## Steinsaltz on Pesachim Daf 10b

###### Steinsaltz on Pesachim 10b:1
[Steinsaltz on Pesachim 10b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/10b:1)

מקרה נוסף: **הניח חמץ בזוית זו ומצא** אותו **בזוית אחרת** — הרי זה כענין **פלוגתא** [מחלוקת] **רבן שמעון בן גמליאל ורבנן** [וחכמים], **דתניא** [ששנינו בברייתא]: **קרדום שאבד בבית** ואין יודעים כיצד אבד — **הבית טמא. שאני אומר: אדם טמא נכנס לשם ונטלו** לקרדום, ותוך כדי כך נגע בשאר חפצים, וכולם טמאים מספק. **רבן שמעון בן גמליאל אומר: הבית טהור, שאני אומר: השאילו לאחר ושכח, או שנטלו** הוא עצמו **מזוית זו והניח בזוית האחרת ושכח.**


###### Steinsaltz on Pesachim 10b:2
[Steinsaltz on Pesachim 10b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/10b:2)

על דברי רבן שמעון בן גמליאל תוהים: **זוית מאן דכר שמיה** [מי הזכיר את שמה]? שהרי כאן מדובר על קרדום שאבד ולא על קרדום שנמצא בזוית אחרת, ונמצא שאין הדברים דומים זה לזה!


###### Steinsaltz on Pesachim 10b:3
[Steinsaltz on Pesachim 10b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/10b:3)

ומשיבים: אכן **חסורי מחסרא, והכי קתני** [חסרה הברייתא וכך יש לשנותה]: **קרדום שאבד בבית — הבית טמא, שאני אומר: אדם טמא נכנס לשם ונטלו. או שהניחו** בעל הבית **בזוית זו ומצאו** לאחר מכן **בזוית אחרת — הבית טמא, שאני אומר: אדם טמא נכנס לשם ונטלו מזוית זו והניחו בזוית אחרת. רבן שמעון בן גמליאל אומר: הבית טהור, שאני אומר: השאילו לאחר ושכח, או ש**הוא עצמו **נטלו מזוית זו והניח בזוית זו ושכח.** ולפי העמדת הדברים באופן זה נמצאה השאלה בענין החמץ מקבילה למחלוקת רבן שמעון בן גמליאל וחכמים.


###### Steinsaltz on Pesachim 10b:4
[Steinsaltz on Pesachim 10b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/10b:4)

ב **אמר רבא: עכבר נכנס** לבית, וראה אדם ש**ככר** חמץ **בפיו** של העכבר, **ונכנס אחריו ומצא פירורין — צריך בדיקה** נוספת אחר הככר, **מפני שאין דרכו של עכבר לפרר,** ולכן אין אומרים שזהו פירור מן הככר שהכניס העכבר ואכלו. **ואמר רבא:** ראה **תינוק נכנס וככר בידו, ונכנס אחריו ומצא פירורין — אין צריך בדיקה** נוספת היכן הככר, **מפני שדרכו של תינוק לפרר,** ומן הסתם מן הככר הם הפירורים. דברים אלה היו ברורים לרבא.


###### Steinsaltz on Pesachim 10b:5
[Steinsaltz on Pesachim 10b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/10b:5)

אולם **בעי רבא:** ראה **עכבר נכנס וככר בפיו, ועכבר יוצא וככר בפיו, מהו** [מה יהא הדין] אז? וצדדי השאלה: **מי אמרינן** [האם אומרים אנו] במקרה זה: **היינו האי דעל, והיינו האי דנפק** [זהו זה שנכנס, וזהו זה שיצא], כלומר אותו עכבר שנכנס עם הככר הוא זה שיצא עימה, ואין עוד חמץ בבית. **או דילמא, אחרינא** [שמא, אחר] **הוא.**


###### Steinsaltz on Pesachim 10b:6
[Steinsaltz on Pesachim 10b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/10b:6)

ו**אם תמצא לומר** אם אמנם תקבל את המסקנה ש**היינו האי דעל והיינו האי דנפק** [זהו זה שנכנס, וזהו זה שיצא], נעמיד את השאלה במצב אחר: אם ראה **עכבר לבן נכנס וככר בפיו, ועכבר שחור יוצא וככר בפיו מהו? האי** [זה] **ודאי** עכבר **אחרינא** [אחר] **הוא, או דילמא ארמויי ארמיה מיניה** [שמא נטלו והשליכו ממנו]? שנטל העכבר השחור מן העכבר הלבן את ככרו.


###### Steinsaltz on Pesachim 10b:7
[Steinsaltz on Pesachim 10b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/10b:7)

**ואם תמצא לומר** ותגיע למסקנה כי **עכברים לא שקלי מהדדי** [נוטלים זה מזה], שאין עכבר אחד גדול וחזק כל כך מחביריו. אם כן מה יהא הדין אם ראה **עכבר נכנס וככר בפיו, וחולדה יוצאה וככר בפיה מהו?** האם יש לומר ש**חולדה ודאי מעכבר שקלתיה** [לקחתו], שהיא גדולה ממנו, ולוקחת מן העכבר. **או דילמא, אחרינא** [שמא, אחר] **הוא.** והטעם בדבר ש**אם איתא** [אמנם] ש**מעכבר שקלתיה** [לקחתו] — **עכבר בפיה הוה משתכח** [היה נמצא]. שהרי מן הסתם היתה החולדה חוטפת לא רק את הככר אלא גם את העכבר עצמו.


###### Steinsaltz on Pesachim 10b:8
[Steinsaltz on Pesachim 10b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/10b:8)

**ואם תמצא לומר** ותקבל את ההנחה ש**אם איתא** [אמנם] ש**מעכבר שקלתיה** [לקחתו], **עכבר בפיה הוה משתכח** [היה נמצא], אם ראה **עכבר נכנס וככר בפיו, וחולדה יוצאה וככר ועכבר בפי חולדה מהו? הכא** [כאן] **ודאי איהו הוא** [זה הוא], **או דילמא** [שמא] אפשר להטיל עדיין ספק בכך: **אם איתא דאיהו ניהו** [אמנם שזה הוא] אותו עכבר — ה**ככר, בפי עכבר משתכח הוה בעי אישתכוחי** [היה צריך להמצא], ולא בפי החולדה, וככר אחר הוא זה. **או דילמא** [שמא] אפשר לומר **משום ביעתותא** [פחד] **הוא נפל** הככר מפי העכבר, **ושקלתיה** [ונטלתו החולדה] לחוד. שאלות אלו לא נמצא להן מענה מסויים, ולכן הושארו ב**תיקו** [תעמוד] הבעיה במקומה.


###### Steinsaltz on Pesachim 10b:9
[Steinsaltz on Pesachim 10b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/10b:9)

ג **בעי** [שאל] **רבא** שאלה אחרת: היתה **ככר בשמי קורה** כלומר על גבי קורה שבתקרת הבית. האם **צריך** לטפס ב**סולם** כדי **להורידה או אין צריך? מי אמרינן** [האם אומרים אנו]: **כולי האי** [כל כך] **לא אטרחוהו רבנן** [הטריחוהו חכמים] בבדיקה, **כיון דלא נחית מנפשיה** [יורדת הככר מעצמה] — **לא אתי למיכלה** [יבוא לאוכלה], ויכול להשאירה שם. **או דילמא, זימנין דנפל ואתי למיכלה** [שמא אמור: פעמים עשויה שתיפול ויבוא לאוכלה], שהרי דבר הנמצא בגובה עשוי ליפול.


###### Steinsaltz on Pesachim 10b:10
[Steinsaltz on Pesachim 10b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/10b:10)

**ואם תמצי לומר** כי **זימנין דנפל ואתי למיכלה** [פעמים שנופלת הככר ויבוא לאוכלה] אם היתה ה**ככר בבור, צריך סולם להעלותה או אין צריך?** וצדדי השאלה; **הכא** [כאן] **ודאי** ש**לא עבידא דסלקא מנפשה** [עשויה שתעלה הככר מעצמה] ויכול להשאירה במקומה, **או דילמא** [שמא] תאמר שעדיין יש חשש: **זימנין דנחית למעבד צורכיה, ואתי למיכליה** [פעמים שהוא יורד לבור לעשות איזה מצרכיו בו, ויבוא לאוכלה].


###### Steinsaltz on Pesachim 10b:11
[Steinsaltz on Pesachim 10b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/10b:11)

ו**אם תמצא לומר: זימנין דנחית לצורכיה ואתי למיכלה** [פעמים שהוא יורד לצרכיו ויבוא לאוכלה], אם היה **ככר בפי נחש** האם **צריך** להביא **חבר,** כלומר אדם היודע לטפל בנחשים, **להוציא** את הככר מפי הנחש **או אין צריך?**


###### Steinsaltz on Pesachim 10b:12
[Steinsaltz on Pesachim 10b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/10b:12)

וצדדי השאלה: **בגופיה אטרחוהו רבנן** [בגופו הטריחוהו חכמים] שיבדוק ככל האפשר, אולם **בממוניה** [בממונו] **לא אטרחוהו רבנן** [הטריחוהו חכמים], ואינו חייב להוציא ממונו כדי לבער את החמץ. **או דילמא** [שמא] **לא שנא** [שונה], ומחובתו לבער את החמץ מכל מקום שימצאנו בכל דרך שהיא. אף סדרת שאלות זו לא נמצאה לה תשובה ונשארה ב**תיקו** [תעמוד] הבעיה במקומה.


###### Steinsaltz on Pesachim 10b:13
[Steinsaltz on Pesachim 10b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/10b:13)

ד משנה **ר' יהודה אומר: בודקין** את החמץ **אור** ל**ארבעה עשר** בניסן, **ובארבעה עשר שחרית, ובשעת הביעור. וחכמים אומרים:** לא כך, אלא **לא בדק אור** ל**ארבעה עשר, יבדוק בארבעה עשר** עצמו.


###### Steinsaltz on Pesachim 10b:14
[Steinsaltz on Pesachim 10b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/10b:14)

אף אם **לא בדק בארבעה עשר — יבדוק בתוך המועד** בפסח (תוספות). ואם **לא בדק בתוך המועד — יבדוק לאחר המועד,** שהרי החמץ הוא חמץ שעבר עליו הפסח ואסור בהנאה וצריך לבערו. ובכלל אמרו: **ומה שמשייר** מן החמץ לצורכו לאחר הבדיקה, **יניחנו בצינעא** במקום שאינו עלול להינטל משם, **כדי שלא יהא צריך בדיקה** נוספת **אחריו** אם לא ימצאנו במקומו.


###### Steinsaltz on Pesachim 10b:15
[Steinsaltz on Pesachim 10b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/10b:15)

ה גמרא שואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' יהודה** שמצריך שלוש בדיקות? ואומרים: **רב חסדא ורבה בר רב הונא דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם] שהדבר הוא **כנגד שלש השבתות** חמץ שנאמרו **בתורה.** כיצד, "מצות יאכל את שבעת הימים **ולא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאר** בכל גבלך" (שמות יג, ז), ופסוק נוסף **"שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם"** (שמות יב, יט), ופסוק נוסף **"**שבעת ימים מצות תאכלו **אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם"** (שמות יב, טו).


###### Steinsaltz on Pesachim 10b:16
[Steinsaltz on Pesachim 10b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/10b:16)

**מתיב** [מקשה על כך] **רב יוסף** ורוצה להוכיח כי אף ר' יהודה לא נתכוון להצריך שלוש בדיקות חמץ אלא רק קבע זמנים לבדיקה. ששנויה ברייתא, **ר' יהודה אומר: כל שלא בדק בשלשה פרקים הללו — שוב אינו בודק, אלמא** [מכאן] מדברים אלה של ר' יהודה נלמד כי לא בשאלה אם בודקים שלוש פעמים נחלקו אלא **במכאן ואילך** בשאלה אם אפשר לבדוק לאחר שעברו תאריכים אלו והלאה **הוא דפליגי** [שנחלקו], שחכמים אומרים שממשיכים לבדוק אף לאחר שעת הביעור, ור' יהודה אינו מודה בכך.


###### Steinsaltz on Pesachim 10b:17
[Steinsaltz on Pesachim 10b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/10b:17)

**מר זוטרא מתני הכי** [היה שונה כך] את דברי רב יוסף: **מתיב** [מקשה] **רב יוסף, ר' יהודה אומר: כל שלא בדק באחד משלשה פרקים הללו — שוב אינו בודק, אלמא** [מכאן] ש**בשוב אינו בודק הוא דפליגי** [שנחלקו].


###### Steinsaltz on Pesachim 10b:18
[Steinsaltz on Pesachim 10b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/10b:18)

**אלא** יש לחזור מן ההסבר הקודם ולומר כי **ר' יהודה נמי** [גם כן] **אם לא בדק קאמר** [אמר], שאף הוא לא הצריך שלוש בדיקות, וכוונתו היתה שאם לא בדק את החמץ בזמן בדיקה ראשון יבדקנו בזמן שני, ולא יותר משלושה אלה,


###### Steinsaltz on Pesachim 10b:19
[Steinsaltz on Pesachim 10b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/10b:19)

**והכא בהא קמיפלגי** [וכאן בבעיה זו נחלקו] **מר** [חכם זה ר' יהודה] **סבר: מקמי איסורא** [לפני זמן האיסור] — **אין** [כן], **בתר איסורא** [לאחר זמן האיסור] — **לא** יבדוק, **גזירה דילמא אתי למיכל מיניה** [שמא יבוא לאכול ממנו] בתוך כדי בדיקה, ולכן מוטב שלא יבדוק ולא יבוא להכשל באיסור זה, **ורבנן סברי** [וחכמים סוברים]: **לא גזרינן** [גוזרים אנו] שמא יבוא לאכול, ולכן יכול לבדוק אף לאחר שנכנס זמן איסורו.


###### Steinsaltz on Pesachim 10b:20
[Steinsaltz on Pesachim 10b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/10b:20)

ומקשים: **ומי** [והאם] **גזר ר' יהודה** כיוצא בזה **דילמא אתי למיכל מיניה** [שמא יבוא לאכול ממנו] מן הדבר שעוסק בו? **והא תנן** [והרי שנינו במשנה]: אף על פי שאסור מן התורה לאכול מן התבואה החדשה לפני שקרב קרבן העומר, מכל מקום שנינו: **משקרב העומר יוצאין ומוצאין שוקי ירושלים שהם מלאים קמח וקלי** (מאכל עשוי משבולים שלא נגמר בישולן ונצלו בתנור) מן התבואה החדשה, ובודאי שנקצרה תבואה זו והתעסקו בה עוד קודם זמן היתרה.