## Steinsaltz on Niddah Daf 56b

###### Steinsaltz on Niddah 56b:1
[Steinsaltz on Niddah 56b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/56b:1)

**אי נמי** [אם גם כן] עוד אופן שיש בו הבדל הלכתי בין שתי האפשרויות הללו — במקרה **דאשתכח** [שנמצא] השרץ **בגומא** (שקע קטן באדמה) שבמבוי. ומעתה: **אי אמרת** [אם אומר אתה] בטעם טהרתן של הטהרות שהיו לפני הכיבוד שהוא משום ש**חזקתו** של המבוי המטואטא שהוא גם **בדוק** — יש לטהר את הטהרות שהיו לפני הכיבוד, כי **מאן דבדק** [מי שבודק] — **בגומא** **נמי בדיק** [גם כן בודק]. ואולם **אי אמרת** [אם אומר אתה] שטעם טהרתן של הטהרות שהיו לפני הכיבוד שהוא משום ש**חזקתו** של מבוי שהוא **מתכבד,** ובשעה שטואטא המבוי, יצא השרץ עם הטאטוא — אין הדברים אמורים אלא בדברים הנמצאים על פני הקרקע, ואולם ה**גומא לא מתכבדא** [אינה מתכבדת], ואין הדבר הנמצא בתוך גומא יוצא עם הטאטוא. ולכך יש לטמא אף את הטהרות שהיו לפני הכיבוד במבוי זה.


###### Steinsaltz on Niddah 56b:2
[Steinsaltz on Niddah 56b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/56b:2)

א שנינו במשנתנו: **וכן הכתם** הנמצא בחלוק מטמא למפרע את כל הטהרות שנגעה בהן האשה, עד שתאמר "בדקתי את החלוק הזה, ולא נמצא בו כתם", או עד שעת הכיבוס. ואף בהלכה זו **איבעיא להו** [נשאלה להם, לחכמים]: האם כוונת דברי המשנה **"עד שעת כבוס"** לומר כי **חזקתו** של החלוק שהוא **בדוק,** שוודאי הוא שבשעה שמכבסים את החלוק, בודקים אותו היטב אם יש בו כתם. ומשום כך כל הטהרות שנגעה בהן האשה עד שעת הכיבוס, אינן נטמאות. **או דלמא** [שמא] הכוונה היא ש**חזקתו** של החלוק שהוא **מתכבס,** ואילו היה שם כתם, היה יוצא הכתם עם הכביסה?


###### Steinsaltz on Niddah 56b:3
[Steinsaltz on Niddah 56b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/56b:3)

**ו**מסבירים: **מאי נפקא מינה** [מה יוצא מזה, אם נאמר כצד זה או כצד זה] — במקרה ש**אמר** כי אמנם **כיבס** את החלוק, **ולא בדק** אם יש בו כתם. ומעתה: **אי אמרת** [אם אומר אתה] שהוא משום ש**חזקתו** של החלוק המכובס שהוא גם **בדוק** — במקרה זה **הא** [הרי] אומר המכבס כי **לא בדק** את החלוק. ואולם **אי אמרת** [אם אומר אתה] שהוא משום ש**חזקתו** של חלוק שהוא **מתכבס,** ובשעה שכובס יצא הכתם עם הכביסה — **הא** [הרי] אף במקרה זה החלוק **מתכבס.**


###### Steinsaltz on Niddah 56b:4
[Steinsaltz on Niddah 56b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/56b:4)

**אי נמי** [אם גם כן] עוד אופן שיש בו הבדל הלכתי בין שתי האפשרויות הללו בהבנת דברי משנתנו — במקרה — **דאשתכחה בסטרא** [שנמצא הכתם בצד] של החלוק, במקום שיש בו קפלים ותפירות. ומעתה: **אי אמרת** [אם אומר אתה] בטעם טהרתן משום ש**חזקתו** של החלוק המתכבס שהוא גם **בדוק** — אף במקרה זה יש לטהר את הטהרות שנגעה בהן לפני הכיבוס, שכן **מאן דבדק** [מי שבודק] — **בסטרא נמי בדיק** [בצד הבגד הריהו גם כן בודק]. ואולם **אי אמרת** [אם אומר אתה] בטעם טהרתן של הטהרות שנגעה בהן לפני הכיבוס שהוא משום ש**חזקתו** של חלוק שהוא **מתכבס,** ובשעה שמתכבס יצא הכתם עם הכיבוס — אין הדברים אמורים אלא בגוף החלוק, ואולם **בסטרא** [בצד] הבגד **לא מתכבס.**


###### Steinsaltz on Niddah 56b:5
[Steinsaltz on Niddah 56b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/56b:5)

ומבררים: **מאי** [מה] התשובה לבעיה זו שבדין השרץ ובדין הכתם? ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לבעיה זו, **דתניא** [שכן שנינו בברייתא], **אמר ר'** **מאיר: מפני מה אמרו** חכמים כי **השרץ שנמצא במבוי מטמא למפרע, עד שיאמר** אדם **"בדקתי את המבוי הזה, ולא היה בו שרץ",** שבכגון זה כל הטהרות שהיו במבוי קודם לשעת הבדיקה טהורות **או עד שעת כיבוד** — **מפני שחזקת בני ישראל** שהריהם **בודקין** את **מבואותיהן בשעת כבודיהם.** **ו**לכך **אם לא בדקו** את המבוי בשעה שכיבדוהו — **הפסידוהו** בטומאת הטהרות שהיו בו **למפרע,** עד השעה שבה נבדק המבוי.


###### Steinsaltz on Niddah 56b:6
[Steinsaltz on Niddah 56b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/56b:6)

**ו**כיוצא בדבר, **מפני מה אמרו** חכמים כי **כתם שנמצא בחלוק מטמא למפרע, עד שיאמר "בדקתי את החלוק ולא היה בו כתם", א** **ו עד שעת הכבוס** — **מפני שחזקת בנות ישראל** שהריהן **בודקות** את **חלוקיהן בשעת כבוסיהן.** **ואם לא בדקו** את החלוק בשעה שכבסוהו — **הפסידו** את הטהרות שנגעה בהן **למפרע** עד שעה שבדקה.


###### Steinsaltz on Niddah 56b:7
[Steinsaltz on Niddah 56b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/56b:7)

**ר' אחא אמר:** אף זו שלא בדקה את חלוקה בשעה שכיבסתו, ולאחר מכן נמצא בו כתם, ואין ידוע אם היה הכתם מלפני הכיבוס, יש לה תקנה — **תחזור ותכבסנו.** **אם נדחה** (השתנה) **מראיתו** של הכתם בעקבות כיבוס זה — **בידוע שלאחר** ה**כבוס** הקודם בא הכתם בחלוק. ולכך, הכיבוס הנוכחי שינה את מראיתו. ומשום כך אין נטמאות הטהרות שנגעה בהן לפני הכיבוס הקודם. **ואם לאו** [לא] השתנה מראיתו של הכתם בעקבות הכיבוס הנוכחי — **בידוע שלפני הכבוס** הקודם בא הכתם בחלוק, ולכך הטהרות שנגעה בהן לפני הכיבוס הקודם טמאות.


###### Steinsaltz on Niddah 56b:8
[Steinsaltz on Niddah 56b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/56b:8)

**רבי אומר** כי ניתן להבחין בכתם עצמו אם הוא מלפני כיבוס או לאחריו. שכן **אינו דומה** מראהו של **כתם שלאחר הכבוס ל**מראהו של **כתם שלפני הכבוס, שזה** (הכתם שלאחר כיבוס) הריהו **מקדיר** (חודר לבגד), **ו**אילו **זה** (הכתם שלפני כיבוס) הריהו **מגליד** (נפרד מהבגד). ומעתה **שמע מינה** [למד מכאן, מדברי הברייתא] שנמצא **כי** **חזקתו** של המבוי המתכבד ושל החלוק המתכבס שהוא **בדוק.** ומסכמים: אכן **שמע מינה** [למד מכאן]!


###### Steinsaltz on Niddah 56b:9
[Steinsaltz on Niddah 56b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/56b:9)

ב **ו**עוד שנינו במשנתנו כי השרץ הנמצא במבוי או הכתם הנמצא בחלוק **מטמא** למפרע (עד שעת כיבוד או כיבוס) **בין** שהוא עתה **לח ו**בין שהוא עתה יבש. ואילו ר' שמעון סבור כי היבש אמנם מטמא למפרע, ואולם הלח אינו מטמא למפרע אלא בשיעור זמן שעדיין יכול להיות לח. ובהסבר דברי ר' שמעון **אמר ר'** **אלעזר: לא שנו** — **אלא** לענין ה**שרץ** בלבד, **אבל** ה**כתם** ה**לח** — **נמי** [גם כן] **מטמא למפרע** לדעת ר' שמעון. שכן **אימר** [אמור] ש**יבש היה** לפני כן, **ומיא נפיל עליה** [ומים נפלו עליו] וגרמו לו להיות עתה לח.


###### Steinsaltz on Niddah 56b:10
[Steinsaltz on Niddah 56b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/56b:10)

ושואלים על הסבר זה: **שרץ נמי** [גם כן], מדוע הלח אינו מטמא למפרע עד שעת כיבוד לדעת ר' שמעון, **אימר** [אמור] בו גם כן כי **יבש היה ומיא נפיל עליה** [ומים נפלו עליו] וגרמו לו להיות עתה לח. ומתרצים: אין לומר כן בשרץ, משום ש**אם איתא דהכי** [יש, אכן, שכך] **הוא** שאירע — היה השרץ **אמרטוטי אימרטט** [ממורט], ולא כפי שהוא נראה עתה לפנינו.


###### Steinsaltz on Niddah 56b:11
[Steinsaltz on Niddah 56b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/56b:11)

ג משנה **כל הכתמין** הנמצאים על הבגדים **הבאין מ**העיר **רקם** — **טהורין.** שהם כתמים של גוים, שאין דמם מטמא. ואילו **ר' יהודה מטמא** את הכתמים הללו, **מפני שהם** (אנשי העיר רקם) אינם גוים אלא **גרים,** והריהם מטמאים כישראל, **ו**אולם הריהם **טועין** ואין הם מצניעים את כתמיהם. אבל הכתמים **הבאין מבין הגוים** — **טהורין.** ואילו הכתמים הבאים **מבין** בני **ישראל ומבין הכותים** — ר' **מאיר מטמא** אותם, ומפני החשש שהם של ישראל, **ו**אילו **חכמים מטהרים** אותם **מפני שלא נחשדו** ישראל **על** שאינם מצניעים את **כתמיהן.**


###### Steinsaltz on Niddah 56b:12
[Steinsaltz on Niddah 56b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/56b:12)

ד גמרא שנינו במשנתנו כי הכתמים הבאים מבין הגוים טהורים, ו**קפסיק ותני** [פוסק, התנא, חותך דבריו בהחלט, ושונה] בלא להבחין בין מקומות הגוים השונים. ובכללם, **אפילו** הכתמים הבאים **מ**הגוים הגרים ב**תרמוד.** **אמר ר'** **יוחנן, זאת אומרת** (מכאן ראיה) כי **מקבלין גרים מתרמוד,** כיון שהם צאצאי גוים גמורים, ואין לחשוש שמא הם מבני בניהם של בנות עשרת השבטים שגלו בימי בית ראשון.


###### Steinsaltz on Niddah 56b:13
[Steinsaltz on Niddah 56b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/56b:13)

ותוהים על כך: **איני** [האמנם] כך היא דעת ר' יוחנן, **והא** [והרי] **ר' יוחנן וסביא** [והזקנים] **דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם] כי **אין מקבלין גרים מתרמוד!**


###### Steinsaltz on Niddah 56b:14
[Steinsaltz on Niddah 56b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/56b:14)

**וכי תימא** [ואם תאמר] בתשובה כי ר' יוחנן לא אמר אלא ש**"זאת** אומרת", שכך עולה מדברי משנתנו, **ו**אולם הוא עצמו **לא סבירא ליה** [אינו סבור] כדברי המשנה, **והאמר** [והרי אמר] **ר' יוחנן** כלל ש**הלכה** היא **כ**דברי **סתם משנה** (משנה השנויה באופן סתום, בלא ייחוס ההלכה בה לחכם מסויים), ואף משנתנו הריהי סתם משנה!


###### Steinsaltz on Niddah 56b:15
[Steinsaltz on Niddah 56b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/56b:15)

ומשיבים: **אמוראי נינהו** [אמוראים הם] שנחלקו בדבר **ואליבא** [ולשיטת] **ר' יוחנן.** שלדעת אמורא אחד ר' יוחנן סבור שאין מקבלים גרים מתרמוד, ואין מדברי משנתנו להביא ראיה שמקבלים גרים מהם. ואמורא אחר סבור שממשנתנו יש להביא ראיה שמקבלים גרים מתרמוד, ולא אמר ר' יוחנן שאין מקבלים מהם גרים.


###### Steinsaltz on Niddah 56b:16
[Steinsaltz on Niddah 56b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/56b:16)

ה שנינו במשנתנו כי נחלקו חכמים ור' מאיר בדין הכתמים הבאים **מבין ישראל** ומבין הכותים. ודנים: בדעת חכמים **ורבנן** [וחכמים] המטהרים, **אי** [אם] כתמים של **ישראל** הם **מטהרי** [מטהרים], כתמים **דמאן מטמו** [של מי הם מטמאים]?


###### Steinsaltz on Niddah 56b:17
[Steinsaltz on Niddah 56b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/56b:17)

ומשיבים: **חסורי מחסרא, והכי קתני** [חסרים הם דברי המשנה, וכך היא שנויה]: כתם הבא **מבין ישראל** — הריהו **טמא,** ובכך הושוו כל הדעות. ואילו כתם הבא **מבין הכותים** — **ר' מאיר מטמא** אותו. וטעמו: מפני ש**כותים גרי אמת הן,** ויש להם דין של יהודים שכתמיהם מטמאים. **ו**אילו **חכמים מטהרין** את הכתם. וטעמם: מפני ש**כותים גרי אריות הן.** והריהם נחשבים כגוים, שאין כתמיהם מטמאים.


###### Steinsaltz on Niddah 56b:18
[Steinsaltz on Niddah 56b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/56b:18)

ושואלים על הסבר זה: **אי הכי** [אם כך] הוא, מדוע אמרו חכמים במשנתנו כי הכתמים הללו טהורים מפני **שלא נחשדו** הכותים **על כתמיהן** — מפני שהם **גרי אריות מבעי ליה** [נצרך להם] לומר!


###### Steinsaltz on Niddah 56b:19
[Steinsaltz on Niddah 56b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/56b:19)

**אלא הכי קאמר** [כך משנתנו היא אמורה]: כתמים הבאים **מבין ישראל ומבין הכותים** — **טמאין,** מפני שה**כותים גרי אמת הן.** כתמים **הנמצאין בערי ישראל** — **טהורין,** מפני **שלא נחשדו** ישראל **על** כך שאינם מצניעים את **כתמיהם, ו**בודאי **אצנועי מצנעי להו** [מצניעים הם אותם], וכתמים אלה ודאי של גוים.


###### Steinsaltz on Niddah 56b:20
[Steinsaltz on Niddah 56b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/56b:20)

ואילו כתמים **הנמצאין בערי כותים** — **ר' מאיר מטמא** אותם, מפני ש**נחשדו** הכותים **על** אי הצנעת **כתמיהם, ו**אילו **חכמים מטהרין** אותם, מפני **ש**אף הכותים **לא נחשדו על** אי הצנעת **כתמיהן,** ובודאי כתם זה הוא משל גוים.


###### Steinsaltz on Niddah 56b:21
[Steinsaltz on Niddah 56b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/56b:21)

ו משנה **כל הכתמים הנמצאים בכל מקום** שגרים בו גוים ובני ישראל — **טהורין,** שאין אלה משל בני ישראל, המצניעים את כתמיהם. **חוץ מן** הכתמים **הנמצאים בחדרים** (שהם מקומות מוצנעים בבית), שיש לחשוש שהם מאלה שהצניעום בני ישראל, **ו**כן הכתמים הנמצאים **בסביבות בית הטמאות** (מקום בו נמצאות הנשים בימי נדותן).


###### Steinsaltz on Niddah 56b:22
[Steinsaltz on Niddah 56b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/56b:22)

**בית הטמאות של** ה**כותים מטמאין ב**טומאת **אהל** (הנוהגת במקום המאהיל על המת), **מפני שהם** הכותים **קוברין שם את הנפלים.** **ר'** **יהודה אומר:** בית הטומאות של הכותים אינו מטמא באהל מפני ש**לא היו** הכותים **קוברין** שם את הנפלים, **אלא משליכין** אותם החוצה, **ו**ה**חיה** היתה **גוררתו** משם.


###### Steinsaltz on Niddah 56b:23
[Steinsaltz on Niddah 56b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/56b:23)

ועוד בדינם של הכותים: **נאמנים** הם **לומר "קברנו שם** (במקום מסוים) **את הנפלים",** והריהו איפוא מטמא בטומאת המת. **או** שאמרו **"לא קברנו** שם את הנפלים", ומקום זה איפוא טהור. וכן **נאמנים** הם **לומר על הבהמה אם בכרה** כבר, ואין לולד שיוולד לה דין בכור. או **אם לא בכרה** עדיין, והוולד שיוולד לה הריהו בכור. וכן הריהם **נאמנים על ציון קברות,** המורה שמקום מסויים הוא מקום קבורת אדם.


###### Steinsaltz on Niddah 56b:24
[Steinsaltz on Niddah 56b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/56b:24)

**ו**אולם **אין** הם **נאמנין לא על הסככות** (עצים שענפיהם סוככים על הקרקע, ומאהילים עליה), **ו**כן הם **לא** נאמנים **על הפרעות** (בליטה היוצאת מהגדר, ומאהילה על הנמצא תחתיה). שאם יודעים אנו כי נמצא מת מתחת לאחד הענפים שבעץ, או מתחת לאחת הבליטות שבגדר, והנמצא תחתיהם הוא איפוא טמא — אין הכותים נאמנים לומר על ענף או בליטה מסויימים כי הם המאהילים על המת. **ו**כן הכותים **לא** נאמנים בדבריהם **על בית הפרס** (מקום שנחרש בו קבר, והריהו מטמא מגזירת חכמים עד מאה אמה מסביב למקום הקבר, מפני החשש שנגררו מעצמות המת על ידי המחרשה והגיעו לאותו מקום).


###### Steinsaltz on Niddah 56b:25
[Steinsaltz on Niddah 56b:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/56b:25)

**זה הכלל** הקובע לענין נאמנותם של הכותים: בכל **דבר ש**הריהם **חשודים בו** שאין הם מקיימים אותו — **אין** הם **נאמנין עליו.**