## Steinsaltz on Niddah Daf 5b

###### Steinsaltz on Niddah 5b:1
[Steinsaltz on Niddah 5b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/5b:1)

שממעטת בדיקה זו **מפקידה לפקידה** אם היתה זו בתוך פרק הזמן של מעת לעת **מיבעיא** [נצרכה לומר]? והרי הוא זמן קצר יותר!


###### Steinsaltz on Niddah 5b:2
[Steinsaltz on Niddah 5b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/5b:2)

ומשיבים: יש מקום להשמיענו שממעטת אף מפקידה לפקידה, שכן **מהו דתימא** [שתאמר]: לתקופת זמן ארוכה זו של **מעת לעת** — **חשו** [חששו] **בה רבנן** [חכמים] **לפסידא** [להפסד] של ה**טהרות** שעסקה בהן באותו זמן, **אבל** לתקופת זמן קצרה זו של **מפקידה לפקידה** — **לא** חששו, ולא נסמוך על בדיקה זו למעט אף מפקידה לפקידה, ועל כן תיטמאנה הטהרות שעסקה בהן, לכן **קא משמע לן** [משמיעה לנו] משנתנו שאף מפקידה לפקידה, ממעטת בדיקה זו.


###### Steinsaltz on Niddah 5b:3
[Steinsaltz on Niddah 5b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/5b:3)

א שנינו במשנתנו: כיצד מתקיימת ההלכה ש**דיה שעתה** באשה שיש לה וסת? — היתה האשה יושבת במיטה ועסוקה בטהרות, ופרשה (קמה) ממיטתה, וראתה דם — היא טמאה בטומאת נדה, ככל אשה הרואה דם. ואילו כולן (המיטה והטהרות שעסקה בהן) טהורות. ושואלים על לשון המשנה: **למה לי למיתני** [לשנות] **"היתה יושבת במטה ועסקה בטהרות** ופרשה וראתה"? **ליתני** [שישנה] את עיקר הענין: **"היתה עסוקה בטהרות ופרשה וראתה"** בלא לציין שהיתה יושבת במיטה כשעסקה בטהרות!


###### Steinsaltz on Niddah 5b:4
[Steinsaltz on Niddah 5b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/5b:4)

ומשיבים: בכוונה הזכיר התנא שיושבת על המיטה, ו**הא קא משמע לן** [דבר זה משמיע לנו]: **טעמא** [הטעם, דווקא] שכולן טהורות, הוא משום שכיון שיש לה וסת קבוע **דיה שעתה** לטמא מכאן והלאה בלבד. **הא** [הרי] מכאן שלפי חכמים שמטמאה למפרע **מעת לעת,** לא רק שמטמאה את הטהרות, אלא ה**מטה** שעליה ישבה **נמי מטמיא** [גם כן מטמאה]. ומעירים: דבר זה **מסייע ליה** [לו] **ל**חכם **זעירי,** שכן **אמר זעירי:** טומאת **מעת לעת** למפרע **שבנדה, עושה** גם טומאת **משכב ומושב,** שאף המשכב עליו שכבה והמושב עליו ישבה במשך תקופה זו טמאים בדרגת טומאה כזו שיש בה **לטמא אדם** הנוגע בהם, ו**לטמא בגדים** שעליו.


###### Steinsaltz on Niddah 5b:5
[Steinsaltz on Niddah 5b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/5b:5)

ושואלים: **מכדי** [מתוך] ש**האי** [זו] ה**מטה** הרי בגדר **דבר שאין בו דעת לישאל הוא,** שהרי אי אפשר לשאול את המיטה עצמה כיצד היו הדברים, **ו**כלל הוא בדיני ספקות הטומאה ש**כל דבר שאין בו דעת לישאל** — **ספקו טהור** אף ברשות היחיד, ואף מטה זו לא תטמא למפרע, שהרי ספק הוא אם ראתה האשה קודם לכן, ויהא ספקה טהור! ומשיבים: **תרגמה** [תרגם, פירש אותה] **זעירי** שמדובר **כשחברותיה** של נדה זו היו **נושאות אותה במטה** בתוך מעת לעת קודם לראייתה, **דהויא ליה** [שנהיית, נחשבת היא המיטה] בכך כעין **יד** מורחבת של **חברותיה,** ונחשבת כדבר שיש בו דעת להישאל, וספקה טמא.


###### Steinsaltz on Niddah 5b:6
[Steinsaltz on Niddah 5b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/5b:6)

ומוסיפים עוד, **והשתא** [ועכשיו] לאחר ש**אמר ר'** **יוחנן** שכל **ספק טומאה הבאה בידי אדם** ביחס לכלי מסויים — הריהי כספק טומאה ש**נשאלין עליה,** וספקה טמא, ו**אפילו בכלי** ה**מונח על גבי קרקע** — הריהו נחשב **כמי שיש בו דעת לישאל,** נוכל לתרץ את שיטת זעירי, ש**אף על פי שאין חברותיה נושאות אותה במטה** כיון שספק טומאת המיטה נובע מספק טומאת האשה ששכבה עליו, הריהי נחשבת כדבר שיש בו דעת להישאל, וכיון שהוא ספק ברשות היחיד — הריהי טמאה.


###### Steinsaltz on Niddah 5b:7
[Steinsaltz on Niddah 5b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/5b:7)

ב מתוך שהובאו דברי ר' יוחנן להסבר שיטת זעירי, דנים עתה בהלכה זו **גופא** [לגופה, כשלעצמה]. **אמר ר'** **יוחנן: ספק טומאה הבאה בידי אדם** — **נשאלים עליה,** וספיקה ברשות היחיד טמא, ו**אפילו בכלי המונח על גבי קרקע כמי שיש בו דעת לישאל** הוא נחשב.


###### Steinsaltz on Niddah 5b:8
[Steinsaltz on Niddah 5b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/5b:8)

**מיתיבי** [מקשים] על כך ממה ששנינו בתוספתא: **היה** איש טמא **מתעטף בטליתו,** שאף היא טמאה ממגעו, **ו**היו חפצי **טהרות** בצידו, וספק הוא אם תוך כדי עיטופו נגעה טליתו בהם וטימאתם, ספק לא נגעה. **ו**כן אם היו **טומאות** כגון שרץ, **בצדו,** והוא וטליתו טהורים, וספק אם נגעה בהן טליתו ונטמאה, או לא נגעה. **ו**כמו כן אם היו **טהרות וטומאות למעלה מראשו,** ו**ספק** אם **נגע** הטלית בטומאות תוך כדי התעטפותו ולאחר מכן נגעה בטהרות, **ספק לא נגע** — הטלית **טהור.** **ואם אי אפשר** שיתעטף בטליתו **אלא אם כן נגע** בטומאות — הרי זה **טמא.**


###### Steinsaltz on Niddah 5b:9
[Steinsaltz on Niddah 5b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/5b:9)

**רבן שמעון בן גמליאל אומר: אומרים לו: שנה,** כלומר, התעטף פעם שניה בטלית, כדרך שהתעטפת לפני כן, **ושונה,** עושה כן פעם שנית, ורואים אם הוא נוגע בטומאות או לא. **אמרו לו** חכמים לרבן שמעון בן גמליאל: **אין שונים בטהרות,** כלומר, אין סומכים על עשייה פעם שניה בטהרות, משום שייתכן שהפעם השניה לא היתה בדיוק כמו הראשונה.


###### Steinsaltz on Niddah 5b:10
[Steinsaltz on Niddah 5b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/5b:10)

ויש לשאול: **אמאי** [מדוע] לשיטת חכמים, בספק נגע בטומאות בשעת התעטפותו בטלית הריהו טהור? **הא** [הרי] **ספק טומאה הבאה בידי אדם הוא,** ולשיטת ר' יוחנן הרי זה כדבר שיש בו דעת להישאל, וספיקו טמא!


###### Steinsaltz on Niddah 5b:11
[Steinsaltz on Niddah 5b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/5b:11)

ודוחים: **בר מיניה דההיא** [חוץ ממנה מאותה ברייתא], כלומר, אין להקשות מברייתא זו, **דתני** [שכן שנה] **רב הושעיא** על מקרה זה: כל ספק טומאה, כאשר הוא **ברשות היחיד** — **ספקו טמא, ברשות הרבים** — ספקו **טהור,** ודברי הברייתא נשנו ברשות הרבים, ואילו ברשות היחיד יהיה ספקו טמא, כשאר דבר שיש בו דעת להישאל.


###### Steinsaltz on Niddah 5b:12
[Steinsaltz on Niddah 5b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/5b:12)

ג למעלה הובאו דברי זעירי ונידונו דבריו. ומעתה דנים בהלכה זו **גופא** [לגופה, כשלעצמה]. **אמר זעירי:** טומאה זו בכל **מעת לעת** למפרע **שבנדה** — הריהי טומאה חמורה, והנדה אף **עושה** (מטמאה) **משכב ומושב** ששכבה או שישבה עליהם באותו זמן **לטמא אדם** הנוגע בהם **לטמא בגדים** שעליו.


###### Steinsaltz on Niddah 5b:13
[Steinsaltz on Niddah 5b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/5b:13)

ותוהים על כך: **איני** [כן הוא], **והא כי אתא** [והרי כאשר בא] החכם **אבימי מבי חוזאי, אתא ואייתי מתניתא בידיה** [בא והביא ברייתא בידו], ובה שנינו כי **מעת לעת שבנדה** — דין **משכבה ומושבה** **כ**דין **מגעה.** ויש לדון: **מאי לאו** [האם לא] הכוונה לומר: **מה מגעה** של נדה בדבר (שנעשה "ראשון לטומאה") **לא** עושה שיהא אותו דבר **מטמא אדם,** אף שמטמא אוכלים, **אף משכבה** או מושבה של הנדה במשך מעת לעת שקודם לראייתה, **לא מטמא אדם** לטמא בגדים, ושלא כדעת זעירי!


###### Steinsaltz on Niddah 5b:14
[Steinsaltz on Niddah 5b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/5b:14)

**אמר רבא: ותסברא** [וכי יכול אתה לומר כן]? והרי **קל וחומר הוא: ומה כלי חרס המוקף צמיד פתיל** (חתום במגופה על פיו), שהוא וכל דבר טהור שנמצא בתוכו **ניצול** מלהיטמא **באהל המת,** למרות שכל מה שבאוהל נטמא, ובכל זאת כלי חרס זה **אינו ניצול** מלהיטמא **ב**טומאת **מעת לעת שבנדה,** שאם הסיטה אותו בפרק זמן זה הריהו טמא. **משכבות ומושבות, שאינן ניצולין באהל המת,** אלא טמאים בו — **אינו דין שאין ניצולין במעת לעת שבנדה,** וכשיטת זעירי.


###### Steinsaltz on Niddah 5b:15
[Steinsaltz on Niddah 5b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/5b:15)

ומקשים: ובכל זאת, **והא** [והרי] **אבימי מבי חוזאי מתניתא קאמר** [ברייתא אמר], כדי להוכיח את דבריו! ומשיבים: **אימא** [אמור] ופרש כך את דברי הברייתא: **משכבה ומושבה**