## Steinsaltz on Niddah Daf 7a

###### Steinsaltz on Niddah 7a:1
[Steinsaltz on Niddah 7a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/7a:1)

**וחלתה** שהופרשה מעיסה זו הריהי **תלויה** (מסופקת), ולכן **לא אוכלין** אותה הכהנים, שמא טמאה היא, **ו**אולם גם **לא שורפין** אותה שמא טהורה היא. **באיזה ספק אמרו** הלכה זו שהיא תלויה? — **בספק חלה.** ושואלים: **מאי** [מה] הכוונה בביטוי **"ספק חלה"** שמשמעו ספק טומאה המיוחד דווקא לחלה?


###### Steinsaltz on Niddah 7a:2
[Steinsaltz on Niddah 7a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/7a:2)

**אביי ורבא דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם] בפירוש הדברים: ללמדנו **שלא תאמר** שדווקא **ב**ספק טומאה המבוסס על **הוכחות** (ראיות, כלומר, ספק מוצק שצדדיו שקולים) **שנינו** הלכה זו, ו**כמו** הספק הידוע ממקום אחר באדם שהלך באחד מ**שני שבילין,** שבאחד מהם מצויה טומאה, והשני טהור, ואינו יודע באיזה שביל הלך. **דהתם** [שכן שם] בספק כזה, **חולין גרידא נמי מטמו** [חולין סתם שנגע בהם גם כן נטמאים], ולא רק חלה.


###### Steinsaltz on Niddah 7a:3
[Steinsaltz on Niddah 7a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/7a:3)

**אלא** אף **ב**"ספק **נשען",** שהריהו מעין ספק רחוק, אף בו נוהגים בעיסת החלה כבדין ספק טמאה. ומהו ספק זה? **דתנן** [שכן שנינו במשנה במסכת זבים] בדין שני בני אדם, האחד טמא טומאת **זב ו**השני **טהור, שהיו פורקין** משא **מן החמור או טוענין** (מעמיסים) משא על החמור. **בזמן שמשאן** זה הריהו **כבד** — **טמא** האדם הטהור, שחוששים שמא מתוך כובד המשא נשען הזב על הטהור, ובכך נגרם שהאדם הטהור הסיטו או ניסט על ידו, ונטמא בכך. ואם היה **משאן קל** — נשאר הטהור **טהור.** **וכולן** (בין במשא כבד, בין במשא קל) — הריהם נחשבים **טהורין לבני הכנסת** האוכלים חוליהם בטהרה, שכן אין זה נחשב היסט גמור. **ו**אולם הם נחשבים **טמאין ל**ענין ה**תרומה** מדברי סופרים, מחמת הספק.


###### Steinsaltz on Niddah 7a:4
[Steinsaltz on Niddah 7a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/7a:4)

ומקשים על כך: **ו**כי **חולין הטבולין לחלה** — **כחלה דמו** [נחשבים] שייטמאו אף בספק רחוק כגון "ספק נשען", **והתניא** [והרי שנינו במשנה במסכת טבול יום]: ה**אשה שהיא טבולת יום** (שנטמאה וטבלה לטהרתה, ואולם עדיין לא העריב שמשה, והריהי נחשבת כשניה לטומאה, ופוסלת במגעה את התרומה ואת החלה להיות שלישי לטומאה), **לשה את העיסה, וקוצה** (חותכת) **הימנה** (ממנה) חתיכת בצק לשם **חלתה,** בלא שתקרא לה עדיין שם "חלה" (שהרי אם תחול עליה שם חלה, הריהי נטמאת על ידה), **ומניחתה** לחתיכה זו **בכפישה** (כלי נצרים) **או באנחותא** (לוח עץ), שהם כלים שאינם מקבלים טומאה, **ומקפת** (מקרבת) את חתיכת הבצק שקצתה מונחת בכלי לשאר עיסת הבצק, **וקורא לה שם** "חלה".


###### Steinsaltz on Niddah 7a:5
[Steinsaltz on Niddah 7a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/7a:5)

והריהי מותרת לעשות כן — **מפני שהוא,** בצק העיסה שנגעה בו האשה, נחשב בכך ל**שלישי** לטומאה, **ושלישי** לטומאה הריהו **טהור בחולין.** וכיון שלא קראה לה שם חלה, עדיין היא חולין וטהורה. **ו**מעתה יש לדון בדבר, **אי אמרת** [ואם אומר אתה] ש**חולין הטבולין לחלה כחלה דמו** [נחשבים], **הא טמיתנהו** [הרי טימאה אותם] האשה בנגיעתה, כדרך שמטמאה היא את החלה!


###### Steinsaltz on Niddah 7a:6
[Steinsaltz on Niddah 7a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/7a:6)

**אמר אביי** בתשובה לכך: אין להשוות דין זה של טבולת יום לדין "ספק נשען", שכן כלל הוא, ש**כל** דבר **שודאי מטמא** אפילו **חולין** — **גזרו** חכמים **על ספקו משום חולין הטבולין לחלה.** **ו**אילו **האי** [זה] **טבול יום, כיון** ש**לא מטמא ודאי חולין** — **לא גזרו עליו משום חולין הטבולין לחלה.**


###### Steinsaltz on Niddah 7a:7
[Steinsaltz on Niddah 7a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/7a:7)

ומקשים על כך: [והרי] טומאת **מעת לעת** למפרע **שבנדה,** שבה **ודאי** (נדה ודאית) **מטמא חולין, ו**מכל מקום **לא גזרו** חכמים **על ספקה** שתטמא למפרע, ואפילו לא **משום חולין הטבולין לחלה.**


###### Steinsaltz on Niddah 7a:8
[Steinsaltz on Niddah 7a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/7a:8)

שכן **אמר מר** [החכם]: **קבלה** רב שמואל בר רב יצחק **מיניה** [ממנו, מרב נחמן], ומכוחה הסביר **רב שמואל בר רב יצחק** את פירוש הברייתא שדווקא **בחולין שנעשו על טהרת קדש** גזרו על טומאה זו, **ולא בחולין שנעשו על טהרת תרומה,** וחולין הטבולים לחלה הריהם כחולין שנעשו על טהרת תרומה!


###### Steinsaltz on Niddah 7a:9
[Steinsaltz on Niddah 7a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/7a:9)

ומשיבים: אין לדמות את הדברים, שכן **התם** [שם, בחולין שנעשו על טהרת תרומה] **לא פתיכא בהו** [מעורבת בהם] תרומה, ולכן לא גזרו בהם חכמים טומאה זו. ואילו **הכא** [כאן, בחולין הטבולים לחלה] הרי **פתיכא בהו** [מעורבת בהם] חלה העתידה להינטל מהם, שהיא כעין **תרומה.**


###### Steinsaltz on Niddah 7a:10
[Steinsaltz on Niddah 7a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/7a:10)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] תשובה אחרת: **הנח** מלהשוות לטומאת **מעת לעת** שבנדה, שהיא **דרבנן** [שמדברי חכמים] ולכן לא גזרו בה על ספיקו משום ודאו.


###### Steinsaltz on Niddah 7a:11
[Steinsaltz on Niddah 7a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Niddah/r/7a:11)

א משנה **ר' אליעזר אומר:** שלא כנשים ששנינו שמטמאות למפרע, **ארבע נשים** אלו שראו דם — **דיין שעתן,** שמטמאות רק משעה שראו. ואלו הן: ה**בתולה,** וה**מעוברת,** וה**מניקה, ו**ה**זקינה.** **אמר** לו **ר' יהושע: אני לא שמעתי** (קבלתי) מרבותי שנוהג דין זה, **אלא** ב**בתולה** בלבד.