## Steinsaltz on Niddah Daf 55a

###### Steinsaltz on Niddah 55a:1
[Steinsaltz on Niddah 55a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55a:1)

ומוסיפים ודנים: **אי** [אם] כדבריך שהשווה הכתוב "דם יהיה זובה" (ויקרא טו,יט) את דין הנדה לדין דמה, מעתה נאמר **מה היא,** הנדה, **מטמאה ב**טומאת **אבן מסמא** (שנטמאים בה הכלים הנמצאים מתחת לאבן גדולה עליה נישאת הנדה), **אף מדוה** (דם נדתה) **נמי** [גם כן] **מטמאה באבן מסמא** שעליה נתון דם הנדה?


###### Steinsaltz on Niddah 55a:2
[Steinsaltz on Niddah 55a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55a:2)

**אמר רב אשי** בתשובה: אפשר היה לומר כן, ואולם **אמר קרא** [הכתוב] בדין משכב הזב **"והנושא אותם** יכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב" (ויקרא טו, י) — הרי הלשון **"אותם",** לשון **מיעוטא** [מיעוט] **הוא,** וללמדנו כי דווקא אלה מטמאים באבן מסמא, ולא דם הנדה.


###### Steinsaltz on Niddah 55a:3
[Steinsaltz on Niddah 55a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55a:3)

א **ו**עוד שנינו במשנתנו כי **בשר המת** מטמא בין כשהוא לח ובין כשהוא יבש. ודנים בדבר: **מנלן** [מנין לנו] שכך הוא הדין? **אמר ריש לקיש** בתשובה: שכן **אמר קרא** [הכתוב] "או איש אשר יגע... באדם אשר יטמא לו **לכל טמאתו"** (ויקרא כב, ה), ו"לכל" הריהו לשון ריבוי, **ל**למדנו שכן הוא ב**כל טומאות הפורשות ממנו,** בין כלח ובין כיבש.


###### Steinsaltz on Niddah 55a:4
[Steinsaltz on Niddah 55a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55a:4)

ואילו **ר' יוחנן אמר:** המקור לדין זה הוא "וכל אשר יגע על פני השדה בחלל חרב או במת **או בעצם אדם או בקבר** יטמא שבעת ימים" (במדבר יט, טז). שבא הכתוב "בעצם אדם" ללמדנו כי דין ה**אדם** המטמא בטומאת מת הריהו **דומיא** [בדומה] ל**עצם.** ומכאן: **מה עצם** — הריהו **יבש, אף כאן** — המת מטמא אף ב**יבש,** ולא רק בלח.


###### Steinsaltz on Niddah 55a:5
[Steinsaltz on Niddah 55a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55a:5)

ומבררים: **מאי בינייהו** [מה, איזה הבדל הלכתי יש ביניהם, בין הסברו של ריש לקיש והסברו של ר' יוחנן]? ומשיבים: **איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל בדינו של בשר מן המת, כאשר התייבש עד **דאפריך אפרוכי** [שהוא נפרך]. שכן לדעת ריש לקיש הריהו טמא (שאף באופן זה התרבה מן הכתוב "לכל טומאתו"), ואילו לדעת ר' יוחנן הריהו טהור (שכן אינו דומה לעצם).


###### Steinsaltz on Niddah 55a:6
[Steinsaltz on Niddah 55a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55a:6)

**מיתיבי** [מקשים] על שיטת ריש לקיש ממה ששנינו כי **בשר המת שהופרך** — הריהו **טהור!** ומתרצים: אין זו קושיה, שכן **התם** [שם] מדובר באופן שיבש כל כך, עד **דאקמח והוי עפרא** [שנהיה לקמח, והריהו עפר].


###### Steinsaltz on Niddah 55a:7
[Steinsaltz on Niddah 55a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55a:7)

ועוד **מיתיבי** [מקשים] ממה ששנינו: **כל שב**גוף ה**מת** הריהו **מטמא, חוץ מן השינים, והשער, והצפורן.** וזהו דווקא כשהשינים או השיער והציפורן נפרדו מגוף המת, **ו**אולם **בשעת חבורן** — **הכל טמא.** והרי זו קושיה הן לר' יוחנן (שהרי אף השינים הריהן כעצם, ומדוע אינן מטמאות) והן לריש לקיש (מדוע לא התרבו אף אלה מן הכתוב "לכל טומאתו")!


###### Steinsaltz on Niddah 55a:8
[Steinsaltz on Niddah 55a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55a:8)

**אמר רב אדא בר אהבה** בתשובה: אין מטמא בטומאת מת אלא הדבר שהוא **דומיא** [בדומה] ל**עצם, מה עצם** — הריהי דבר **שנברא עמו,** עם לידתו של האדם. **אף כל** שמטמא בטומאת מת — הריהו דבר **שנברא עמו,** ואלה לא נבראו עם לידתו של האדם. ומקשים על הסבר זה: **והאיכא** [והרי יש] **שער וצפורן, שנבראו עמו** עם לידתו — **ו**בכל זאת הריהם **טהורין** (אינם נטמאים בטומאת מת)!


###### Steinsaltz on Niddah 55a:9
[Steinsaltz on Niddah 55a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55a:9)

**אלא אמר רב אדא בר אהבה** **הסבר שונה: אין מטמא בטומאת מת אלא הדבר שהוא** [בדומה] ל**עצם, מה עצם** — הריהו דבר **שנברא עמו** בלידתו, **ו**מאז שוב **אין גזעו** (עיקרו) **מחליף, אף כל** שמטמא בטומאת מת — הריהו דבר **שנברא עמו, ואין גזעו מחליף.** **יצאו** מכלל זה **השינים** — **שלא נבראו עמו** בלידתו. וכמו כן **יצאו** מכלל זה ה**שער ו**ה**צפורן** — **שאף על פי שנבראו עמו** בשעת לידתו, ואולם **גזעו מחליף.**


###### Steinsaltz on Niddah 55a:10
[Steinsaltz on Niddah 55a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55a:10)

ומקשים על הסבר זה: **והרי עור,** ש**גזעו** **מחליף,** **ותנן** [ושנינו במשנה] ש**הגלודה** (בהמה שנקלף כל עורה מעליה), ר' מאיר **מכשיר** אותה באכילה, שאינה נעשית טריפה בכך, כיון שבמקום עור זה שנגלד, יצמח עור חדש. **ו**אילו **חכמים פוסלין** אותה כטריפה. **ו**אולם **אפילו רבנן** [חכמים] **לא קפסלי** [אינם פוסלים] אותה, **אלא** משום **דאדהכי והכי שליט** [שבין כה וכה, בפרק הזמן שבין ירידת העור הקודם וצמיחת העור החדש, שולט] **בה אוירא** [אויר] **ו**כתוצאה מכך הריהי **מתה.** **ו**אולם אף לדעת חכמים **לעולם גזעו מחליף.** **ו**בכל זאת **תנינן** [שונים אנו] **אלו** הם **שעורותיהם** נחשבים **כבשרן** לענין הטומאה, ובכלל אלה **עור האדם,** אף שהעור גזעו מחליף!


###### Steinsaltz on Niddah 55a:11
[Steinsaltz on Niddah 55a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55a:11)

ומתרצים: **הא איתמר עלה** [הרי כבר נאמרו דברים עליה, על הלכה זו], שכך **אמר עולא** בהסבר הלכה זו: **דבר** (מדין) **תורה** — **עור אדם** הריהו **טהור, ומאי טעמא** [ומה טעם] **אמרו** חכמים כי הריהו **טמא** — **גזרה שמא יעשה אדם** מן ה**עורות** שמגופותיהם של **אביו ואמו שטיחין לחמור.** ולכן גזרו בכך טומאה.


###### Steinsaltz on Niddah 55a:12
[Steinsaltz on Niddah 55a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55a:12)

**ואיכא דאמרי** [ויש שאומרים] את מהלך הסוגיה באופן שונה, שכך הקשו: **הרי עור,** שאין **גזעו מחליף, ו**מנין לנו שהוא כך, שכן **תנן** [שנינו] שנחלקו חכמים בדין הבהמה שנגלד עורה אם היא טריפה, ואסורה באכילה. **וחכמים פוסלין** אותה, ומטעם שאין עתיד לצמוח עור חדש במקום העור שנקלף. **ואפילו ר' מאיר** המכשירה — **לא קא מכשר** [אין הוא מכשיר] **אלא** משום **דקריר בשרא, וחייא** [שמתקרר הבשר, ונרפא], **ו**אולם אף לדעתו **לעולם** העור **אין גזעו מחליף.** **ו**בכל זאת **אמר עולא דבר** (מדין) **תורה** — **עור אדם טהור** (אינו מטמא). ומדוע לדעתו אינו מטמא, והרי גזעו אינו מחליף!


###### Steinsaltz on Niddah 55a:13
[Steinsaltz on Niddah 55a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55a:13)

ומשיבים: **כי איתמר** [כאשר נאמרו] דברי **עולא** — לא נאמרו על ראשית הדברים ("אלו שעורותיהן כבשרן, עור אדם"), אלא **אסיפא איתמר** [על סוף הדברים הם נאמרו], ששנינו בהמשך **"וכולן** (כל העורות המטמאים) **שעבדן** כדרך הבורסקאים, **או שהילך בהן** (עליהם) **כדי עבודה** וכדרך המקובלת בעיבוד עורות — הרי אלה **טהורין** (שאין הם מטמאים), **חוץ מעור אדם.** **ו**על כך **אמר עולא: דבר תורה** — אף **עור אדם, כי** [כאשר] **עבדו** הריהו **טהור, ומה טעם אמרו** חכמים **טמא** — **גזרה שמא יעשה אדם עור אביו ואמו שטיחין.**


###### Steinsaltz on Niddah 55a:14
[Steinsaltz on Niddah 55a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55a:14)

ושואלים עוד: **והרי בשר,** ש**גזעו מחליף, ו**עם זאת, דינו שהריהו **טמא** (מטמא)! **אמר מר בר רב אשי** בתשובה: אין הבשר נחשב כדבר שגזעו מחליף, שכן אף שבא בשר חדש במקום ה**בשר** שנלקח מהגוף, מכל מקום **נעשה מקומו צלקת.**


###### Steinsaltz on Niddah 55a:15
[Steinsaltz on Niddah 55a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55a:15)

ב שנינו במשנתנו כי דם הנדה ובשר המת מטמאים כשהם לחים ומטמאים אף כשהם יבשים, **אבל הזוב** (וכמותו גם הניע והרוק, ושאר דברים המנויים במשנתנו) מטמא כשהוא לח ואינו מטמא יבש. ומבררים: ה**זוב, מנלן** [מנין לנו] שהוא עצמו מטמא? **דתניא** [שכן שנויה ברייתא] במה שנאמר בפרשת הזב "איש איש כי יהיה זב מבשרו **זובו טמא** הוא" (ויקרא טו, ב), **לימד על הזוב** עצמו **שהוא טמא,** ולא רק האדם הזב.


###### Steinsaltz on Niddah 55a:16
[Steinsaltz on Niddah 55a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55a:16)

ויש לשאול מדוע נזקקים אנו ללימוד מיוחד, **והלא דין** (קל וחומר) **הוא:** מאחר ש**לאחרים** (לאדם שיצא ממנו הזוב) — הריהו **גורם טומאה, לעצמו** — **לא כל שכן** שהריהו טמא! ואולם דינו של **שעיר המשתלח** ביום הכיפורים **יוכיח** שאין זו הוכחה. **ש**הרי השעיר המשתלח לעזאזל ביום הכיפורים **גורם טומאה לאחרים** (לאדם המשלחו), **ו**אילו **הוא עצמו** (השעיר) **טהור.** ומעתה, **אף אתה אל תתמה על זה,** על הזוב, **שאף על פי שגורם טומאה לאחרים** — מכל מקום אפשר שיהא **הוא עצמו טהור.** לכך **תלמוד לומר** (מלמדנו הכתוב) **"זובו טמא** הוא" — **לימד על הזוב** עצמו **שהוא טמא.**


###### Steinsaltz on Niddah 55a:17
[Steinsaltz on Niddah 55a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55a:17)

**ו**עדיין **אימא** [אמור] מתוך דרשה זו, כי **הני מילי** [דברים אלה] אמורים דווקא **ב**טומאת **מגע,** שהזוב מטמא במגע, **אבל ב**טומאת **משא** — **לא** מטמא, **מידי דהוה** [כמו שהוא] בטומאת ה**שרץ** שמטמא במגע ולא במשא! **אמר רב ביבי בר אביי:** אין לומר כן, כי לענין טומאה **במגע לא איצטריך קרא** [לא נצרך כתוב] להשמיענו כן, **דלא גרע** [שהרי אין הזוב גרוע, פחות] **משכבת זרע** המטמאת במגע.