## Steinsaltz on Pesachim Daf 26a

###### Steinsaltz on Pesachim 26a:1
[Steinsaltz on Pesachim 26a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/26a:1)

**ורבא אמר לך** [יכול היה לומר לך]: **עד כאן לא** שמענו **קאמר** [שאמר] **ר' יהודה** לעשות את **שאין מתכוין כמתכוין — אלא ל**ענין **חומרה** שאין העדר הכוונה פוגם במעשה, **אבל** שיחשוב **מתכוין כשאין מתכוין לקולא — לא.**


###### Steinsaltz on Pesachim 26a:2
[Steinsaltz on Pesachim 26a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/26a:2)

**אמר אביי: מנא אמינא לה** [מנין אומר אני אותה] ומוצא מקור לשיטתי זו — **דתניא** [שהרי שנינו בברייתא]: **אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שהיה יושב** ברחוב הסמוך להר הבית **בצילו של היכל, ודורש** למנין רב של אנשים **כל היום כולו. והא הכא** [והרי כאן] ש**לא אפשר** היה לנהוג אחרת, כי לא היה מקום אחר שיחזיק כה הרבה אנשים, **ו**בודאי היה **מיכוין** [מתכוון] ליהנות מצילו של היכל, **ושרי** [ומותר]. הרי שלא אפשר ומתכוין — מותר.


###### Steinsaltz on Pesachim 26a:3
[Steinsaltz on Pesachim 26a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/26a:3)

**ורבא אמר** בתשובה לכך **: שאני** [שונה] **היכל** ש**לתוכו** הוא **עשוי,** שאיסור ההנאה מן ההיכל הוא רק בצידו הפנימי שלשמו נעשה, אבל מחוצה לו אין כאן איסור כלל.


###### Steinsaltz on Pesachim 26a:4
[Steinsaltz on Pesachim 26a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/26a:4)

**אמר רבא: מנא אמינא לה** [מנין אומר אני אותה] את דעתי זו, **דתניא** [שהרי שנינו בברייתא]: **לולין** (פתחים כעין ארובות) **היו פתוחין בעליית בית קדשי הקדשים, שבהן** (דרכם) **משלשלין את האומנים** (בעלי המלאכה) **בתיבות** אל תוך בית קודשי הקודשים, **כדי שלא יזונו עיניהם** ויהנו ממראה בית קדשי הקודשים בשעה שהם עושים שם תיקונים. **והא הכא** [והרי כאן] ש**לא אפשר** אחרת, שהרי הכרחי מפעם בפעם לתקן את בית קודשי הקודשים, וגם אי אפשר לתקנו מבלי להיכנס לתוכו, **ו**כיון שייתכן ש**קא מיכוין** [שמתכוון] האומן ליהנות מהמראה — **ואסור.**


###### Steinsaltz on Pesachim 26a:5
[Steinsaltz on Pesachim 26a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/26a:5)

ודוחים: **ותסברא** [וכי סבור אתה] כן, שאפשר להביא ראיה מכאן?! **והאמר** [והרי אמר] **ר' שמעון בן פזי אמר** בשם **ר' יהושע בן לוי משום** (משמו של) **בר קפרא: קול** כלי השיר שבמקדש **ומראה וריח** הקטורת **אין בהן משום מעילה!** כי האיסור ליהנות מדבר של קודש נאמר רק על שימוש שיש בו ממש. **אלא, מעלה עשו בבית קדשי הקדשים** משום קדושתו היתירה שלא יביטו בו, ואין ללמוד מכאן הלכה כללית,


###### Steinsaltz on Pesachim 26a:6
[Steinsaltz on Pesachim 26a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/26a:6)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים] זאת בלשון אחרת, ש**אמר רבא: מנא אמינא לה** [מנין אומר אני אותה] את דעתי זו? **דתניא** [שהרי שנינו בברייתא]: **אמר ר' שמעון בן פזי אמר** בשם **ר' יהושע בן לוי משום** (משמו של) **בר קפרא: קול ומראה וריח אין בהם משום מעילה.** משמע: **מעילה** מן התורה — **הוא דליכא** [שאין כאן], **הא איסורא** [אבל איסור] מדברי סופרים — **איכא** [יש כאן].


###### Steinsaltz on Pesachim 26a:7
[Steinsaltz on Pesachim 26a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/26a:7)

**מאי לאו** [האם לא] הכוונה היא **לאותן העומדין בפנים** בתוך ההיכל ש**לא אפשר** שלא יגיע אליהם הקול או יראו מראה או יריחו ריח הקטורת, **וקא מיכוין** [והוא מתכוון] ליהנות — **ואסור!** ודוחים: **לא,** המדובר הוא כאן **לאותן העומדין בחוץ,** שכיון שאינם חייבים להיות שם באותה שעה, הרי זה "אפשר ומתכוין", שלכל הדעות אסור.


###### Steinsaltz on Pesachim 26a:8
[Steinsaltz on Pesachim 26a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/26a:8)

א כיון שהובאה הלכה זו דנים בה עתה ל **גופא** [לעצמה]. **אמר ר' שמעון בן פזי אמר** בשם **ר' יהושע בן לוי משום** (משמו של) **בר קפרא: קול ומראה וריח אין בהן משום מעילה.** ושואלים: **ו**כי **ריח אין בו משום מעילה? והא תניא** [והרי שנינו בברייתא]: **המפטם** (העושה) **את הקטורת** כדי **להתלמד בה** כיצד היא נעשית, **או** כדי **למוסרה לציבור — פטור.** ואם עשה אותה כדי **להריח בה — חייב,** שנאמר בתורה "איש אשר יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו" (שמות ל, לח). **והמריח בה** בקטורת המקדש — **פטור** מן הכרת ומן החטאת, **אלא שמעל** שהרי השתמש בקודש. הרי שיש מעילה בריח!


###### Steinsaltz on Pesachim 26a:9
[Steinsaltz on Pesachim 26a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/26a:9)

**אלא אמר רב פפא: קול ומראה — אין בהן משום מעילה, לפי שאין בהן ממש. ו**לגבי **ריח** שבסממנים עצמם יש ממש, יש לחלק; ריח הקטורת היוצא בזמן הנחת הסממנים על הגחלים — יש בו משום מעילה, שזוהי דרך קיום המצוה, אבל ריח הקטורת היוצא **לאחר שתעלה תמרותו** (שהציתו אש בקטורת ועלתה תמרת העשן) — **אין בו משום מעילה, הואיל ונעשית** כבר **מצותו.** ומה שיש לאחר מכן, אין בו עוד מעילה.


###### Steinsaltz on Pesachim 26a:10
[Steinsaltz on Pesachim 26a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/26a:10)

ושואלים: **למימרא** [האם לומר] ש**כל היכא** [מקום] ש**נעשית** כבר **מצותו אין** בשימוש **בו** עוד **משום מעילה?! והרי תרומת הדשן** כאשר נוטלים בכל יום מקצת מאפר הקרבנות אשר על המזבח ש**נעשית** כבר **מצותה** לאחר שנתרמה, **ו**בכל זאת **יש בה משום מעילה,** שנאמר **"**ולבש הכהן מדו בד ומכנסי בד ילבש על בשרו והרים את הדשן אשר תאכל האש את העולה על המזבח **ושמו אצל המזבח"** (ויקרא ו, ג), ודרשו חכמים: "ושמו" — **שלא יפזר** אלא יניחנו בנחת, **"ושמו" — שלא יהנה** ממנו.


###### Steinsaltz on Pesachim 26a:11
[Steinsaltz on Pesachim 26a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/26a:11)

ודוחים: אין להוכיח מכאן **משום דהוו** [שהריהם], **תרומת הדשן ו**גם **בגדי כהונה** של כהן גדול ביום הכפורים, **שני כתובין הבאין כאחד,** שנאסר השימוש בשניהם לאחר שהשתמשו בהם למצוותם, **ו**כלל הוא בידינו: **"כל שני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין".** שאם יש שני מקרים שיש בשניהם אותה הלכה מיוחדת, אומרים שיש ללמוד מהם רק לגופם, אבל לא לדברים אחרים. כי אם היה כלל זה קיים בכל הדינים שבתורה, לא היה צריך לחזור ולפרשו פעמיים, ודוקא מפני החזרה משמע שמקרים אלה הם יוצאים מן הכלל ואינם מלמדים על הכלל.


###### Steinsaltz on Pesachim 26a:12
[Steinsaltz on Pesachim 26a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/26a:12)

ומפרטים: **תרומת הדשן — הא דאמרן** [זו שאמרנו], **בגדי כהונה** כיצד? **דכתיב** [שנאמר]: **"**ובא אהרן אל אוהל מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקודש **והניחם שם"** (ויקרא טז, כג), ולמדים: "והניחם שם" — **מלמד שטעונין גניזה** ואסור ליהנות מהם, אף שנעשתה בהם כבר מצוותם.


###### Steinsaltz on Pesachim 26a:13
[Steinsaltz on Pesachim 26a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/26a:13)

ומעירים: **הניחא** [דבר זה נוח] **ל**שיטת חכמים **דאמרי** [שאומרים] שפסוק זה **מלמד שטעונין גניזה, אלא לר' דוסא דפליג עלייהו** [שחלק עליהם] ש**אמר** שבגדים אלה אמנם אינם ראויים עוד לכהן גדול לעבודת יום הכפורים, **אבל ראויין הן לכהן הדיוט** שבגדי בד אלה הם כעין הבגדים שלובש כהן הדיוט בכל יום. **ומאי** [ומה פירוש] **"והניחם שם"** — ללמד **שלא ישתמש בהם** הכהן הגדול **ביום כפורים אחר.** אם כן, **מאי איכא למימר** [מה יש לומר]? שהרי לשיטת ר' דוסא יש רק כתוב אחד בדבר שנעשתה מצוותו ומועלים בו, ואפשר איפוא ללמוד מכאן הלכה כוללת!


###### Steinsaltz on Pesachim 26a:14
[Steinsaltz on Pesachim 26a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/26a:14)

ומשיבים: אין לקבוע הלכה כוללת, **משום דהוו** [שהריהם], **תרומת הדשן ו**אף **עגלה ערופה** שאסור ליהנות ממנה לאחר עריפתה, **שני כתובין הבאין כאחד, וכל שני כתובים הבאין כאחד אין מלמדין.**


###### Steinsaltz on Pesachim 26a:15
[Steinsaltz on Pesachim 26a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/26a:15)

ושואלים: **הניחא** [דבר זה נוח] **ל**שיטת **מאן** [מי] ש**אמר,** חכמים, ש**אין** שני כתובים הבאים כאחד **מלמדין. אלא ל**שיטת **מאן** [מי] ש**אמר,** ר' דוסא, שאף שני כתובים הבאים כאחד **מלמדין, מאי איכא למימר** [מה יש לומר] בדחיית סברה זו? ומשיבים: **תרי מיעוטי כתיבי** [שתי לשונות מיעוט כתובות] בהלכות אלה, ללמד שדין זה מיוחד רק בהן. לענין תרומת הדשן **כתיב** [נאמר] **"ושמו"** — משמע: אותו ולא אחר. ולענין עגלה ערופה **כתיב** [נאמר] **"הערופה"** — משמע: רק זו הידועה, ולא כל דבר אחר דומה.


###### Steinsaltz on Pesachim 26a:16
[Steinsaltz on Pesachim 26a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/26a:16)

לאחר סטייה זו לבירור הלכה בדיני מעילה שבים למחלוקת אביי ורבא בענין דבר שאין מתכוון, ומנסים להביא ראיות שונות. **תא שמע** [בוא ושמע] ראיה ממה ששנינו: **הכניסה** (את העגלה המיועדת להיערף, או את הפרה האדומה) **לרבקה** (צמד פרות) **ודשה** תבואה תוך כדי לכתה עם פרות אחרות — **כשירה** ולא נפסלה משום עבודה, כי לא התכוון שתעבוד. והיא עדיין בכלל "אשר לא עלה עליה עול" (במדבר יט, ב), וכן "אשר לא עובד בה" (דברים כא, ג), שכן נפסלה הפרה האדומה לשריפה, וכן העגלה לעריפה כשנעשתה בהן מלאכה. ואם הכניסה אף **בשביל שתינק** מאמה **ותדוש — פסולה.**


###### Steinsaltz on Pesachim 26a:17
[Steinsaltz on Pesachim 26a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/26a:17)

**והא הכא** [והרי כאן] ש**לא אפשר** [שאי אפשר] אחרת שהרי צריך שתינק, ובכל זאת כיון **וקא מיכוין** [ומתכוון] שתדוש **וקתני** [ושנה] **פסולה,** והרי זו הוכחה שאי אפשר ומתכוון — אסור! ודוחים: **שאני התם דכתיב** [שונה שם שנאמר]: **"אשר לא עבד בה",** ולשון זו משמעה שלא נעשתה בה עבודה **מכל מקום** בכל אופן.


###### Steinsaltz on Pesachim 26a:18
[Steinsaltz on Pesachim 26a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/26a:18)

ומקשים: **אי הכי** [אם כך] שהכוונה שלא נעשתה בה עבודה **אפילו רישא נמי** [בתחילה גם כן] אף כשדשה שלא ברצונו, כיון שמכל מקום עשתה עבודה תיאסר!