## Steinsaltz on Niddah Daf 70a

###### Steinsaltz on Niddah 70a:1
[Steinsaltz on Niddah 70a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/70a:1)

באיסור המחזיר גרושתו אמרה תורה "לא יוכל בעלה הראשון אשר שלחה לשוב לקחתה לו לאשה אחרי אשר הוטמאה כי תועבה היא לפני ה' " (דברים כד, ד), ומדייקים מלשון הכתוב "כי תועבה היא", שדווקא **היא** האשה הגרושה שנישאה שוב לבעלה הראשון **תועבה, ו**אולם **אין בניה** הנולדים מנישואין אלה **תועבין.** ולפיכך הבת הנולדת מנישואין אלה, מותרת להינשא לכהן.


###### Steinsaltz on Niddah 70a:2
[Steinsaltz on Niddah 70a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/70a:2)

והדבר השלישי ששאלו, **שני מצורעין** עשירים (שלאחר שגילחו וטבלו מביאים שלוש בהמות לקרבנותיהם: חטאת, אשם ועולה) **שנתערבו קרבנותיהן** שהובאו לכפרתם **זה בזה, וקרב קרבנו** (קרבן החטאת) **של אחד מהן,** ואין אנו יודעים קרבנו של מי היה זה, **ו**לאחר מכן **מת אחד מהן** (מהמצורעים הללו), **השני** (המצורע החי) **מה** תקנה **תהא עליו** שיוכל לאכול בקדשים. שכן אילו לא מת אחד מהם — היה כל אחד מהם מקריב קרבן אחד לשם מי שהוא בעליו, וכיון שמת אחד — אי אפשר לו למצורע החי להקריב את קרבן החטאת שלפניו, שהרי יתכן שהוא קרבנו של חבירו המת, והחטאת שמתו בעליה מומתת. ואף קרבן חטאת אחר אינו יכול להביא, שהרי יתכן שאותו קרבן שקרב היה שלו, ומאחר שכבר קרב קרבן חטאתו, אינו יכול לשוב ולהביא קרבן שני לחטאת.


###### Steinsaltz on Niddah 70a:3
[Steinsaltz on Niddah 70a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/70a:3)

**אמר להן** ר' יהושע לאנשי אלכסנדריה בתשובה: תקנתו היא שהריהו **כותב** בשטר מתנה שנותן הוא את כל **נכסיו ל**אנשים **אחרים** (שסומך הוא עליהם, שישובו ויתנו לו אותם במתנה לאחר מכן) — **והוי** [והריהו] מעתה נקרא **עני, ו**דינו של המצורע העני שהריהו מביא את חטאתו ואת עולתו מן העופות, והריהו איפוא **מביא חטאת העוף, הבא על הספק.**


###### Steinsaltz on Niddah 70a:4
[Steinsaltz on Niddah 70a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/70a:4)

ותוהים על פתרון זה: **והאיכא** [והרי יש] גם קרבן **אשם** שהמצורע מביא לכפרתו, ואולם האשם בא רק מן הבהמה, ואינו בא על הספק, ומה יעשה המצורע החי בהקרבת אשמו? **אמר שמואל:** תקנה זו שהציע ר' יהושע אמורה רק **כשקרב** כבר **אשמו** של המצורע החי (לפני שהתערבו קרבנותיו בקרבנות המצורע שמת).


###### Steinsaltz on Niddah 70a:5
[Steinsaltz on Niddah 70a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/70a:5)

**אמר רב ששת** בתמיהה על הסברו זה של שמואל: **גברא רבה** [אדם גדול] **כשמואל לימא כי האי מילתא** [יאמר כדבר הזה]? שהרי **כ**שיטתו של **מאן** [מי] אמר שמואל את דבריו, **אי** [אם] **כ**שיטת **ר' יהודה** ש**אמר** כי הקרבת ה**אשם קבעה** את דרך כפרתו של המצורע. שמצורע שהיה עשיר בשעה שהקריב את אשמו — נקבעה בכך כפרתו כשל מצורע עשיר, ומעתה אף אם ייעשה עני, חייב עדיין להביא שתי בהמות לחטאתו ולעולתו. **וכיון** שכבר **קבעה לה אשם בעשירות** — שוב הוא **לא מצי מייתי** [אינו יכול להביא] את קרבן ה**חטאת בדלות** כדינו של מצורע עני (המביא חטאתו ועולתו מן העוף).


###### Steinsaltz on Niddah 70a:6
[Steinsaltz on Niddah 70a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/70a:6)

**דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **מצורע** עני **שהביא** אחד מקרבנותיו כ**קרבן עני, ו**לאחר מכן **העשיר, א** **ו**במקרה הפוך, שהיה מצורע **עשיר** והביא אחד מקרבנותיו, **ו**לאחר מכן **העני** — **הכל הולך אחר** (הגדרתו נקבעת לפי) קרבן ה**חטאת.** שאם הקרבן שהקריב במצבו הקודם היה חטאת (וכגון שהיה עני, והביא מן העוף) — אף את שאר קרבנותיו הריהו מביא כבמצבו הקודם (ויביא את עולתו מן העוף). ואם הקרבן שקרב היה עולה או אשם (וכגון שהיה עני, והביא את עולתו מן העוף) וקרבן החטאת טרם הוקרב — את שאר קרבנותיו הריהו מביא כבמצבו הנוכחי (ולכך יביאם מן הבהמות). אלה הם **דברי ר'** **שמעון.**


###### Steinsaltz on Niddah 70a:7
[Steinsaltz on Niddah 70a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/70a:7)

**ו**אילו **ר' יהודה אומר: הכל הולך אחר** קרבן ה**אשם.** **ר'** **אליעזר בן יעקב אומר: הכל הולך אחר צפורים** (באיזה מצב היה המצורע ביום הראשון לסדר טהרתו, כשהביא את שתי הציפורים).


###### Steinsaltz on Niddah 70a:8
[Steinsaltz on Niddah 70a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/70a:8)

**ואי** [ואם] תאמר ששמואל אמר את דבריו בהסבר פתרונו של ר' יהושע **כ**שיטתו של **ר' שמעון** ש**אמר** כי ה**חטאת** היא ש**קבעה,** כיון שהקריב זה את אשמו מן הבהמה (כמצורע עשיר), יכול הוא להביא את חטאתו ואת עולתו מן העוף — אין להעמיד את דברי ר' יהושע כשיטתו של ר' שמעון, שהרי לדעת ר' שמעון **אף על גב** [אף על פי] ש**לא קרב** קרבן ה**אשם** של המצורע החי לפני שהתערבו קרבנותיהם של המצורע המת והחי, יש לו תקנה, ובאופן זה: **ניתי** [שיביא] קרבן **אחר,** שיוקרב כאשם בתנאי שהוא מתנה שאם קרבן האשם שכבר הוקרב היה של חבירו שמת — הרי קרבן זה יהיה קרבן אשמו שלו. ואם קרבן האשם שכבר הוקרב היה שלו — יהא קרבן זה לשלמים. **דהא שמעינן ליה** [שהרי כך שמענו אותו] את **ר' שמעון** ש**אמר** בדינו של מי שהוא ספק מצורע, כי **לייתי ולתני** [שיביא ויתנה].


###### Steinsaltz on Niddah 70a:9
[Steinsaltz on Niddah 70a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/70a:9)

**דתניא** [שכן שנויה ברייתא], **אמר ר'** **שמעון** בדינו של ספק מצורע, שנוהג בשבעת ימי טהרתו ככל שאר המצורעים, ביום הראשון בתגלחת ובהבאת שתי ציפורים, והריהו מתגלח שנית וטובל ביום השביעי, ו**למחרת** (ביום השמיני) הריהו **מביא** את **אשמו ולוגו** (לוג השמן המשמש להזאה ולנתינתו על המצורע) **עמו, ומעמידו בשער נקנור** שבהר הבית, **ומתנה עליו, ואומר: אם** קרבן זה של **מצורע הוא** — **הרי** זהו **אשמו ו**זה הוא **לוגו** הבא **עמו.** **ואם לאו** [לא], שאין הוא מצורע, איל **אשם זה** — **יהא** של **שלמי נדבה,** שכן דרך הקרבתם שווה.


###### Steinsaltz on Niddah 70a:10
[Steinsaltz on Niddah 70a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/70a:10)

**ואותו אשם** של ספק הריהו **טעון** (חייב)