## Steinsaltz on Pesachim Daf 107a

###### Steinsaltz on Pesachim 107a:1
[Steinsaltz on Pesachim 107a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/107a:1)

**אמר רבא: הילכתא** [הלכה] היא: מי ש**טעם** לפני קידוש **— מקדש, ו**מי ש**טעם** לפני הבדלה **— מבדיל, ומי שלא קידש בערב שבת — מקדש והולך כל היום** של שבת **כולו עד מוצאי שבת. מי שלא הבדיל במוצאי שבת — מבדיל והולך כל השבת** (השבוע) **כולו,** כלומר, כל חלק השבוע שעדיין נחשב כאחרי השבת, שזהו עד יום רביעי.


###### Steinsaltz on Pesachim 107a:2
[Steinsaltz on Pesachim 107a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/107a:2)

**אמימר פתח לה להא שמעתא דרבא בהאי לישנא** [פתח ושנה את השמועה, ההלכה, הזו של רבא בלשון זו], **אמר רבא הילכתא** [הלכה]: **טעם** לפני קידוש **— מקדש, טעם** לפני הבדלה — **מבדיל, מי שלא קידש בערב שבת — מקדש והולך כל היום כולו, מי שלא הבדיל במוצאי שבת מבדיל והולך כל היום כולו** ביום ראשון ולא בכל השבוע.


###### Steinsaltz on Pesachim 107a:3
[Steinsaltz on Pesachim 107a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/107a:3)

מסופר: **אמרי ליה מר ינוקא ומר קשישא בריה דרב חסדא** [אמרו לו מר הצעיר ומר הזקן בניו של רב חסדא] **לרב אשי: זימנא חדא איקלע** [פעם אחת הזדמן] **אמימר לאתרין** [למקומנו], **ולא הוה לן חמרא** [היה לנו יין] להבדלה, **אייתינא ליה שיכרא** [הבאנו לו שיכר] **ולא אבדיל** [הבדיל] **ובת טוות** [ולן בצום] שהרי מי שלא הבדיל אסור לו לאכול. **למחר טרחנא ואייתינא ליה חמרא, ואבדיל וטעים מידי** [למחרת טרחנו והבאנו לו יין, והבדיל וטעם דבר מה]. **לשנה** אחרת **תו איקלע לאתרין** [שוב הזדמן למקומנו], **לא הוה לן חמרא אייתינא שיכרא** [היה לנו יין הבאנו שכר] **אמר: אי הכי** [אם כך] שאין יין מצוי במקומכם אלא בדוחק, הרי השיכר **חמר** [יין] **מדינה הוא,** ודינו כיין במקום זה, **אבדיל וטעים מידי** [הבדיל עליו וטעם דבר].


###### Steinsaltz on Pesachim 107a:4
[Steinsaltz on Pesachim 107a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/107a:4)

ומעירים: **שמע מינה תלת** [למד ממנה מהתנהגותו שלשה דברים]. **שמע מינה** [למד ממנה]: **המבדיל בתפלה, צריך שיבדיל על הכוס.** שהרי מן הסתם כבר הבדיל אמימר בתפילתו באמירת "אתה חוננתנו". **ושמע מינה** [ולמד ממנה]: **אסור לו לאדם שיאכל קודם שיבדיל. ושמע מינה** [ולמד ממנה]: **מי שלא הבדיל במוצאי שבת, מבדיל והולך כל השבת כולו.**


###### Steinsaltz on Pesachim 107a:5
[Steinsaltz on Pesachim 107a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/107a:5)

א אגב המעשה בסירובו של אמימר להבדיל על שיכר, דנים בשאלה זו בהרחבה. **בעא מיניה** [שאל ממנו] **רב הונא מרב חסדא: מהו לקדושי אשיכרא** [לקדש על שיכר תמרים]? **אמר: השתא** [עכשיו] **ומה פירזומא ותאיני ואסני** [שיכר שעורים ושיכר תאנים ושיכר תותים] שהם מעולים בטעמם **דבעאי מיניה** [ששאלתי ממנו] **מרב** אם מותר לקדש עליהם, **ורב** שאל שאלה זו בזמנו **מר' חייא, ור' חייא** שאל שאלה זו **מרבי ולא פשט ליה** [פתר לו] ולא מצא היתר ברור לדבר, אם כן **שיכרא מיבעיא** [שיכר תמרים צריך לומר] שאין מקום להתירו לקידוש?!


###### Steinsaltz on Pesachim 107a:6
[Steinsaltz on Pesachim 107a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/107a:6)

**סבור מינה** [סברו מכאן] השומעים כי **קדושי** [לקדש] **הוא** ש**לא מקדשינן עילויה** [מקדשים עליו] **אבל אבדולי מבדלינן** [להבדיל מבדילים]. **אמר להו** [להם] **רב חסדא: הכי** [כך] **אמר רב: כשם שאין מקדשין עליו** על שיכר תמרים **כך אין מבדילין עליו. איתמר נמי** [נאמר גם כן] ש**אמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל:** שיכר, **כשם שאין מקדשין עליו כך אין מבדילין עליו.**


###### Steinsaltz on Pesachim 107a:7
[Steinsaltz on Pesachim 107a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/107a:7)

מסופר: **לוי שדר ליה** [שלח לו] **לרבי שיכרא בר תליסר מגני** [שיכר בן שלוש עשרה שריות] שבאותם מים שרה שלוש עשרה פעמים בזו אחר זו תמרים אחרים כדי שיספגו במים הליחה והטעם של כולם והוא מובחר ביותר, **טעמיה** [טעם אותו] רבי — **הוה בסים טובא** [היה טוב ביותר], **אמר:** שיכר **כגון זה ראוי לקדש עליו ולומר עליו כל שירות ותשבחות שבעולם** שהוא מובחר כיין. **בליליא צעריה** [בלילה לאחר מכן ציער אותו] שגרם לו לבעיות עיכול. **אמר: מיסרן ומפייס** [השיכר מצער מצד אחד ומפייס מצד שני].


###### Steinsaltz on Pesachim 107a:8
[Steinsaltz on Pesachim 107a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/107a:8)

כיון שהוזכר שהשיכר מצער בשל שתייתו מביאים עוד דברי אמוראים בנושא זה. **אמר רב יוסף: אדור ברבים** נדר שאין לו התרה ש**לא אישתי** [אשתה עוד] **שיכרא** [שיכר] מפני שהוא מזיק, אף שהיה משקה מקובל בבבל. **אמר רבא: אישתי מי זוריון ולא אישתי שיכרא** [אשתה מי שריית הפשתן ולא אשתה שיכר].


###### Steinsaltz on Pesachim 107a:9
[Steinsaltz on Pesachim 107a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/107a:9)

**ואמר רבא: תיהוי שקיותיה שיכרא מאן דמקדש אשיכרא** [יהיה משקהו הקבוע שיכר, של זה שמקדש על שיכר] מידה כנגד מידה שכל מי ששותה שיכר לקידוש כדרך העניים - יהיה בסופו של דבר עני ויהיה משקהו הרגיל שיכר כדרך עניי בבל. מסופר: **רב, אשכחיה** [מצא אותו] **רב הונא דקדיש אשיכרא** [שהוא מקדש על שיכר], **אמר ליה** [לו]: **שרי** [החל] **אבא** שמו הפרטי של רב **למיקני איסתירי משיכרא** [לקנות מעות מן השיכר]. כלומר, התחלת לעסוק בתעשיית שיכר ומכירתו ומשום כך התחבב עליך השיכר, ומקדש אתה עליו.


###### Steinsaltz on Pesachim 107a:10
[Steinsaltz on Pesachim 107a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/107a:10)

**תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **אין מקדשין אלא על היין ואין מברכין אלא על היין.** ותוהים: **אטו אשיכרא ואמיא מי לא מברכינן עליהו שהכל נהיה בדברו** [וכי על שיכר ועל מים אין אנו מברכין עליהם "שהכל"]? **אמר אביי: הכי קאמר** [כך אמר], כך היתה הכוונה: **אין אומרים הבא כוס של ברכה לברך** ברכת המזון **אלא על היין. תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **אין מקדשין על השכר. משום** (בשם) **ר' אלעזר בר ר' שמעון אמרו: מקדשין.**


###### Steinsaltz on Pesachim 107a:11
[Steinsaltz on Pesachim 107a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/107a:11)

**מטעימת יין** שאמרו שכל המקדש צריך שיטעום מן היין שבכוס הרי בטעימה **כל שהוא** יוצא ידי קידוש. **ר' יוסי בר יהודה אומר: מלא לוגמא** הוא שיעור הטעימה. **אמר רב הונא אמר רב, וכן תני** [שנה] **רב גידל** ש**מן** העיר **נרש: המקדש וטעם** מן היין **מלא לוגמא — יצא, ואם לאו** (לא) **— לא יצא.**


###### Steinsaltz on Pesachim 107a:12
[Steinsaltz on Pesachim 107a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/107a:12)

אמר **רב נחמן בר יצחק** להעיר על כך: **אנא תנינא לה** [אני שונה אותה] את השמועה הזו בדיוק ואיני מזכיר בה **לא גידול בר מנשיא ולא גידול בר מניומי אלא גידול סתמא** [סתם] בלא כינוי לואי. ושואלים: **למאי נפקא מינה** [מה יוצא מזה] אם קורא לו כך או כך? ומשיבים: **למירמא דידיה אדידיה** [לסתור משלו על שלו]. כלומר, שאם יביאו דבר אחר מדבריו של חכם זה וירצו להראות סתירה בין הדברים, יש לדעת שלא אמר זאת בשמו של חכם מסויים, רב גידול זה או אחר, ואם תמצא סתירה — אפשר לומר שרב גידול אחר אמר זאת.


###### Steinsaltz on Pesachim 107a:13
[Steinsaltz on Pesachim 107a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/107a:13)

ב מעתה חוזרים אל המשנה. שנינו בה ש**סמוך למנחה** בערב הפסח אסור לאכול. **איבעיא להו** [נשאלה להם ללומדים] שאלה זו: **סמוך למנחה גדולה תנן** [שנינו] שהוא כחצי שעה לאחר חצות היום **או דילמא** [שמא] **סמוך למנחה קטנה תנן** [שנינו] שהוא כשעתיים וחצי לפני השקיעה.


###### Steinsaltz on Pesachim 107a:14
[Steinsaltz on Pesachim 107a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/107a:14)

ונברר את הצדדים בשאלה זו: **סמוך למנחה גדולה תנן** [שנינו] והטעם **משום** קרבן ה**פסח, דילמא אתי למימשך** [שמא יבוא להימשך] ולהאריך בסעודה הרבה מאד, כדרך שהיו נוהגים בסעודות גדולות