## Steinsaltz on Niddah Daf 55b

###### Steinsaltz on Niddah 55b:1
[Steinsaltz on Niddah 55b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55b:1)

ואולם **כי איצטריך קרא** [כאשר נצרך הכתוב] לדרשה זו, הרי זה **ל**ענין טומאת הזוב ב**משא.** ושואלים עוד: עדיין יש לדון בטומאת הזוב עצמו, כי **אימא** [אמור] מתוך דרשה זו, שאכן **במשא,** הריהו **מטמא** את ה**אדם** הנושא אותו, **ו**כמו כן את **בגדים** שעליו. **ו**אולם **במגע** — את ה**אדם** הנוגע בו הריהו **מטמא,** ואולם את ה**בגדים** שעליו — **לא לטמא** [אינו מטמא]. והרי זה **מידי דהוה** [כמו שהוא] בטומאת **מגע נבלה** המטמאת את האדם הנוגע בה, ולא את הבגדים שעליו. אף שבמשא הריהי מטמאת את האדם ואת הבגדים!


###### Steinsaltz on Niddah 55b:2
[Steinsaltz on Niddah 55b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55b:2)

ודוחים: **לא סלקא דעתך** [אין להעלות על הדעת] הצעה שכזו, **דתניא** [שכן שנויה ברייתא], **אחרים אומרים** כי הכתוב החותם את פרשת הטומאות "ו **הזב את זובו לזכר ולנקבה"** (ויקרא טו, לג) **מקיש** (משווה) את דין **זובו** של האדם **לו,** לדינו של הזב עצמו. **מה הוא** בטומאת הזב, **לא חלקת בין מגעו למשאו** — שדין שניהם **לטמא אדם** הנוגע והנושא **ולטמא בגדים** שעליהם, **אף** בטומאת **זובו כן** הוא, שמטמאת אדם ובגדים, הן במגע והן במשא.


###### Steinsaltz on Niddah 55b:3
[Steinsaltz on Niddah 55b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55b:3)

ושואלים: **והשתא דנפקא לן** [ועכשיו, שיוצא לנו, שנלמד] דין טומאת הזוב **מ**ההיקש שבכתוב **"הזב את זובו",** אם כן הכתוב "איש איש כי יהיה זב מבשרו **זובו טמא** הוא" (שם ב) שממנו למדנו (כמובא בתחילת הסוגיה) את דין טומאת הזוב, **למה לי?**


###### Steinsaltz on Niddah 55b:4
[Steinsaltz on Niddah 55b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55b:4)

**אמר רב יהודה מדסקרתא** בתשובה: **איצטריך** [נצרך] כתוב זה, שכן **סלקא דעתך אמינא** [היה עולה על דעתך לומר] כי דין **שעיר המשתלח יוכיח** שאין הזוב טמא. **ש**הרי השעיר המשתלח **גורם טומאה לאחרים** (לאדם המשלח אותו לעזאזל), **ו**בכל זאת **הוא** השעיר **עצמו טהור.** והיה מקום לומר שאף הזוב, אף שגורם טומאה לאדם שיצא ממנו, מכל מקום הוא עצמו לא יהיה טמא. **ואי** [ואם] תאמר כי אין לומר כן, **משום** הכתוב **"הזב את זובו"** המלמדנו שהזוב עצמו נטמא, ובדומה לזב — יש מקום לדחות ולומר כי לא בא היקש זה שבין הזוב לזב ללמדנו לענין טומאת הזוב, אלא ללמדנו **ל**ענין **מניינא** [מנין, מספר] ראיות הזיבה שבהן חלה על הרואה טומאת זב **הוא דאתא** [שבא], שהן שלוש ראיות.


###### Steinsaltz on Niddah 55b:5
[Steinsaltz on Niddah 55b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55b:5)

ובאופן זה: הכתוב **"זוב"** (הכלול במלה "זובו") — מלמד על **חד** [ראיה אחת] של זיבה. הכתוב **"זובו"** — מלמד על **תרתי** [שתי ראיות] של זיבה. ומן הכתוב "לזכר" למדים אנו שבשתי ראיות דינו שונה משל הנקבה (שאין הוא מטמא בראיית אונס כאשה). ואולם לענין ראייה **בשלישי** בא הכתוב הנוסף "או לנקבה" שבו **אקשיה רחמנא** [הקישו הכתוב] **לנקבה,** ללמדנו כי בראייה שלישית, אפילו היתה זו באונס, הריהו נטמא ומביא קרבן על טומאתו, ולא היינו יודעים עדיין כי הזוב עצמו הריהו טמא.


###### Steinsaltz on Niddah 55b:6
[Steinsaltz on Niddah 55b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55b:6)

לכך **כתב רחמנא** [כתבה התורה] **"זובו טמא".** **והשתא דאמר רחמנא** [ועכשיו שאמר הכתוב] **"זובו טמא הוא",** וכדרך שנדרש הכתוב — **דרוש ביה נמי האי** [דרוש בו גם כן דרשה זו] הנלמדת מהכתוב "הזב את זובו".


###### Steinsaltz on Niddah 55b:7
[Steinsaltz on Niddah 55b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55b:7)

א **ו**עוד שנינו במשנתנו כי **הרוק** של הזב מטמא לח ואינו מטמא ביבש. ומבררים: עצם דין הטומאה שב**רוק** הזב **מנלן** [מנין לנו]? **דתניא** [שכן שנויה ברייתא] על האמור בפרשת הזב **"וכי ירק** הזב בטהור וכבס בגדיו ורחץ במים וטמא עד הערב" (ויקרא טו, ח). ומבררים: **יכול** יהא הדין שהרוק מטמא את האדם הטהור, **אף על פי שלא נגע** בו, אלא שרק נרוק לעברו — לכך **תלמוד לומר** (מלמדנו הכתוב) "וכי ירוק הזב **בטהור"** — שאין הטהור נטמא ביריקה זו **עד שיגע** הרוק **בטהור.**


###### Steinsaltz on Niddah 55b:8
[Steinsaltz on Niddah 55b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55b:8)

ומוסיפים לברר: מלשון הכתוב "וכי ירוק" **אין לי** לטמא **אלא** את **רוקו** של הזב בלבד, ואולם לענין **כיחו וניעו ומי האף שלו** שאף הם מטמאים **מנין** לי? לכך **תלמוד לומר "וכי ירק"** בתוספת וא"ו (שהרי היה יכול לכתוב "כי"), כלשון ריבוי המלמדת שאף אלה מטמאים. ומעתה דנים בדברי הברייתא.


###### Steinsaltz on Niddah 55b:9
[Steinsaltz on Niddah 55b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55b:9)

**אמר מר** [החכם בברייתא]: **יכול** יטמא הרוק **אף על פי שלא נגע** בזה שנרוק לעברו, והביא מן הכתוב ללמדנו שאין הרוק מטמא אלא בנגיעה. ותוהים על עצם השאלה: **מהיכא תיתי** [מהיכן תבוא, מדוע נעלה על דעתנו] לומר שיהא האדם הטהור נטמא אף ביריקה שלא נגעה בו, עד שנצרך הכתוב להשמיענו שלא כך הדין.


###### Steinsaltz on Niddah 55b:10
[Steinsaltz on Niddah 55b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55b:10)

ומשיבים: **סלקא דעתך אמינא** [היה עולה על דעתך לומר] כי **נילף** [נלמד] בגזירה שווה של המלה **"רוק"** האמורה בזב, מהמלה **"רוק"** האמורה בדין ה**יבמה** החולצת (שנאמר בה "וירקה בפניו". דברים כה, ט). **מה התם** [שם, במעשה חליצת יבמה] — הרי זה מעשה חליצה ראוי, **אף על פי** ש**לא נגע** הרוק בפני היבם, **אף הכא נמי** [כאן, בטומאת רוק הזב, גם כן] — מטמא הרוק את האדם הטהור, אף ש**לא נגע** בו, לכך **קא משמע לן** [הוא, הכתוב משמיע לנו] שאין הרוק מטמא אלא כשנגע באדם הטהור.


###### Steinsaltz on Niddah 55b:11
[Steinsaltz on Niddah 55b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55b:11)

ודנים עוד: **ואימר** [ואמור] כי **הני מילי** [דברים אלה] שרוקו של הזב מטמא, אמורים דווקא **במגע, אבל במשא** — **לא** מטמא, **מידי דהוה** [כמו שכך הוא] הדין בטומאת ה**שרץ** (המטמא במגע, ולא במשא)! **אמר ריש לקיש:** אין לומר כן, שהרי כך **תנא דבי** [שנה החכם של בית] המדרש של ר' ישמעאל: **אמר קרא** [הכתוב] "**בטהור"** — ללמדנו כי כל **מה** מטומאת רוק הזב **ש**נמצא **ביד** ה**טהור,** ואף שאין הוא נוגע בו במישרין, אלא רק נישא על ידו, גם כן **טמאתי לך.**


###### Steinsaltz on Niddah 55b:12
[Steinsaltz on Niddah 55b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55b:12)

ודנים עוד: **ואימא** [ואמור] כי אף שנטמא הטהור במגע ובמשא, נבחין בדיניהן, ו**במשא** הטהור את רוק הזב — הריהו **מטמא** את ה**אדם** הנושא **ו**כן את ה**בגדים** שעליו. ואילו **במגע** — את ה**אדם** הנוגע עצמו **לטמא,** אך את ה**בגדים** שעליו — **לא לטמא,** **מידי דהוה** [כמו שכך הוא] הדין בטומאת **מגע נבלה,** שאין היא מטמאת אלא את הנוגע, ול


###### Steinsaltz on Niddah 55b:13
[Steinsaltz on Niddah 55b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55b:13)

**ריש לקיש, וכן** **תנא דבי** [שנה החכם של בית המדרש] של **ר' ישמעאל: אמר קרא** [הכתוב] "**בטהור"** — ללמדנו כי **טהרה שטהרתי לך במקום אחר, טמאתי לך כאן, ואיזה זה?** — **זה מגע נבלה** שאכן אינה מטמאת אדם ובגדים, ואולם רוק הזב מטמא אדם ובגדים.


###### Steinsaltz on Niddah 55b:14
[Steinsaltz on Niddah 55b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55b:14)

ומקשים: **ואימא** [ואמור] כי כך היא כוונת הכתוב שטהרה שטהרתי לך במקום אחר, **כ**טומאת ה**משא** של ה**שרץ,** שאין הוא מטמא במשא, טמאתי לך כאן ברוקו של הזב, שהריהו מטמא במשא. ואולם עדיין יש מקום לומר שתהא טומאת רוק הזוב כטומאת הנבלה, המטמאה את האדם בלבד, ולא את הבגדים שעליו! ודוחים: אין לומר כן, שהרי **אם כן** הוא, **נכתוב קרא** [שתכתוב התורה] "וכי ירוק הזב **באדם", מאי** [מה טעם] נאמר "וכי ירוק הזב **בטהור"** — **שמע מינה תרתי** [למד מכאן שני דברים], שנוהגת טומאת משא ברוק הזב, ושמגעו מטמא את הנוגע ואת הבגדים שעליו.


###### Steinsaltz on Niddah 55b:15
[Steinsaltz on Niddah 55b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55b:15)

ב **ו**עוד שנינו בברייתא כי **מי האף** של הזב מטמאים בלח ולא ביבש. ומבררים: **מאי** [מה הם] **מי האף? אמר רב:** מדובר **ב**מי האף ה**נגררין** (נפלטים) **דרך הפה** של האדם. והטעם שהם טמאים: **לפי שאי אפשר למי האף** היוצאים דרך הפה **בלא** שיהיה בתוכם **צחצוחי** (שאריות מועטות) **הרוק.** והריהם טמאים איפוא מטומאת הרוק. **ו**אילו **ר' יוחנן אמר** כי המדובר במי האף, **אפילו בנגררין** כדרכם **דרך החוטם.** ומסבירים את דעתו: **אלמא קסבר** [הרי סבור הוא] כי גם הנוזל מן האף **מעיין הוא, ורחמנא רבייה** [והתורה ריבתה אותו] בכתוב "וכי ירוק", שאף הוא מטמא, כרוק.


###### Steinsaltz on Niddah 55b:16
[Steinsaltz on Niddah 55b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55b:16)

ושואלים: **ו**לדעת **רב** הסבור כי מי האף נטמאים משום שיש בהם שאריות של רוק, מעתה במשנתנו **נחשוב נמי** [נמנה גם כן] ברשימת הדברים היוצאים מן הזב המטמאים, את **דמעת עינו** של הזב. שכן **אמר רב: האי מאן דבעי דלסתמיה לעיניה** [זה שרוצה לעוור את עינו] — **ליכחול** [שיכחול, ימרח חומר על עיניו] **מגוי,** שעלול הגוי לתת בתוך חומר זה דבר המעוור עינים. **ולוי אמר: האי מאן דבעי דלימות** [זה שרוצה למות] — **ליכחול** [שיכחול] **מגוי,** שעלול הגוי לתת סם מוות בתוך הכחילה.


###### Steinsaltz on Niddah 55b:17
[Steinsaltz on Niddah 55b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55b:17)

ובהסבר דברי רב הללו **אמר רב חייא בר גוריא: מאי טעמא** [מה הטעם] לדברי **רב** ש**לא אמר** (כלוי) **הא מאן דבעי דלימות** [זה שרוצה למות], שיכחול עיניו מגוי, אלא הזכיר רק את סכנת העיוורון — כי לדעת רב אין סכנת מוות בדבר, אף אם יש חומר ממית בכחילה, **הואיל ויכול** הוא **לגוררן ולהוציאן דרך הפה.** הרי איפוא שגם נוזלי העין נגררים דרך הפה, ומעתה תטמא גם דמעת עינו של הזב! **ו**מתרצים: לדעת **רב, נהי דזיהרא** [אף כי אמנם ארס מוות] הניתן לעינו של אדם **נפיק** [יוצא] דרך פיו של האדם, ואולם **דמעתא גופא** [דמעה בעצמה] — **לא נפיק** [אינה יוצאת] דרך הפה. ודנים עתה בדעותיהם של רב ור' יוחנן אלה.


###### Steinsaltz on Niddah 55b:18
[Steinsaltz on Niddah 55b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55b:18)

**תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו בברייתא: **תשעה משקין** יוצאים מן **הזב** ואלו **הן: הזיעה, והליחה סרוחה, והריעי** (צואה) — **טהורין מכלום** (שאין בהם כל טומאה). **דמעת עינו, ודם מגפתו** (פצעו), **וחלב האשה** — **מטמאין טומאת משקין,** לטמא אוכלים ומשקים, כשאר המשקים הטמאים, ושיעור טומאתם הוא **ברביעית.** **אבל זובו, רוקו, ומימי רגליו** — **מטמאין טומאה חמורה.** **ואילו מי האף לא קתני** [לא שנה].


###### Steinsaltz on Niddah 55b:19
[Steinsaltz on Niddah 55b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55b:19)

**בשלמא** [זה נוח] **ל**דעת **רב** הסבור שמי האף מטמאים משום צחצוחי רוק שבהם, מובן מדוע **לא קתני** [אין נשנים מי האף] — שכן **לא פסיקא ליה למתני** [אין זה פסוק, חתוך ומוחלט, דין מי האף, לו, לתנא, שישנה אותם], שכן **זימנין דאתי** [לפעמים שבאים] מי האף **דרך הפה** — והריהם טמאים, **ו**אולם **זימנין דאתי** [פעמים שבאים] **דרך החוטם,** ואינם טמאים. **אלא לר'** **יוחנן** האומר כי מי האף נחשבים כמעיין לעצמם, והתרבו מן הכתוב "וכי ירוק", **ליתני** [שישנה] התנא גם את מי האף.


###### Steinsaltz on Niddah 55b:20
[Steinsaltz on Niddah 55b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55b:20)

ודוחים: **ולטעמיך ולטעמך,** לשיטתך], כדעת רב, **כיחו וניעו מי קתני** [האם הוא התנא שנה]? **אלא** יש לומר כי **תנא** [שנה] **רוק וכל דאתא מרבויא** [שבא מריבוי הכתוב, ככיחו וניעו], **הכא נמי** [כך גם כן] יש לומר כי **תנא** [שנה] **רוקו, וכל דאתא מרבויא** [שבא מריבוי הכתוב, כמי האף]. שנינו בברייתא כי דמעת עינו ודם מגפתו וחלב האשה נחשבים כמשקים, ולכך הם מטמאים טומאת משקים.


###### Steinsaltz on Niddah 55b:21
[Steinsaltz on Niddah 55b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55b:21)

ומביאים מקור לדברים: **דמעת עינו** — **דכתיב** [שכן נאמר] **"ותשקמו בדמעות שליש"** (תהלים פ, ו). **ודם מגפתו** — **דכתיב** [שכן נאמר] **"ודם חללים ישתה"** (במדבר כג, כד) **מה לי קטליה כוליה** [הרג אותו כולו], שנחשב דמו כמשקה, הרי שנקרא משקה, **מה לי קטליה פלגיה** [הרגו למחצה], כדם זה היוצא מן הפצע, שאף הוא נחשב כמשקה. **חלב האשה** — **דכתיב** [שכן נאמר] **"ותפתח את נאוד החלב ותשקהו"** (שופטים ד, יט).


###### Steinsaltz on Niddah 55b:22
[Steinsaltz on Niddah 55b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/55b:22)

עוד שנינו בברייתא בין הדברים המטמאים טומאה חמורה את **מימי רגליו.** ומבררים: **מנלן** [מנין לנו] שכך הוא דינם? **דתניא:** [שכן שנויה ברייתא] על האמור בתחילת פרשת הזב "איש איש כי יהיה זב מבשרו **זובו טמא** הוא. **וזאת** תהיה טומאתו בזובו" (ויקרא טו, א—ב): באה המלה "וזאת" **לרבות** את **מימי רגליו לטומאה** חמורה, שאף הם הריהם כזוב. ומסבירים: **והלא** אין צורך בדרשה זו כדי ללמדנו כן, שהרי **דין** (קל וחומר) **הוא,** ובאופן זה: **ומה רוק** של הזב, **הבא ממקום טהרה** (מן הפה) — הריהו **טמא, מימי רגליו** של הזב **הבאין**