## Steinsaltz on Pesachim Daf 39a

###### Steinsaltz on Pesachim 39a:1
[Steinsaltz on Pesachim 39a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39a:1)

א משנה **ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח** לשם מרור: **בחזרת, בתמכא, ובחרחבינא, ובעולשין, ובמרור. יוצאין בהן בין** שהיו **לחין בין** שהיו **יבשין, אבל לא כבושין** במים או בחומץ **ולא שלוקין** ברותחים **ולא מבושלין.**


###### Steinsaltz on Pesachim 39a:2
[Steinsaltz on Pesachim 39a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39a:2)

וירקות שונים אלה כולם יחד **מצטרפין לכזית** ואין צורך לאכול כדי שיעור דווקא מאחד מהן **ויוצאין** ידי חובה **בקלח שלהן** ולאו דווקא בעלים. ויוצאים בהם ידי חובה גם **בדמאי ובמעשר ראשון שנטלה תרומתו** ונתנה לכהן **ומעשר שני והקדש שנפדו.**


###### Steinsaltz on Pesachim 39a:3
[Steinsaltz on Pesachim 39a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39a:3)

ב גמרא תחילה מזהים את שמות הצמחים. **חזרת** היא **חסא. עולשין** הם הקרויים **הינדבי. תמכא, אמר רבה בר בר חנה:** בארמית **תמכתא שמה. חרחבינא, אמר ר' שמעון בן לקיש:** זוהי **אצוותא דדיקלא** (צמח המטפס מסביב לדקל), **ובמרור** הוא הצמח הקרוי **מרירתא.**


###### Steinsaltz on Pesachim 39a:4
[Steinsaltz on Pesachim 39a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39a:4)

**תני** [שנה] **בר קפרא: אלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח** לשם מרור: **בעולשין, ובתמכא, בחרחלין, בחרחבינין, ובחזרין** (חזרת). **רב יהודה אומר: אף עולשי שדה, ועולשי גינה, וחזרת.**


###### Steinsaltz on Pesachim 39a:5
[Steinsaltz on Pesachim 39a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39a:5)

ותוהים: מדוע אמר אף **עולשי גינה וחזרת? הא תנא לה רישא** [הרי שנה אותה בתחילה]! ומפרשים: **הכי קאמר** [כך אמר] כך היתה כוונתו: **אף עולשי שדה** דינם **כעולשי גינה וחזרת** ויוצאים בהם ידי חובת מרור. **ר' מאיר אומר: אף** הצמחים **עסווס וטורא ומר ירואר. אמר ליה** [לו] **ר' יוסי: עסווס וטורא** צמח **אחד הוא** ויש לו שני שמות. **ומר זה הוא** הקרוי **ירואר,** כלומר גם כאן יש שני שמות של צמח אחד.


###### Steinsaltz on Pesachim 39a:6
[Steinsaltz on Pesachim 39a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39a:6)

**תני דבי** [שנה חכם בית מדרשו] של **ר' שמואל: אלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח: בחזרת, בעולשין, ובתמכא, ובחרבינין, ובחרגינין, ובהרדופנין. ר' יהודה אומר: אף חזרת יולין וחזרת גלין כיוצא בהן.**


###### Steinsaltz on Pesachim 39a:7
[Steinsaltz on Pesachim 39a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39a:7)

**ר' אילעא אומר משום** [בשם] **ר' אליעזר: אף ערקבלים** יוצאים בהם משום מרור, **וחזרתי על כל תלמידיו** של ר' אליעזר **ובקשתי לי חבר** ששמע אף הוא דברים אלה מפיו, **ולא מצאתי. וכשבאתי לפני ר' אליעזר בן יעקב, הודה לדברי.**


###### Steinsaltz on Pesachim 39a:8
[Steinsaltz on Pesachim 39a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39a:8)

**ר' יהודה אומר: כל** צמח **ש**חותכים אותו ו**יש לו** במקום החתך **שרף** לבן ראוי למרור. **ר' יוחנן בן ברוקה אומר: כל שפניו מכסיפין** [חוורים], כלומר שצבעו ירוק בהיר. ו**אחרים אומרים: כל ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין. אמר ר' יוחנן: מדברי כולן נלמד** אם נסתכל בירקות שהזכירו: **ירק מר יש לו שרף ופניו מכסיפין. אמר רב הונא: הלכה כאחרים.**


###### Steinsaltz on Pesachim 39a:9
[Steinsaltz on Pesachim 39a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39a:9)

ג **רבינא אשכחיה** [מצא] את **רב אחא בריה** [בנו] של **רבא דהוה מהדר אמרירתא** [שהיה מחזר על מרור] לצאת דווקא בו חובת מרור. **אמר ליה** [לו]: **מאי דעתיך** [מה דעתך] שאתה מחזר אחריה? משום **דמרירין טפי** [שהם מרים ביותר], **והא** [והרי] **חזרת תנן** [שנינו] ראשונה במשנה, משמע שהיא ראשונה במעלה. וכן **תנא דבי** [שנה חכם בית מדרשו] של **שמואל: חזרת** בראשונה, **ואמר ר' אושעיא: מצוה** יתרה **בחזרת** לצאת בה חובת מרור. **ואמר רבא: מאי** [מה היא] **חזרת — חסא.**


###### Steinsaltz on Pesachim 39a:10
[Steinsaltz on Pesachim 39a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39a:10)

**מאי** [מה היא] **חסא,** כלומר מה משמעות שם זה לענין פסח — ש**חס רחמנא עילוון** [הקדוש ברוך הוא עלינו]. **ואמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: למה נמשלו מצריים כמרור?** שהכתוב אומר "וימררו את חייהם", **לומר לך מה מרור זה שתחילתו רך וסופו קשה, אף מצריים תחילתן רכה** שהיו משלמים שכרם, **וסופן קשה** שנשתעבדו בהם כעבדים, ודבר זה נכון לגבי החסה שבסופה נעשית מרה. אבל אינו כן לגבי הצמחים האחרים שהם מרים מתחילתם. **אמר ליה** [לו]: **הדרי** [חוזר אני] **בי,** ואף אני אהדר לצאת ידי חובת מרור בחזרת.


###### Steinsaltz on Pesachim 39a:11
[Steinsaltz on Pesachim 39a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39a:11)

**אמר ליה** [לו] **רב רחומי לאביי: ממאי דהאי** [ממה, מנין לנו שזה] **המרור מין ירק הוא? אימא מרירתא דכופיא** [ואולי אומר שהוא מרתו של דג הכופיא] המרה ביותר, ולא רק מין צמח? ענה לו: **דומיא** [בדומה] **למצה, מה מצה** נעשית מ**גידולי קרקע** בלבד — **אף מרור גידולי קרקע** בלבד. ושואלים בכל זאת: מדוע דווקא ירקות **ואימא** [ואולי אומר] שיצאו ידי חובת מרור בצמח ה**הירדוף** שהוא מין עץ מר? ומשיבים: **דומיא** [בדומה] ל**מצה, מה מצה מין זרעים** ולא אילן, **אף מרור מין זרעים.**


###### Steinsaltz on Pesachim 39a:12
[Steinsaltz on Pesachim 39a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39a:12)

ושואלים: **ואימא** [ואולי אומר] **הרזיפו** שהוא מין זרעים! והשיב: **דומיא** [בדומה] ל**מצה, מה מצה** הנעשית מצמחים כאלה **שניקחת בכסף מעשר** שהם מוגדרים כמאכל אדם, **אף מרור** צריך להיות מין **שניקח בכסף מעשר** ולא ירק בר.


###### Steinsaltz on Pesachim 39a:13
[Steinsaltz on Pesachim 39a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39a:13)

**אמר ליה** [לו] **רבה בר רב חנין לאביי: אימא** [אומר] **מרור** שכתוב במקרא **חד** [אחד] בלבד הוא, שיוצאים ידי חובה רק בצמח אחד המר ביותר! ענה לו: **"מרורים" כתיב** [נאמר] ונלמד מכאן שכל המינים המרים כשרים. והקשה לו: **ואימא** [ואומר] **"מרורים" — תרי** [שניים], ונצא ידי חובה רק בשני מינים ולא יותר! אמר לו: **דומיא** [בדומה] ל**מצה, מה מצה — מינין הרבה** יוצאים בהם משום מצה, **אף מרור מינין הרבה.**


###### Steinsaltz on Pesachim 39a:14
[Steinsaltz on Pesachim 39a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39a:14)

ד **אמר רבה בר רב הונא אמר רב: ירקות שאמרו חכמים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח** לשם מרור, **כולן נזרעין בערוגה אחת.** ושואלים: האם דבר זה בא **למימרא** [לומר] **דלית בהו** [שאין בהם] **משום כלאים?** שכולם מינים קרובים כל כך, שאפשר לזורעם בערוגה אחת ואין בעירובם משום כלאי זרעים?


###### Steinsaltz on Pesachim 39a:15
[Steinsaltz on Pesachim 39a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39a:15)

על כך **מתיב** [מקשה] **רבא:** שנינו, **חזרת וחזרת גלין, עולשין ועולשי שדה, כרישין וכרישי שדה, כוסבר וכוסבר שדה, חרדל וחרדל מצרי, ודלעת המצרי והרמוצה** (מין דלעת) — **אינם כלאים זה בזה.** ומכאן נלמד: **חזרת וחזרת גלין — אין** [כן] מותר לזרעם יחד, אולם **חזרת ועולשין** — **לא,** שהם כלאים!


###### Steinsaltz on Pesachim 39a:16
[Steinsaltz on Pesachim 39a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39a:16)

**וכי תימא כולהו בהדדי קתני להו** [ואם תאמר כולם יחד שנה אותם], שכל הצמחים המנויים כאן כולם יחד אין בהם משום כלאים זה בזה. **והא** [והרי] **אמר רב** עצמו: **זוגות זוגות קתני** [שנינו] כלומר, שכל אחד מזוגות הצמחים ששנינו במשנה מותר לזרעו יחד עם בן זוגו, כי רק הם בני אותו מין, ואם כן ברור שאי אפשר לזרוע חזרת ועולשין יחד, וכיצד אמר רב שכולם נזרעים בערוגה אחת!


###### Steinsaltz on Pesachim 39a:17
[Steinsaltz on Pesachim 39a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39a:17)

ומתרצים: **מאי** [מה משמעות] **נזרעין** ש**אמר רב** — הכוונה **נזרעין כהלכתן,** כלומר שאפשר לזרוע אותם כפי שמתירה ההלכה לזרוע זרעים שונים בערוגה אחת בהפסק ראוי, בלא לעבור על דיני כלאים. ותוהים: אם בזריעה **כהלכתן,** הלוא כבר **תנינא** [שנינו]: