## Steinsaltz on Pesachim Daf 116a

###### Steinsaltz on Pesachim 116a:1
[Steinsaltz on Pesachim 116a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/116a:1)

**אף כאן** באכילת מצה יש להשתמש דווקא **בפרוסה. דבר אחר: מה דרכו של עני** ש**הוא מסיק** את התנור **ואשתו** היא ש**אופה,** כדי להזדרז לגמור האפיה לפני שיכלו העצים המעטים שבידו ויתקרר התנור, **אף כאן** באפיית המצה **נמי** [גם כן] — **הוא מסיק ואשתו אופה** כדי שלא יחמיץ, ולכן המצה קרויה "לחם עוני".


###### Steinsaltz on Pesachim 116a:2
[Steinsaltz on Pesachim 116a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/116a:2)

א במשנה נאמר שהיו מביאין לפניו חרוסת **אף על פי שאין חרוסת מצוה.** ושואלים: **ואי** [ואם] היא **לא מצוה,** אם כן **משום מאי מייתי לה** [מה מביאים אותה]? **אמר ר' אמי: משום קפא** (הארס) שבמרור, שהחרוסת מבטלת את נזקו. **אמר רב אסי** אגב דברים אלה: התרופה למי שאכל **קפא דחסא** [לארס שבחזרת] — **חמא** [לאכול צנון]. **קפא דחמא** [לארס שבצנון] **— כרתי** [כרישין]. **קפא דכרתי** [לארס שבכרישין] — **חמימי** [מים חמים]. **קפא דכולהו — חמימי** [ארס של כל הירקות נרפא על ידי מים חמים]. ומעירים: **אדהכי והכי** [בין כך ובין כך] עד שמביאים לו את התרופה, **נימא הכי** [שיאמר כך], לחש לסגולה: **"קפא קפא, דכירנא לך ולשב בנתיך ולתמני כלתך** [ארס ארס, זוכר אני אותך ואת שבע בנותיך ואת שמונה כלותיך] **".**


###### Steinsaltz on Pesachim 116a:3
[Steinsaltz on Pesachim 116a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/116a:3)

ב במשנה נאמר ש**ר' אלעזר בר' צדוק אומר** שחרוסת **מצוה** היא. שואלים: **מאי** [מה] עניינה של **מצוה** זו? ומשיבים: **ר' לוי אומר: זכר לתפוח** שהוא אחד ממרכיבי החרוסת, שנאמר: "מי זאת עולה מן המדבר מתרפקת על דודה תחת התפוח עוררתיך" (שיר השירים ח, ה), שנדרש כרמז לכנסת ישראל בצאתה ממצרים. **ור' יוחנן אומר: זכר לטיט,** שהיו ישראל משועבדים במצרים בעבודה בו. **אמר אביי: הלכך** [לכן] כדי לצאת ידי שתי הדעות **צריך לקהוייה וצריך לסמוכיה** [צריך לעשותה חמוצה וצריך לעשותה סמיכה]. **לקהוייה** [לעשותה חמוצה] — **זכר לתפוח, וצריך לסמוכיה** [לעשותה סמיכה] — **זכר לטיט,** שהוא סמיך.


###### Steinsaltz on Pesachim 116a:4
[Steinsaltz on Pesachim 116a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/116a:4)

**תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **ר' יוחנן: תבלין** ששמים בחרוסת **זכר לתבן** שהיו עובדים בו אבותינו, **חרוסת** עצמה **זכר לטיט. אמר ר' אלעזר בר' צדוק: כך היו אומרים תגרי חרך** (חנונים זעירים) **שבירושלים** כשהיו מוכרים את החרוסת **בואו וטלו לכם תבלין למצוה.**


###### Steinsaltz on Pesachim 116a:5
[Steinsaltz on Pesachim 116a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/116a:5)

ג משנה **מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל** את **אביו** את השאלות על השינוי במנהגי ליל פסח. **ואם אין דעת בבן** לשאול מעצמו **אביו מלמדו** בעל פה.


###### Steinsaltz on Pesachim 116a:6
[Steinsaltz on Pesachim 116a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/116a:6)

וכך הוא נוסח השאלות: **מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה,** כפי רצוננו, ואילו **הלילה הזה כולו מצה.** ועוד: **שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות,** ואילו **הלילה הזה** אוכלים **מרור.** ובזמן שבית המקדש קיים היה שואל: **שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי** או **שלוק** (מבושל הרבה), או **מבושל** כפי רצונינו, ואילו **הלילה הזה כולו** בשר **צלי** של פסח. **שבכל הלילות** אין **אנו** חייבים **לטבל** במשקה את הירק הנאכל בסעודה **אפילו פעם אחת,** ואילו **הלילה הזה** צריך טיבול **שתי פעמים.**


###### Steinsaltz on Pesachim 116a:7
[Steinsaltz on Pesachim 116a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/116a:7)

**ולפי דעתו** ויכלתו **של** ה**בן אביו מלמדו** את כל הקושיות או רק את חלק מהן. ומכאן עונה לו האב, ובאופן כללי **מתחיל בגנות** בדבר שיש בו משום גינוי לישראל **ומסיים בשבח. ודורש** את הקטע ש**מ"ארמי אובד אבי"** (דברים כו, ה-ט) שאומרים בשעת הבאת בכורים, **עד שיגמור** לדרוש את **כל הפרשה כולה.**


###### Steinsaltz on Pesachim 116a:8
[Steinsaltz on Pesachim 116a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/116a:8)

ד גמרא **תנו רבנן** [ שנו חכמים ]: אם **חכם בנו** ויודע לשאול — **שואלו** בנו, **ואם אינו חכם — אשתו שואלתו, ואם לאו,** שאף אשתו אינה יכולה לשאול או שאין לו אשה — **הוא שואל לעצמו, ואפילו** ישבו יחד **שני תלמידי חכמים שיודעין בהלכות הפסח** ואין עימם אחר שיכול לשאול — הריהם **שואלין זה לזה.**


###### Steinsaltz on Pesachim 116a:9
[Steinsaltz on Pesachim 116a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/116a:9)

ה במשנה נאמר, שאחת השאלות היתה **מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים. מתקיף לה** [מקשה עליה] **רבא** על לשון המשנה: **אטו כל יומא לא סגיא דלא מטבלא חדא זימנא** [וכי בכל יום לא די שאין אנו חייבים להיות מטבילין פעם אחת]? ומלשון המשנה משמע כי בכל יום מטבילים לפחות פעם אחת! **אלא אמר רבא, הכי קתני** [כך שנה], כך יש לשנות: **שבכל הלילות אין אנו חייבין לטבל אפילו פעם אחת,** ואילו **הלילה הזה** חובה להטביל **שתי פעמים.**


###### Steinsaltz on Pesachim 116a:10
[Steinsaltz on Pesachim 116a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/116a:10)

**מתקיף לה** [מקשה עליה] **רב ספרא** על נוסחה זו: **חיובא לדרדקי?!** [חובה לצורך התינוקות]?! שהרי כבר אמרנו שהטיבול פעמיים נעשה רק כדי לעורר את התינוקות לשאול וכיצד אפשר לקרוא לדבר מעין זה בלשון "חייבים"? **אלא אמר רב ספרא, הכי קתני** [כך שנה], כך יש לשנות: **אין אנו מטבילין,** כלומר אין אנו נוהגים בכך **אפילו פעם אחת,** ואילו **הלילה הזה** חובה להטביל **שתי פעמים,** ולשון זו כוללת רשות ומנהג כאחד.


###### Steinsaltz on Pesachim 116a:11
[Steinsaltz on Pesachim 116a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/116a:11)

ו שנינו במשנה שהאב בדברי תשובתו **מתחיל בגנות ומסיים בשבח.** ושואלים: **מאי** [מהו] **בגנות** שנאמר כאן? **רב אמר:** מתחיל **"מתחלה עובדי עבודה זרה היו אבותינו"** ומסיים בדברי שבח. **ושמואל אמר:** גנות שמתחילים בה היא **"עבדים היינו".**


###### Steinsaltz on Pesachim 116a:12
[Steinsaltz on Pesachim 116a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/116a:12)

**אמר ליה** [לו] **רב נחמן לדרו עבדיה** [עבדו]: **עבדא דמפיק ליה מריה לחירות ויהיב ליה כספא ודהבא מאי בעי למימר ליה** [עבד שמוציא אותו אדונו לחירות ונותן לו כסף וזהב מה הוא צריך לומר לו]? **אמר ליה** [לו]: **בעי לאודויי ולשבוחי** [צריך להודות ולשבח] לאדונו, **אמר ליה** [לו]: אם כן **פטרתן** [פטרתנו] **מלומר "מה נשתנה"** שהרי העלית את עיקר עניינו של חג הפסח, **ופתח ואמר** מיד **"עבדים היינו".**


###### Steinsaltz on Pesachim 116a:13
[Steinsaltz on Pesachim 116a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/116a:13)

ז משנה **רבן גמליאל היה אומר: כל שלא אמר**