## Steinsaltz on Niddah Daf 62b

###### Steinsaltz on Niddah 62b:1
[Steinsaltz on Niddah 62b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/62b:1)

**אמר ליה** [לו] ר' אבא לרב אשי בקושיה על דבריו: **מידי בקפידא תליא מילתא** [כלום בהקפדה של בעלי הבגד תלוי הדבר]? והרי מאחר שהטהרות שנעשו לאחר התכבוסת הראשונה הינן טהורות, כי הוכח כבר שאין זה דם. אף הטהרות שנעשו לאחר התכבוסת השניה לא תיטמאנה!


###### Steinsaltz on Niddah 62b:2
[Steinsaltz on Niddah 62b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/62b:2)

**אמר ליה** [לו] רב אשי לר' אבא בתשובה: **אין** [כן], אף בהקפדת בעלי הבגד תלוי הדבר. **דתניא** [שכן שנינו בברייתא] ש**ר' חייא אומר** כי **דם** של **הנדה ודאי** — **מעביר עליו** את **שבעה** ה**סמנין** הללו, **ו**בכך הריהו **מבטלו** מלהיחשב עוד כדם, אף שלא עבר הכתם לגמרי. ומטביל את הבגד, ונטהר.


###### Steinsaltz on Niddah 62b:3
[Steinsaltz on Niddah 62b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/62b:3)

**ו**יש לדון בדבר זה, **אמאי** [מדוע] נטהר הבגד, אף שלא עבר הכתם לגמרי, **הא** [הרי] **דם נדה הוא! אלמא** [נסיק מכאן] כי **בקפידא תליא מילתא** [בהקפדה תלוי הדבר], מאחר שאין בעל הבגד מקפיד על הכתם שנותר לאחר שכובס. **הכא נמי** [כאן, בענייננו, גם כן] יש לומר כי **בקפידא תליא מילתא** [בהקפדה תלוי הדבר], וכיון שבכגון זה אין אדם מקפיד, לכן שוב אינו נחשב כדם.


###### Steinsaltz on Niddah 62b:4
[Steinsaltz on Niddah 62b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/62b:4)

א **תנן התם** [שנינו שם במשנה במסכת כלים]: **חרסין** כגון עביט של מי רגלים **שנשתמש בהן זב** לעשיית צרכיו, ונמצא איפוא **שבלעו** החרסים הללו **משקין** טמאים. **ו**לאחר מכן **נפלו** החרסים הללו **ל**תוך **אויר** (חלל) **התנור, והוסק התנור** — **התנור טמא.** וטעם הדבר: **ש**כן **סוף** ה**משקה** הבלוע בחרסים **לצאת** מהם על ידי חום התנור, והם מטמאים את התנור.


###### Steinsaltz on Niddah 62b:5
[Steinsaltz on Niddah 62b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/62b:5)

ובפירוש דברי המשנה הללו נחלקו חכמים, ש**אמר ריש לקיש: לא שנו** במשנה זו שהתנור נטמא מהחרסים רק בשעה שהוסק, **אלא** כשבלועים בהם **משקין קלים,** שאינם אב הטומאה, וכגון דמעתו או מי רגליו של הטמא בטומאת מת או בטומאת שרץ. שהרי גם כשהוסק התנור ויצאו המשקים הטמאים לאויר התנור, אין הם מטמאים אלא מדברי חכמים. שהרי אין משקה מטמא כלי, מלבד משקה אב הטומאה. **אבל** אם היו אלה **משקין חמורין,** וכגון שהם עביט מי רגלים של זב או זבה (שהריהם אב הטומאה) — **טמא** התנור, **אף על פי שלא הוסק התנור.** שמאחר והמשקים הבלועים בחרסים יכולים לצאת (על ידי היסק), שוב אין הם נחשבים כבלועים. ואילו **ר' יוחנן אמר** כי **אחד** דין **משקין קלין ואחד** דין **משקין חמורין, אם הוסק התנור** — **אין** [כן] נטמא התנור, **אי** [אם] **לא** הוסק התנור — **לא** נטמא.


###### Steinsaltz on Niddah 62b:6
[Steinsaltz on Niddah 62b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/62b:6)

**איתיביה** [הקשה לו] **ר' יוחנן לריש לקיש** ממה ששנינו במשנתנו שאם **הטבילו** לבגד שנמצא בו לאחר מכן כתם, **ועשה על גביו טהרות, והעביר עליו שבעה סמנין ולא עבר** הכתם — **הרי זה צבע** ולא דם, **ו**לכך **טהרותיו טהורות, ואין צריך להטביל** שוב את הבגד. הרי שדבר טמא בלוע שאינו יכול לצאת אלא על ידי גורם חיצוני כל עוד לא יצא אינו טמא, ואף בענייננו רק לכשתצא הטומאה יטמא התנור! והרי זה כשיטתי שאף המשקים הטמאים הבלועים בחרסים, כיון שאין הם יכולים לצאת אלא בהסקת התנור — אין הם מטמאים את התנור (אלא אם כן יצאו בפועל).


###### Steinsaltz on Niddah 62b:7
[Steinsaltz on Niddah 62b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/62b:7)

**אמר ליה** [לו] ריש לקיש לר' יוחנן בדחיית ראייתו: **הנח לכתמים,** שאין להביא ראיה מהם לענין טומאת כלים, שכן כל עיקרה של טומאת כתמים אינו אלא **דרבנן** [מדברי חכמים], ולכך הקלו חכמים בזמן שאין הדם יוצא על ידי שבעה סממנים. מה שאין כן בטומאה שמן התורה.


###### Steinsaltz on Niddah 62b:8
[Steinsaltz on Niddah 62b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/62b:8)

שב ר' יוחנן והקשה עוד על ריש לקיש: **והתני** [והרי שנה] **ר' חייא** (בברייתא שהובאה למעלה) כי אף **דם הנדה ודאי** — **מעביר עליו שבעה סמנין, ומבטלו,** והרי זו ראיה לשיטתי שאין הדבר הבלוע היוצא רק על ידי הדחק נחשב לטמא. ואמורים הדברים הללו אף בטומאה שמן התורה, כדם הנדה!


###### Steinsaltz on Niddah 62b:9
[Steinsaltz on Niddah 62b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/62b:9)

**אמר ליה** [לו] ריש לקיש לר' יוחנן: אין להקשות על שיטתי מדברי ברייתא זו, שכן משובשת היא. שהרי אם **רבי** (ר' יהודה הנשיא, מסדר המשנה) **לא שנה** הלכה זו במשנתו, **ר' חייא** (תלמידו של רבי, שדבריו מובאים בברייתא זו) **מנא ליה** [מנין לו]?


###### Steinsaltz on Niddah 62b:10
[Steinsaltz on Niddah 62b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/62b:10)

ועוד שב ו**איתיביה** [הקשה לו] **ר' יוחנן לריש לקיש** ממה ששנינו במשנה במסכת אהלות: **רביעית דם** של מת (המטמאת בטומאת אוהל) **שנבלע ב**קרקע ה**בית** — כל כלי **ה**נמצא ב**בית טמא.** **ואמרי לה** [ויש האומרים אותה הלכה] כי במקרה זה כלי **ה**נמצא ב**בית טהור.** ומעירים: **ולא פליגי** [ואין הדעות הללו חלוקות] אלא **הא** [הלכה זו, האומרת שהבית טמא] — מדובר בה **בכלים דמעיקרא** [שמתחילה], שהיו בבית לפני שנבלע בו דם זה, וכלים אלה נטמאו בטומאת אוהל. ואילו **הא** [הלכה זו, האומרת שהבית טהור] — מדובר בה **בכלים** שהגיעו אל הבית ל**בסוף,** לאחר שנבלע הדם בקרקע הבית.


###### Steinsaltz on Niddah 62b:11
[Steinsaltz on Niddah 62b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/62b:11)

וממשיכה המשנה ואומרת כי אם רביעית דם המת **נבלעה בכסות,** הרי כסות זו נבדקת: **אם מתכבסת ויוצא ממנה רביעית דם** — הריהי **טמאה, ואם לאו** [לא] — הריהי **טהורה.** נמצאנו למדים כי דם הבלוע שאינו יוצא בכיבוס — אינו מטמא. והרי זה כשיטתי האומרת שטומאה בלועה איננה מטמאה, אף שאפשר להוציאה על ידי הדחק!


###### Steinsaltz on Niddah 62b:12
[Steinsaltz on Niddah 62b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/62b:12)

**אמר רב כהנא:** אין להביא מכאן ראיה, שכן **מקולי רביעיות** דם **שנו כאן,** שמדובר במשנה זו ברביעית דם תבוסה (דמו של הרוג, שיצא ממנו רביעית דם בחייו ובמותו, ואין יודעים אם רובה של רביעית דם זו יצאה ממנו בעודו בחיים, ואינה מטמאה. או שמא יצאה רובה של רביעית לאחר מותו, והריהי מטמאה). ו**שאני** [שונה] הוא דין **דם תבוסה** — שאין טומאתו אלא מ**דרבנן** [מדברי חכמים], ובטומאה שהיא מדברי חכמים, אף ריש לקיש מודה שיש להקל.


###### Steinsaltz on Niddah 62b:13
[Steinsaltz on Niddah 62b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/62b:13)

**איתיביה** [הקשה לו] **ריש לקיש לר' יוחנן** ממה ששנינו כי **כל הבלוע** (שנבלע בו דבר טומאה) **שאינו יכול לצאת** — הריהו **טהור.** ונדייק מכאן: **הא** [הרי] אם **יכול לצאת** — הרי זה **טמא, ואף על גב** [ואף על פי] ש**לא נפיק** [יצא] עדיין. והרי זה כשיטתי!


###### Steinsaltz on Niddah 62b:14
[Steinsaltz on Niddah 62b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/62b:14)

**אמר רב פפא** בדחיית ראיה זו: ב**כל היכא** [היכן, אופן] שבו דבר הטומאה הבלוע **אין יכול לצאת, ולא הקפיד עליו** הבעלים, שאין הימצאו של הדבר מפריע לו — ל**דברי הכל,** ריש לקיש ור' יוחנן, הרי זה **טהור.** ובכל אופן ש**יכול** דבר הטומאה **לצאת, והקפיד עליו** הבעלים, שמפריע לו הדבר ועומד הוא להוציאו — ל**דברי הכל** הרי זה **טמא.**


###### Steinsaltz on Niddah 62b:15
[Steinsaltz on Niddah 62b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/62b:15)

**כי פליגי** [כאשר נחלקו] ריש לקיש ור' יוחנן — הרי זה במקרה ש**יכול** דבר הטומאה **לצאת, ולא הקפיד עליו** הבעלים. ובזאת נחלקו: **מר סבר** [חכם זה, ריש לקיש, סבור] כי **כיון** ש**יכול** דבר הטומאה **לצאת** — הריהו טמא, ו**אף על גב** [אף על פי] ש**לא הקפיד עליו.** **ומר סבר** [וחכם זה, ר' יוחנן, סבור] כי **אף על גב** [אף על פי] ש**יכול לצאת,**