## Steinsaltz on Pesachim Daf 36a

###### Steinsaltz on Pesachim 36a:1
[Steinsaltz on Pesachim 36a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/36a:1)

**האוכל נבלה ביום הכפורים** בשוגג **פטור** מלהביא קרבן חטאת על אכילה ביום הכיפורים, משום שאין האיסור הנוסף של אכילה ביום הכיפורים חל על איסור הנבילה, ויש בה איפוא רק איסור אחד בלבד.


###### Steinsaltz on Pesachim 36a:2
[Steinsaltz on Pesachim 36a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/36a:2)

**רבינא אמר: אפילו תימא** [תאמר] שברייתא זו היא כשיטת **רבנן** [חכמים] הסבורים שאיסור חל על איסור, וכך יש להבין: **מי שאיסורו משום בל תאכל חמץ בלבד** יוצא בו ידי חובת מצה, **יצא זה שאין איסורו משום בל תאכל חמץ בלבד, אלא אף משום בל תאכל טבל.**


###### Steinsaltz on Pesachim 36a:3
[Steinsaltz on Pesachim 36a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/36a:3)

הסבר זה דוחים: **מידי** [וכי] **"בלבד" כתיב** [כתוב]? הלוא מלה זו העקרונית בפירוש זה, לא נאמרה בברייתא. **אלא מחוורתא** [ברור כשיטת] **רב ששת** שצריך לייחס את הברייתא לר' שמעון.


###### Steinsaltz on Pesachim 36a:4
[Steinsaltz on Pesachim 36a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/36a:4)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **יכול יוצא אדם ידי חובתו** בפסח **במעשר שני בירושלים, תלמוד לומר "לחם עני"** (דברים טז, ג), והרי זה בדומה ל"לחם אוני", וכוונתו: **מה שנאכל באנינות,** כלומר לחם כזה שמותר לאוכלו גם בזמן אבילות. מה שאין כן מעשר שני **יצא זה שאינו נאכל באנינות** (כאמור בתורה "לא אכלתי באוני ממנו", דברים כו, יד) **אלא בשמחה,** אלו **דברי ר' יוסי הגלילי.**


###### Steinsaltz on Pesachim 36a:5
[Steinsaltz on Pesachim 36a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/36a:5)

**ר' עקיבא אומר:** מתוך שנאמר **"מצות" "מצות" ריבה** הכתוב, ללמד שכל מיני מצות מותרים בפסח. ושואלים: **אם כן,** לשיטה זו **מה תלמוד לומר** מה מלמדת ההדגשה **"לחם עני"?** ומשיבים: **פרט לעיסה שנילושה ביין, שמן, ודבש,** שאיננה מאכל עניים, ולכן אינה ראויה למצה של מצוה.


###### Steinsaltz on Pesachim 36a:6
[Steinsaltz on Pesachim 36a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/36a:6)

ושואלים: **מאי טעמא** [מה הטעם] של **ר' עקיבא?** ומשיבים שהוא אומר: **מי כתיב** [האם כתוב] **"לחם עוני"** שנלמד מכאן ענין אנינות? **"עני" כתיב** [כתוב], וכוונתו — לחם הראוי לעני.


###### Steinsaltz on Pesachim 36a:7
[Steinsaltz on Pesachim 36a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/36a:7)

**ור' יוסי הגלילי** אומר בתשובה לכך: **מי קרינן** [האם קוראים אנו] **"עני",** הלוא אין זו דרך הקריאה של פסוק זה! **"עוני" קרינן** [קוראים אנו] לרמז: דחק, צרות, וצער. **ור' עקיבא** אומר בתשובה לכך: **האי דקרינן ביה** [זה שאנו קוראים בו] **"עוני",** יש להבינו **כ**דברי **שמואל.** ש**אמר שמואל: "לחם עני"** משמעו: **לחם שעונין** (אומרים) **עליו דברים הרבה** — רמז לאמירת הגדה של פסח.


###### Steinsaltz on Pesachim 36a:8
[Steinsaltz on Pesachim 36a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/36a:8)

לעצם שיטת ר' עקיבא שואלים: **ו**כי **סבר ר' עקיבא עיסה שנילושה ביין, שמן, ודבש לא** יוצאים בה ידי חובת מצה בפסח? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: **אין לשין עיסה בפסח ביין ושמן ודבש. ואם לש, רבן גמליאל אומר: תשרף מיד** שהיא ממהרת להחמיץ, **וחכמים אומרים** שאף שממהרת להחמיץ ניתן לשומרה מחימוץ, ולכן **יאכל. ואמר ר' עקיבא: שבתי היתה** כלומר יום שבו היה תורו לשמש את רבותיו היתה שבת שבפסח (ריבב"ן) **אצל ר' אליעזר ור' יהושע, ולשתי להם עיסה ביין ושמן ודבש, ולא אמרו לי דבר.**


###### Steinsaltz on Pesachim 36a:9
[Steinsaltz on Pesachim 36a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/36a:9)

**ואף על פי שאין לשין** עיסה ביין ושמן ודבש, **מקטפין בו** (מורחים אותם על העיסה מלמעלה). ומעירים: במשפט זה **אתאן לתנא קמא** [באנו לשיטת התנא הראשון] שאסר ללוש באלה, ולדבריו מתייחסת התוספת שמותר בכל זאת לקטף. **וחכמים אומרים: את שלשין בו — מקטפין בו, ואת שאין לשין בו — אין מקטפין בו. ושוין** כולם בדעתם **שאין לשין את העיסה** במים **פושרין,** שהיא ממהרת ביותר להחמיץ. בכל אופן נלמד מכאן שר' עקיבא עצמו עשה מצות מיין ושמן ודבש!


###### Steinsaltz on Pesachim 36a:10
[Steinsaltz on Pesachim 36a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/36a:10)

ודוחים: **לא קשיא** [קשה], **הא** [זה] שאמר ר' עקיבא שאין יוצאין במצה כזו — מדובר **ביום טוב ראשון,** שיש מצות עשה מיוחדת של אכילת מצה, ולא רק חובה להמנע מחמץ. **הא** [זו] שעשה את העיסה בשמן יין ודבש — מדובר **ביום טוב שני** של פסח, כאשר אין חיוב אכילת מצה אלא רק ציווי להימנע מאכילת חמץ, ומצה עשירה אינה חמץ.


###### Steinsaltz on Pesachim 36a:11
[Steinsaltz on Pesachim 36a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/36a:11)

**כ**מו ש**אמר להו** [להם] **ר' יהושע לבניה** [לבניו]: בליל **יומא קמא** [יום ראשון] של פסח **לא תלושו לי** עיסה **בחלבא** [בחלב], **מכאן ואילך לושו לי בחלבא** [בחלב]. ומקשים, **והתניא** [והרי שנינו בברייתא]: בכל ימות השנה **אין לשין את העיסה בחלב, ואם לש — כל הפת אסורה. מפני הרגל עבירה;** שמא יבוא לאכול פת זו עם בשר. **אלא** יש להבין כי **הכי קאמר** [כך אמר]: בליל **יומא קמא** [יום ראשון] של פסח **לא תלושו לי בדובשא** [בדבש], **מכאן ואילך לושו לי בדובשא** [בדבש].


###### Steinsaltz on Pesachim 36a:12
[Steinsaltz on Pesachim 36a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/36a:12)

**ואיבעית אימא** [ואם תרצה אמור] אפשרות נוספת: **לעולם בחלבא** [בחלב] אמר, אלא **כ**פי ש**אמר רבינא:** בצורה של **כעין תורא** [השור] — **שרי** [מותר]. שאם עושה עיסה בצורת עיגול קטן מיוחדת כעינו של השור — מותר, שמבחינים שאין זה לחם רגיל — ומותר ללושו אף בחלב, שכן לא יבואו לטעות בו. **הכא נמי** [כאן גם כן] מדובר שאמר להם לעשות בשינוי **כעין תורא** [השור].


###### Steinsaltz on Pesachim 36a:13
[Steinsaltz on Pesachim 36a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/36a:13)

ב דרך אגב הוזכרה בברייתא הקודמת: **ושוין (הכל מסכימים) שאין לשין את העיסה בפושרין,** ושואלים: **מאי שנא** [במה שונה] **ממנחות, דתנן** [שהרי שנינו במשנה]: **כל המנחות נילושות בפושרין ומשתמרין שלא יחמצו.** ומשיבים; יש לחלק: **אם אמרו** שמותר לאפות בפושרים **בזריזין** (בכהנים), **יאמרו בשאין זריזין?** שהכהנים זריזים ובקיאים בעבודת הקודש ויזהרו מאד, ולא כל אדם יכול לעשות כן בלא להיכשל.


###### Steinsaltz on Pesachim 36a:14
[Steinsaltz on Pesachim 36a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/36a:14)

ומקשים: **אי הכי** [אם כך], שסומכים על זריזות הכהנים, **מילתת נמי לתית** [שאף ילתתו אותם] שישרו את החיטין במים כדי לסייע בקילוף קליפתן! **אלמה** [מפני מה] **אמר ר' זירא אמר רבה בר ירמיה אמר שמואל: חטין של מנחות אין לותתין אותה!** ומשיבים: **לישה בזריזין איתא** [ישנה] כי לישת המנחות נעשית על ידי כהנים, אולם **לתיתה ליתא** [לא נעשית] **בזריזין** שאין לותתים וטוחנים את חיטי המנחות במקדש עצמו אלא מחוץ לו על ידי זרים, ועליהם אין לסמוך.


###### Steinsaltz on Pesachim 36a:15
[Steinsaltz on Pesachim 36a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/36a:15)

ושואלים: **ולישה** עצמה **מי איתא** [האם ישנה] **בזריזין** דוקא? **והכתיב** [והרי נאמר] "ונפש כי תקריב קרבן מנחה לה' סולת יהיה קרבנו **ויצק עליה שמן** ונתן עליה לבונה **והביאה אל בני אהרן הכהנים וקמץ** משם מלא קומצו מסלתה ומשמנה על כל לבונתה" (ויקרא ב, א-ב), ומלשון הכתוב נלמד כי **מקמיצה ואילך מצוות כהונה, לימד על יציקה ובלילה שכשירה בכל אדם** והיא עצמה באה אחרי לישה!


###### Steinsaltz on Pesachim 36a:16
[Steinsaltz on Pesachim 36a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/36a:16)

ומשיבים: **לישה, נהי** [אף על פי] ש**בזריזין ליתא** [איננה], **במקום זריזים איתא** [ישנה], כלומר אף אם היא נעשית על ידי זר, מכל מקום היא נעשית במקדש עצמו. ש**אמר מר** [החכם]: **בלילה כשירה בזר,** אולם אם עשאוה **חוץ לחומת העזרה, פסולה. לאפוקי** [להוציא] **לתיתה,** ש**אינה בזריזין,** ואף **לא במקום זריזין.**


###### Steinsaltz on Pesachim 36a:17
[Steinsaltz on Pesachim 36a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/36a:17)

ושואלים עוד: **ומאי שנא** [ובמה שונה] **ממנחת העומר** שאף בה יש להיזהר מן החמץ? **דתניא** [שכן שנינו]: **מנחת העומר לותתין אותה וצוברין אותה** ואין חוששים שמא תחמיץ! ומשיבים: דבר הנעשה ב**ציבור שאני** [שונה], שיש בית דין הממונה על כך, וודאי נזהרים בו זהירות יתירה.


###### Steinsaltz on Pesachim 36a:18
[Steinsaltz on Pesachim 36a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/36a:18)

ג **תנו רבנן** [שנו חכמים] בברייתא אחרת: **יכול יוצא אדם ידי חובתו ב**מצה על ידי חיטים של **בכורים? תלמוד לומר "בכל מושבתיכם תאכלו מצות"** (שמות יב, כ), ונלמד מכאן: **מצה הנאכלת בכל מושבותיכם** היא שיוצאים בה, **יצאו** מכלל זה **בכורים שאין נאכלים בכל מושבותיכם אלא בירושלים** בלבד, אלו **דברי ר' יוסי הגלילי.**


###### Steinsaltz on Pesachim 36a:19
[Steinsaltz on Pesachim 36a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/36a:19)

**ר' עקיבא אומר:** לא זה הטעם, אלא **מצה ומרור,** שלמדים הלכה זו בדרך היקש, שהכתוב השוה מצה ומרור; **מה מרור שאינו בכורים,** שאין מביאים ביכורים אלא משבעת המינים ואין מרור בכללם, **אף מצה** דווקא זו **שאינה בכורים. אי** [או] שמא תבוא לטעון: **מה מרור שאין במינו בכורים — אף מצה** יצטרך למצוא מין מצה **שאין במינה בכורים** (כגון כוסמת)!