## Steinsaltz on Pesachim Daf 30b

###### Steinsaltz on Pesachim 30b:1
[Steinsaltz on Pesachim 30b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/30b:1)

**אין טשין** (טחים, מורחים) **את התנור באליה** של כבש מפני שהיא כבשר. **ואם טש** בה את התנור — **כל הפת כולה** שנאפתה בו **אסורה,** שמא יאכלוהו בחלב **עד שיסיק את התנור** ויתבער שומן זה. ונדייק: **הא** [הרי] אם **הוסק התנור** לאחר מכן — **מיהא שרי** [על כל פנים מותר] ואם כן **תיובתא** [קושיה חמורה] על **רבא בר אהילאי** שאסר את התנור לעולם. ומסכמים: אכן **תיובתא** [קושיה חמורה] היא ונדחו דבריו מההלכה.


###### Steinsaltz on Pesachim 30b:2
[Steinsaltz on Pesachim 30b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/30b:2)

**אמר ליה** [לו] **רבינא לרב אשי: וכי מאחר דאיתותב** [שהושבו] הושארו בקושיה דברי **רבא בר אהילאי, אמאי קאמר** [מדוע אמר] **רב: קדירות בפסח ישברו?** הרי יש להן תקנה כמו לתנורים על ידי הסקתן על האש עד שיתבער החמץ שבהן! **אמר ליה** [לו]: יש להבדיל; **התם** [שם] מדובר ב**תנור של מתכת** הראוי להכשר לאחר הסקה, **הכא** [כאן] **בקדירה של חרס** שאין די לה בהסקה מאחר והחרס בולע יותר מאשר המתכת.


###### Steinsaltz on Pesachim 30b:3
[Steinsaltz on Pesachim 30b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/30b:3)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] **הא והא** [זו וזו] **בשל חרס** אלא **זה** התנור — **הסיקן מבפנים** שהרי מסיקים את התנור מבפנים ואופים בו מבפנים, והאש שבו מוציאה ושורפת את האיסור. **וזה** הקדירות — **הסיקן מבחוץ** והאיסור נבלע מבפנים ואינו יוצא על ידי האש. **וכי תימא הכי נמי ליעבד ליה** [ואם תאמר כך גם כן יעשה להם לקדירות] **הסקה מבפנים,** ועל ידי כך יוכשרו — מן הסתם הוא **חייס** [חס] **עליה** על הקדירה להסיקה יפה **משום דפקעה** [שעשויה לפקוע] ולכן יש לחשוש שלא יסיקה די צורכה.


###### Steinsaltz on Pesachim 30b:4
[Steinsaltz on Pesachim 30b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/30b:4)

ומסכמים: **הלכך** [לכן] על פי דברים אלה **האי בוכיא** [תבנית זו] העשויה מרעפי חרס שאופים עליה פת **הסיקו מבחוץ הוא — ואסור, ואי מלייה גומרי** [ואם מילא אותם בגחלים בוערות] — **שפיר דמי** [יפה הדבר] ומותר על ידי הגחלים, שבבוכיא אין חוששים שמא תפקע שהרי תמיד מצויה בה אש, ואין לחשוש שמא לא יסיקנה כראוי.


###### Steinsaltz on Pesachim 30b:5
[Steinsaltz on Pesachim 30b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/30b:5)

א **אמר ליה** [לו] **רבינא לרב אשי: הני סכיני בפסחא היכי עבדינן להו** [סכינים אלו בפסח איך עושים להן] כיצד מכשירים אותן לצורך הפסח? **אמר ליה** [לו]: **לדידי חדתא קא עבדינן** [בשבילי חדשות עושים] **אמר ליה** [לו]: **תינח מר** [נניח, אדוני] ש**אפשר ליה** [לו] מפני עשירותו לקנות סכינים חדשות, ואולם מי ש**לא אפשר ליה מאי** [מה] יעשה? **אמר ליה** [לו]: **אנא** [אני], **כעין חדתא קאמינא** [חדשות אמרתי] שלא התכוונתי שיש לקנות חדשות, אלא לנקותן היטב כעין חידוש הסכין, וכוונתי שיעשו כך: **קתייהו בטינא ופרזלייהו בנורא** [מכניס את קתות הסכינים העשויות עץ בתוך הטיט שלא ישרפו, וברזלן, ללבן, באש] **והדר מעיילנא לקתייהו ברותחין** [ואחר כך אני חוזר ומכניס את קתות הסכינים במים רותחים] להגעלה, וכך נפלט כל החמץ שייתכן שהיה בסכין. ופוסקים: **הלכתא** [הלכה] **אידי ואידי** [זה וזה] גם להב הסכין וגם קתו דיים בהגעלה במים **רותחין ובכלי ראשון** כלומר, באותו כלי בו הורתחו המים ולא רותחים שנשפכו מכלי לכלי.


###### Steinsaltz on Pesachim 30b:6
[Steinsaltz on Pesachim 30b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/30b:6)

**אמר רב הונא בריה** [בנו] של **רב יהושע: עץ פרור** (כף שבוחשים בו הקדירה) **מגעילו** כדי להוציא ממנו את האיסור במים **רותחין ובכלי ראשון.** וקובעים: שהוא **סבר** לפי הכלל: **כבולעו כך פולטו** שבאותו אופן ודרגת חום שנבלע דבר בכלי, באותו אופן אף ייפלט מתוכו. ועץ הפרור שבלע חמץ כשהיה במים רותחים בכלי ראשון יפלוט את החמץ כשיבוא בשנית במים הרותחים שעל האש.


###### Steinsaltz on Pesachim 30b:7
[Steinsaltz on Pesachim 30b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/30b:7)

**בעו מיניה** [שאלו אותו] את **אמימר: הני מאני דקוניא** [אותם כלי חרס מצופים], **מהו לאשתמושי בהו בפסחא** [להשתמש בהם בפסח]? ומפרטים: הכלים **ירוקא** [הירוקים] ודאי **לא תיבעי** [תישאל] **לך** שאלה — ש**ודאי** הם **אסירי** [אסורים] שציפויים אינו מונע מהם לספוג. **כי תיבעי** [כאשר תישאל] **לך** הרי זה בכלים **אוכמי וחיורי, מאי** [שחורים ולבנים, מה הדין]? ועוד: **והיכא דאית בהו קרטופני** [ובמקום שיש בהם בקיעים], בודאי **לא תיבעי** [תישאל] **לך** השאלה, ש**ודאי** הם **אסירי** [אסורים], שהחמץ נבלע בבקיעים אלה. **כי תיבעי** [כאשר תישאל] **לך** השאלה הרי זה באלה **דשיעי, מאי** [שהם חלקים, מה הדין]?


###### Steinsaltz on Pesachim 30b:8
[Steinsaltz on Pesachim 30b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/30b:8)

**אמר ליה** [לו]: **חזינא להו דמידייתי** [רואה אני אותם שהם פולטים, מזיעים] מצידם החיצון משהו מן המשקה שבתוכם, **אלמא: בלעי, ואסירי** [מכאן שבולעים ואסורים] ולכן אין להם תקנה גם על ידי ניקוי. כי **התורה העידה על כלי חרס** שבלע איסור **שאינו יוצא מידי דופיו** (קלקולו) **לעולם,** שבשאר כלים נתנה התורה תקנה במריקה ושטיפה, אבל כלי חרס נאמר בו רק נתיצה.


###### Steinsaltz on Pesachim 30b:9
[Steinsaltz on Pesachim 30b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/30b:9)

ושואלים: **ומאי שנא** [ובמה שונה] **שלענין יין נסך דדריש מרימר** בענין זה: **מאני דקוניא** [כלי חרס מצופים] **בין אוכמא בין חיורי ובין ירוקי, שרי** [בין שהוא שחור ובין שהוא לבן ובין שהוא ירוק מותר] אם השתמשו בו ביין של גוים, **וכי תימא** [ואם תאמר] לחלק באופן זה, איסור **יין נסך** הוא רק איסור מ**דרבנן** [מדברי סופרים] ואילו **חמץ** אסור מן התורה. והרי כלל בידינו: **כל דתקון רבנן** [כל שתקנו חכמים] — **כעין דאורייתא תקון** [הכתוב בתורה תקנו] שכיון שגזרו איסור בדבר אין הם עושים בו גזירות ותקנות שונות מאיסורים של תורה. **אמר ליה** [לו]: טעם ההבדל הוא כי **זה,** בקדירות החמץ בפסח **תשמישו על ידי חמין** ונבלע היטב. **וזה** היין, **תשמישו על ידי צונן** ואינו נבלע כל כך.


###### Steinsaltz on Pesachim 30b:10
[Steinsaltz on Pesachim 30b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/30b:10)

ועוד בענין כלי חמץ בפסח **אמר רבא בר אבא אמר רב חייא בר אשי אמר שמואל: כל הכלים שנשתמשו בהן חמץ בצונן** שלא חממו כלל את הכלי — **משתמש בהן מצה** שהחמץ לא נבלע שם ואינו נפלט במצה, **חוץ מן בית שאור** מקום שהיו מניחים בו בקביעות את השאור שבו מחמיצים **הואיל שחימוצו קשה** יש לשער שטעם החמץ נבלע בדפנות הכלי אפילו בצונן. **אמר רב אשי: ובית חרוסת** מקום שבו מניחים את התבלינים החריפים המכילים קמח כדי לתבל את המאכל — **כבית שאור שחימוצו קשה דמי** [נחשב].


###### Steinsaltz on Pesachim 30b:11
[Steinsaltz on Pesachim 30b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/30b:11)

**אמר רבא: הני אגני** [אותן קדירות] שבעיר **מחוזא הואיל ותדירי למילש בהו חמירא** [ומצוי ללוש בהם חמץ] **ומשהו בהו חמירא** [ומשהים בהן חמץ] **כבית שאור שחימוצו קשה דמי** [נחשב] ואסורות בפסח. ותוהים: **פשיטא** [פשוט, הדבר] הלוא הוא ממש כבית שאור, ומה חידש רבא? ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר] **כיון** שהכלים הללו **רויחא, שליט בהו אוירא ולא בלעי** [מרווחים, שולט בהם האויר, ואינם בולעים] כל כך כבית שאור שהוא קטן ומלא בשאור, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שאין לחלק.


###### Steinsaltz on Pesachim 30b:12
[Steinsaltz on Pesachim 30b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/30b:12)

ב משנה **גוי שהלוה את ישראל על חמצו** שלווה ממנו הישראל כסף ונתן לו את חמצו למשכון והיה אצל הגוי עד **אחר הפסח,** אם שילם אותו אדם מישראל בו את חובו — **מותר** החמץ **בהנאה,** כיון שהוברר הדבר שבזמן הפסח כבר לא היה שייך לישראל. ואילו **ישראל שהלוה את גוי על חמצו** באותה דרך — הרי חמץ זה **אחר הפסח אסור בהנאה.** שכיון שהוברר שהחמץ היה במשך הפסח של הישראל כפרעון חוב, הריהו נחשב כחמץ שעבר עליו הפסח ואסור בהנאה.


###### Steinsaltz on Pesachim 30b:13
[Steinsaltz on Pesachim 30b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/30b:13)

ג גמרא **איתמר** [נאמר] נחלקו אמוראים בשאלה זו: **בעל חוב** מבחינת זכותו על החוב, **אביי אמר: למפרע הוא גובה** שאם שיעבד הלוה את נכסיו למלוה ולא פרע, אומרים אנו שזכות המלוה על המשכון נחשבת כשלו מזמן ההלואה, ולא רק משעה שהנכסים עוברים בפועל לרשות המלוה. **ורבא אמר:** לא, אלא **מכאן ולהבא** משעת פרעון והלאה **הוא גובה** שאין לו זכות כלשהי במשכון אלא משעת הפרעון. והמחלוקת היא כמובן לגבי פעולות שונות שנעשו בנכסים הללו בין שעת ההלואה לשעת הפרעון. ומסייגים את המחלוקת בכמה סייגים: **כל היכא דאקדיש לוה וזבין לוה** [כל מקום שהקדיש הלוה בינתיים את הקרקע הממושכנת או מכרה הלוה] **כולי עלמא לא פליגי דאתי מלוה וטריף** [הכל אינם חולקים שיכול המלוה לבוא ולטרוף] כלומר, להפקיע את הרכוש מידי המחזיקים בו כעת, משום שיש לו משכנתא קודמת עליו