## Steinsaltz on Pesachim Daf 114b

###### Steinsaltz on Pesachim 114b:1
[Steinsaltz on Pesachim 114b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/114b:1)

א גמרא **אמר ריש לקיש זאת אומרת** מסדר הדברים האמור במשנה כי **מצו‍ת צריכות כוונה** כלומר, צריך אדם להתכוון בשעת עשיית המצוה שהוא עושה בכך את אותה מצוה ויוצא בכך ידי חובתו. ומכאן הראיה: **כיון** שאת החזרת בפעם הזו ש**לא בעידן חיובא דמרור הוא דאכיל ליה** [בזמן חיובו של המרור הוא שאוכל אותה], אלא רק על ידי ברכת **"בורא פרי האדמה" הוא דאכיל ליה** [שאוכל אותה]. **ודילמא** [ושמא] **לא איכוון** [התכוון] **ל**צאת ידי חובת **מרור, הלכך בעי למהדר לאטבולי** [לכן צריך לחזור ולהטבילו] **לשם מרור. דאי סלקא דעתך** [שאם עולה על דעתך לומר] כי **מצוה לא בעיא** [צריכה] **כוונה,** אם כן **למה לך תרי טיבולי** [שני טיבולים]? **והא טביל ליה חדא זימנא** [והרי כבר טבל פעם אחת]!


###### Steinsaltz on Pesachim 114b:2
[Steinsaltz on Pesachim 114b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/114b:2)

ודוחים: **ממאי** [ממה] אתה מוכיח זאת? **דילמא** [שמא] תאמר: **לעולם מצו‍ת אין צריכות כוונה. ודקאמרת** [ומה שאמרת] **תרי טיבולי** [שני טיבולים] **למה לי?** יש להשיב: **כי היכי דליהוי היכירא** [כדי שיהיה היכר] שבפסח **לתינוקות,** לכך נוהגים במנהגים שונים ומוזרים כדי שישאלו התינוקות מה נשתנה ובכלל זה אף הטיבול הנוסף.


###### Steinsaltz on Pesachim 114b:3
[Steinsaltz on Pesachim 114b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/114b:3)

**וכי תימא** [אם תאמר]: אם הטעם רק משום היכר **אם כן לישמעינן** [שישמיענו במשנה הלכה זו] גם ב**שאר ירקות** ולא באכילת חזרת שלפני ושאחרי אכילת מצה? יש לומר כי אילו **אשמעינן** [היה משמיע לנו] **שאר ירקות, הוה אמינא** [הייתי אומר]: **היכא דאיכא** [מקום שיש] **שאר ירקות הוא דבעינן תרי טיבולי** [הוא שאנו צריכים בו שני טיבולים] לירקות האחרים וגם במיוחד למרור, **אבל** אם היתה לו **חזרת לחודא** [לבדה] **לא בעי תרי טיבולי** [אינו צריך שני טיבולים] ודיו בפעם אחת, לכן **קמשמע לן** [השמיע לנו] ש**אפילו** אם יש לו **חזרת** בלבד **בעינן תרי טיבולי** [צריכים אנו שני טיבולים], **כי היכי דליהוי ביה היכירא לתינוקות** [כדי שיהיה בה היכר לתינוקות].


###### Steinsaltz on Pesachim 114b:4
[Steinsaltz on Pesachim 114b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/114b:4)

**ועוד תניא** [שנינו בברייתא]: **אכלן** את הירקות הללו של הפסח **דמאי** (שלא ידוע אם התעשרו כבר), כגון שקנה את הירקות מעם הארץ — **יצא. אכלן בלא מתכוין — יצא. אכלן לחצאין** תחילה חצי זית למרור והפסיק ואחר כך אכל חצי זית נוסף, גם אז — **יצא.**


###### Steinsaltz on Pesachim 114b:5
[Steinsaltz on Pesachim 114b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/114b:5)

**ובלבד שלא ישהא בין אכילה של** חצי כזית אחד **לחבירתה יותר מכדי** הזמן המספיק **לאכילת פרס** (חצי ככר לחם) שאז שוב אין אכילות מצטרפות. ומכאן מוכח שאף אם אכלן בלא כוונה יוצא, וקשה אם כן לריש לקיש!


###### Steinsaltz on Pesachim 114b:6
[Steinsaltz on Pesachim 114b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/114b:6)

ומשיבים: **תנאי היא** [מחלוקת תנאים היא] בענין זה. **דתניא** [ששנויה ברייתא], **ר' יוסי אומר: אף על פי שטיבל** לפני האוכל **בחזרת מצוה להביא לפניו חזרת וחרוסת ושני תבשילין,** ולכאורה הטעם בזה הוא שמשום שלא כיוון באכילה הראשונה לכך צריך להביא לפניו פעם נוספת ובאכילה זו יכוון לשם מצוה.


###### Steinsaltz on Pesachim 114b:7
[Steinsaltz on Pesachim 114b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/114b:7)

ומקשים: **ואכתי** [ועדיין] גם לאחר הבאת מקור זה **ממאי** [ממה] אתה מסיק שר' יוסי סבור כן מפני שלדעתו מצוות צריכות כוונה? **דילמא קסבר** [שמא סבר] **ר' יוסי מצו‍ת אין צריכות כוונה, והאי דבעינן תרי טיבולי כי היכי דתיהוי היכירא לתינוקות** [ומה שאנו צריכים שני טיבולים כדי שיהיה היכר לתינוקות]. טענה זו דוחים: **אם כן** הוא **מאי** [מה לשון] **"מצוה"** יש בדבר זה שאמר כאן ר' יוסי, שהרי בהיכר לתינוקות עצמו אין משום מצוה, אלא ודאי המצוה היא מצות אכילת מרור עצמה ולכן צריך לחזור ולאכול מפני שמצוות צריכות כוונה.


###### Steinsaltz on Pesachim 114b:8
[Steinsaltz on Pesachim 114b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/114b:8)

ב שואלים: **מאי** [מה הם] **שני תבשילין** שהוזכרו במשנה? **אמר רב הונא:** כגון **סילקא וארוזא** [תרד ואורז]. מסופר: **רבא הוה מיהדר אסילקא וארוזא** [היה מחזר על תרד ואורז] לאכלם בליל פסח **הואיל ונפיק מפומיה** [ויצא מפיו] של **רב הונא** ואף שידע שלא התכון רב הונא דווקא לירקות אלה, מכל מקום רצה לקיים כלשון הרב בדיוק.


###### Steinsaltz on Pesachim 114b:9
[Steinsaltz on Pesachim 114b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/114b:9)

**אמר רב אשי: שמע מינה** [למד ממנה] מדברי **רב הונא** גם הלכה אחרת בדרך אגב, כי **לית דחייש להא** [אין מי שחושש לדבר זה] שאמר **ר' יוחנן בן נורי. דתניא** [שהרי שנינו בברייתא], **ר' יוחנן בן נורי אומר: אורז מין דגן הוא** לכל דבר **וחייבין על חימוצו כרת** בפסח **ואדם יוצא בו ידי חובתו** משום מצה אם שמרו מחימוץ **בפסח.** ולכן משמיע לנו רב הונא שאין חוששים לכך.


###### Steinsaltz on Pesachim 114b:10
[Steinsaltz on Pesachim 114b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/114b:10)

**חזקיה אמר:** שני תבשילין אלה הם **אפילו דג וביצה** שהיו מורחים **עליו** לצורך טיגונו. ואילו **רב יוסף אמר: צריך שני מיני בשר** היו מביאים לפניו בליל הפסח, **אחד זכר** לקרבן ה**פסח, ואחד זכר** לקרבן **חגיגה** הנאכלת עם הפסח. **רבינא אמר: אפילו גרמא ובישולא** [חתיכת בשר שעל העצם ורוטב שנתבשלה בו], הרי הם נחשבים כשני תבשילין.


###### Steinsaltz on Pesachim 114b:11
[Steinsaltz on Pesachim 114b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/114b:11)

ג לענין דין ירקות מבררים: **פשיטא** [פשוט ברור לנו], **היכא דאיכא** [היכן שיש] **שאר ירקות** חוץ ממרור **מברך** בטיבול ראשון **אשאר ירקות "בורא פרי האדמה"** ומכווין לפטור בברכה זו אף את המרור שייאכל מאוחר יותר **ואכיל** [ואוכל] מהם, **והדר** [ואחר כך] בטיבול שני **מברך** על החזרת **"על אכילת מרור" ואכיל** [ואוכל] ממנו.


###### Steinsaltz on Pesachim 114b:12
[Steinsaltz on Pesachim 114b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/114b:12)

אולם **היכא דליכא אלא חסא מאי** [היכן שאין אלא חזרת מה דינו]? כיצד ומתי עליו לברך? **אמר רב הונא: מברך מעיקרא אמרור** [מברך מתחילה על המרור] **"בורא פרי האדמה" ואכיל** [ואוכל] **ולבסוף** לאחר המצה **מברך עליה** [עליו] **"על אכילת מרור" ואכיל** [ואוכל].