## Steinsaltz on Pesachim Daf 21b

###### Steinsaltz on Pesachim 21b:1
[Steinsaltz on Pesachim 21b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/21b:1)

**ר' יהודה בן בתירא** המסכים בעיקרו של דבר לשיטת בית שמאי **אומר: כותח** (תבלין חריף העשוי מפירורי לחם) **וכל מיני כותח** וכיוצא בו — **אסור למכור שלשים יום קודם לפסח,** כי תבלין אינו נאכל בבת אחת, ויגיע זמן הפסח לפני שיכלה.


###### Steinsaltz on Pesachim 21b:2
[Steinsaltz on Pesachim 21b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/21b:2)

א שנינו במשנה שחמץ בתוך זמן היתרו **"מותר בהנאה".** ותוהים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו]! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא **שחרכו** את החמץ באש **קודם זמנו,** שחל עליו האיסור ושוב אינו ראוי כלל למאכל. **וקא משמע לן** [והשמיע לנו] הלכה **כ**שיטת **רבא,** ש**אמר רבא: חרכו** את החמץ **קודם זמנו — מותר בהנאה, אפילו לאחר זמנו** ששוב אינו קרוי חמץ.


###### Steinsaltz on Pesachim 21b:3
[Steinsaltz on Pesachim 21b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/21b:3)

ב במשנה שנינו: **"עבר זמנו אסור בהנאתו",** ותוהים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] שכן הוא! ומשיבים **לא צריכא** [נצרכה] אלא **לשעות דרבנן** [שמדברי סופרים]. כלומר, שאף בשעה השישית שאיסורו מדברי סופרים בלבד הריהו אסור בהנאה מדבריהם. ש**אמר רב גידל אמר רב חייא בר יוסף אמר ר' יוחנן: המקדש** אשה בחמץ — בחיטין שיש בהן חשש חימוץ מתחילת **שש שעות** שעדיין אינו אסור אלא מדברי סופרים **ולמעלה** בערב פסח, **אפילו בחיטי קורדניתא** שהן קשות מאד ויש רק ספק קלוש שהחמיצו; בכל זאת **אין חוששין לקדושין** שהרי בקידושי כסף צריך הדבר הניתן כקידושין להיות שוה פרוטה לפחות, וחמץ האסור בהנאה אינו שוה מאומה.


###### Steinsaltz on Pesachim 21b:4
[Steinsaltz on Pesachim 21b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/21b:4)

ג שנינו במשנה: **ולא יסיק בו תנור וכירים** לאחר שעת איסורו. ותוהים: **פשיטא** [פשוט, מובן מאליו] שהרי אף זו הנאה היא! ומשיבים: **לא צריכא** [נצרכה] אלא לשיטת **ר' יהודה** ש**אמר אין ביעור חמץ אלא שריפה. סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר] כך: **הואיל ואמר ר' יהודה מצותו** לבערו **בשריפה, בהדי דקא שריף ליה ליתהני מיניה** [בתוך כדי שהוא שורף אותו אף יהנה ממנו] אגב ביעורו, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאין הדבר כך, ואסור.


###### Steinsaltz on Pesachim 21b:5
[Steinsaltz on Pesachim 21b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/21b:5)

ד **אמר חזקיה מנין** יודעים אנו **לחמץ בפסח שאסור בהנאה?** משום **שנאמר "לא יאכל חמץ"** (שמות יג, ג). ומתוך שנאמר האיסור בלשון נפעל, יש להבין: **לא יהא בו היתר אכילה** כלל ולכך אסור בהנאה, שהרי כל הנאה בסופו של דבר אפשר להמירה בכסף, ובכסף זה אפשר לקנות דבר מאכל. מדבריו אלה של חזקיה מדייקים: **טעמא** [הטעם, דוקא] משום ש**כתב רחמנא** [המקרא] **"לא יאכל חמץ", הא** [הרי] אם **לא** היה כותב בסגנון זה **"לא יאכל", הוה אמינא** [הייתי אומר] שלשון "לא תאכל" וכיוצא בה **איסור אכילה — משמע** הדבר, ואולם **איסור הנאה — לא משמע.**


###### Steinsaltz on Pesachim 21b:6
[Steinsaltz on Pesachim 21b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/21b:6)

ומעירים: **ופליגא** [וחלוקה] דעה זו על דברי **ר' אבהו,** ש**אמר ר' אבהו: כל מקום שנאמר "לא יאכל",** או **"לא תאכל",** או **"לא תאכלו" — אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה משמע, עד שיפרט לך הכתוב** שמותר בהנאה **כדרך שפרט לך בנבילה,** שמותר למכרה או לתיתה במתנה לגוי.


###### Steinsaltz on Pesachim 21b:7
[Steinsaltz on Pesachim 21b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/21b:7)

**דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **"לא תאכלו כל נבלה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה או מכר לנכרי** כי עם קדוש אתה לה' אלוהיך**"** (דברים יד, כא). **אין לי אלא** שהמצוה **לגר בנתינה** (במתנה) דוקא **ולגוי במכירה.** שמותרת הנבילה **לגר** גם **במכירה מנין? תלמוד לומר: "לגר אשר בשעריך תתננה או מכר"** כלומר, שיש כאן ברירה בין שתי האפשרויות הללו. שמותרת הנבילה **לגוי** גם **בנתינה** ולאו דוקא במכירה **מנין? תלמוד לומר "תתננה ואכלה או מכר לנכרי". נמצאת אומר: אחד גר ואחד גוי, בין במכירה בין בנתינה** כרצונו, אלו **דברי ר' מאיר** בפירוש הפסוק.


###### Steinsaltz on Pesachim 21b:8
[Steinsaltz on Pesachim 21b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/21b:8)

**ר' יהודה אומר: דברים ככתבן,** ל**גר בנתינה** בלבד **ולגוי במכירה** בלבד. ושואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' יהודה?** ומשיבים: טעמו הוא **אי סלקא דעתך** [אם יעלה על דעתך] **כ**מו ש**אמר ר' מאיר**, אם כן **ליכתוב רחמנא** [שיכתוב המקרא] **"לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה ומכר** לנכרי **". "או"** שנמצאת בכתוב בין שתי האפשרויות **למה לי? שמע מינה** [למד מכאן] **לדברים ככתבם** בלא להוסיף ברירות או שינויים.


###### Steinsaltz on Pesachim 21b:9
[Steinsaltz on Pesachim 21b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/21b:9)

ושואלים: **ור' מאיר** כיצד מסביר הוא את סגנון הכתוב? ומשיבים: **"או"** זה בא ללמדנו לשיטתו שיש **להקדים נתינה** (מתנה) של **גר למכירה** של **גוי.** ושואלים: **ור' יהודה** כיצד למד הוא הלכה זו? **הא** [דבר זה] **לא צריך קרא** [פסוק], שכן יודעים אנו אותו ממקור אחר: **כיון** ש**גר אתה מצווה להחיותו,** שמצוה עלינו לדאוג לגר תושב שקיבל על עצמו שלא לעבוד עבודה זרה ולפרנסו, **וגוי אי** (אין) **אתה מצווה להחיותו,** לכן **לא צריך קרא** [פסוק] מפורש, **סברא הוא** שיש להקדים מתנה לגר הנזקק לה ואנו מצווים לעזור לו, למכירה לגוי. ומכאן ממשיכים להעביר את הדיון גם לענין שאנו עוסקים בו.


###### Steinsaltz on Pesachim 21b:10
[Steinsaltz on Pesachim 21b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/21b:10)

**בשלמא** [נניח] לשיטת ר' אבהו **ל**פי **ר' מאיר** ש**אמר אחד גר ואחד גוי, בין במכירה בין בנתינה, מדאיצטריך קרא למישרא** [ממה שהוצרך הכתוב להתיר] **נבילה בהנאה, הא** [הרי] נלמד מכאן ש**כל** שאר **איסורין שבתורה** שכתוב בהם איסור אכילה, **אסורין בין באכילה בין בהנאה,** וכשיטת ר' אבהו.


###### Steinsaltz on Pesachim 21b:11
[Steinsaltz on Pesachim 21b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/21b:11)

**אלא ל**שיטת **ר' יהודה,** ש**אמר: לדברים ככתבם הוא דאתא** [שבא] הפסוק — **הא** [הרי] **כל איסורים שבתורה מנא ליה** [מניין לו] ש**אסורין בהנאה,** ולא רק באכילה בלבד, כפי משמעות המלים? ומשיבים: דבר זה **נפקא ליה** [יוצא לו, נלמד] מפסוק אחר, שנאמר בדיני טריפה **"**ואנשי קודש תהיון לי ובשר בשדה טריפה לא תאכלו **לכלב תשלכון אתו"** (שמות כב, ל).