


###### Steinsaltz on Niddah 54b:19
[Steinsaltz on Niddah 54b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/54b:19)

ומשיבים: **ומינה** [וממנה] מאותה דרך דרשה נלמד גם שאין דם הנדה עושה משכב ומושב, **לאו מי אמרת** [האם לא אמרת] שיש לדרוש מן הכתוב **"הזב"** — **ולא אבן מנוגעת, הכי נמי** [כך גם כן] **אמר קרא** [הכתוב] "ואם על המשכב הוא או על הכלי **אשר היא יושבת עליו** בנוגעו בו יטמא עד הערב" (שם, כג) — הרי זה בא למעט: דווקא **היא, ולא דמה.**