## Steinsaltz on Pesachim Daf 117b

###### Steinsaltz on Pesachim 117b:1
[Steinsaltz on Pesachim 117b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117b:1)

**מאי לאו בהא קמיפלגי** [האם לא בזה נחלקו] שתי ברייתות אלו: **למאן** [מי] ש**אמר** שצריך לומר **עד "אם הבנים שמחה" — סבר** כי **"הללויה"** שנאמר אחריו הריהו **ריש פירקא** [תחילת הפרק], **ומאן** [מי] ש**אמר** שצריך לומר **עד "בצאת ישראל" סבר** כי **"הללויה" סוף פירקא** [סוף הפרק] הקודם ולא נחלקו אלא במילה "הללויה" אם לאמרה בשלב זה או עם חידוש אמירת ההלל לאחר הסעודה.


###### Steinsaltz on Pesachim 117b:2
[Steinsaltz on Pesachim 117b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117b:2)

ודוחים: אין להוכיח מכאן, **רב חסדא מתרץ לטעמיה** [מיישב את ההבדל בין הברייתות לשיטתו], **דכולי עלמא סברי** [שהכל סבורים]: כי **"הללויה" סוף פירקא** [הפרק] הוא ואילו **מאן** [מי] ש**אמר** שצריך לומר **עד "בצאת ישראל" — שפיר** [יפה], שהרי הוא מתחיל מן הפסוק הבא, **ומאן** [מי] ש**אמר** שצריך לומר **עד "אם הבנים שמחה"** כוונתו היתה **עד ועד בכלל,** ויגמור כל הפסוק ו"הללויה" בכללו.


###### Steinsaltz on Pesachim 117b:3
[Steinsaltz on Pesachim 117b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117b:3)

ומקשים: **ונימא** [אם כן שיאמר] התנא **עד "הללויה"! וכי תימא** [ואם תאמר] ש**לא ידעינן הי** [יודעים אנו איזו] **"הללויה"** כוונתו **ונימא** [ושיאמר] **"הללויה" של "אם הבנים שמחה"?** ומעירים: אכן **קשיא** [קשה הדבר] לשיטת רב חסדא.


###### Steinsaltz on Pesachim 117b:4
[Steinsaltz on Pesachim 117b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117b:4)

וכן **רבה בר רב הונא מתרץ לטעמיה** [מיישב את סתירת הברייתות לטעמו, לשיטתו]: **דכולי עלמא** [לדעת הכל] **"הללויה" — ריש פירקא** [תחילת הפרק] הוא, **מאן** [מי] ש**אמר** שצריך לומר **עד "אם הבנים שמחה" — שפיר** [יפה], **ומאן** [מי] ש**אמר** שצריך לומר **עד "בצאת ישראל", סבר** כי מה שאנו אומרים "עד" כוונתו **עד ולא עד בכלל** ולא מסיימים ב"הללויה" שלאחר "אם הבנים".


###### Steinsaltz on Pesachim 117b:5
[Steinsaltz on Pesachim 117b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117b:5)

ומקשים אף לשיטתו: **ונימא** [ושיאמר] שאומרים **עד "הללויה", וכי תימא דלא ידעינן הי** [ואם תאמר שאיננו יודעים באיזה] **"הללויה"** מדובר **ונימא** [שיאמר] **עד "הללויה" ש"בצאת ישראל"?** ומסכמים: כי גם לשיטה זו אכן **קשיא** [קשה הדבר].


###### Steinsaltz on Pesachim 117b:6
[Steinsaltz on Pesachim 117b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117b:6)

א שנינו במשנה כי **חותם בגאולה.** אגב מחלוקת זו בנוסח חתימת הברכה, **אמר רבא:** בסוף **קריאת שמע** ובסוף **הלל** של פסח — לשון חתימת הברכה היא **"גאל ישראל",** שהיא לשון עבר. **דצלותא** [שבתוך התפילה שמונה עשרה] — החתימה היא **"גואל ישראל",** בלשון הווה. **מאי טעמא** [מה טעם השינוי] — כי בתפילה **רחמי נינהו** [בקשה היא] ולכן מזכירים גאולה שבכל עת, שציפייתנו ובקשתנו בתפילתנו לגאולה.


###### Steinsaltz on Pesachim 117b:7
[Steinsaltz on Pesachim 117b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117b:7)

וכן בדומה לזה **אמר ר' זירא: דקידושא** [הנוסח בקידוש] הוא — **"אשר קדשנו במצותיו וצונו",** בלשון עבר, אבל **דצלותא** [הנוסח שבתפילה הוא] **"קדשנו במצותיך"** — לשון עתיד. **מאי טעמא** [מה טעם ההבדל], כי בתפילה **דרחמי נינהו** [שלשון בקשת רחמים הם] וצריך לבקש על העתיד.


###### Steinsaltz on Pesachim 117b:8
[Steinsaltz on Pesachim 117b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117b:8)

**אמר רב אחא בר יעקב: וצריך שיזכיר יציאת מצרים בקידוש היום** של שבת, אף שהשבת אינה קשורה ישירות ביציאת מצרים. וראיה לדבר: **כתיב הכא** [נאמר כאן] בפסח: **"למען תזכר את יום** צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך**"** (דברים טז, ג), **וכתיב התם** [ונאמר שם] בשבת **"זכור את יום השבת לקדשו"** (שמות כ, ח) ולומדים גזירה שוה "יום" "יום". שאף בשבת יש להזכיר יציאת מצרים.


###### Steinsaltz on Pesachim 117b:9
[Steinsaltz on Pesachim 117b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117b:9)

ועוד בנוסחות התפילות, **אמר רבה בר שילא: דצלותא** [אותה תפילה] שמדברים בה על כינון מלכות ישראל, חותמים בה: **"מצמיח קרן ישועה", דאפטרתא** [זו שאומרים בברכות ההפטרה], מסיימים בה: **"מגן דוד".**


###### Steinsaltz on Pesachim 117b:10
[Steinsaltz on Pesachim 117b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117b:10)

ומעירים אגב כך על הכתוב שהבטיח ה' לדוד על ידי נתן הנביא: **"ועשיתי לך שם גדול כשם הגדלים** אשר בארץ**"** (שמואל ב' ז, ט). **תני** [שנה] **רב יוסף: זהו** כוונת "כשם הגדולים", **שאומרים "מגן דוד"** כדרך שאומרים על גדול האבות "מגן אברהם".


###### Steinsaltz on Pesachim 117b:11
[Steinsaltz on Pesachim 117b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117b:11)

**אמר ר' שמעון בן לקיש:** בברכת ה' לאברהם נאמר: "ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה" (בראשית יב, ב) ויש להבין: **"ואעשך לגוי גדול" — זהו שאומרים** בתפילה **"אלהי אברהם", "ואברכך" — זהו שאומרים "אלהי יצחק",** שיש בכך ברכה לאב שבנו זוכה לשם עולם. **ו"אגדלה שמך" — זהו שאומרים "אלהי יעקב".**


###### Steinsaltz on Pesachim 117b:12
[Steinsaltz on Pesachim 117b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117b:12)

**יכול יהו חותמין** את הברכה **בכולן** בכל שמות האבות? **תלמוד לומר** בסוף הכתוב: **"והיה ברכה"** כלומר: אתה תהיה ברכה, **בך חותמין ואין חותמין בכולן,** שאומרים "מגן אברהם".


###### Steinsaltz on Pesachim 117b:13
[Steinsaltz on Pesachim 117b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117b:13)

ב **אמר רבא: אשכחתינא לסבי דפומבדיתא דיתבי וקאמרי** [מצאתי את זקני פומבדיתא שיושבים ואומרים]: **בשבתא, בין בצלותא בין בקידושא** [בשבת, בין בתפילה בין בקידוש] אומרים: **"מקדש השבת". ביומא טבא, בין בצלותא ובין בקידושא** [ביום טוב, בין בתפילה בין בקידוש] אומרים: **"מקדש ישראל והזמנים". ואמינא להו אנא** [ואמרתי להם אני]: **אדרבה** [להפך], **דצלותא** [זה שבתפילה] **בין בשבתא בין ביומא טבא** [בין בשבת ובין ביום טוב] צריך לומר: **"מקדש ישראל",** ואילו **בקידושא דשבתא** [בקידוש של שבת] צריך לומר: **"מקדש השבת".** ובקידוש של **יומא טבא** [יום טוב] צריך לומר: **"מקדש ישראל והזמנים".**


###### Steinsaltz on Pesachim 117b:14
[Steinsaltz on Pesachim 117b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117b:14)

ואמר להם: **ואנא אמינא טעמא דידי וטעמא דידכו** [ואני אומר את הטעם שלי ואת הטעם שלכם]. **טעמא דידכו** [הטעם שלכם] הוא: כי **שבת קביעא וקיימא** [שהיא קבועה ועומדת] ותמיד חלה ביום השביעי, לכן יש לומר **בין בצלותא ובין בקידושא** [בין בתפילה ובין בקידוש] **"מקדש השבת",** שהרי ה' הוא מקדשה בקביעות, ואינה צריכה לקידוש על ידי בית דין. ואולם, **יומא טבא** [יום טוב], ש**ישראל הוא דקבעי ליה** [שקובעים אותו], שכן בית דין של ישראל הם **דקמעברי ירחי וקבעי לשני** [שמעברים את החודשים וקובעים את השנים] — לכן אומרים **"מקדש ישראל והזמנים".**


###### Steinsaltz on Pesachim 117b:15
[Steinsaltz on Pesachim 117b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117b:15)

זהו הטעם שלכם, אבל **טעמא דידי** [טעמי שלי]: **צלותא** [תפילה] שב**רבים איתא** [ישנה] — אומרים בה: **"מקדש ישראל",** משום כבוד ישראל המתפללים. **קידוש** ש**ביחיד איתא** [ישנו] לכן **בשבת** אומרים: **"מקדש השבת",** ואילו **ביום טוב** אומרים: **"מקדש ישראל והזמנים".**


###### Steinsaltz on Pesachim 117b:16
[Steinsaltz on Pesachim 117b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117b:16)

את טעמו זו של רבא דוחים: **ולא היא** (ואינו כן), שכן **צלותא** [תפילה] **ביחיד מי ליתיה** [האם אין]? **וקידושא** [וקידוש] **ברבים מי ליתיה** [האם אין]? ואם כן אין משמעות לחלוקה זו. **ורבא סבר: זיל בתר** [לך אחר] ה**עיקר,** ובעיקר הדברים תפילה היא תפילת הרבים, והקידוש נאמר על ידי יחיד.


###### Steinsaltz on Pesachim 117b:17
[Steinsaltz on Pesachim 117b:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117b:17)

מסופר: **עולא בר רב נחית קמיה** [ירד לפני התיבה בפני] **רבא, אמר** את נוסח התפילה **כסבי** [כזקני] **פומבדיתא, ולא אמר ליה** [לו] רבא **ולא מידי** [דבר]. **אלמא: הדר ביה** [מכאן שחזר בו] **רבא** משיטתו וקיבל את דעתם. וכן מסופר: **רב נתן אבוה** [אביו] של **רב הונא בריה** [בנו] של **רב נתן נחית קמיה** [ירד לפני התיבה לפני] **רב פפא, אמר כסבי דפומבדיתא** [כזקני פומבדיתא] ובנוסחם, **ושבחיה** [ושיבחו] **רב פפא,** שעשה כדין.


###### Steinsaltz on Pesachim 117b:18
[Steinsaltz on Pesachim 117b:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117b:18)

**אמר רבינא: אנא איקלע** [אני הזדמנתי] **לסורא קמיה** [לפני] **מרימר ונחית קמיה שלוחא דציבורא** [וירד לפני התיבה לפניו שליח הציבור] **ואמר כ**נוסח **סבי דפומבדיתא** [זקני פומבדיתא], **והוו משתקי ליה כולי עלמא** [והיו משתקים אותו הכל] שהיה נוסח זה חדש עבורם, **אמר להו** [להם] מרימר: **שבקוהו** [הניחו לו] שכן **הילכתא כסבי דפומבדיתא** [הלכה כזקני פומבדיתא] **ולא הוו משתקו ליה** [היו משתקים אותו] עוד והניחו לו לסיים בנוסח זה.


###### Steinsaltz on Pesachim 117b:19
[Steinsaltz on Pesachim 117b:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117b:19)

ג משנה **מזגו לו כוס שלישי** של יין **מברך על מזונו** (ברכת המזון) על כוס זו. מזגו לו כוס **רביעי גומר עליו את** ה**הלל** שאת חלקו הראשון כבר אמר לפני הסעודה. **ואומר עליו** בסוף ההלל **את ברכת השיר. בין הכוסות הללו** שקבעו חכמים, **אם רוצה לשתות** עוד — **ישתה,** אולם **בין** כוס **שלישי לרביעי** — **לא ישתה.**


###### Steinsaltz on Pesachim 117b:20
[Steinsaltz on Pesachim 117b:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117b:20)

ד גמרא **אמר ליה** [לו] **רב חנן לרבא: שמע מינה** [למד ממנו] כי **ברכת המזון טעונה כוס** שהרי נאמר כאן שעם כוס שלישי מברך על מזונו. **אמר ליה** [לו] רבא: אין מכאן ראיה, כי **ארבע כסי** [כוסות] **תיקנו רבנן** [חכמים] לשתות **דרך חירות,** ואף שאכן לא נתקנו הכוסות מעיקרו לצורך זה, מכל מקום **כל חד וחד נעביד ביה** [אחת ואחת מהם ראוי שתהיה נעשית בו] **מצוה** שכיון שתיקנו חכמים ארבע כוסות אלו, הצמידו במידת האפשר לכל כוס מצוה מיוחדת. אבל ברכת המזון שבכל ימות השנה אכן אינה צריכה כוס.


###### Steinsaltz on Pesachim 117b:21
[Steinsaltz on Pesachim 117b:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/117b:21)

ה במשנה שנינו כי כוס **רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו ברכת השיר.**