## Steinsaltz on Pesachim Daf 13a

###### Steinsaltz on Pesachim 13a:1
[Steinsaltz on Pesachim 13a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/13a:1)

**בתוך הנץ החמה — בגילוייא הוה קאי** [במקום מגולה היה עומד] **וזהרורי בעלמא** [וזהרורים בלבד] **הוא דחזא** [שראה] ונדמה לו שכבר הנצה החמה, אבל באמת לאותו זמן ממש נתכוונו. על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] שאין חוששים לכך.


###### Steinsaltz on Pesachim 13a:2
[Steinsaltz on Pesachim 13a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/13a:2)

א **אמר רב נחמן אמר רב: הלכה כר' יהודה. אמר ליה** [לו] **רבא לרב נחמן: ונימא מר** [ושיאמר אדוני] **הלכה כר' מאיר** שאוכלים כל חמש, שהרי **סתם לן** [לנו] ה**תנא כוותיה** [כשיטתו], כלומר שהמשנה שנויה סתם, ומשמע שהיא הלכה פסוקה כשיטתו.


###### Steinsaltz on Pesachim 13a:3
[Steinsaltz on Pesachim 13a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/13a:3)

**דתנן** [שהרי שנינו בברייתא]: **כל שעה שמותר לאכול בעצמו — מאכיל** לבהמתו, ולכאורה משמע מכאן שאין זמן ביניים שבו אסור לאכול ומותר להאכיל. וכדברי ר' מאיר, שהרי לדברי ר' יהודה הוא עצמו אינו אוכל בשעה חמישית אבל מאכיל לבהמתו!


###### Steinsaltz on Pesachim 13a:4
[Steinsaltz on Pesachim 13a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/13a:4)

ודוחים: **ההיא לאו סתמא** [אותה משנה אינה סתם] כלומר אי אפשר לסמוך עליה, **משום דקשיא** [שקשה] כאן במלה **"מותר",** שראוי היה לומר "שעה שאוכל — מאכיל", ובשל "מותר" זה כבר דקדקנו שהמשנה היא כשיטת רבן גמליאל ולא כר' מאיר.


###### Steinsaltz on Pesachim 13a:5
[Steinsaltz on Pesachim 13a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/13a:5)

והקשה לו עוד: **ונימא מר** [ושיאמר אדוני] **הלכה כרבן גמליאל, דהוה ליה** [שהריהו] **מכריע,** כלומר ממוצע בין השיטות החולקות, וכלל הוא בפסק שכאשר יש שיטות קיצוניות ושיטה אחת המכרעת ביניהן, פוסקים הלכה כמותה. **אמר ליה** [לו]: **רבן גמליאל לאו** [לא] **מכריע הוא, טעם דנפשיה קאמר** [של שיטת עצמו אמר]. כי ר' מאיר ור' יהודה לא נחלקו אלא לענין זמנה של אכילת כל סוג שהוא של חמץ, ולא הזכירו במפורש חילוק כלשהו בין תרומה וחולין. ואילו רבן גמליאל, המחלק בין אכילת תרומה לזמן אכילת חולין, אינו מצרף את שתי השיטות כאחת להכרעה ביניהן, אלא היא שיטה עצמאית משלו.


###### Steinsaltz on Pesachim 13a:6
[Steinsaltz on Pesachim 13a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/13a:6)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור]: **רב** ש**אמר** ופסק הלכה כר' יהודה דעתו **כי האי תנא** [כמו תנא זה], **דתניא** [שהרי שנינו בברייתא]: **ארבעה עשר** בניסן **שחל להיות בשבת,** שאי אפשר לבער את החמץ בערב פסח — **מבערין את הכל מלפני השבת. ושורפין תרומות טמאות,** וכן ה**תלויות** (ספק טמאות, ספק טהורות) ואף **טהורות,** שהן יותר מכדי צורכו לסעודותיו. **ומשיירין מן הטהורות מזון שתי סעודות** (סעודת הלילה והבוקר), **כדי לאכול עד ארבע שעות** ביום השבת, אלו **דברי ר' אלעזר בן יהודה איש ברתותא, שאמר משום** (משמו של) **ר' יהושע.**


###### Steinsaltz on Pesachim 13a:7
[Steinsaltz on Pesachim 13a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/13a:7)

**אמרו לו:** תרומות **טהורות לא ישרפו שמא ימצאו להן אוכלין** בתוך יום השבת, ונמצא למפרע ששרף תרומה טהורה שלא לצורך ועבר על דברי תורה. אלא יניחם, ואם יוותרו למחר — יאכילם לכלבים, או יבטלם בליבו. ו**אמר להן: כבר בקשו** אוכלים לתרומה הטהורה **ולא מצאו,** שאין בעיר עוד כהנים ומשפחותיהם המותרים באכילת תרומה. **אמרו לו: שמא** אותם כהנים שמותר להם לאכול מן התרומה באותה שבת מ**חוץ לחומה לנו,** וביום השבת יכנסו אל תוך העיר ויוכלו לאוכלן?


###### Steinsaltz on Pesachim 13a:8
[Steinsaltz on Pesachim 13a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/13a:8)

**אמר להם: לדבריכם** שאתם מביאים בחשבון אפשרות שאינה מוכחת, **אף** תרומות **תלויות לא ישרפו — שמא יבא אליהו** בשבת זו, שהרי יכול הוא לומר בכוח נבואתו שלא נטמאו **ויטהרם. אמרו לו:** לכך אין לחשוש כי **כבר מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים, מפני הטורח** שישראל עסוקים בהכנותיהם לשבת וליום טוב. ובודאי לא יבוא לא בערב שבת זו ואף לא בשבת עצמה שהיא ערב פסח.


###### Steinsaltz on Pesachim 13a:9
[Steinsaltz on Pesachim 13a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/13a:9)

**אמרו: לא זזו משם עד ש**עמדו החכמים למנין דעות ו**קבעו הלכה כר' אלעזר בן יהודה איש ברתותא שאמר משום ר' יהושע.**


###### Steinsaltz on Pesachim 13a:10
[Steinsaltz on Pesachim 13a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/13a:10)

ונמשיך לעניננו: **מאי לאו** [האם לא] שפסקו הלכה כמותו **אפילו** לענין **לאכול?** שבתוך דבריו אמר שמותר לאכול את החמץ עד ארבע שעות ביום, וכדברי ר' יהודה? **אמר רב פפא משמיה** [משמו] של **רבא: לא,** אפשר לדחות ולומר כי הפסק היה לענין **לבער** בלבד, שהסכימו רק לדבריו שמותר לבער בערב שבת גם את התרומות הטהורות שאין להן אוכלים.


###### Steinsaltz on Pesachim 13a:11
[Steinsaltz on Pesachim 13a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/13a:11)

ב ומעירים: **ואף רבי סבר להא** [לזו] השיטה של **רב נחמן** ופסק הלכה כר' יהודה. ש**אמר רבין בר רב אדא: מעשה באדם אחד שהפקיד דיסקיא** (שק כפול שטוענים על החמור) **מלאה חמץ אצל יוחנן חקוקאה, ונקבוה עכברים** את החבילה הזו **והיה חמץ מבצבץ ויוצא, ובא לפני רבי** בערב פסח לשאול מה לעשות. **שעה ראשונה** ביום **אמר לו: המתן,** שמא יחזור המפקיד ויטול מידיך ויאכלנו. **שניה, אמר לו: המתן, שלישית — אמר לו: המתן, רביעית — אמר לו: המתן, חמישית** שראה שאין האיש בא — **אמר לו: צא ומוכרה בשוק.**


###### Steinsaltz on Pesachim 13a:12
[Steinsaltz on Pesachim 13a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/13a:12)

**מאי לאו** [האם לא הכוונה] שימכור את החמץ הזה **לגוים, כ**שיטת **ר' יהודה** שלישראל אסורה אכילת חמץ כבר בשעה החמישית? **אמר רב יוסף** אפשר לדחות: **לא,** הכוונה היא שימכור **לישראל,** והוא **כ**שיטת **ר' מאיר** שאף בשעה החמישית מותר החמץ באכילה. וכוונתו היתה שיזדרז למוכרו בשעה זו לפני שתיכנס השעה השישית ויהא אסור באכילה לישראל. **אמר ליה** [לו] **אביי: אי** [אם] **לישראל** מותר לאכול חמץ — **נישקליה לנפשיה** [שיקחנו לעצמו] ויחזיר למפקיד את הדמים, ולמה לו לטרוח למכרו לאחר?


###### Steinsaltz on Pesachim 13a:13
[Steinsaltz on Pesachim 13a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/13a:13)

ודוחים: דבר זה אין עושים **משום חשדא** [החשד], **דתניא** [שכן שנינו בברייתא] כעין זה: **גבאי צדקה שאין להם עניים לחלק** להם צדקה — **פורטין** את הכסף שנצטבר בידם **לאחרים, ואין פורטין לעצמן.**


###### Steinsaltz on Pesachim 13a:14
[Steinsaltz on Pesachim 13a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/13a:14)

וכן **גבאי תמחוי** שאוספים ומביאים את האוכל בקערות גדולות למאכל עניים, והתברר **שאין להם עניים לחלק** להם מזון — **מוכרין** את המזון **לאחרים, ואין מוכרין לעצמן, משום שנאמר "והייתם נקים מה' ומישראל"** (במדבר לב, כב), ומשמעו שלא די לאדם שיהיה נקי בעיני ה' אלא צריך להיות גם נקי בעיני ישראל, שלא יבואו לחושדו.


###### Steinsaltz on Pesachim 13a:15
[Steinsaltz on Pesachim 13a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/13a:15)

**אמר ליה** [לו] **רב אדא בר מתנה לרב יוסף: בפירוש אמרת לן** [לנו] בענין זה שאמר לו: **צא ומוכרן לגוים, כר' יהודה.** שרב יוסף חלה ושכח תלמודו, והיו תלמידיו מזכירים לו שבעבר אף הוא סבר כשיטה זו.


###### Steinsaltz on Pesachim 13a:16
[Steinsaltz on Pesachim 13a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/13a:16)

ג **אמר רב יוסף: כמאן אזלא הא שמעתא** [כשיטת מי הולכת הלכה זו] של **רבי,** שהורה לשומר למכור את החמץ המופקד בידו כדי למנוע הפסד מן המפקיד — **כ**שיטת **רבן שמעון בן גמליאל** בענין זה, **דתנן** [ששנינו במשנה] **המפקיד פירות אצל חבירו, אפילו הן אבודין** מפני התולעים או מפני הרקב — **לא יגע בהן. רבן שמעון בן גמליאל אומר: מוכרן בבית דין מפני השבת אבידה,** שכשם שאדם חייב להשיב אבידת חבירו כך חייב לדאוג שלא יאבד ממון חבירו המופקד בידו.


###### Steinsaltz on Pesachim 13a:17
[Steinsaltz on Pesachim 13a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/13a:17)

**אמר ליה** [לו] **אביי: ולאו איתמר עלה** [והאם לא נאמר עליה] ש**אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן: לא שנו** שאמרו חכמים "אפילו הם אבודים לא יגע בהם" **אלא**