## Steinsaltz on Pesachim Daf 23b

###### Steinsaltz on Pesachim 23b:1
[Steinsaltz on Pesachim 23b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/23b:1)

**מאי לאו בהא קמיפלגי** [האם לא בדבר זה נחלקו], ש**ר' יוסי הגלילי סבר: "לא תאכלו" משמע בין איסור אכילה בין איסור הנאה** הרי שנבילה אסורה בהנאה, **וכי אתא קרא** [וכאשר בא המקרא] "יעשה לכל מלאכה" **למישרייה** [להתירה] **לנבילה** — **בהנאה הוא דאתא** [שבא]. **ור' עקיבא סבר:** "לא תאכלו" — **איסור אכילה** בלבד **משמע, ואיסור הנאה לא משמע.** ולכן אין צורך בכתוב מיוחד להתיר נבילה בהנאה, ולכן **כי אתא קרא** [כאשר בא המקרא] "יעשה לכל מלאכה" כוונתו **ל**ענין דיני **טומאה וטהרה,** ונמצא שכבר נחלקו התנאים בשאלת משמעות האיסור "לא תאכל".


###### Steinsaltz on Pesachim 23b:2
[Steinsaltz on Pesachim 23b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/23b:2)

את ההנחה הזו דוחים: **לא,** אפשר לומר כי לדעת **כולי עלמא** [הכל] **"לא תאכלו" משמע בין איסור אכילה בין איסור הנאה.** ואילו **הכא, בהא קמיפלגי** [כאן, בדבר זה נחלקו], **ר' יוסי הגלילי סבר: כשהותרה נבילה** בהנאה, **היא** עצמה **הותרה** ואולם **חלבה וגידה לא הותרו** יחד עמה. **וכי איצטריך קרא** [וכאשר הוצרך המקרא] "יעשה לכל מלאכה" הרי **להיתר הנאה הוא דאתא** [שבא], שהרי לא ידענו קודם שהחלב מותר בהנאה. **ו**אילו **ר' עקיבא סבר: כשהותרה נבילה** בהנאה — **חלבה וגידה נמי** [גם כן] **הותרו** בהנאה. **ו**לכן **כי איצטריך קרא** [וכאשר הוצרך המקרא] הרי זה **לטומאה וטהרה.**


###### Steinsaltz on Pesachim 23b:3
[Steinsaltz on Pesachim 23b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/23b:3)

ושואלים: **ו**לשיטת **ר' יוסי הגלילי, אשכחן** [מצאנו במפורש] ב**חלב דשרייה רחמנא** [שהתירו הכתוב] **בהנאה, אלא גיד** הנשה **נימא** [נאמר] ש**אסור,** שהרי לשיטה זו לא הותרה הנאתו! ומתרצים: **איבעית אימא** [אם תרצה אמור] **הכי נמי** [כך גם כן] ש**אסור,** שבאמת לשיטה זו גיד הנשה אסור בהנאה. **איבעית אימא** [אם תרצה אמור] שגיד הנשה אכן מותר בהנאה, ו**מייתי לה** [מביא, לומד הוא, דבר זה] היתר הנאת גיד הנשה **בקל וחומר** זה: **ומה חלב שענוש כרת** על אכילתו במזיד — **מותר בהנאה, גיד** הנשה **שאינו ענוש כרת** על אכילתו במזיד — **לא כל שכן** שמותר בהנאה.


###### Steinsaltz on Pesachim 23b:4
[Steinsaltz on Pesachim 23b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/23b:4)

ושואלים: **ור' שמעון** ש**אסר** כל גיד הנשה בהנאה, מדוע אינו מקבל קל וחומר זה שעל פיו יש להתיר בהנאה כל גיד הנשה? ומשיבים: לדעתו **איכא** [יש] מקום **למיפרך** [לפרוך, לשבור] קל וחומר זה, כיון שאין ללמוד מאיסור חלב לענין איסור גיד הנשה מתוך הנחה שאיסור חלב חמור יותר, שכן **מה לחלב שכן הותר מכללו אצל חיה,** שהרי איסור זה חל רק על בהמה טהורה, אבל חלב חיות טהורות מותר באכילה, **תאמר בגיד שלא הותר מכללו אצל חיה.** ונמצא שיש חומרה באיסור גיד הנשה שאינה באיסור חלב, ואין איפוא ללמוד קל וחומר.


###### Steinsaltz on Pesachim 23b:5
[Steinsaltz on Pesachim 23b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/23b:5)

ושואלים: **ואידך** [והאחר, ר' יוסי] המתיר את הגיד על ידי קל וחומר זה, מה משיב הוא לפירכה זו? ואומרים: **בבהמה קאמרינן** [אומרים אנו] שהרי קל וחומר זה **בבהמה מיהת** [על כל פנים] **לא אישתרי** [הותר] חלב, ובבהמה יש בו איסור חמור יותר מאשר בגיד, ולכן אפשר ללמוד מכאן קל וחומר.


###### Steinsaltz on Pesachim 23b:6
[Steinsaltz on Pesachim 23b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/23b:6)

א לאחר שביררו ודנו בענינים מרובים בדיני איסורי אכילה והנאה, שואלים: **מכדי אותבינהו כל הני קראי ושנינהו** [הרי הקשינו כל המקראות הללו ותירצנום], ומצאנו שבכל המקרים אין שום הבדל לבסוף, מצד הענין, ובכל מקום שנאמר "לא תאכל" אין בו איסור הנאה. ואם כן, **חזקיה ור' אבהו במאי פליגי** [במה באיזו נושא, נחלקו] שהרי לכאורה אין כל הבדל ביניהם! ומשיבים: נחלקו **בחמץ בפסח ואליבא רבנן** [ועל פי שיטת חכמים] האוסרים אותו בהנאה, וכן **בשור הנסקל ואליבא** [ולפי שיטת] **דברי הכל.** ומפרשים: **חזקיה נפיק ליה** [יוצא לו] ענין איסור זה **מ"לא יאכל", ור' אבהו נפיק** [יוצא לו] ענין זה **מ**תוך שהתירה התורה הנאת **נבילה,** ובפירושי פסוקים אלה נחלקו שני האמוראים.


###### Steinsaltz on Pesachim 23b:7
[Steinsaltz on Pesachim 23b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/23b:7)

ושואלים: **מכדי** [הרי] **בין למר** [לחכם זה] **ובין למר** [לחכם זה] **אסורין** הן **בהנאה** אף שאינם מסכימים לאותו מקור בפסוק, ואם כן **מאי בינייהו** [מה ההבדל המעשי ביניהם] ומתרצים: **איכא בינייהו** [יש הבדל מעשי ביניהם] לענין **חולין שנשחטו בעזרה. חזקיה סבר: "לא יאכל" — למעוטי הני** [למעט את אלה] שיש בהם איסור אכילה בלבד, **"אתו" — למעוטי** [למעט] **חולין שנשחטו בעזרה.**


###### Steinsaltz on Pesachim 23b:8
[Steinsaltz on Pesachim 23b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/23b:8)

ואילו **ר' אבהו סבר: "אתו" — למעוטי הני** [למעט את אלה], ואילו **חולין שנשחטו בעזרה — לאו דאורייתא נינהו** [לא מן התורה הם] אלא מגזירת חכמים. נמצא שחולקים הם ביחס לדין חולין שנשחטו בעזרה אם הוא מן התורה, ובכך יש גם הבדל הלכה למעשה.


###### Steinsaltz on Pesachim 23b:9
[Steinsaltz on Pesachim 23b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/23b:9)

ב מסופר: **יתיב ההוא מרבנן קמיה** [ישב אחד החכמים לפני] **ר' שמואל בר נחמני, ויתיב וקאמר משמיה** [וישב ואמר משמו] של **ר' יהושע בן לוי: מנין לכל איסורין שבתורה דכי היכי** [שכמו] ש**אסורין באכילה הכי נמי** [כך גם כן] **אסורין בהנאה? ומאי ניהו** [ומה הם] אותם איסורים שאנו רוצים להוכיח עליהם — **חמץ בפסח ושור הנסקל?** ותוהים מיד: מה משמעה של השאלה **מנין?! תיפוק ליה** [יצא ילמד לו] אותו האיסור **מ**הכתוב **"לא יאכל"!** ומשיבים: **"לא יאכל"** רק **איסור אכילה משמע ליה** [נשמע מובן לו] מכאן, ואילו **איסור הנאה לא משמע ליה** [נשמע מובן לו] מכאן.


###### Steinsaltz on Pesachim 23b:10
[Steinsaltz on Pesachim 23b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/23b:10)

ומקשים: **תיפוק ליה** [יצא ילמד לו] אותו האיסור **מ**תוך שהותרה הנאת **נבילה** במפורש?! ומשיבים: **סבר לה** [סבור הוא] **כר' יהודה** ש**אמר** בענין נבילה: הרי זה **דברים ככתבן** ואינו בא ללמד דבר.


###### Steinsaltz on Pesachim 23b:11
[Steinsaltz on Pesachim 23b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/23b:11)

ומקשים: **אי סבר לה** [אם סבור הוא] **כר' יהודה,** אם כן **תיפוק ליה מהיכא דנפקא ליה** [תצא לו הלכה זו מהיכן שיצאה לו] **לר' יהודה,** מן הכתוב **"**ובשר בשדה טרפה לא תאכלו **לכלב תשלכון אתו"** (שמות כב, ל) שדרש: אותו משליכים לכלב, אבל אין משליכים לכלב שאר איסורים שבתורה, ולמדנו מכאן איסור הנאה לחמץ בפסח וכיוצא בו!


###### Steinsaltz on Pesachim 23b:12
[Steinsaltz on Pesachim 23b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/23b:12)

ודוחים: **קסבר** [סבור הוא] חכם זה כי **חולין שנשחטו בעזרה** אסורים בהנאה **דאורייתא** [מן התורה], ו"אותו" שנאמר בכתוב בא ללמד לענין איסור הנאתם. ו**מנין** למד הוא איסור הנאה בשאר דברים, **דכתיב** [שנאמר] **"וכל חטאת אשר יובא מדמה** אל אוהל מועד לכפר בקודש לא תאכל באש תשרף**"** (ויקרא ו, כג),


###### Steinsaltz on Pesachim 23b:13
[Steinsaltz on Pesachim 23b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/23b:13)

**שאין תלמוד לומר "באש תשרף",** כאשר יבואר, **ו**אלא **מה תלמוד לומר "באש תשרף"? אם אינו ענין לגופו,** שדבר זה יודעים אנו כבר ממה **דכתיב** [שהרי כבר נאמר] **"**ואת שעיר החטאת דרוש דרש משה **והנה שרף"** (ויקרא י, טז), ולמדנו שאילו הובא היה נשרף, ואין צורך בחזרה על הלכה זו, לכן **תנהו ענין לכל איסורין שבתורה** שנאסרו באכילה,