## Steinsaltz on Niddah Daf 57b

###### Steinsaltz on Niddah 57b:1
[Steinsaltz on Niddah 57b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/57b:1)

א משנה אשה **הרואה כתם** דם **על בשרה** **כנגד** (מול) **בית התורפה** (בית הערוה) — הריהי **מטמאה,** שיש לחשוש שבא דם זה מן המקור, והריהו דם נדה. ואם נראה הכתם **שלא כנגד בית התורפה** — הריהי **טהורה,** שודאי לא בא מן המקור. נמצא הכתם **על עקבה** (אחורי כף רגלה), **ו**כן אם נמצא **על ראש** אצבע **גודלה** (אגודל), שהוא בקדמת כף רגלה — אף שאינם מול מקום הערוה, הריהי **טמאה,** שיכול דם הבא מן המקור להגיע למקומות אלה.


###### Steinsaltz on Niddah 57b:2
[Steinsaltz on Niddah 57b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/57b:2)

נמצא הכתם **על שוקה** של האשה, **ו**כן אם נמצא **על פרסותיה,** דינה משתנה לפי המקום בו בדיוק נמצא הכתם, שאם נמצא **מבפנים** (מקדמת הגוף) — הריהי **טמאה,** שכן אפשרי שיגיע למקום זה דם הבא מן המקור. ואולם אם נמצא **מבחוץ** (לאחורי גופה) — הריהי **טהורה, ו**כן אם נמצא **על הצדדין, מכאן ומכאן** — הריהי **טהורה,** שכן אין אפשרות שיגיע דם היוצא מן המקור למקומות הללו.


###### Steinsaltz on Niddah 57b:3
[Steinsaltz on Niddah 57b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/57b:3)

**ראתה** כתם דם **על חלוקה,** אם נמצא הכתם **מן החגור** של החלוק **ולמטה** — הריהי **טמאה,** שיכול הדם היוצא מן המקור להגיע לשם. ואולם אם נמצא **מן החגור ולמעלה** — הריהי **טהורה,** שאין הדם היוצא מן המקור יכול להגיע לשם. ואם **ראתה** כתם דם **על בית יד** (שרוול) **של** ה**חלוק, אם מגיע** אורכו של בית היד עד **כנגד** (מול) **בית התורפה** — הריהי **טמאה,** וכגון שנמצא הכתם בראש בית היד, שכן לפעמים היא מפשילה את השרוול מעל ידה, והריהו מגיע אל מול בית התורפה, ומשם הגיע הדם אליו. **ואם לאו** [אין] ראש השרוול מגיע עד בית התורפה — הריהי **טהורה,** שהרי ברור כי אין דם זה בא מן המקור.


###### Steinsaltz on Niddah 57b:4
[Steinsaltz on Niddah 57b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/57b:4)

וזהו דווקא בחלוק המשמש ללבוש בלבד, ואולם אם **היתה פושטתו ומתכסה בו בלילה,** שהריהו משמש אף כשמיכה — ב**כל מקום שנמצא בו כתם,** הריהי **טמאה, מפני ש**בשעה שהיא מתכסה בו **הוא חוזר** (מסתובב, משנה את מיקומו על גוף השוכב תחתיו), וייתכן שהמקום בו נמצא הכתם היה מול בית התורפה והרי זה דם מן המקור. **וכן** הוא הדין בכתם הנמצא **בפוליוס** (סודר הנתון על הראש), שבכל מקום שנמצא בו כתם דם הריהי נטמאת בו, ומשום שהפוליוס עשוי שיסתובב לו.


###### Steinsaltz on Niddah 57b:5
[Steinsaltz on Niddah 57b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/57b:5)

ב גמרא שנינו במשנתנו אופנים שונים של הכתם הנמצא לענין טומאתה או טהרתה. ועוד בענין זה **אמר שמואל: בדקה** האשה את **קרקע עולם** (האדמה שמתחתיה) אם הריהו נקי (מדם, ושאר דברים), ולא מצאה בו דבר. **ו**אחר כך **ישבה עליה, ומצאה דם עליה** (על הקרקע), אף שלכאורה ממנה בא דם זה — מכל מקום הריהי **טהורה.** וטעם הדבר: **ש**כן **נאמר** "דם יהיה זובה **בבשרה** שבעת ימים תהיה בנדתה" (ויקרא טו, יט) — ללמדנו שאין האשה נטמאת כנדה **עד שתרגיש בבשרה** שיצא דם ממקורה. ואשה זו, מאחר ולא הרגישה כן — אינה טמאה.


###### Steinsaltz on Niddah 57b:6
[Steinsaltz on Niddah 57b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/57b:6)

ותוהים: כיצד למד כן שמואל מהכתוב "בבשרה", והרי **האי** [זה] הכתוב **"בבשרה"** — **מיבעי ליה** [נצרך לו] לדרשה אחרת: **שמטמאה** האשה בראיית דם שנמצא **בפנים** גופה **כ**דם הנמצא **בחוץ** לגופה. שכיון שיצא הדם מהמקור אל הפרוזדור — הריהי טמאה! ומשיבים: **אם כן** הוא שהכתוב בא ללמד רק לענין שמטמאה בפנים כבחוץ, **לימא קרא** [שיאמר הכתוב] רק **"בבשר", מאי** [מה] בא ללמד לשון **"בבשרה"** — **שמע מינה** [למד מכאן] כי אין האשה נטמאת **עד שתרגיש בבשרה** את יציאת הדם מהמקור.


###### Steinsaltz on Niddah 57b:7
[Steinsaltz on Niddah 57b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/57b:7)

ושואלים: **ואכתי** [ועדיין] **מיבעי ליה** [נצרך לו] הכתוב הזה לדרשה אחרת. שכן שנינו: **"בבשרה"** — בלשון מיעוט, להורות כי דווקא באופן זה היא נטמאת, **ולא** נטמאת בדם הנמצא **בשפיר** (מעטפת העור בה נתון העובר במעי אמו), **ולא** בדם הנמצא **בחתיכה** לא מזוהה שיצאה ממנה. ומשיבים: **תרתי שמע מינה** [שתי דרשות נלמד מכאן].


###### Steinsaltz on Niddah 57b:8
[Steinsaltz on Niddah 57b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/57b:8)

ובענין דינו זה של שמואל, מציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] ממה ששנינו במשנה שבתחילת הפרק הבא]: **האשה שהיא עושה** את **צרכיה, ו**בתוך כך **ראתה דם.** **ר'** **מאיר אומר: אם** הטילה את מימיה כשהיא **עומדת** — הריהי **טמאה,** שכן באופן זה, ישנה אפשרות שחזרו מי הרגלים אל המקור ונשאו משם דם. **ו**אולם **אם** הטילה מימיה כשהיא **יושבת** — הריהי **טהורה,** שכן במצב שכזה אין אפשרות שיצא דם מהמקור אל מי הרגלים. ובוודאי הרי זה דם פצע שיש לה באיזור הגוף בו היא מטילה את מי רגליה.


###### Steinsaltz on Niddah 57b:9
[Steinsaltz on Niddah 57b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/57b:9)

ויש לברר את הדבר: **היכי דמי** [איך בדיוק] היה הדבר? **אי דארגשה** [אם כשהטילה מימיה הרגישה] האשה ביציאת דם מהמקור — כשהטילה מימיה כשהיא **יושבת אמאי** [מדוע] היא **טהורה,** והרי הרגישה שיצא הדם מהמקור! **אלא לאו** [האם לא] מדובר באופן **דלא ארגשה** [שלא הרגישה] ביציאת הדם, **ו**בכל זאת **קתני** [שנינו] שאם הטילה מימיה כשהיא **עומדת** — הריהי **טמאה.** ושלא כדברי שמואל.


###### Steinsaltz on Niddah 57b:10
[Steinsaltz on Niddah 57b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/57b:10)

ודוחים: אין להביא ראיה מכאן, שכן **לעולם** נאמר כי מדובר באופן **דארגשה** [שהרגישה] ביציאת הדם, **ו**אולם כיון שבאה הרגשה זו עם הטלת מים, **אימור** [יש מקום לומר] כי **הרגשת מי רגלים הואי** [היתה זו]. ומשום כך אם הטילה את מימיה כשהיא **עומדת** — **הדור** [חזרו] **מי רגלים למקור ואייתי** [והביאו] עימם **דם, ו**אם הטילה את מימיה כשהיא **יושבת,** שאין באופן זה אפשרות שישובו מי הרגלים אל המקור ויביאו משם דם — הריהי **טהורה.** ואילו את ההרגשה שהרגישה אנו מייחסים למי הרגלים.


###### Steinsaltz on Niddah 57b:11
[Steinsaltz on Niddah 57b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/57b:11)

ומציעים עוד בבירור דינו של שמואל, **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה אחרת: **עד** (פיסת בד שבודקת האשה את עצמה לטהרתה בה) **שהיה נתון תחת הכר, ו**לאחר מכן **נמצא עליו דם, אם** הכתם **עגול** — הרי זה דם **טהור,** שאין מקום לחשוש כי דם זה הריהו ממה שנבדק על ידה. שכן הבדיקה נעשית בקינוח, והכתם הבא בעקבות קינוח אינו עגול. **ואם** הכתם הינו **משוך** (מארך) — הרי זה דם **טמא,** שצורה זו יכולה להיווצר בבדיקה.


###### Steinsaltz on Niddah 57b:12
[Steinsaltz on Niddah 57b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/57b:12)

ועתה יש לברר דברים אלה: **היכי דמי** [איך בדיוק] המדובר: **אי דארגישה** [אם שהרגישה] ביציאת דם — כאשר הוא **עגול אמאי** [מדוע] הוא **טהור? אלא לאו** [האם לא] נאמר כי מדובר כאן **דלא ארגישה** [שלא הרגישה] ביציאת דם, **ו**בכל זאת **קתני** [שנינו] כי כתם הדם שצורתו **משוך** — הריהו **טמא.** ושלא כדעת שמואל שאין האשה נטמאת אם לא הרגישה!


###### Steinsaltz on Niddah 57b:13
[Steinsaltz on Niddah 57b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/57b:13)

ודוחים: **לא,** אין להביא ראיה מכאן שכן **לעולם** נאמר כי מדובר באופן **דארגישה** [שהרגישה], **ו**אולם כיון שבאה הרגשה זו עם הבדיקה, **אימור** [יש מקום לומר] כי **הרגשת עד הואי** [היתה] זו. ולכך אם היה הכתם **משוך,** כצורה הנוצרת בעקבות הקינוח שבבדיקה — **ודאי מגופה אתא** [בא] דם זה. היה הכתם **עגול,** שאין זו כצורה הנוצרת על ידי קינוח — הרי זה דם **טהור.**


###### Steinsaltz on Niddah 57b:14
[Steinsaltz on Niddah 57b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/57b:14)

**ומציעים עוד:** **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה אחרת ממה ששנינו במשנה: אם **נמצא** דם **על** עד הבדיקה **שלו,** לאחר התשמיש — האשה והבעל **טמאין** טומאת שבעה, כדין הבא על הנדה, **וחייבין** **בקרבן** חטאת, כדין הבא על הנדה בשוגג. **נמצא** דם **על** עד הבדיקה **שלה אתיום** (מיד) לאחר התשמיש — הבעל והאשה **טמאין** טומאת שבעה בוודאי, **וחייבין בקרבן** חטאת. ואולם אם **נמצא** הדם **על** עד הבדיקה **שלה לאחר זמן** — אפשר שדם זה נראה רק לאחר התשמיש ולכן שניהם **טמאים** טומאת שבעה **מספק, ופטורין מן הקרבן.**


###### Steinsaltz on Niddah 57b:15
[Steinsaltz on Niddah 57b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/57b:15)

ויש לברר: **היכי דמי** [איך בדיוק] המדובר: **אי דארגישה** [אם שהרגישה] ביציאת דם בשעת התשמיש — אף שנמצא **לאחר זמן, אמאי** [מדוע] שניהם **פטורין מן הקרבן? אלא לאו** [האם לא] נאמר כי מדובר כאן **דלא ארגישה** [שלא הרגישה] ביציאת הדם בשעת תשמיש, **ו**בכל זאת **קתני** [שנינו] כי בזמן ש**נמצא על שלה אתיום** — הריהם **טמאין וחייבין בקרבן,** ושלא כדברי שמואל! ודוחים: **לא,** אין להביא ראיה מכאן, שכן **לעולם** נאמר כי מדובר באופן **דארגישה** [שהרגישה] ביציאת הדם בשעת תשמיש, **ו**אולם כיון שבאה הרגשה זו עם כניסתו של איבר התשמיש ("שמש"), **אימא** [יש מקום לומר] כי **הרגשת שמש הוה** [היתה] זו.


###### Steinsaltz on Niddah 57b:16
[Steinsaltz on Niddah 57b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/57b:16)

ומציעים עוד: **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה אחרת ממה ששנינו: **נמצאת אתה אומר** כי ישנם **שלשה ספקות באשה** שמצאה דם בבגדה או בחלוקה, נמצא כתם דם **על בשרה,** והריהו **ספק טמא ספק טהור** — הרי זה **טמא,** ונטמאת היא בו. נמצא **על חלוקה,** והריהו **ספק טמא ספק טהור** — הרי זה **טהור,** והריהי טהורה. **ו**כן אשה המוחזקת כספק נדה ונגעה או הסיטה טהרות, והספק איפוא **במגעות ובהיסטות** אם טמאה בהן את הטהרות — **הלך** (לך) **אחר הרוב.**


###### Steinsaltz on Niddah 57b:17
[Steinsaltz on Niddah 57b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/57b:17)

ומסבירים: **מאי** [מה פירוש] הלשון **"הלך אחר הרוב"? לאו** [האם אין] הכוונה ש**אם** היו **רוב ימיה** של אשה זו **טמאין** שמרבה לראות דם — הריהי **טמאה** מן הספק. ומתוך שנאמרו הדברים בלא הבחנה בין אם הרגישה ביציאת הדם או לא, נלמד שכך הדין, **ואף על גב דלא ארגשה** [ואף על פי שלא הרגישה], ושלא כשמואל!


###### Steinsaltz on Niddah 57b:18
[Steinsaltz on Niddah 57b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/57b:18)

ודוחים: **לא,** אין להביא ראיה מכאן, שכן כוונת דברי הברייתא לומר ש**אם רוב ימיה** של אשה זו **בהרגשה** היא **חזיא** [רואה] — הריהי **טמאה,** אף כשהיא מסופקת אם הרגישה וראתה, **דאימור ארגשה ולאו אדעתה** [שיש מקום לומר כי הרגישה גם במקרה זה, ואולם לא עלה כן על דעתה שהיא מרגישה]. ולפני שממשיכים בבירור דברי שמואל, נפנים לבירור דברי הברייתא.


###### Steinsaltz on Niddah 57b:19
[Steinsaltz on Niddah 57b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/57b:19)

**אמר מר** [החכם] בברייתא כי אם נמצא הדם **על בשרה, ספק טמא ספק טהור** — הרי זה דם **טמא.** ואילו אם נמצא **על חלוקה, ספק טמא ספק טהור** — הרי זה **טהור.** ומשמע כי באותו אופן שהדם הנמצא בחלוק טהור, הנמצא על בשרה טמא.


###### Steinsaltz on Niddah 57b:20
[Steinsaltz on Niddah 57b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/57b:20)

ומבררים: **היכי דמי** [איך בדיוק] היה הדבר? **אי** [אם] נמצא **מ**מקום ה**חגור ולמטה** — **על חלוקה אמאי** [מדוע] **טהור? והא תנן** [והרי שנינו במשנתנו] שאם נמצא **מן החגור ולמטה** — הריהו **טמא! ואי** [ואם] נמצא **מ**מקום ה**חגור ולמעלה,** שאינו מול מקום התורפה. ואם כן כשנמצא הדם מהחגור ולמעלה **על בשרה אמאי** [מדוע] הוא **טמא? והתנן** [והרי שנינו במשנתנו] כי אם **ראתה דם על בשרה שלא כנגד בית התורפה** — הריהי **טהורה.**


###### Steinsaltz on Niddah 57b:21
[Steinsaltz on Niddah 57b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/57b:21)

ומשיבים: **איבעית אימא** [אם תרצה אמור] שמדובר בשנמצא הדם **מחגור ולמטה, ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] שמדובר בשנמצא **מחגור ולמעלה,** ובשני האופנים הללו ניתן להסביר את דברי הברייתא. ומפרטים: **אי בעית אימא** [אם תרצה אמור] שמדובר בשנמצא **מחגור ולמטה.** והברייתא מדברת באופן שיש לתלות את הימצאות הדם בגורם חיצוני, ו**כגון שעברה** אותה אשה **בשוק של טבחים** (קצבים). ולכך, כאשר נמצא הדם **על בשרה** — מניחים אנו כי **מגופה אתאי** [בא] הדם, **דאי מעלמא אתאי** [שאם מהעולם, מבחוץ בא] — גם **על חלוקה מיבעי ליה אשתכוחי** [צריך היה לו להימצא]. וכאשר נמצא הדם **על חלוקה** — מניחים אנו כי **מעלמא אתא** [מהעולם, מבחוץ, בא]. ומשום, **דאי** [שאם] **מגופה אתא** [בא] דם זה — גם **על בשרה מיבעי ליה אשתכוחי** [צריך היה לו להימצא].


###### Steinsaltz on Niddah 57b:22
[Steinsaltz on Niddah 57b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/57b:22)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] שמדובר באופן שנמצא **מחגור ולמעלה,** והטעם שהיא טמאה כשנמצא על חלוקה ולא על גופה — הברייתא מדברת באופן שיש להניח שבא הדם מגופה. ו**כגון דאזדקרה** [שהזדקרה, שזקפה את קומתה לאחור]. ולכך כשנמצא הדם **על בשרה** — הריהי טמאה, כי מניחים אנו ש**ודאי מגופה אתאי** [בא] הדם לכאן. **דאי מעלמא אתאי** [שכן אם מהעולם, מבחוץ בא] — **על חלוקה איבעי ליה אשתכוחי** [צריך היה לו להימצא]. וכאשר נמצא הדם **על חלוקה** — מניחים אנו כי **מעלמא אתא** [מהעולם, מבחוץ, בא]. **דאי** [שאם] **מגופה אתא** [בא] — גם **על בשרה מיבעי ליה אשתכוחי** [צריך היה לו להימצא].


###### Steinsaltz on Niddah 57b:23
[Steinsaltz on Niddah 57b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/57b:23)

ושבים לבירור דינו של שמואל, **קתני מיהת** [שנינו על כל פנים] בברייתא זו שאם נמצא הדם **על בשרה ספק טמא ספק טהור** — הרי זה דם **טמא,** ומשמע שכך הדין **ואף על גב** [ואף על פי] ש**לא הרגישה,** והרי זה שלא כשמואל! **ועוד** מביאים מה ש**תנן** [שנינו במשנתנו] כי **הרואה כתם על בשרה כנגד בית התורפה** — הריהי **טמאה,** ומשמע שכך הדין **ואף על גב** [אף על פי] ש**לא הרגישה,** ושלא כדברי שמואל! **אמר רב ירמיה מדפתי:** מה שאמר שמואל שאין האשה נטמאת אם לא הרגישה ביציאת הדם, אינו אלא מדין תורה. ואולם **מודה שמואל שהיא,** האשה הרואה שלא בהרגשה, **טמאה,**