## Steinsaltz on Niddah Daf 58b

###### Steinsaltz on Niddah 58b:1
[Steinsaltz on Niddah 58b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/58b:1)

ושואלים על דברי רב ששת: **מאי שנא** [במה שונה, נבדל] דין זה שהאשה השניה (ששאלה את החלוק) טמאה, אך הראשונה (שבדקה את חלוקה, והשאילתו) טהורה, **מהא דתניא** [מהלכה זו ששנויה בברייתא] בדין **שתי נשים שנתעסקו בצפור אחד** שחוט, **ואין בו** בצפור זה **אלא כ**שיעור **סלע דם, ונמצא** דם ששיעורו כשני סלעים, **כסלע על זו וכסלע על זו** — **שתיהן טמאות,** אף שיש מקום לתלות את דמה של אחת מהן בצפור שהתעסקו עמו. ואף במקרה זה של רב ששת, יש לומר שהגם שבדקה עצמה — תטמא, שמא לא בדקה היטב! ומשיבים: **שאני התם** [שונה שם] — **דאיכא** [שיש] **סלע יתירה.**


###### Steinsaltz on Niddah 58b:2
[Steinsaltz on Niddah 58b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/58b:2)

א ועוד מדברי חכמים בכתם שלא בא מן הציפור אלא מקורו בשתים מן הנשים, **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **לבשה** האשה **שלשה חלוקות** זה על גבי זה, ואלה **ה**חלוקים היו **בדוקין לה** שאין בהם כתם דם. ולאחר מכן מצאה על אחד החלוקים כתם דם, מה דינה? **אם** היא **יכולה** (אם יש מקום) **לתלות** את הימצאותו של הדם בחלוק בגורם חיצוני — הריהי **תולה** בו, והריהי טהורה. **ואפילו** אם נמצא כתם הדם **ב**חלוק ה**תחתון** הקרוב לגופה. ואם **אין** היא **יכולה לתלות** את הדם בגורם חיצוני — **אינה תולה,** והריהי טמאה. **ואפילו** אם נמצא הכתם **ב**חלוק ה**עליון.**


###### Steinsaltz on Niddah 58b:3
[Steinsaltz on Niddah 58b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/58b:3)

ומפרטים: **כיצד?** אם **עברה בשוק של טבחים,** מאחר שמצויים בו דמים, ויש אפשרות שניתז דם על בגדיה — הריהי **תולה** את הימצאות הדם על חלוקה כמי שבא משוק של טבחים, והריהי טהורה, ו**אפילו** אם נמצא הדם **ב**חלוק ה**תחתון.** ואם **לא עברה בשוק של טבחים,** ולא במקום אחר בו מצויים דמים, **אף** כשנמצא כתם הדם **ב**חלוק ה**עליון** — **אינה תולה** את הדם בגורם חיצוני, והריהי טמאה.


###### Steinsaltz on Niddah 58b:4
[Steinsaltz on Niddah 58b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/58b:4)

ב משנה **ותולה** האשה המוצאת כתם דם (על גופה או על בגדה) את הימצאותו **בכל דבר שהיא יכולה לתלות.** ומפרטים: **שחטה** האשה **בהמה** או **חיה ו**כן **עוף,** או ש**נתעסקה ב**הסרתם של **כתמים** של דם שהיו על בגדי נשים אחרות, או בניקוי כתם דם שמקורו בפצע שבמקום אחר בגופה. **או שישבה בצד** אנשים **העסוקין בהן,** או ש**הרגה** **מאכולת** (כינה) — **הרי זו תולה בה** את הדם שנמצא.


###### Steinsaltz on Niddah 58b:5
[Steinsaltz on Niddah 58b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/58b:5)

ו**עד כמה** (עד איזה גודל) יהא הכתם ותהא **תולה** אותו בדם המאכולת? **ר' חנינא בן אנטיגנוס אומר: עד** שיהא שיעור שטחו **כגריס של פול.** **ו**מוסיף ר' חנינא בן אנטיגנוס: והריהי תולה בדם מאכולת, **אף על פי שלא** זכור לה ש**הרגה** מאכולת. **ו**כן הריהי **תולה** את הופעת הדם עליה **בבנה או בבעלה** המצויים אצלה, ויש בהם פצע. וכן **אם יש בה** באשה עצמה **מכה** (פצע). **ו**אף כשהגלידה המכה ושוב אינה מדממת, אם עדיין **היא יכולה להגלע** (להיפתח) **ולהוציא דם** — **הרי זו תולה** במכה זו את הדם, וטהורה היא.


###### Steinsaltz on Niddah 58b:6
[Steinsaltz on Niddah 58b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/58b:6)

ומספרים: **מעשה באשה אחת שבאת** (שבאה) **לפני ר'** **עקיבא** לברר מה דינה לענין טומאת הנדה. **אמרה לו: ראיתי כתם.** **אמר לה: שמא מכה היתה ביך** (בך)? **אמרה לו: הן, ו**אולם המכה כבר **חיתה** (נרפאה), ואין היא מדממת. **אמר לה: שמא יכולה** המכה עדיין **להגלע ולהוציא דם? אמרה לו: הן.** **ו**על סמך דברים אלה טהרה ר' עקיבא.


###### Steinsaltz on Niddah 58b:7
[Steinsaltz on Niddah 58b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/58b:7)

**ראה** ר' עקיבא את **תלמידיו** שהם **מסתכלין זה בזה** בתמהון על שהורה רבם להקל בדבר זה. **אמר להם: מה הדבר קשה בעיניכם** על שאני מקל בהוראת כתמים? אין הטעם אלא מפני **שלא אמרו חכמים** את **הדבר** (שגזרו על הכתמים הנמצאים באשה שיטמאוה) כדי **להחמיר** — **אלא להקל** בה, ולכך אף במקרה שיש בו כשהסיכוי שבא הדם מגורם חיצוני מועט, תולים אנו את הופעת הדם בו, והריהי טהורה. שמן התורה האשה אינה נטמאת בכתמים, **ש**כן **נאמר** בדין טומאת האשה בנדה **"ואשה כי תהיה זבה דם יהיה זבה בבשרה"** (ויקרא טו, יט). הדגיש הכתוב — דווקא ב**דם** הריהי נטמאת **ולא** ב**כתם.** **וחכמים הם שגזרו טומאה בכתם הנמצא.**


###### Steinsaltz on Niddah 58b:8
[Steinsaltz on Niddah 58b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/58b:8)

**ודין נוסף:** **עד** (פיסת בד המשמשת את האשה לבדיקה אם יצא דם מהמקור) **שהוא נתון** **תחת הכר** עליו מניחה האשה את ראשה בשעת שינה, **ו**בבוקר **נמצא עליו** כתם **דם,** ואין ידוע אם דם בדיקה הוא, וטמא. או שמא דם מאכולת שנמעכה תחתיו הוא, וטהור — אם הכתם **עגול,** הרי זה דם **טהור,** שאין זה כתם שנוצר על ידי הבדיקה, שאין כתם בדיקה בא בצורה שכזו. ואולם אם הריהו **משוך** (צורה מארכת) — הרי זה **טמא,** אלו **דברי ר'** **אליעזר בר' צדוק.**


###### Steinsaltz on Niddah 58b:9
[Steinsaltz on Niddah 58b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/58b:9)

ג גמרא שנינו במשנתנו כי האשה המוצאת כתם דם תולה כתם זה בכל דבר שניתן לתלות בו. ומעירים: **תנינא להא** [שנינו את זה] בדברי הברייתא, שכך נהגו חכמים הלכה למעשה, **דתנו רבנן** [שכן שנו חכמים]: **מעשה** שבא כתם דם לפני ר' מאיר לדון בו אם לטמאו או לטהרו, **ותלה ר'** **מאיר** את הופעת הכתם הזה **בקילור** (משחת תרופה) שהתעסקה בה האשה לפני כן, וטיהרה. **ו**כן בא כתם דם לפני ר' יהודה הנשיא (רבי) לדון בו, וטיהרו **רבי,** אחר ש**תלה** את הופעתו **בשרף** עץ ה**שקמה** שנגעה בו האשה לפני כן.


###### Steinsaltz on Niddah 58b:10
[Steinsaltz on Niddah 58b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/58b:10)

דשנינו במשנתנו שאם התעסקה האשה בכתמים לפני שנמצא הכתם עליה **או שישבה** בצדם של אלה שמתעסקים בכתמים — הרי זה דם טהור, שכן תולה היא בהם את הופעת כתם זה. ומדייקים בדברים: דווקא כאשר היא יודעת בבירור ש**ישבה** בצדם של המתעסקים בכתמים — **אין** [כן], כך הוא דינה. ואולם אם היא **לא** יודעת בבירור ש**ישבה** בצדם, אלא רק עברה שם — הריהי **לא** תולה בהם, ואין אנו אומרים שמא באותה עת היא גם ישבה לצדם (בלא לשים לב לכך).


###### Steinsaltz on Niddah 58b:11
[Steinsaltz on Niddah 58b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/58b:11)

ומעירים: **תנינא להא** [כן שנינו את זה] בדברי הברייתא. **דתנו רבנן** [שכן שנו חכמים]: **עברה בשוק של טבחים, ספק ניתז עליה ספק לא ניתז עליה** — הריהי **תולה.** ואולם אם יש לה **ספק** אם **עברה** בשוק של טבחים **ספק לא עברה** — הריהי **טמאה.**


###### Steinsaltz on Niddah 58b:12
[Steinsaltz on Niddah 58b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/58b:12)

ה שנינו במשנתנו שאם לפני הבדיקה **הרגה** האשה **מאכולת,** הריהי תולה את הכתם בדם המאכולת, וטהורה היא. ומדייקים: דווקא כאשר **הרגה** מאכולת לפני כן — **אין** [כן], כך הם הדברים. ואולם אם **לא הרגה** מאכולת לפני כן — הריהי **לא,** תולה את הכתם בדם מאכולת. ומעירים: **מתניתין מני** [משנתנו כשיטת מי היא]? כשיטת **רבן שמעון בן גמליאל היא.** **דתניא** [שכן שנויה ברייתא]: **הרגה** מאכולת קודם למציאת הכתם — **תולה, לא הרגה** — **אינה תולה,** אלו **דברי רבן שמעון בן גמליאל.** **ו**אילו **חכמים אומרים:** **בין כך ובין כך** הריהי **תולה.**


###### Steinsaltz on Niddah 58b:13
[Steinsaltz on Niddah 58b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/58b:13)

**אמר רבן שמעון בן גמליאל** על הקושי שבשיטתו ובשיטת חבריו החכמים: **לדברי** (לשיטתי המחמירה בדין כתם, שאין תולה בדם בעל חיים אלא רק כשהרגתו) — **אין קץ, ולדברי חברי** (לשיטתם המקילה בדין מציאת כתם, שהריהי תולה בדם בעלי חיים, בכל אופן) — **אין סוף.**


###### Steinsaltz on Niddah 58b:14
[Steinsaltz on Niddah 58b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/58b:14)

ומסביר את דבריו: **לדברי** — נמצא ש**אין קץ** (אין שיעור, אין מידה קצוצה וקבועה) לגודלו של הכתם הנמצא. שאפילו היה זה כתם קטן ביותר, וכגודלו של גרגר צמח החרדל, הריהי טמאה. ומעתה, נמצא **שאין לך אשה** בישראל **ש**תהא **טהורה לבעלה, ש**הרי **אין לך כל מטה ומטה** של הנשים **שאין בה כמה טיפי דם מאכולת.** וכיון שלשיטתי אינה תולה בדם מאכולת אלא רק כאשר היא יודעת שהרגה מאכולת לפני כן — תהיינה כל הנשים טמאות.


###### Steinsaltz on Niddah 58b:15
[Steinsaltz on Niddah 58b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/58b:15)

ומן הצד האחר, **לדברי חברי** — **אין סוף** (דבר המגביל) את היתרן של הנשים, **ש**כן לשיטת חכמים, **אין לך אשה** בישראל **שאינה טהורה לבעלה, ש**הרי **אין לך כל סדין וסדין שאין בו כמה טיפי דם.** ותבוא האשה ותתלה את טיפות הדם הללו בדם המאכולת (הגם שהיא לא הרגה מאכולת לפני כן).


###### Steinsaltz on Niddah 58b:16
[Steinsaltz on Niddah 58b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/58b:16)

**אבל נראין דברי ר'** **חנינא בן אנטיגנוס** יותר **מדברי ומדבריהם** של חכמים. **ש**כך **היה** ר' חנינא בן אנטיגנוס **אומר: עד כמה** (עד איזה גודל) של כתם דם הריהי **תולה** שהרי זה דם המאכולת, שכן דמה של המאכולת הוא דם מועט? **עד כגריס של פול, ולדבריו** של ר' חנינא בן אנטיגנוס **אנו מודים.** **ו**מבררים: **לרבנן, דאמרי** [לדעת חכמים, שאומרים] כי בכל אופן הריהי **תולה** את הכתם הנמצא בדם מאכולת, **עד כמה** יהא גודל כתם הדם ותהא תולה, והרי יש כתמים הנמצאים ששיעורם גדול בהרבה משיעור דמה של מאכולת? **אמר רב נחמן בר יצחק:** בכתמי דם ששיעורם גדול יותר, הריהי **תולה ב**דם **פשפש** (שדמו מרובה משל מאכולת), **ו**אמורים הדברים בכל כתם ששיעור שטחו הוא **עד כ**רוחב ה**תורמוס.**


###### Steinsaltz on Niddah 58b:17
[Steinsaltz on Niddah 58b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/58b:17)

ו מאחר והוזכר הפשפש ושיעור דמו, מביאים עוד בעניינו. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **פשפש זה,** שיעור **ארכו** הריהו **כ**שיעור **רחבו, וטעמו** של הפשפש הריהו **כריחו** הרע. ולענין ריחו מסרו כי **ברית כרותה לו** (חוק בל יעבור החל עליו) — **שכל המוללו (ממעכו)** הריהו **מריח בו** את ריחו הרע. ומסבירים לאיזה ענין שבהלכה נזכרו מאפייני הפשפש: **ארכו כרחבו** — **לענין כתמים,** שאם נמצא כתם ששיעור אורכו כשיעור רוחבו, אף שהריהו גדול משיעור כגריס של פול, תולים אותו בדם הפשפש.


###### Steinsaltz on Niddah 58b:18
[Steinsaltz on Niddah 58b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/58b:18)

**טעמו כריחו** — **לענין** אכילת **תרומה, דתנן** [שכן שנינו במשנה] בדין האוכל תרומה, שיש והריהו נדרש לפלוט מפיו את התרומה: **או שטעם טעם פשפש בפיו,** והרי הפשפש אסור באכילה — **הרי זה יפלוט** את כל שבפיו, אף שתרומה בפיו, ומפסידה בכך. ו**מנא ידע** [מנין הוא יודע] שאכן פשפש הוא זה שבפיו? שכן **טעמו כריחו.** **ואכתי מנא ידע** [ועדיין מנין הוא יודע] שזה הוא ריחו של הפשפש? ומשיבים: אין אדם טועה בריחו של הפשפש, כי **ברית כרותה לו** לפשפש, **שכל המוללו** הריהו **מריח בו** את ריחו הרע, והרי זה איפוא ריח מוכר היטב.


###### Steinsaltz on Niddah 58b:19
[Steinsaltz on Niddah 58b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/58b:19)

ז שנינו במשנתנו כי המוצאת כתם הריהי תולה אותו (במקום שניתן לתלות) בדם בעלי חיים, וטהורה היא. ובענין זה **אמר רב אשי: עיר שיש בה חזירים,** והרי אלה נטבחים לאכילתם בידי הגוים, ודמם מרובה. ואף סביבת גידול החזירים מרובה בפשפשים ובשאר רמשים — **אין חוששין לכתמים** הנמצאים על גופה או על בגדה של אשה הדרה בעיר זו. שכן תולים את הכתם בדם הבא מבחוץ לה. **אמר רב נחמן בר יצחק: והא** [וזו] העיר **דדוקרת,** שמצוים בה הרבה משחטות ואשפות ושקצים ורמשים — **כעיר שיש בה חזירים דמיא** [הריהי נחשבת].


###### Steinsaltz on Niddah 58b:20
[Steinsaltz on Niddah 58b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/58b:20)

ח שנינו במשנתנו: **עד כמה** יהא שיעור הכתם ויכולה **היא תולה** את כתם הדם במאכולת? ותשובתו של ר' חנינא בן אנטיגנוס שהוא עד כשיעור גריס של פול. ומביאים מחלוקת חכמים בהסבר דברי ר' חנינא בן אנטיגנוס. **אמר רב הונא:** אם היה שיעור הכתם **כגריס** — שוב **אינה תולה** בדם מאכולת. היה שיעורו **פחות מכגריס** — הריהי **תולה** בדם מאכולת. **ו**אילו **רב חסדא אמר:** אם היה גודל הכתם **כגריס** — הריהי עדיין **תולה** בדם מאכולת, ורק אם גודל הכתם **יתר מכגריס** — שוב **אינה תולה** בדם מאכולת.


###### Steinsaltz on Niddah 58b:21
[Steinsaltz on Niddah 58b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/58b:21)

ומציעים: **לימא** [האם נאמר] כי **ב**שאלת **"עד ועד בכלל קא מיפלגי** [הם חלוקים], והרי זו מחלוקת הנוגעת ללשון חכמים, שכל מקום שהזכירו בו שיעור מסויים שהוא "עד" משהו מסויים — האם הכוונה שאף ה"עד" הריהו בכלל המדובר, או שאין הוא בכלל המדובר. **רב הונא סבר** [סבור]: **עד** — **ולא עד בכלל,** ור' חנינא בן אנטיגנוס אמר את דבריו עד לכגריס של פול, ואין הם כוללים שיעור גריס של פול עצמו. **ו**אילו **רב חסדא סבר** [סבור]: **עד** — **ועד בכלל.** ודוחים: אין צורך להעמיד כן את מחלוקתם.


###### Steinsaltz on Niddah 58b:22
[Steinsaltz on Niddah 58b:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/58b:22)

כי **אמר לך** [יכול לומר לך] **רב הונא** שאף הוא סבור לפעמים שעד ועד בכלל. שכן **איכא** [יש] מקומות שבהם אנו אומרים **עד ועד בכלל, ואיכא** [יש] מקומות שבהם אנו אומרים **עד ולא עד בכלל, והכא לחומרא** [וכאן, במקום שאומרים בו עד ועד בכלל, הרי זה להחמיר, וכמו בדברי ר' חנינא בן אנטיגנוס הללו], **והכא לחומרא** [וכאן, במקום שאין אומרים בו עד ועד בכלל, הרי זה להחמיר],


###### Steinsaltz on Niddah 58b:23
[Steinsaltz on Niddah 58b:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/58b:23)

**ורב חסדא אמר לך** [יכול לומר לך]: **בעלמא אימא לך** [בסתם, במקרים רגילים, אומר אני לך] כדברי רב הונא שההכרעה שעד ועד בכלל — **לחומרא אמרינן, לקולא לא אמרינן** [להחמיר אנו אומרים כן, להקל אין אנו אומרים כן]. **ו**אולם **הכא** [כאן, בדין כתמים], שאומרים אנו להקל (ולכך אף הרואה בשיעור כגריס אינה טמאה) — הרי זה **כ**שיטתו של **ר' אבהו,** שכן **אמר ר'** **אבהו: כל שעורי חכמים** — הריהם **להחמיר, ח** **וץ מכגריס של כתמים** — שהריהו **להקל.**


###### Steinsaltz on Niddah 58b:24
[Steinsaltz on Niddah 58b:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/58b:24)

ט ומביאים עוד את מחלוקתם זו של רב הונא ורב חסדא, **איכא דאמרי לה להא שמעתא באפי נפשה** [יש שאומרים, ששונים, אותה, את זו ההלכה בפני עצמה], כהלכה עקרונית כללית, ולא כמוסבת דווקא על השנוי במשנתנו בדין הכתמים. ש**רב הונא אמר** כי כל מקום שבו נקבע שיעור זה של עד כגריס — הרי שיעור מדוייק של **כגריס** נחשב **כיתר מכגריס.** **ו**אילו **רב חסדא אמר** כי **כגריס** מדוייק נחשב **כפחות מכגריס.** **וקמיפלגי** [והריהם חלוקים] **ב**שאלת **"עד ועד** בכלל" במקרה זה של כתמים **דהכא** [שבכאן], ו**כדאמרינן** [כפי שאמרנו], שלדעת רב הונא דין הגריס בכתמים כלמעלה מכגריס, שהיא הכרעת הדין להחמיר. ואילו רב חסדא אמר שדין הגריס כפחות מכגריס, כיון שבכתמים יש להקל, וכשיטת ר' אבהו. **מיתיבי** [מקשים],