## Steinsaltz on Pesachim Daf 11b

###### Steinsaltz on Pesachim 11b:1
[Steinsaltz on Pesachim 11b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11b:1)

**על ממונו** שהכהן השומר על הבכור רוצה שלא ימות, שהרי אז אינו ראוי לאכילה. **אמרינן** [אומרים אנו]: **אי שרית ליה** [אם אתה מתיר לו] להקיז **במקום שאין עושין בו מום — אתי למעבד** [יבוא לעשות] **במקום שעושין בו מום** ובלבד שיצילו.


###### Steinsaltz on Pesachim 11b:2
[Steinsaltz on Pesachim 11b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11b:2)

ושואלים: **ורבנן** [וחכמים]? לדעתם **כל שכן,** שיש להתיר באופן שאינו עושה מום, מחמת נימוק זה עצמו. **דאי** [שאם] **לא שרית ליה** [תתיר לו] **כלל — אתי למעבד** [יבוא לעשות] באיסור, ויטיל בו מום משום רדיפת הממון. ואולם אם תתיר לו לעשות בהיתר — לא יבוא לעבור בכך.


###### Steinsaltz on Pesachim 11b:3
[Steinsaltz on Pesachim 11b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11b:3)

על הסבר זה מקשים: **ומי אמרינן** [והאם אומרים אנו] **ל**שיטת **ר' יהודה אדם בהול על ממונו? והתנן** [והרי שנינו במשנה], **ר' יהודה אומר: אין מקדרין** (מסרקים) במסרק ששיניו דקות את **הבהמה ביום טוב — מפני שהוא עושה** בה **חבורה** על ידי כך, וחבלה היא מלאכה אסורה. **אבל מקרצפין** במסרק ששיניו גסות, ואינו עושה חבורה. **וחכמים אומרים: אין מקדרין, אף אין מקרצפין.** שאם תתיר לו לקרצף, יבוא אף לקדר.


###### Steinsaltz on Pesachim 11b:4
[Steinsaltz on Pesachim 11b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11b:4)

**ותניא** [ושנינו בתוספתא] ביאור לכך: **איזהו קידור ואיזהו קרצוף? קידור** — במסרק שיש לו שיניים **קטנים, ועושים חבורה. קרצוף** — בשיניים **גדולים, ואין עושין חבורה.** משמע שר' יהודה אינו גוזר שמא יבוא לקדר אחר שהתירו לו לקרצף, אף שבהול על ממונו!


###### Steinsaltz on Pesachim 11b:5
[Steinsaltz on Pesachim 11b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11b:5)

ודוחים: **התם, דאי שביק ליה** [שם, בבכור שאם יניח אותו] ולא יעשה בו דבר — **מיית** [ימות] הבכור, **אמרינן** [אומרים אנו]: **אדם בהול על ממונו.** ומחמת הבהילות לא יבחין בפרטי איסור והיתר, ויעבור. **הכא, אי שביק ליה** [כאן אם יניח אותו] את בהמתו ולא יקרצף — **צערא בעלמא** [צער בלבד] **הוא** מפני הרמשים העוקצים. ובמקרה זה **לא אמרינן** [אומרים אנו] **אדם בהול על ממונו** עד כדי כך.


###### Steinsaltz on Pesachim 11b:6
[Steinsaltz on Pesachim 11b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11b:6)

**ו**שואלים: אם כן **ר' יהודה, מאי שנא גבי** [מדוע, מה שונה אצל] **חמץ** ש**גזר** שמא יבואו לעשות איסור? **ומאי שנא** ל**גבי** [ומה שונה אצל] **קרצוף** ש**לא גזר?** ומשיבים: שר' יהודה סבר כי **לחם בלחם — מיחלף** [מתחלף], ואינו נזכר באותה שעה להבחין בין חמץ למצה. **קידור בקרצוף — לא מיחלף** [מתחלף], שהרי יש להביא כלי אחר לצורך זה, ואין אדם טועה עד כדי כך.


###### Steinsaltz on Pesachim 11b:7
[Steinsaltz on Pesachim 11b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11b:7)

א משנה בזמן אכילתו וביעורו של החמץ בערב פסח נחלקו תנאים. **ר' מאיר אומר: אוכלים** את החמץ **כל חמש** (שעה חמישית) של יום ארבעה עשר בניסן, **ושורפין** מיד לאחר כך — **בתחלת שש. ר' יהודה אומר: אוכלין כל ארבע** (שעה רביעית) — **ותולין,** כלומר משאירים את החמץ במקומו בלא לעשות בו דבר **כל חמש**, **ושורפין בתחלת שש.**


###### Steinsaltz on Pesachim 11b:8
[Steinsaltz on Pesachim 11b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11b:8)

**ועוד אמר ר' יהודה: שתי חלות של** קרבן **תודה** שהן חמץ שהיו **פסולות** מפני טעם כלשהו, היו **מונחות** לסימן **על גב האיצטבא** שמסביב לבית המקדש. שהיו שם שדרות עמודים ועליהן גג, ועליו הניחו את החלות. **כל זמן ש**החלות **מונחות — כל העם אוכלין** עדיין חמץ. **ניטלה אחת** מהן — יודעים שהגיע זמן להיות **תולין,** כלומר: **לא אוכלין ולא שורפין. ניטלו שתיהן — התחילו כל העם שורפין.**


###### Steinsaltz on Pesachim 11b:9
[Steinsaltz on Pesachim 11b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11b:9)

**רבן גמליאל אומר** חלוקה אחרת בזמני הביעור: **חולין נאכלין כל ארבע**, **ותרומה** נאכלת **כל חמש,** שהרי מצוה לאוכלה, ואסור להביא לידי שריפתה שאף היא קודש, **ושורפין** כל חמץ שהוא ואפילו תרומה **בתחלת שש.**


###### Steinsaltz on Pesachim 11b:10
[Steinsaltz on Pesachim 11b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11b:10)

ב גמרא הגמרא רוצה להשוות את מחלוקת ר' יהודה ור' מאיר לענין חמץ למחלוקת אחרת שלהם במקום אחר. **תנן התם** [שנינו שם] בהלכות עדות: עד **אחד אומר** ומעיד שהיה הדבר עליו הוא מעיד **בשנים בחדש, ואחד אומר** שהיה **בשלשה** בחודש, במקרה כגון זה **עדותם קיימת** ואינה נפסלת משום סתירה זו שבעדותם,


###### Steinsaltz on Pesachim 11b:11
[Steinsaltz on Pesachim 11b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11b:11)

כי **זה** אחד מהם **יודע בעבורו של חדש,** ויודע שעיברו את החודש הקודם והיו בו שלושים יום, ולכן יום זה הוא רק שני בחודש. **וזה אינו יודע בעבורו של חדש** קודם, וסבור שכבר יום שלישי בחודש הוא.


###### Steinsaltz on Pesachim 11b:12
[Steinsaltz on Pesachim 11b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11b:12)

ואולם אם **אחד אומר בשלשה, ואחד אומר בחמשה — עדותן בטלה,** משום שאין במה לתלות את הסתירה בדבריהם. וכן אם **אחד אומר** שאותו מעשה היה **בשתי שעות** (בשעה השנית) ביום, **ואחד אומר בשלש שעות** (בשעה השלישית) ביום — **עדותן קיימת** שהבדל כעין זה יתכן שהוא תוצאה של חוסר דיוק, ואולם אם **אחד אומר בשלש** שעות **ואחד אומר בחמש — עדותן בטלה,** אלו **דברי ר' מאיר,**


###### Steinsaltz on Pesachim 11b:13
[Steinsaltz on Pesachim 11b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11b:13)

**ר' יהודה אומר:** במקרה זה **עדותם קיימת,** שמא טעה אחד מהם מעט. אם **אחד אומר בחמש ואחד אומר בשבע — עדותן בטלה,** משום שזוהי סתירה ברורה ואין מקום לטעות בכגון זה, **ש**הרי **ב**שעה **חמש** של היום **חמה** עדיין **במזרח, ובשבע חמה** כבר **במערב,** ואין אפשרות לטעות בין שעה חמישית ושביעית.


###### Steinsaltz on Pesachim 11b:14
[Steinsaltz on Pesachim 11b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11b:14)

**אמר אביי: כשתמצא לומר** ותמצה את השיטות, **לדברי ר' מאיר — אין אדם טועה ולא כלום,** ואנו מניחים שאדם יודע את השעה בדיוק. ואילו **לדברי ר' יהודה — אדם טועה חצי שעה.** ומפרט את דבריו: **לדברי ר' מאיר אין אדם טועה ולא כלום,** אלא **מעשה כי הוה** [כאשר היה], היה זה **במיפק תרתי ומעייל תלת** [ביציאת שעה שניה וכניסת שעה שלישית], **והא דקאמר** [וזה שאמר] **שתים — בסוף שתים** התכוון, וזה ש**אמר שלש — בתחלת שלש,** ושניהם דייקו בעדותם.


###### Steinsaltz on Pesachim 11b:15
[Steinsaltz on Pesachim 11b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11b:15)

ואילו **לדברי ר' יהודה אדם טועה חצי שעה, מעשה כי הוה** [כאשר היה], היה זה **בפלגא דארבע הוה** [בחצי של הרביעית בשלוש וחצי היה], **והאי דקאמר** [וזה שאמר] **שלש — בסוף שלש** התכוון, **וקטעי פלגא דשעתא לקמיה** [וטעה חצי שעה לפניו], כלומר שהקדים את הזמנים, שהרי הדבר לא היה בשלוש אלא בשלוש וחצי. **והאי דקאמר** [וזה שאמר] **חמש** שעות — **בתחלת חמש,** כלומר לסוף שעה רביעית התכוון, **וקטעי פלגא דשעתא לאחוריה** [וחצי שעה לאחוריו], שאיחר בעדותו את זמן המאורע, ולכך אפשר לצרף את עדותם.


###### Steinsaltz on Pesachim 11b:16
[Steinsaltz on Pesachim 11b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/11b:16)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] באופן אחר, **אמר אביי: כשתמצא לומר לדברי ר' מאיר אדם טועה משהו. לדברי ר' יהודה אדם טועה שעה ומשהו.** ומפרטים: **לדברי רבי מאיר אדם טועה משהו — מעשה כי הוה** [כאשר היה] **או בסוף שתים הוה** [היה] **או בתחלת שלש** היה, **וחד מינייהו** [ואחד מהם] **טועה משהו. לדברי ר' יהודה: אדם טועה שעה ומשהו** בלבד, **מעשה כי הוה** [כאשר היה] — **או בסוף שלש או בתחלת חמש** היה