## Steinsaltz on Niddah Daf 65b

###### Steinsaltz on Niddah 65b:1
[Steinsaltz on Niddah 65b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/65b:1)

ואת **העקלים** (כעין סלים, בהם מונחים הזיתים העומדים לכבישה בבית הבד), הן אלה שהם **של נצרים** (עלי דקל דקים) **ו**הן אלה שהם **של בצבוץ** (קנבוס) — הריהו **מנגבן** באפר ומים ממה שעליהם. ואילו אלה שהן **של שיפא ושל גמי** (העשויים מקני סוף), הסופגים הרבה מן היין — **מיישנן** (משאיר אותם ללא שימוש), **וכמה** זמן הריהו **מיישנן? שנים עשר חדש.** **רבן שמעון בן גמליאל אומר: מניחן מ**תקופת שימוש זו ב**גת ל**תקופת שימוש הבאה ב**גת ומ**תקופת שימוש בבית ה**בד ל**תקופת השימוש הבאה בבית ה**בד.**


###### Steinsaltz on Niddah 65b:2
[Steinsaltz on Niddah 65b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/65b:2)

והקשו על שיטת רבן שמעון בן גמליאל: והלא **היינו** [זוהי] שיטתו של **תנא קמא** [התנא הראשון], שהרי מתקופת שימוש אחת לאחרת עוברים שנים עשר חודשים, ובמה נחלק עליו? והשיבו כי **איכא בינייהו** [יש ביניהם] הבדל להלכה לענין **חרפי ואפלי** [המוקדמים והמאוחרים], שרבן שמעון בן גמליאל אומר שאין צורך לדקדק בשנים עשר חודש מלאים לעונת הבציר והמסיק, שפעמים ההבדל הוא יותר או פחות משנים עשר חודש. ואילו לדעת חכמים יש להקפיד על אי שימוש במשך שנים עשר חודש בדיוק.


###### Steinsaltz on Niddah 65b:3
[Steinsaltz on Niddah 65b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/65b:3)

**ר' יוסי אומר: הרוצה לטהר** את גיתיו ואת בתי בדיו **מיד,** ולא ליישנם שנה — הריהו **מגעילן ב**מים **רותחין** שמערה עליהם, **או** ש**חולטן** (מרתיח אותם) **במי זיתים.** **רבן שמעון בן גמליאל אומר משום** (בשם) **ר' יוסי: מניחן תחת הצינור שמימיו מקלחין** כל הזמן, **או במעיין שמימיו רודפין** (שוטפים), ואז אנו מניחים שהמים השוטפים מנקים את הכל. **וכמה** זמן עליו להניחם תחת מים זורמים? — **עונה.** ומוסיפים כי **כדרך** זו **שאמרו** חכמים לנהוג **ביין נסך כך אמרו** חכמים לנהוג **בטהרות.**


###### Steinsaltz on Niddah 65b:4
[Steinsaltz on Niddah 65b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/65b:4)

ובטרם שממשיכים בהבאת הדברים, תוהים על לשון זו: **כלפי לייא** [להיכן נוטים הדברים]? כלומר, הלא צריך לומר להיפך ("כדרך שאמרו בטהרות כך אמרו ביין נסך"), שהרי **ב**דיני **טהרות קיימינן** [עומדים אנו]! **אלא** יש לתקן וכך לגרוס: **כדרך שאמרו בטהרות** (בטהרתם של כלים שנטמאו), **כך אמרו ביין נסך** (בכלים שבלעו יין נסך).


###### Steinsaltz on Niddah 65b:5
[Steinsaltz on Niddah 65b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/65b:5)

וממשיכים בהבאת הדברים, **וכמה** היא **עונה? אמר ר'** **חייא בר אבא, אמר ר'** **יוחנן:** מחצית אחת מן היממה, **או יום או לילה.** ואילו **ר' חנה שאונא, ואמרי לה** [ויש האומרים] כי היה זה **ר' חנה בר שאונא אמר** בשמו של **רבה בר בר חנה** ש**אמר** בשם **ר' יוחנן** שהכוונה ל**חצי יום וחצי לילה.**


###### Steinsaltz on Niddah 65b:6
[Steinsaltz on Niddah 65b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/65b:6)

**ואמר רב שמואל בר רב יצחק: ולא פליגי** [ואין ר' חייא בר אבא ור' חנה (בר) שאונא חלוקים], אלא **הא** [זה] שאמר או יום או לילה — מדבר **בתקופת ניסן ותשרי,** שאז הימים והלילות שווים, בני שתים עשרה שעות. ואילו **הא** [זה] שאמר חצי יום וחצי לילה — מדבר **בתקופת תמוז וטבת,** שהיום והלילה שבהן אינם שווים, ולכן חצי יום וחצי לילה הם ביחד שתים עשרה שעות. והרי זה שלא כדברי רבן שמעון בן גמליאל האומר שעונה היא לילה וחצי יום!


###### Steinsaltz on Niddah 65b:7
[Steinsaltz on Niddah 65b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/65b:7)

ומתרצים: **הכא נמי אימא גבי** [כך גם כן אמור אצל, בענין] **נדה** כי הכוונה ב"עונה" ל**חצי יום וחצי לילה!** ותוהים על תירוץ זה: **והא** [והרי] **"לילה וחצי יום" קאמר** [הוא, רבן שמעון בן גמליאל אמר]! ומסבירים: **אלא** כך יש לומר בהבנת דברי רבן שמעון בן גמליאל, **אי** [או] **לילה** של תקופות **ניסן ותשרי,** שבהן גם הלילה וגם היום בני שתים עשרה שעות, שזהו שיעור עונה. **אי** [או] **חצי יום וחצי לילה** של תקופות **טבת ותמוז,** שבתקופת טבת היום קצר והלילה ארוך, ובתקופת תמוז היום ארוך והלילה קצר, ונמצא שמחצית מזו ומזו אף היא עולה לשתים עשרה שעות.


###### Steinsaltz on Niddah 65b:8
[Steinsaltz on Niddah 65b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/65b:8)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] תירוץ אחר: אכן לענין טהרות ויין נסך מוגדרת "עונה" כחצי יום וחצי לילה, ואולם לענין בעילת מצוה של הבתולה, **שאני** [שונה] הדבר, ומשום כתיבת ה**כתובה** הקודמת לבעילת המצוה, שיש **דמגבי** [שמתעכבים] **בה טפי** [ביותר] **עד דחתמי** [שמשלימים אותה וחותמים עליה], ולכך האריכו את משך ה"עונה" ביותר והעמידוה חכמים על לילה וחצי יום.


###### Steinsaltz on Niddah 65b:9
[Steinsaltz on Niddah 65b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/65b:9)

א אף ששנינו במשנתנו בדינן של התינוקת שלא הגיעה זמנה לראות ושל הנערה שהגיע זמנה לראות שנותנים להן פרק זמן שבו אין הדם שהן רואות נחשב כדם נדה, מכל מקום **רב ושמואל דאמרי תרוייהו** [שאמרו כן שניהם]: **הלכה** בזו שראתה דם משנבעלה, שבעלה **בועל בעילת מצוה, ופורש.**


###### Steinsaltz on Niddah 65b:10
[Steinsaltz on Niddah 65b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/65b:10)

**מתיב** [מקשה] על כך **רב חסדא** ממה ששנינו בברייתא ש**מעשה** היה בבתולה שנישאת, **ונתן לה רבי ארבעה לילות מתוך שנים עשר חדש** מעת שנישאה, שאין הבעל פורש לאחר שגמר בעילת מצוה!


###### Steinsaltz on Niddah 65b:11
[Steinsaltz on Niddah 65b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/65b:11)

**אמר ליה** [לו] **רבא** לרב חסדא: **הדורי אפירכא** [חיזור, חיפוש, אחר קושיה] כמו שהקשית מן הברייתא על דברי רב ושמואל, **למה לי? אותיב ממתניתין** [הקשה עליהם ממשנתנו]! ומסבירים מדוע העדיף רב חסדא להקשות מן הברייתא: שכן **הוא סבר** שכוח דברים שמובא בהם **מעשה** (שהיה עמו פסק הלכה) הריהו **רב** (גדול יותר) מכוחם של דברים שאין בהם מעשה, כדברי משנתנו.


###### Steinsaltz on Niddah 65b:12
[Steinsaltz on Niddah 65b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/65b:12)

ושבים לעצם השאלה, **מכל מקום לרב ושמואל קשיא** [קשה]. ומשיבים: **אינהו דעבדו** [הם, רב ושמואל, שעשו, שהורו כן] — **כרבותינו** שהורו כך. **דתניא** [שכן שנויה ברייתא], **רבותינו חזרו ונמנו** והחליטו כי הבתולה שראתה דם משנבעלה, בעלה **בועל בעילת מצוה, ופורש.** שאין אנו נותנים לה פרק זמן שייחשב הדם שהיא רואה כדם בתולים. ומביאים כי כהלכה זו שהורו רב ושמואל, כן הורו ר' יוחנן וריש לקיש.


###### Steinsaltz on Niddah 65b:13
[Steinsaltz on Niddah 65b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/65b:13)

שכך **אמר עולא: כי הוו** [כאשר למדו] בה ר' י **וחנן וריש לקיש ב**הלכה זו שבפרק **תינוקת** (הוא פרקנו), **לא הוו מסקי מינה** [היו מעלים מסיקים הלכה למעשה ממנה] **אלא כדמסיק תעלא מבי כרבא** [כדרך שמעלה השועל מהשדה החרוש, שאינו אלא אבק], שאף הם לא קבעו הלכה כאמור במשנתנו, **ומסיימי** [והיו מסיימים] **בה,** לאחר שלמדוה, **הכי** [כך]: אין זו להלכה, אלא הריהו **בועל בעילת מצוה ופורש.**


###### Steinsaltz on Niddah 65b:14
[Steinsaltz on Niddah 65b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/65b:14)

**אמר ליה** [לו] **ר' אבא לרב אשי** בשאלה על הלכה זו של ר' יוחנן וריש לקיש: **אלא מעתה,** שהריהי נטמאת משעה שגמר את ביאת המצוה — יקבעו חכמים כי כל שהוא **בעל נפש** (ירא שמים) אף **לא יגמור** את **ביאתו! אמר ליה** [לו]: לא קבעו כך חכמים, ש**אם** היו קובעים **כן** — היה **לבו** של הבעל **נוקפו** פן תראה אשתו דם, **ו**היה **פורש** מלבעול בכלל.


###### Steinsaltz on Niddah 65b:15
[Steinsaltz on Niddah 65b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/65b:15)

ב שנינו במשנתנו כי יש ונותנים לבתולה שנישאת פרק זמן של ארבעה לילות מעת שנישאה, שיהא הדם שהיא רואה בהם נחשב כדם בתולים. ומביאים עוד בענין זה ממה ש**תנו רבנן** [שנו חכמים]: **וכולן** (שאמרו בהן חכמים שיש להם ארבעה לילות, כתינוקת שלא הגיע זמנה לראות לדעת בית שמאי, וכנערה שהגיע זמנה לראות לדעת בית הלל) **שהיו שופעות דם ובאות** (ממשיכות לראות דם) **מתוך ארבעה לילות** אלה **לאחר ארבעה** ה**לילות,** או בזו שכבר ראתה דם בהיותה בית אביה (שנותנים לה את הלילה הראשון לדעת בית הלל) שהמשיכה לראות דם **מתוך הלילה** הראשון אל **לאחר הלילה** — אין אלה יכולות לסמוך על כך שדם בתולים הוא זה, אלא **כולן צריכות לבדוק את עצמן** (וכדרך שתוסבר להלן).


###### Steinsaltz on Niddah 65b:16
[Steinsaltz on Niddah 65b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/65b:16)

**ובכולן** היה **ר' מאיר מחמיר** להנהיג בדיקה זו **כדברי בית שמאי** ולא כדברי בית הלל. ולכך הקטנה ששפעה דם מתוך ארבעת הלילות הללו אל לאחריהם, אף שלא התרפאה המכה, הריהי צריכה בדיקה. וכן הנערה שהגיע זמנה לראות ששפעה דם מתוך הלילה הראשון אל לאחריו, הריהי צריכה בדיקה.


###### Steinsaltz on Niddah 65b:17
[Steinsaltz on Niddah 65b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/65b:17)

**ו**אילו ב**שאר ראיות** דם **ש**יש מחלוקת בעניינן **בין בית שמאי ובית הלל** — קבע ר' מאיר כי **הלך** (לך) **אחר מראה** ה**דמים,** שבית הלל מטהרים כאשר נמצא שהשתנה מראה הדמים שלאחר מכן, ושלא כשיטת בית שמאי המטמאים אף שלא השתנה מראה הדמים.


###### Steinsaltz on Niddah 65b:18
[Steinsaltz on Niddah 65b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/65b:18)

**ש**כן **היה ר'** **מאיר אומר:** ה**מראה** של ה**דמים** הטמאים והטהורים **משונים** (שונים) **הן זה מזה.** **כיצד? דם נדה** — מראהו **אדום,** ואילו **דם בתולים** — מראהו **אינו אדום.** **דם נדה** — יש לו מראה **זיהום** (עכור), ואילו **דם בתולים** — **אינו** בעל מראה **זיהום.** וכן מקור הדמים הטמאים והטהורים שונה זה מזה, שהרי **דם נדה** — **בא מן המקור,** ואילו **דם בתולים** — **בא מן הצדדין.**


###### Steinsaltz on Niddah 65b:19
[Steinsaltz on Niddah 65b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/65b:19)

**אמר ר'** **יצחק בר ר'** **יוסי, אמר ר'** **יוחנן: זו דברי ר'** **מאיר, אבל חכמים אומרים כל מראה דמים** הטמאים והטהורים — **אחת הן,** ולכן אין טעם לבדיקה זו באשה השופעת דם, שהרי אף אם נשתנה מראה הדם הריהי טהורה כל עת ששופעת היא.


###### Steinsaltz on Niddah 65b:20
[Steinsaltz on Niddah 65b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/65b:20)

ג מתוך שדנים בענין הבתולה שראתה דם משנבעלה, מביאים בעניין כל אשה הרואה דם מחמת תשמיש. שכן **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **הרואה דם מחמת תשמיש** — **משמשת** ב**פעם** ה**ראשונה, ו**כן משמשת בפעם ה**שניה** (שאינה חוששת שמא תראה בפעם זו, אף שכבר ראתה בפעם קודמת בשעת תשמיש), אם תראה דם, **ו**כן אם תשמש שוב בפעם ה**שלישית,** ושוב תראה דם, **מכאן ואילך** כיון שהוחזקה בכך — **לא תשמש** עוד עם בעלה, **עד שתתגרש** ממנו,