## Steinsaltz on Pesachim Daf 21a

###### Steinsaltz on Pesachim 21a:1
[Steinsaltz on Pesachim 21a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/21a:1)

**אין הכרעת שלישית מכרעת,** כלומר אי אפשר להוסיף דעה שלישית במחלוקת כדרך הכרעה כאשר החכמים הראשונים כלל לא הזכירו בדבריהם ענין חשש תקלה.


###### Steinsaltz on Pesachim 21a:2
[Steinsaltz on Pesachim 21a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/21a:2)

א **אמר ר' יוסי בר' חנינא: מחלוקת** ר' אליעזר ור' יהושע בענין חבית התרומה הנשפכת מהגת העליונה לגת התחתונה היא כ**שנפלה** סאה אחת של תרומה **לפחות ממאה סאה חולין טמאין** שהיו בגת התחתונה.


###### Steinsaltz on Pesachim 21a:3
[Steinsaltz on Pesachim 21a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/21a:3)

**אבל נפלה למאה** סאין **חולין טמאין — דברי הכל תרד ותטמא, ואל יטמאנה ביד.** וטעמו של דבר: שכאשר תיפול חבית אחת בתוך מאה הרי היא מתבטלת ברוב, וכיון שכך — הכל מותר לפחות לזר. שאף שהיא טמאה, הרי שוב אין דינה כתרומה אלא כחולין גמורים.


###### Steinsaltz on Pesachim 21a:4
[Steinsaltz on Pesachim 21a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/21a:4)

ומעירים: אכן, **תניא נמי הכי** [שנויה ברייתא גם כן כך]: **חבית שנשברה בגת העליונה ותחתיה** שיעור **מאה** חביות של **חולין טמאין — מודה ר' אליעזר לר' יהושע, שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה — יציל, ואם לאו — תרד ותטמא ואל יטמאנה ביד.**


###### Steinsaltz on Pesachim 21a:5
[Steinsaltz on Pesachim 21a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/21a:5)

אף שאת הראיה לדברי ר' יוסי בר' חנינא הצלחנו להביא מכאן, מכל מקום תוהים על לשון הברייתא: **האי** [זה] הביטוי **"מודה ר' אליעזר לר' יהושע"** תמוה הוא, שהרי ר' אליעזר הוא שאמר שאין לטמא את החבית העליונה בכל מקרה, להיפך **מודה ר' יהושע לר' אליעזר מיבעי ליה** [צריך היה לו לומר], שאף ר' יהושע מודה שלא יטמא את חבית התרומה שבגת העליונה! **אמר רבא: איפוך** [הפוך] את הגרסה, ושנה להיפך.


###### Steinsaltz on Pesachim 21a:6
[Steinsaltz on Pesachim 21a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/21a:6)

**רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע אמר: לעולם לא תיפוך** [תהפוך], **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] שאפשר לשאוב רק **בכלי שתוכו טהור וגבו טמא,** שנטמא טומאה מדברי סופרים על ידי משקים טמאים, **מהו דתימא** [שתאמר] **ניגזור דילמא** [שמא] **נגע גבו בתרומה** ויטמאנה. ולכן אפילו את הרביעית לא יציל בטהרה בצורה זו, שמא באותה שעה הוא מטמא בידים את שאר התרומה שמחוץ לכלי, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שמודה ר' אליעזר לר' יהושע, שאף שיש חשש שהוא מטמא את שאר התרומה, מכל מקום מותר לו כיון שמציל רביעית בטהרה.


###### Steinsaltz on Pesachim 21a:8
[Steinsaltz on Pesachim 21a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/21a:8)

א משנה **כל שעה** שמותר עדיין **לאכול** את החמץ, אף **מאכיל** אותו **לבהמה לחיה ולעופות** שלו, **ומוכר** אותו **לגוי, ומותר ב**כל **הנאתו. עבר זמנו — אסור בהנאתו,** ואף **לא יסיק בו תנור וכירים.** ביחס לדרך ביעורו של החמץ נחלקו הדעות, **ר' יהודה אומר: אין ביעור חמץ אלא** על ידי **שריפה. וחכמים אומרים:** לאו דוקא, אלא **אף מפרר וזורה לרוח או מטיל** אותו **לים.**


###### Steinsaltz on Pesachim 21a:9
[Steinsaltz on Pesachim 21a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/21a:9)

ב גמרא תחילה מדייקים מלשון המשנה: **כל שעה שמותר לאכול — מאכיל, הא** [הרי] מכאן יוצא ש**כל שעה שאינו מותר לאכול — אינו מאכיל. לימא מתניתין** [האם לומר שמשנתנו] **לא כ**שיטת **ר' יהודה. דאי** [שאם] כ**ר' יהודה, הא איכא** [הרי יש] שעה חמישית ש**אינו אוכל, ו**בכל זאת **מאכיל. דתנן** [שהרי שנינו במשנה]: **ר' מאיר אומר: אוכלין** חמץ ביום ארבעה עשר בניסן **כל חמש, ושורפין** מיד **בתחלת שש.** ו**ר' יהודה אומר: אוכלין כל ארבע, ותולין כל חמש, ושורפין בתחלת שש!** נמצא שיש שעה אחת שאינו אוכל, ואף על פי כן מותר לו להאכיל לבהמה.


###### Steinsaltz on Pesachim 21a:10
[Steinsaltz on Pesachim 21a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/21a:10)

ומקשים מצד שני: **ואלא מאי** [מה תאמר] שמשנתנו כשיטת **ר' מאיר היא, האי** [לשון זה] **"כל שעה שמותר לאכול מאכיל"** איננה לשון נכונה אלא **"כל שעה שאוכל מאכיל" מיבעי ליה** [צריך לו לומר]. שהביטוי "מותר לאכול" אינו מובן כאן, כי אינו אומר כיוצא בזה אף "מותר להאכיל", ומתוך הבדל הלשון נראה שמדובר בשני בני אדם.


###### Steinsaltz on Pesachim 21a:11
[Steinsaltz on Pesachim 21a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/21a:11)

**אמר רבה בר עולא: מתניתין** [משנתנו] כשיטת **רבן גמליאל היא. דתנן** [שכן שנינו במשנה], **רבן גמליאל אומר: חולין נאכלין** ביום ארבעה עשר בניסן **כל ארבע** שעות, **תרומה** נאכלת אף **כל חמש, ושורפין בתחלת שש. והכי קאמר** [וכך אמר] וכך יש להבין את דברי משנתנו: **כל שעה שמותר לאכול** ל**כהן בתרומה,** אף שישראל כבר איננו אוכל בשעה זו, **ישראל מאכיל חולין לבהמה לחיה ולעופות.**


###### Steinsaltz on Pesachim 21a:12
[Steinsaltz on Pesachim 21a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/21a:12)

ג ועוד מדייקים בלשון המשנה. שנינו בה "לבהמה לחיה ולעופות". ושואלים: **למה לי למיתנא** [לשנות] **בהמה, למה לי למיתנא** [לשנות] **חיה,** והרי לכאורה הוא הדין לשתיהן? ומשיבים: **צריכא** [נצרכה] הכפילות. **דאי תנא** [שאם היה שונה] **בהמה** בלבד, היינו אומרים שמותר להאכילה, משום **דאי משיירא, חזי לה** [שבהמה אם משיירת ואינה אוכלת הכל רואה אותה] ששיירה, ויכול להשליך את הנותר. **אבל חיה** כגון כלב וחתול, **דאי משיירא, קמצנעא לה** [שאם משאירה משהו, הרי היא מצניעה אותו] **אימא** [אמור] ש**לא** יתירו להאכיל קרוב לזמן איסור חמץ.


###### Steinsaltz on Pesachim 21a:13
[Steinsaltz on Pesachim 21a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/21a:13)

**ואי תנא** [ואם היה שונה] **חיה** בלבד — **משום דאי משיירא, מיהת מצנעא** [שאם היא משיירת, הרי על כל פנים מצנעת] ואינו עובר משום "בל יראה". **אבל בהמה, זימנין דמשיירא, ולא מסיק אדעתיה** [פעמים שהיא משיירת, ולא מעלה על דעתו] שהשאירה, **וקאי עליה** [ומוטל עליו] איסור **"בל יראה ובל ימצא" — אימא** [אמור] ש**לא** יותר לו להאכילה, על כן **צריכא** [נצרכה] לשנות שני המקרים.


###### Steinsaltz on Pesachim 21a:14
[Steinsaltz on Pesachim 21a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/21a:14)

ושואלים: **עופות למה לי** לחזור ולפרט? ומשיבים: באמת אין צורך מיוחד בזה, אלא **איידי דתנא** [על ידי ששנה כבר] **בהמה וחיה, תנא נמי** [שנה גם כן] **עופות** משום הרגל הלשון.


###### Steinsaltz on Pesachim 21a:15
[Steinsaltz on Pesachim 21a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/21a:15)

ד שנינו במשנה שכל שעה שמותר לאכול אף **"מוכרו לגוי".** ותוהים: **פשיטא** [פשוט, ברור הדבר] שכן הוא, שהרי אמרנו שמותר בהנאה! ומשיבים: **לאפוקי מהאי תנא** [להוציא משיטת תנא זה] **דתניא** [שהרי שנינו בברייתא]: **בית שמאי אומרים: לא ימכור אדם חמצו לגוי, אלא אם כן יודע בו שיכלה** החמץ **קודם פסח.** כי לדעת בית שמאי יש לו לאדם אחריות מסויימת על חמצו, אפילו שאינו בבעלותו. **ובית הלל אומרים: כל שעה שמותר לאכול — מותר** אף **למכור,** שמשעה שמכר שוב אין לו כל אחריות על חמץ זה.