## Steinsaltz on Pesachim Daf 117a

###### Steinsaltz on Pesachim 117a:1
[Steinsaltz on Pesachim 117a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117a:1)

א כיון שהוזכר במשנה שאומרים: "ונאמר לפניו הללויה" דנים במשמעות מילה זו. **אמר רב חסדא אמר ר' יוחנן:** המילה **"הללויה",** והמילה **"כסיה",** וכן המילה **"ידידיה" —** מילה **אחת הן,** ואין לראותן כצירוף שתי מילים כגון הללו-יה. **רב אמר: "כסיה" ו"מרחביה" —** מילה **אחת הן. רבה אמר: "מרחביה" בלבד** היא מילה אחת והשאר — שתים.


###### Steinsaltz on Pesachim 117a:2
[Steinsaltz on Pesachim 117a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117a:2)

**איבעיא להו** [נשאלה להם השאלה]: **"מרחב יה" ל**שיטת **רב חסדא מאי** [מה] דינה האם מונה הוא אותה כשתי מילים או כמילה אחת? שהרי לא הזכירה בדבריו. ומשיבים: **תיקו** [תעמוד] השאלה במקומה ואין ניתן לפותרה.


###### Steinsaltz on Pesachim 117a:3
[Steinsaltz on Pesachim 117a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117a:3)

**איבעיא להו** [נשאלה להם השאלה] השם **"ידידיה"** לשיטת **רב** שלא הזכיר אותו, **מאי** [מה דינה]? ומשיבים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לכך ממה ש**אמר רב** במפורש: **"ידידיה" נחלק לשנים** והוא שני שמות, **לפיכך ידיד** הוא מילת **חול** כשאר מילים. **יה** הוא שם **קודש** וצריך לנהוג בו קדושה כשאר השמות הקדושים.


###### Steinsaltz on Pesachim 117a:4
[Steinsaltz on Pesachim 117a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117a:4)

**איבעיא להו** [נשאלה להם השאלה] **"הללויה"** לשיטת **רב מאי** [מה דינה] האם מלה אחת היא או שתים? ומשיבים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לכך ממה ש**אמר רב: חזינא תילי דבי חביבא דכתיב בהו** [ראיתי את התהילים של בית דודי ר' חייא שנאמר בהם] **"הללו" בחד גיסא** [בצד אחד], כלומר, בסוף שורה אחת **ו"יה" בחד גיסא** [בצד אחד], כלומר: בתחילת השורה שלאחריה, ומשמע שמילה זו חלוקה לשתים.


###### Steinsaltz on Pesachim 117a:5
[Steinsaltz on Pesachim 117a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117a:5)

ומעירים: **ופליגא** [וחלוקה דעה זו] על שיטת **ר' יהושע בן לוי.** ש**אמר ר' יהושע בן לוי: מאי** [מה משמע] **"הללויה" — הללוהו בהלולים הרבה** ויה שבסיומה הוא לשון הפלגה, ולא שם שמים.


###### Steinsaltz on Pesachim 117a:6
[Steinsaltz on Pesachim 117a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117a:6)

ומעירים: **ופליגא דידיה אדידיה** [וחלוקה אמרתו זו של ר' יהושע בן לוי על אמרה אחרת שלו] ש**אמר ר' יהושע בן לוי: בעשרה מאמרות** (לשונות) **של שבח נאמר ספר תהלים:** בלשון **"ניצוח", ב"נגון", ב"משכיל", ב"מזמור", ב"שיר", ב"אשרי", ב"תהלה, ב"תפלה", ב"הודאה", ב"הללויה".** והוא מוסיף: **גדול מכולן "הללויה" שכולל שם** שמים **ושבח בבת אחת.** משמע שאף הוא סבור ש"הללויה" הריהו צירוף של שתי מילים ואחת מהן היא שם.


###### Steinsaltz on Pesachim 117a:7
[Steinsaltz on Pesachim 117a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117a:7)

ב **אמר רב יהודה אמר שמואל: שיר שבתורה,** (שירת הים. שמות טו, יט) **משה וישראל אמרוהו בשעה שעלו מן הים.** ושואלים: **והלל זה** האמור בתהילים (פרקים קיג - קיח) **מי אמרו?** ומשיבים: **נביאים שביניהן תקנו להן לישראל שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק,** כל זמן שיש בו מקום להלל **ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן** הרי הם אומרים דברי בקשה שבהלל. **ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן** שהרי יש נוסח ההלל גם פסוקי בקשה וגם הודאה על הגאולה.


###### Steinsaltz on Pesachim 117a:8
[Steinsaltz on Pesachim 117a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117a:8)

**תניא** [שנינו בברייתא], **היה רבי מאיר אומר: כל תושבחות האמורות בספר תהלים כלן דוד אמרן שנאמר: "כלו תפלות דוד בן ישי"** (תהלים עב, כ) **אל תיקרי "כלו" אלא "כל אלו",** כלומר כל האמור בתהלים תפילות דוד בן ישי הוא.


###### Steinsaltz on Pesachim 117a:9
[Steinsaltz on Pesachim 117a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117a:9)

ומבררים: ולשיטות אחרות **הלל זה מי אמרו?** ומשיבים: **ר' יוסי אומר: אלעזר בני אומר** כי **משה וישראל אמרוהו בשעה שעלו מן הים. וחלוקין עליו חביריו לומר שדוד** המלך הוא ש**אמרו. ונראין דבריו** של בני אלעזר יותר **מדבריהן.** והטעם הוא: **אפשר ישראל שחטו את פסחיהן ונטלו לולביהן** במשך כל אותם הדורות **ולא אמרו שירה?!** אלא ודאי אמרו שירה וכיון שנוהגים לומר בזמן זה את שירת ההלל ודאי תקנה עתיקה היא לומר הלל זה.


###### Steinsaltz on Pesachim 117a:10
[Steinsaltz on Pesachim 117a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117a:10)

**דבר אחר:** וכי אפשר ש**פסלו של מיכה עומד בבכי** כלומר, פסלו של מיכה עומד בזמן דוד **וישראל אומרים את ההלל** ומזמרים לפניו (ובכי לשון סגי נהור הוא, שלא להזכיר גנות ישראל. גאונים) ואומרים "כמוהם יהיו עושיהם", כאשר הפסל נעבד עדיין? אלא ודאי קדום הוא ההלל והוא מימי שירת הים.


###### Steinsaltz on Pesachim 117a:11
[Steinsaltz on Pesachim 117a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117a:11)

ג **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא: **כל שירות ותושבחות שאמר דוד בספר תהלים — ר' אליעזר אומר: כנגד עצמו אמרן** והן תפילות היחיד ואחר כך נמסרו לצבור. **ר' יהושע אומר: כנגד ציבור אמרן** מתחילה, ואפילו אלה הכתובות על עצמו התכוון בהם לכל העם כולו. **וחכמים אומרים: יש מהן כנגד ציבור ויש מהן כנגד עצמו.** וכך יש לחלק: **האמורות בלשון יחיד — כנגד עצמו, האמורות בלשון רבים — כנגד ציבור.**


###### Steinsaltz on Pesachim 117a:12
[Steinsaltz on Pesachim 117a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117a:12)

כל מקום שמתחיל בלשון **"ניצוח" ו"ניגון"** ("למנצח בנגינות") — כוונתו היא שמזמור זה יתקיים **לעתיד לבא.** ואם המזמור מתחיל בלשון **"משכיל"** — כוונתו שאמרו **על ידי תורגמן,** שנאמר לרבים כעין דרשה. שהוא אמרו כדרשן הדורש בלחש, והמתורגמן אמרו ופירשו ברבים. ואם נאמר בתחילת המזמור **"לדוד מזמור" — מלמד ששרתה עליו שכינה** תחילה **ואחר כך אמר שירה.** ואולם במקומות שנאמר **"מזמור לדוד" — מלמד שאמר שירה** תחילה **ואחר כך שרתה עליו שכינה.**


###### Steinsaltz on Pesachim 117a:13
[Steinsaltz on Pesachim 117a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117a:13)

ודרך אגב בא הדבר **ללמדך שאין השכינה שורה, לא מתוך עצלות ולא מתוך עצבות ולא מתוך שחוק ולא מתוך קלות ראש, ולא מתוך דברים בטלים, אלא מתוך דבר שמחה של מצוה.** וכן תחילה אמר דוד מזמור לה' מתוך שמחה ואחר כך זכה להשראת השכינה. וכעין זה **שנאמר** באלישע: **"ועתה קחו לי מנגן והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה'"** (מלכים ב' ג, טו).


###### Steinsaltz on Pesachim 117a:14
[Steinsaltz on Pesachim 117a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117a:14)

**אמר רב יהודה אמר רב: וכן** היא הדרך גם **לדבר הלכה,** שראוי להקדים לו שמחה של מצוה. **אמר רב נחמן: וכן לחלום טוב,** שאם רוצה אדם שיחלום חלום טוב, מוטב שילך לישון מתוך שמחה של מצוה.


###### Steinsaltz on Pesachim 117a:15
[Steinsaltz on Pesachim 117a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117a:15)

ושואלים: **איני** [וכי כן הוא]?! וכי בשמחה יש ללמוד? והרי **אמר רב גידל אמר רב: כל תלמיד היושב לפני רבו ואין שפתותיו נוטפות מר** מרירות ודרך ארץ **תכוינה, שנאמר: "שפתותיו שושנים נטפות מור עבר"** (שיה"ש ה, יג) וכך דורשים: **אל תקרי "שושנים" אלא "ששונים",** כלומר: השפתים השונות, וכן **אל תקרי "מור עבר" אלא "מר עבר",** שלפני הלימוד צריך שתהא מרירות עוברת בשפתים.


###### Steinsaltz on Pesachim 117a:16
[Steinsaltz on Pesachim 117a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117a:16)

ומשיבים: **לא קשיא** [קשה], **הא** [זה] שצריך להיות בשמחה של מצוה — **ברבה** [ברב], **הא** [וזה] שצריך להיות בכובד ראש ומרירות — **בתלמידא** [בתלמיד].


###### Steinsaltz on Pesachim 117a:17
[Steinsaltz on Pesachim 117a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117a:17)

**ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **הא והא ברבה** [זה וזה מדובר ברב]. **ולא קשיא** [קשה], **הא** [זה] שאמרנו שצריך להיות בשמחה **—** מדובר **מקמי** [לפני] ש**פתח** בדברי הלכה, **והא** [זה] שאמרנו שצריך להיות במרירות **—** מדובר **לבתר** [לאחר] ש**פתח,** שאז צריך להיות בכובד ראש. כפי המסופר: **כי הא** [כפי שנהג] **רבא, מיקמי** [לפני] ש**פתח להו לרבנן** [להם לחכמים בדבריו] **אמר מילתא דבדיחותא ובדחו רבנן** [דבר בדיחה והתבדחו החכמים], **ולבסוף יתיב באימתא** [ישב באימה], **ופתח בשמעתא** [בדבר הלכה].


###### Steinsaltz on Pesachim 117a:18
[Steinsaltz on Pesachim 117a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117a:18)

ד **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **הלל זה מי אמרו? ר' אליעזר אומר משה וישראל אמרוהו בשעה שעמדו על הים. הם אמרו: "לא לנו ה' לא לנו** כי לשמך תן כבוד**"** (תהלים קטו, א), **משיבה רוח הקודש ואמרה להן: "למעני למעני אעשה"** (ישעיה מח, יא). **ר' יהודה אומר: יהושע וישראל אמרוהו, בשעה שעמדו עליהן מלכי כנען** וניצחום. **הם אמרו: "לא לנו" ומשיבה** רוח הקודש: "למעני".


###### Steinsaltz on Pesachim 117a:19
[Steinsaltz on Pesachim 117a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117a:19)

**ר' אליעזר המודעי אומר: דבורה וברק אמרוהו. בשעה שעמד עליהם סיסרא הם אמרו: "לא לנו" ורוח הקודש משיבה ואומרת להם: "למעני למעני אעשה", ר' אלעזר בן עזריה אומר: חזקיה וסייעתו אמרוהו בשעה שעמד עליהם סנחריב. הם אמרו "לא לנו" ומשיבה** רוח הקודש: "למעני" **וכו'. ר' עקיבא אומר: חנניה מישאל ועזריה אמרוהו, בשעה שעמד עליהם סנחריב הם אמרו "לא לנו" ומשיבה** רוח הקודש: "למעני" **וכו'. ר' יוסי הגלילי אומר מרדכי ואסתר אמרוהו בשעה שעמד עליהם המן הרשע הם אמרו "לא לנו" ומשיבה** רוח הקודש: "למעני" וכו'.


###### Steinsaltz on Pesachim 117a:20
[Steinsaltz on Pesachim 117a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117a:20)

**וחכמים אומרים** לא לתאריך מסויים ולמאורע מסיוים ניתקן, אלא **נביאים שביניהן תיקנו להם לישראל שיהו אומרים אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהם לישראל, ולכשנגאלין אומרים אותו** את ההלל **על גאולתן,** בתור דברי תודה.


###### Steinsaltz on Pesachim 117a:21
[Steinsaltz on Pesachim 117a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117a:21)

ה ועוד בענין הללויה, **אמר רב חסדא: "הללויה"** האמור בפסוק האחרון שבכמה פרקי תהלים — **סוף פירקא** [סוף הפרק] הוא, המילה האחרונה בו. **רבה בר רב הונא אמר: "הללויה" — ריש פירקא** [תחילת הפרק] ויש להבינו כפתיחה לפרק הבא. **אמר רב חסדא: חזינא להו לתילי דבי** [ראיתי את ספר התהילים של בית מדרשו] של **רב חנין בר רב דכתיב בהו** [שנאמר בהם] **"הללויה" באמצע פירקא** [הפרק], כלומר בין פרק לפרק ולא בסוף ולא בתחילה. **אלמא מספקא ליה** [מכאן שהיה מסופק לו] לאן שייכת המילה.


###### Steinsaltz on Pesachim 117a:22
[Steinsaltz on Pesachim 117a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117a:22)

**אמר רב חנין בר אבא: הכל מודים** בפסוק כגון **"תהלת ה' ידבר פי ויברך כל בשר שם קדשו לעולם ועד"** (תהילים קמה, כא) כי **"הללויה" דבתריה** [שאחריו] (בתהילים קמו, א) — **ריש פירקא** [ראש הפרק] הוא ולא סופו. וכן: **"רשע יראה וכעס שניו יחרק ונמס תאות רשעים תאבד"** (תהילים קיב, י), **"הללויה" דבתריה** [שאחריו] (תהילים קיג, א) — **ריש פירקא** [ראש הפרק] הוא. וכן: **"שעומדים בבית ה'"** (תהילים קלה, ב) **"הללויה" דבתריה** [שאחריו] — **ריש פירקא** (תהילים קלה, ג) [ראש פרק] הוא.


###### Steinsaltz on Pesachim 117a:23
[Steinsaltz on Pesachim 117a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117a:23)

**קראי** (החכמים הבקיאים במקרא) **מוסיפין אף את אלו: "מנחל בדרך ישתה על כן ירים ראש"** (תהילים קי, ז) **הללויה דבתריה** [שאחריו] (תהילים קיא, א) — **ריש פירקא** [ראש פרק] הוא. וכן: **"ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לכל עשיהם** תהלתו עומדת לעד**"** (תהילים קיא, י) **"הללויה" דבתריה** [שאחריו] (תהילים קיב, א) — **ריש פירקא** [ראש פרק] הוא.


###### Steinsaltz on Pesachim 117a:24
[Steinsaltz on Pesachim 117a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117a:24)

ומציעים: **נימא כתנאי** [האם אפשר לומר שיש כאן מחלוקת תנאים] ששנינו במשנתנו: **עד היכן הוא אומר** בהלל בתחילת סדר ליל פסח, **בית שמאי אומרים: עד "אם הבנים שמחה"** (תהילים קיג, ט) **ובית הלל אומרים: עד "חלמיש למעינו מים"** (תהילים קיד, ח). **ותניא אידך** [ושנויה ברייתא אחרת], **עד היכן הוא אומר? בית שמאי אומרים: עד "בצאת ישראל ממצרים"** (תהילים קיד, א) שהוא ראשית הפרק מיד אחר "אם הבנים שמחה הללויה". **ובית הלל אומרים: עד "לא לנו ה' לא לנו"** (תהילים קטו, א), שהוא מיד לאחר "חלמיש למעינו מים".