## Steinsaltz on Pesachim Daf 11a

###### Steinsaltz on Pesachim 11a:1
[Steinsaltz on Pesachim 11a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11a:1)

ודבר זה **שלא ברצון חכמים הן עושין,** אלו **דברי ר' מאיר,** שיש לחשוש שמא מתוך שמתעסקים בה יבוא לאכול מן התבואה לפני זמן היתרה. **ר' יהודה אומר: ברצון חכמים היו עושין** את הדבר, ולא גזרו חכמים בזה. משמע מכאן כי **לא קא גזר** [היה גוזר] **ר' יהודה דילמא אתי למיכל מיניה** [שמא יבוא לאכול ממנה]. ומדוע בחמץ גוזר הוא? **אמר רבא:** אפשר לדחות את הקושיה: **שאני** [שונה] איסור היבול ה**חדש** שלפני העומר, **מתוך שלא התרת לו** לקצור כדרכו לפני העומר **אלא על ידי קטוף** בידיים בלבד, שאסרו חכמים קצירה כדרכה לפני העומר, **הוא זכור** שיש איסור בדבר ולא יבוא לאכול ממנו, מה שאין כן בחמץ.


###### Steinsaltz on Pesachim 11a:2
[Steinsaltz on Pesachim 11a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11a:2)

**אמר ליה** [לו] **אביי: תינח** [נניח] שהבנו את שיטת ר' יהודה **בשעת קטיפה** שעושה בשינוי, ואולם **טחינה והרקדה** (ניפוי הקמח) **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? שהרי מלאכות אלה הוא עושה כדרכן, ומדוע אין ר' יהודה גוזר שמא יבוא לאכול? ודוחים: **הא לא קשיא** [זה אינו קשה], כי אף **טחינה** עושה הוא בשינוי, שטוחן לפני העומר **ברחיא דיד** [ברחיים של יד], ולא כרגיל ברחיים המונעים על ידי בהמה או כוח המים, וכן **הרקדה** עושים לא כרגיל בתוך הנפה אלא **על גבי נפה,** ומשום שעושים שינוי אין לחשוש שיבואו להכשל באכילת איסור.


###### Steinsaltz on Pesachim 11a:3
[Steinsaltz on Pesachim 11a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11a:3)

ומקשים עוד: **אלא הא דתנן** [דבר זה ששנינו במשנה]: **קוצרין בית השלחים** (מקומות המושקים במים) **ו**שדות **שבעמקים,** שזמן הבשלתם קודם הרבה לזמן העומר, **אבל לא גודשין** את התבואה. **ואוקימנא** [והעמדנו, הסברנו] הלכה זו **כ**שיטת **ר' יהודה,** ולפי הסבר זה **מאי איכא למימר** [מה יש לומר] שהרי נאמר שתבואה זו קוצרים — משמע קוצרים כדרכה ולא על ידי קיטוף!


###### Steinsaltz on Pesachim 11a:4
[Steinsaltz on Pesachim 11a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11a:4)

**אלא אמר אביי:** לא זהו טעם ההבדל, ויש להסביר באופן אחר. תבואה מן היבול ה**חדש —** הריהו **בדיל מיניה** [פורש ממנה] שהרי אינו רשאי לאוכלה כל הזמן עד לעומר, ואילו **חמץ — לא בדיל מיניה** [איננו פורש ממנו] כל השנה כולה, ולכן עשוי לשכוח ולאכול ממנו.


###### Steinsaltz on Pesachim 11a:5
[Steinsaltz on Pesachim 11a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11a:5)

**אמר רבא:** וכי מדברי **ר' יהודה** על דברי **ר' יהודה קשיא** [קשה], **דרבנן אדרבנן** [מדברי חכמים על דברי חכמים] **לא קשיא** [קשה]? ויש צורך לתרץ גם את שיטת חכמים שבחדש הם גוזרים ואילו לענין בדיקת חמץ אינם גוזרים.


###### Steinsaltz on Pesachim 11a:6
[Steinsaltz on Pesachim 11a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11a:6)

וכך יש לתרץ: שמדברי **ר' יהודה** על דברי **ר' יהודה לא קשיא** [קשה] **כדשנינן** [כפי שתרצנו]. **דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא** [מדברי חכמים על דברי חכמים גם כן אינו קשה] שלדעתם בבדיקת חמץ אין מקום לגזור משום ש**הוא עצמו מחזר עליו לשורפו, מיכל קאכיל מיניה** [יבוא לאכול ממנו]?! מה שאין כן בחדש, שכיון שהוא טוחנו ומרקידו ומתקנו לאכילה, חוששים שמא מתוך כך יבוא לאוכלו.


###### Steinsaltz on Pesachim 11a:7
[Steinsaltz on Pesachim 11a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11a:7)

**רב אשי אמר:** מדברי **ר' יהודה** על דברי **ר' יהודה לא קשיא** [קשה] ואפשר לתרץ את הסתירה באופן אחר: כי באותה משנה **"קמח וקלי" תנן** [שנינו], ואותם מותר להביא קודם לעומר, שכיון שאי אפשר לאוכלם כמות שהם, ממילא אין לחשוש.


###### Steinsaltz on Pesachim 11a:8
[Steinsaltz on Pesachim 11a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11a:8)

ודוחים: **הא** [דבר זה] של **רב אשי בדותא** [הבאי, דבר שאינו מבוסס] **היא,** כי אפשר לדחות: **התינח** [נניח] **מקלי ואילך** נקבל תירוץ זה שאת הקמח או הקלי עצמם אין אנשים אוכלים, ואולם **מעיקרא** [מתחילה] **עד קלי מאי איכא למימר** [מה יש לומר], הלוא עד שנעשו גרעיני החיטה קלי יש זמן שאפשר לאכול מן המלילות והקליות שהן ראויות לאכילה?


###### Steinsaltz on Pesachim 11a:9
[Steinsaltz on Pesachim 11a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11a:9)

**וכי תימא** [ואם תאמר] שהוא מבחין בדבר משום שאינן נלקטות אלא **על ידי קיטוף כ**דברי **רבא,** ואולם כיצד יתרץ מה שהקשינו על רבא עצמו **קוצרין בית השלחים ושבעמקים** ומשמע כדרכן, **ואוקימנא** [והעמדנו את הדבר] **כ**שיטת **ר' יהודה,** ואם כן **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? **אלא** יש לדחות את ההסבר ולומר כי הלכה זו של **רב אשי בדותא** [הבאי] **היא**.


###### Steinsaltz on Pesachim 11a:10
[Steinsaltz on Pesachim 11a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11a:10)

א מסקנת הדברים עד כה היתה כי ר' יהודה מחלק בין דברים שאנשים בדלים מהם, שאינו גוזר שמא יבואו לאוכלם, ודברים שאין בדלים מהם. ושואלים: **וכל היכא** [מקום] ש**לא בדיל מיניה, מי** [נבדל ממנו, האם] **גזר ר' יהודה** שמא יבוא לאכול?


###### Steinsaltz on Pesachim 11a:11
[Steinsaltz on Pesachim 11a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11a:11)

**והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **לא יקוב אדם שפופרת של ביצה וימלאנה שמן ויתננה בצד הנר בשביל שתהא מנטפת** שמן אל תוך הנר, ובכך יארך זמן בערתו. **ואפילו היא,** אותה שפופרת, של **חרס,** שאנשים מואסים לשתות ממנה. שחוששים שמא ישכח ויקח את השפופרת וישתמש בשמנה לצורך אחר ונמצא מכבה בשבת.


###### Steinsaltz on Pesachim 11a:12
[Steinsaltz on Pesachim 11a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11a:12)

**ור' יהודה מתיר,** שאינו חושש לנטילת השפופרת. הרי שאף בדבר שאין בדלים ממנו, כגון שמן, אין ר' יהודה גוזר! ומשיבים: **התם** [שם], **משום חומרא** של **שבת מבדל בדילי** [בדלים] אנשים ונזהרים שלא לנגוע בנר ובסמוך אליו.


###### Steinsaltz on Pesachim 11a:13
[Steinsaltz on Pesachim 11a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11a:13)

**ורמי** [ומשליכים, מראים סתירה] מענין הלכה זו של **שבת** על הלכה אחרת של **שבת, דתניא** [שהרי שנינו בברייתא]: **חבל דלי שנפסק** (נקרע) וצריך לדלות מן הבאר, **לא יהא קושרו,** כיון שעשיית קשר היא מלאכה האסורה בשבת מן התורה, **אלא עונבו.** ואילו **ר' יהודה אומר: כורך עליו פונדא** [חגורה כפולה] **או פסקיא** [חגורה רחבה], **ובלבד שלא יענבנו,** שמא יבוא לקושרו.


###### Steinsaltz on Pesachim 11a:14
[Steinsaltz on Pesachim 11a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11a:14)

והרי **קשיא** [קשה] מדברי **ר' יהודה** על דברי **ר' יהודה,** שכאן הוא גוזר שמא יבוא לקשור. **קשיא דרבנן אדרבנן** [קשה מדברי חכמים על דברי חכמים], שבשפופרת שמן אסרו וכאן התירו!


###### Steinsaltz on Pesachim 11a:15
[Steinsaltz on Pesachim 11a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11a:15)

ומתרצים: **דרבנן אדרבנן לא קשיא** [מדברי חכמים על דברי חכמים אינו קשה] **שמן בשמן — מיחלף** [מתחלף], שכיון שמותר שימוש בשמן בכלל יבוא אף להשתמש בשמן שבשפופרת זו. ואילו **עניבה בקשירה** שאינן דומות זו לזו — **לא מיחלף** [מתחלף] ואין לדעתם מקום לגזור.


###### Steinsaltz on Pesachim 11a:16
[Steinsaltz on Pesachim 11a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11a:16)

ואף מדברי **ר' יהודה** על דברי **ר' יהודה לא קשיא** [קשה], כי **טעמא** [הטעם] של **ר' יהודה לאו** [לא] **משום** ש**גזר** איסור על **עניבה אטו** [בגלל, משום] דמיונה למלאכת **קשירה, אלא** טעם יסודי יותר, **משום דקסבר** [שסבור] ר' **יהודה: עניבה גופה** [עצמה] **קשירה היא,** שלדעתו אף עשיית עניבה כלולה בתוך האיסור לעשות קשר בשבת.


###### Steinsaltz on Pesachim 11a:17
[Steinsaltz on Pesachim 11a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11a:17)

**ורמי רבנן אדרבנן** [ומשליכים, מראים סתירה מדברי חכמים על דברי חכמים] **דתנן** [שכן שנינו במשנה אחרת]: **קושרין דלי בפסקיא** [חגורה עבה] כדי שאפשר יהא לדלות מן הבאר, **אבל לא בחבל, ור' יהודה מתיר.** לפני שבאים לדון בדברים יש להעיר על תמיהה בעצם לשון המשנה; אותו חבל שדובר בו **חבל דמאי** [של מה] איזה סוג של חבל הוא? **אילימא** [אם תאמר] **חבל דעלמא** [סתם], אזי יש לתמוה **"ור' יהודה מתיר"? קשר של קיימא** [הוא] **הוא,** שב**ודאי אתי לבטולי** [יבוא לבטל] את החבל לדלי בקשירתו אליו, ונמצא שעשו קשר של קיימא שהוא מלאכה האסורה מן התורה!


###### Steinsaltz on Pesachim 11a:18
[Steinsaltz on Pesachim 11a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11a:18)

**אלא פשיטא** [פשוט] שמדובר כאן בחבל **דגרדי** [של אורג], שהוא משתמש בו למלאכתו. שחבל כזה ודאי לא ישאירו אותו קשור בדלי, ואינו בטל לדלי.


###### Steinsaltz on Pesachim 11a:19
[Steinsaltz on Pesachim 11a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11a:19)

ואולם **גזרו רבנן** [חכמים] ב**חבל דגרדי אטו** [של אורג משום] **חבל דעלמא** [סתם], וכיצד יתכן שבדבר זה גזרו איסור, ובכל זאת לא גזרו על עניבה משום דמיונה לקשירה? ודוחים: **אין** [כן] יתכן הדבר, כי **חבל בחבל — מיחלף** [מתחלף] וטועים אנשים בכך ויבואו לקשר בחבל אחר, אבל **עניבה בקשירה לא מיחלפא** [מתחלפת] לטעות.


###### Steinsaltz on Pesachim 11a:20
[Steinsaltz on Pesachim 11a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11a:20)

ב ושוב שואלים: **וכל היכא דבדיל מיניה** [מקום שהוא בדל ממנו מן הדבר] **לא גזר ר' יהודה? והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **בכור** בהמה טהורה **שאחזו דם** וחלה, ואין לו רפואה אלא שיקיזו את דמו, ואולם כיון שהבכור קודש הוא אסור להטיל בו מום, ואם כן מה יעשו בו? אמרו: **אפילו הוא מת** מתוך המחלה — **אין מקיזין לו דם** כלל, אלו **דברי ר' יהודה.**


###### Steinsaltz on Pesachim 11a:21
[Steinsaltz on Pesachim 11a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11a:21)

**וחכמים אומרים: יקיז** דמו, **ובלבד שלא יטיל בו מום** כלומר שיקיז את הדם במקום ובאופן כזה שלא יגרום הדבר למום בבכור. משמע מכאן שר' יהודה גוזר בבכור אף שכל שימוש בבכור אסור והכל בדלים ממנו. ומתרצים: **התם** [שם] בבכור, **מתוך שאדם בהול** ולהוט