## Steinsaltz on Pesachim Daf 33b

###### Steinsaltz on Pesachim 33b:1
[Steinsaltz on Pesachim 33b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/33b:1)

**אמר: אמר קרא "ראשית"** משמעו — **ששיריה ניכרין לישראל** כלומר שנשאר גם חלק אחר, הראוי להיאכל לישראל, **ויצתה** תרומה **זו שאין שיריה ניכרין** שהרי כולה חמץ, ולכן אף לאחר שנתרמה התרומה, אסורים שייריה באכילה ולכן אין להפריש ממנו תרומה.


###### Steinsaltz on Pesachim 33b:2
[Steinsaltz on Pesachim 33b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/33b:2)

א **יתיב** [ישב] **רב אחא בר רב עויא קמיה** [לפני] **רב חסדא ויתיב** [וישב] **ואמר משמיה** [משמו] של **ר' יוחנן: ענבים שנטמאו — דורכן** בשיעור **פחות פחות מכביצה, ויינן** היוצא מהן **כשר לנסכין** שלא נטמא כלל, וכשר אף לקדשים. **אלמא קסבר** [מכאן סבור הוא] ר' יוחנן: **משקין מיפקד פקידי** [מופקדים, שמורים בענב] שהמיץ שבענבים אינו נחשב כחלק מגופם של הענבים אלא כאילו היה רק שמור בתוכם כבכלי קיבול, ולכן **לאימת קא מיטמאי** [מתי נטמאים] המשקין, היין, מן הענבים — **לכי סחיט להו** [כאשר סוחט אותם] אבל קודם לכן היה המיץ שבענב טהור שלא הוא אלא בשר הענב נטמא. אולם **לכי סחיט להו ליתיה לשיעוריה** [כאשר סוחט אותם אין כאן בבשר הענב שיעורו הראוי] שבפחות מכביצה אינו מטמא טומאת אוכלין.


###### Steinsaltz on Pesachim 33b:3
[Steinsaltz on Pesachim 33b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/33b:3)

ומקשים: **אי הכי** [אם כן] **כביצה** שלימה **נמי** [גם כן] יסחוט שהרי אינו יכול להיטמא? **דהתנן** [שהרי שנינו במשנה] **טמא מת שסחט זיתים וענבים** על ידי פשוטי כל עץ **כביצה מכוונת** (בדיוק) ולא נגע במשקים עצמם — **טהורין,** שכאשר ייסחט המיץ מהם לא יהא בבשרם עוד שיעור כביצה. ומדוע לא התיר ר' יוחנן אלא בפחות מביצה? ומשיבים: **התם** [שם] מדובר במקרה של **דאי עבד** [שאם עשה, שכבר נעשה מעשה], **הכא** [כאן] מדובר **לכתחלה.** ולכתחילה אין עושים אלא בפחות מכביצה, **גזירה דילמא אתי למיעבד** [שמא יבוא לעשות] **יותר מכביצה,** ואז ייטמא הכל.


###### Steinsaltz on Pesachim 33b:4
[Steinsaltz on Pesachim 33b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/33b:4)

**אמר ליה** [לו] **רב חסדא: מאן ציית** [מי יציית יקשיב] **לך ולר' יוחנן רבך** בענין זה? **וכי טומאה שבהן** שבמיץ הענבים, **להיכן הלכה? אלמא קא סבר** [מכאן שסבור הוא] רב חסדא: **משקין מיבלע בליעי** [מובלעים] בתוך הענב וכחלק ממנו הם. **וכיון דאיטמו ליה אוכלא** [שנטמא לו האוכל] בשר הענב, **איטמו ליה** [נטמאו להם] אף ה**משקין.**


###### Steinsaltz on Pesachim 33b:5
[Steinsaltz on Pesachim 33b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/33b:5)

**אמר ליה** [לו] רב אחא: **ואת לא תיסברא** [ואתה אינך סבור] ש**משקין** רק **מיפקד פקידי** [מופקדים, שמורים] הם בתוך הענב? **והתנן** [והרי שנינו במשנה]: **טמא מת שסחט זיתים וענבים** אם היתה מידתם **מכוונת כביצה — טהורין. אי אמרת בשלמא מיפקד פקידי** [נניח אם אומר אתה שהמשקין רק מופקדים שם] — **משום הכי** [כך] **טהורין** הם, **אלא אי אמרת** [אם אומר אתה] **מיבלע בליעי** [שהמשקין מובלעים שם] **אמאי** [מדוע] הם **טהורין?** שבשעה שנטמא בשר הענב, נטמאו אף המשקים המחוברים ובלועים בו.


###### Steinsaltz on Pesachim 33b:6
[Steinsaltz on Pesachim 33b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/33b:6)

**אמר ליה** [לו] רב חסדא: **הכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] **בענבים שלא הוכשרו** לטומאה, שלא נפלו עליהם משקים להכשירם לכך. **לאימת מתכשרי, לכי סחיט להו** [מתי מוכשרים הם לקבל טומאה, כאשר סוחט אותם] והמיץ יוצא ומכשירם. ואולם **כי סחיט להו בציר להו שיעורא** [כאשר הוא סוחט אותם מתמעט להם שיעורם] מכביצה ושוב אינם ראויים להיטמא, **דאי לא תימא הכי** [שאם לא תאמר כן], **הא דתניא** [זו ששנינו בברייתא] **הא למה זה דומה — לתרומת תותין, זיתים וענבים שנטמאה, שאין לו בה לא היתר אכילה ולא היתר הסקה,** ואולם לפי מה שאמר ר' יוחנן **הא** [דבר זה] **היתר אכילה נמי אית ביה** [גם כן יש בו], **דאי בעי** [שאם ירצה] **דריך להו** [ידרוך אותם] **פחות פחות מכביצה** ויהיו מותרים אף לאוכלם.


###### Steinsaltz on Pesachim 33b:7
[Steinsaltz on Pesachim 33b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/33b:7)

**אמר רבא:** אפשר לדחות ראיה זו, שאמנם עקרונית אפשר לעשות תקנה זו, אלא **גזירה דילמא אתי בהו** [שמא יבוא בהם] **לידי תקלה** שאם ישהה את הפירות הללו ישכח ויאכל תרומה טמאה. **אמר ליה** [לו] **אביי: ומי חיישינן** [והאם חוששים אנו] **לתקלה** כגון זו? **והא תניא** [והרי שנינו בברייתא]: **מדליקין בפת ובשמן של תרומה שנטמאת,** משמע שאיננו חוששים שמא בינתיים ישכח ויבוא לאכול מהם. **אמר ליה** [לו] רבא: כשהתירו **פת** — מדובר ש**זריק ליה** [שזורק אותה] **בין העצים** העשויים להסקה ונמאסת, ושוב אינה ראויה לאכילה. **שמן של תרומה — רמי ליה** [משליך אותה] **בכלי מאוס** שלא יבואו לשתות ממנה.


###### Steinsaltz on Pesachim 33b:8
[Steinsaltz on Pesachim 33b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/33b:8)

ב **גופא** [לגוף] הלכה זו שנינו: **מדליקין בפת ובשמן של תרומה שנטמאת.** וכן הוסיפו חכמים הגבלה, **אביי אמר** אותה **משמיה** [משמו] של **חזקיה, ורבא אמר** בשם חכמים **דבי** [של בית מדרשו] של **ר' יצחק בר מרתא אמר רב הונא: לא שנו** שמסיקים **אלא** ב**פת** ממש, **אבל חיטי** [בחיטים] שנטמאו **לא** מסיקים, **שמא יבא בהן לידי תקלה** שישכח ויאכלן, שהרי חיטים אינן נמאסות מאכילה על ידי הנחתן במקום מאוס. **ור' יוחנן אמר: אפילו חיטי** [חיטים] יכול להשתמש בהם להסקה. ושואלים: **ואמאי** [ומדוע מתיר]? **ניחוש דילמא אתי בהן** [נחשוש שמא יבוא בהן] **לידי תקלה?** ומתרצים כפי ש**אמר רב אשי** בענין אחר: