## Steinsaltz on Niddah Daf 69b

###### Steinsaltz on Niddah 69b:1
[Steinsaltz on Niddah 69b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/69b:1)

**ותמני** [ושמונה] טבילות של יום **ל**טומאת **זיבה.** שאפשר שראתה אף ביום שבאה לפנינו, והריהי זבה גדולה, ולכך מתחילים ימי נקיותה מיום שלמחרת בואה, וטובלת לזיבתה ביום השמיני. והרי אלה חמש עשרה טבילות. וכמו כן כאשר **אתאי קמן בלילותא** [באה לפנינו בלילה] **יהבינן** [נותנים אנו] **לה תמני** [שמונה] טבילות **ל**טומאת **נדה,** האחת כבר בלילה זה (שמא כבר הסתיימו שבעת ימי נקיותה), ועוד שבע טבילות בשבעת הלילות הבאים (שמא ראתה בלילה קודם שבאה אלינו, ומסתיימים שבעת ימי נקיותה רק ביום השמיני, ובלילו היא טובלת), **ו**כן מצריכים אנו אותה שתטבול **שב**[שבע] טבילות **ל**טומאת **זיבה,** החל מהבוקר שלאחר בואה לפנינו, במשך שבעה ימים, והרי אלה חמש עשרה טבילות.


###### Steinsaltz on Niddah 69b:2
[Steinsaltz on Niddah 69b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/69b:2)

ותוהים: כאשר היא באה לפנינו בלילה, מדוע היא טובלת רק שבע טבילות לטומאת **זיבה,** והלא **תמני בעיא** [שמונה טבילות היא צריכה], שהרי יתכן שראתה בלילה לפני שבאה לפנינו ראיה של זיבה, והריהי איפוא זבה גדולה, וצריכה שבעה ימי נקיים קודם לטבילתה! **אלא** יש לומר כי **אידי ואידי** [זה וזה], הן זו הבאה לפנינו ביום והן זו הבאה לפנינו בלילה נותנים אנו לה **שב**[שבע] טבילות **ל**טומאת **נדה ותמני** [ושמונה] טבילות **ל**טומאת **זיבה.**


###### Steinsaltz on Niddah 69b:3
[Steinsaltz on Niddah 69b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/69b:3)

ומקשים על תירוץ זה: ומדוע לזו הבאה לפנינו **בלילותא** [בלילות] נותנים אנו לטבול שבע טבילות לטומאת נדתה, והלא **תמני** [שמונה] טבילות **ל**טומאת **נדה** היא **בעי** [צריכה], ואם כך שש עשרה טבילות הן, ואילו הברייתא אומרת שחייבת היא בחמש עשרה טבילות!


###### Steinsaltz on Niddah 69b:4
[Steinsaltz on Niddah 69b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/69b:4)

ומשיבים: הטעם שהזכירה הברייתא חמש עשרה טבילות, שכן מספר הטבילות שטובלת זו לטומאת **זיבה דפסיקא ליה** [שפסוק, שקצוב וקבוע הוא], **דלא שנא כי אתיא קמן ביממא, לא שנא כי אתיא קמן בליליא** [שכן אין זה משנה כאשר באה לפנינו ביום, אין זה משנה כאשר באה לפנינו בלילה], בכל מקרה היא טובלת שמונה טבילות — **חשיב לה** [מונה אותה] התנא כמספר קבוע, שמונה טבילות. ואולם מספר הטבילות שטובלת זו לטומאת **נדה דלא פסיקא ליה** [שלא פסוק, קצוב וקבוע הוא], **דכי אתיא קמן בלילותא** [שכן כאשר היא באה לפנינו בלילה] — **בעי תמני** [צריכה שמונה] טבילות, וכאשר באה לפנינו **ביממא** [ביום] — **לא קבעי תמני** [אין היא צריכה שמונה] טבילות אלא שבע, לכך **לא קחשיב לה** [אין התנא מונה אותה] את מספר שמונה טבילות, אלא הריהו מונה שבע טבילות (שבכל האופנים היא טובלתן), ועולה כלל הטבילות לחמש עשרה.


###### Steinsaltz on Niddah 69b:5
[Steinsaltz on Niddah 69b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/69b:5)

**ו**עתה מסכמים כי לדעת חכמים (החולקים על ר' עקיבא) אין אנו צריכים שיהיו שבעת ימי נקיים ספורים לפנינו, שכן **אי סלקא דעתך** [אם עולה על דעתך] לומר כי שבעת ימים ה**ספורין לפנינו בעינן** [אנו צריכים] — **כל הני** [אלה] ה**טבילות** המנויות בברייתא בדינה של זו שבאה לפנינו, שהריהי נדרשת לטבול מזמן שבאה לפנינו, **למה לי?** והרי כיון שלא ספרה לפנינו, דינה ש**תספור** תחילה **שבעה** ימי נקיים, **ו**רק לאחר מכן **הדר** [תחזור] ו**תטבול! אלא לאו שמע מינה** [האם לא נלמד מכאן] כי ברייתא זו כדעת **רבנן** [חכמים] **היא, דאמרי** [שאומרים] כי **לא בעינן** [אין אנו צריכים] שיהיו אלה שבעה ימים ה**ספורין לפנינו.**


###### Steinsaltz on Niddah 69b:6
[Steinsaltz on Niddah 69b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/69b:6)

**אמר ליה** [לו] **רב אחא בריה** [בנו] של **רב יוסף לרב אשי** בדחיית הוכחה זו: **לאו תרוצי קמתרצינן לה** [האם לא תירצנו, העמדנו נוסח דברים שונה של אותה ברייתא] באומרת "לא ראיתי"? אף כאן **תריץ ואימא הכי** [תרץ, תקן, ואמור כך]: האומרת **"ספרתי** ימי נקיים כדין, **ו**אולם **איני יודעת כמה** ימים **ספרתי.** וכן אין אני יודעת **אם ב**תקופת **ימי נדה ספרתי ואם ב**תקופת **ימי זיבה ספרתי"** — **מטבילין אותה חמש עשרה טבילות.** ונמצא לפי נוסח זה, שאין להביא מכאן ראיה לענין ספירת שבעה ימי נקיות שיכולה להיעשות אף שלא בפנינו, שכן אפשר להעמיד ברייתא זו אף כר' עקיבא האומר שצריכים שבעת ימי הנקיות להיות ספורים לפנינו.


###### Steinsaltz on Niddah 69b:7
[Steinsaltz on Niddah 69b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/69b:7)

ומקשים על העמדה זו של דברי הברייתא: והרי במקרה של האומרת **"ספרתי, ואיני יודעת כמה ספרתי"** — **חד יומא מיהא** [יום אחד, הוא היום שבאה לפנינו, לפחות] **אי אפשר** ש**לא ספרה** בו, שהרי הוא ספור לפנינו, ומדוע היא צריכה לטבול אף ביום השמיני לבואה, ונמצא ש**חסרה לה טבילה** אחת!


###### Steinsaltz on Niddah 69b:8
[Steinsaltz on Niddah 69b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/69b:8)

**אלא** כך **אימא** [אמור, תקן]: **"איני יודעת אם ספרתי, אם לא ספרתי.** ואם היה זה בתקופת ימי נדה או בתקופת ימי זיבה — הריהי טובלת אף ביום השביעי, שכן יתכן שלא ספרה כלל.


###### Steinsaltz on Niddah 69b:9
[Steinsaltz on Niddah 69b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/69b:9)

א משנה **הזב, והזבה, והנדה, והיולדת, והמצורע שמתו** בעודם טמאים — הריהם **מטמאין ב**טומאת **משא,** ונוהג בהם דין זה **עד** לשלב התבלות גוף המת **ש**בו **ימוק** (ירקב) **הבשר.** גופתו של **גוי שמת** — אף שבחייו הריהו מטמא כזב, משעה שמת הריהו **טהור מלטמא.**


###### Steinsaltz on Niddah 69b:10
[Steinsaltz on Niddah 69b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/69b:10)

**בית שמאי אומרים: כל הנשים** ה**מתות** נחשבות כאילו היו **נדות** בשעת מותן, ולכך הבגדים שהיו עליהן בשעת מותן נטמאו, ויש להטבילם. **ו**אילו **בית הלל אומרים** כי **אין** דין זה של טומאת האשה ה**נדה** אמור **אלא** באשה **שמתה** כשהיא טמאת **נדה,** ולא בנשים אחרות.


###### Steinsaltz on Niddah 69b:11
[Steinsaltz on Niddah 69b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/69b:11)

ב גמרא שנינו במשנתנו בטמאים שמתו שהריהם מטמאים במשא. ודנים בדבר: **מאי** [מה] הכוונה שהריהם מטמאים **במשא? אילימא** [אם תאמר] שהכוונה שמטמאים **במשא ממש** — **אטו** [וכי] **כל מת** (ולא רק הטמא שמת) **מי** [האם] **לא מטמא במשא!** ואין איפוא צורך להשמיענו שכך היא הלכה באלה הטמאים שמתו!


###### Steinsaltz on Niddah 69b:12
[Steinsaltz on Niddah 69b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/69b:12)

**אלא מאי** [מה] הכוונה שהריהם מטמאים **במשא** — **באבן מסמא** (אבן כבדה, שלא נועדה לטלטול, אלא להנחה במקום אחד).


###### Steinsaltz on Niddah 69b:13
[Steinsaltz on Niddah 69b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/69b:13)

ומסבירים שכן מובנו של הביטוי "אבן מסמא" **דכתיב** [שכן נאמר] בדניאל שהושלך אל גוב האריות, **"והתית אבן חדא ושמת על פם גבא"** [והובאה אבן אחת והושמה על פי הבור] (דניאל ו, יח). ונלמד ממשנתנו שאף שסתם מת הנמצא על אבן זו אינו מטמא את הנמצא תחתיה (שהרי אין אבן זו נועדת לטלטול ולמשא), מכל מקום הטמאים שמתו, כשנמצאים הם על אבן זו הריהם מטמאים את הדבר הטהור הנמצא תחתיה.


###### Steinsaltz on Niddah 69b:14
[Steinsaltz on Niddah 69b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/69b:14)

ומבררים: **מאי טעמא** [מה טעם] הדבר? **אמר רב: גזרה** היא שגזרו חכמים, משום **שמא יתעלפה** (יתעלף) הזב (או שאר הטמאים הנזכרים במשנתנו) בעודו יושב על אבן מסמא, ויחשבוהו למת, ויבואו שלא לטמא את הנמצא תחתיו, אף שלמעשה הוא נטמא (בטומאת מושבו של הזב). לכך גזרו חכמים שהזב (ושאר הטמאים שבמשנתנו) יטמאו באבן מסמא, אף כשמתו.


###### Steinsaltz on Niddah 69b:15
[Steinsaltz on Niddah 69b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/69b:15)

ומביאים ראיה, שכן **תנא** [שנה החכם בברייתא] כי **משום** [בשם] **ר' אליעזר אמרו** חכמים שכל אלה הטמאים שמתו הריהם מטמאים, **עד שיבקע כריסו,** שכן לא גזרו חכמים אלא על המתים הדומים במצבם ובמראיהם לאדם החי שהתעלף. ואילו מת זה שהתבקעה כריסו, שאינו נראה כמתעלף, לא נאמרה בו גזירה זו.


###### Steinsaltz on Niddah 69b:16
[Steinsaltz on Niddah 69b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/69b:16)

ג שנינו במשנתנו בדינו של ה**גוי שמת** שאין הוא מטמא במשא. **תניא** [שנויה ברייתא], **אמר רבי: מפני מה אמרו** חכמים כי **גוי שמת** נחשב כ**טהור מלטמא במשא** — **לפי שאין טומאתו** אף **מחיים מדברי תורה, אלא מדברי סופרים,** שאף שגזרו חכמים בגוי החי שהריהו נחשב כזב לכל דבריו, לא הוסיפו חכמים לגזור בו שיטמא משמת.


###### Steinsaltz on Niddah 69b:17
[Steinsaltz on Niddah 69b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/69b:17)

ד **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **שנים עשר דברים שאלו אנשי** העיר **אלכסנדריא** שבמצרים **את ר'** **יהושע בן חיננא, שלשה** מהם **דברי חכמה,** **שלשה** אחרים **דברי הגדה,** ו**שלשה** נוספים **דברי בורות,** ועוד **שלשה** היו **דברי דרך ארץ.**


###### Steinsaltz on Niddah 69b:18
[Steinsaltz on Niddah 69b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/69b:18)

ומפרטים: **שלשה דברי חכמה:** האחד, **הזב והזבה והנדה והיולדת והמצורע שמתו, עד מתי** הריהם **מטמאין במשא? אמר להן: עד שימוק הבשר,** וכהלכה השנויה במשנתנו.


###### Steinsaltz on Niddah 69b:19
[Steinsaltz on Niddah 69b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/69b:19)

והדבר השני, ששאלו, **בת** האשה ה**משולחת** (שהתגרשה מבעלה), שלאחר שהתגרשה נישאה לבעל אחר, ואף ממנו התגרשה או שמת בעלה זה, ושב בעלה הראשונה ונשאה (שלא כהלכה, שכן אסורה היא על בעלה הראשון משעה שנישאה לאיש אחר), ונולדה להם בת מנישואין אסורים אלה, **מה היא** ההלכה, האם בת זו יכולה להינשא **לכהן?**


###### Steinsaltz on Niddah 69b:20
[Steinsaltz on Niddah 69b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/69b:20)

והסבירו את שאלתם, **מי אמרינן** [האם אומרים אנו] **קל וחומר** הוא: **ומה אלמנה לכהן גדול, שאין איסורה שוה בכל,** שהרי היא אסורה רק לכהן גדול — **בנה** הנולד מנישואין אסורים שכאלה הריהו **פגום** לכהונה, שהתחלל מכהונתו. **זו** (הגרושה שנישאה לאחר) **שאיסורה שוה בכל** אדם מישראל — **אינו דין שבנה** הנולד מנישואין אסורים אלה יהא **פגום,** ולכך תיחשב הבת הנולדת כפגומה לנישואין עם כהן. **או דילמא** [שמא] יש לפרוך קל וחומר זה, שכן **מה לאלמנה לכהן גדול** — **שהיא עצמה מתחללת** בנישואיה לכהן גדול, שהיא נפסלת מאכילת תרומה, ולכשתתאלמן מכהן גדול זה הריהי אסורה להינשא לכהן הדיוט.


###### Steinsaltz on Niddah 69b:21
[Steinsaltz on Niddah 69b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/69b:21)

**אמר להן:**