## Steinsaltz on Pesachim Daf 39b

###### Steinsaltz on Pesachim 39b:1
[Steinsaltz on Pesachim 39b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39b:1)

**ערוגה שהיא ששה על ששה טפחים — זורעין בתוכה חמשה** מיני **זרעונין, ארבעה** סוגים **על ארבע רוחות הערוגה ואחת באמצע,** משמע שמותר לזרוע מינים שונים בערוגה אחת בהפסק הראוי. ודוחים: **מהו דתימא** [שתאמר]: **הני מילי** [דברים אלה אמורים] **בזרעים** בלבד, **אבל בירקות לא,** שאסור לזרוע מיני ירק אחדים בערוגה אחת אפילו בהפסק הראוי, על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] שמותר.


###### Steinsaltz on Pesachim 39b:2
[Steinsaltz on Pesachim 39b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39b:2)

ותוהים: **למימרא** [האם לומר] ש**ירקות אלימא** [חמורים] **מזרעים** לענין זה? **והתנן** [והרי שנינו במשנה בכלאים]: **כל מיני זרעים אין זורעים בערוגה אחת** אפילו על ידי הפסק, **וכל מיני ירקות זורעים בערוגה אחת,** הרי שירקות חמורים פחות מזרעים! ומשיבים: **מהו דתימא** [שתאמר] **הני מרור** [מרור זה] **מין זרעים נינהו** [הוא] ולא ירקות ויהיה אסור לזורעם בערוגה אחת עם זרעים אחרים, על זה **קא משמע לן** [השמיע לנו] שכולם מיני ירקות הם.


###### Steinsaltz on Pesachim 39b:3
[Steinsaltz on Pesachim 39b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39b:3)

ותוהים: מרור מין **זרעים סלקא דעתך** [עולה על דעתך]? **והא תנן** [והרי שנינו במשנתנו] **ירקות, ו**אף **תני** [שנה] **בר קפרא ירקות, ו**כן **תני דבי** [שנה חכם בית מדרשו] של **שמואל: ירקות!** ומשיבים: **חזרת איצטריכא ליה** [נצרכה לו] להשמיענו. **סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר]: **הואיל וסופה להקשות** — נעשית כאחד ממיני הזרעים, **ניתיב לה רווחא טפי** [ניתן לה בערוגה רווח יותר].


###### Steinsaltz on Pesachim 39b:4
[Steinsaltz on Pesachim 39b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39b:4)

וכעין ראיה לדבר: **לאו** [האם לא] **אמר ר' יוסי בר חנינא, קלח של כרוב שהוקשה — מרחיבין לו** מקום כדי **בית רובע,** ואין זורעים דברים אחרים בצידו! **אלמא** [מכאן]: **כיון** ש**סופו להקשות — יהבינן ליה רווחא טפי** [נותנים לו רווח יותר], **הכא נמי ניתיב ליה רווחא טפי** [כאן גם כן ניתן לה בחזרת רווח יותר], **קא משמע לן** [השמיע לנו] שכל מיני המרור ואפילו החזרת נזרעים יחד בערוגה אחת, ואין צורך בהגדלת הרווח.


###### Steinsaltz on Pesachim 39b:5
[Steinsaltz on Pesachim 39b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39b:5)

א שנינו במשנה שמיני המרור **יוצאין בהן בין לחין בין יבשין. אמר רב חסדא: לא שנו אלא בקלח** (שורש), **אבל** אם רוצה לצאת ידי חובה **בעלין,** אם היו **לחין — אין** [כן] יוצא ידי חובתו, אבל **יבשין — לא.**


###### Steinsaltz on Pesachim 39b:6
[Steinsaltz on Pesachim 39b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39b:6)

ושואלים: **והא מדקתני סיפא** [והרי מששנינו בסוף המשנה] **בקלח שלהן, מכלל דרישא** [שבתחילת המשנה] הכוונה היא ל**עלין?** ומשיבים: **פרושי קא** [פירוש הוא] **מפרש** התנא את דבריו שבראש המשנה: **כי קתני** [כאשר שנינו] **בין לחין בין יבשין — על ה****קלח** שנינו ולא על העלים.


###### Steinsaltz on Pesachim 39b:7
[Steinsaltz on Pesachim 39b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39b:7)

**מיתיבי** [מקשים] על כך ממקור אחר, שנינו: **יוצאין בהן ובקלח שלהן — בין לחין בין יבשין,** אלו **דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים: לחין — יוצאין בהן, יבשין** — **אין יוצאין בהן. ושוין** ר' מאיר וחכמים **שיוצאין בהן כמושין** אם נבלו קצת ואינם רעננים עוד. **אבל לא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין,**


###### Steinsaltz on Pesachim 39b:8
[Steinsaltz on Pesachim 39b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39b:8)

**כללו של דבר: כל שיש בו טעם מרור — יוצאין בו, וכל שאין בו טעם מרור — אין יוצאין בו.** ומכאן שגם ר' מאיר וגם חכמים אינם מחלקים בין העלים ובין הקלח! ומשיבים: **תרגומא** [תרגומו והסברו] על ה**קלח,** שמה שאמר ר' מאיר שיוצאים בלחים וביבשים — הכוונה היתה לקלח ולא לעלים. **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אין יוצאין בהן כמושין. משום** [בשם] **ר' אליעזר בר' צדוק אמרו: יוצאין בהן** אף **כמושין.**


###### Steinsaltz on Pesachim 39b:9
[Steinsaltz on Pesachim 39b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39b:9)

ב **בעי** [שאל] **רמי בר חמא: מהו שיצא אדם ידי חובתו במרור של מעשר שני בירושלים? אליבא** [לפי שיטתו] של **ר' עקיבא** המתיר במצת מעשר שני משום שיש לה היתר במושבות לכשתיטמא **לא תיבעי** [תישאל] **לך** שאלה זו, **השתא** [עכשיו] **במצה** שחובתה **דאורייתא, נפיק** [מן התורה, יוצא]. **במרור דרבנן** [שהוא מדברי סופרים] בדורותינו שאין קרבן הפסח **מיבעיא** [נצרכה] לומר כן?


###### Steinsaltz on Pesachim 39b:10
[Steinsaltz on Pesachim 39b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39b:10)

**כי תיבעי לך אליבא** [כאשר תישאל לך הרי זה על פי שיטת] **ר' יוסי הגלילי** האוסר במצת מעשר שני, **מאי** [מה ההלכה]? וצדדי הספק: **במצה דאורייתא** [שהיא מן התורה] **הוא** ש**לא נפיק** [יוצא], **אבל במרור דרבנן נפיק** [שהוא מדברי סופרים יוצא בו],


###### Steinsaltz on Pesachim 39b:11
[Steinsaltz on Pesachim 39b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39b:11)

**או דילמא** [שמא] **כל** מה **דתקינו רבנן** [שתיקנו חכמים] **כעין דאורייתא תקון** [דיני התורה תיקנו], ומה שאין יוצאים בו למצוה שהיא חיוב מהתורה, אף אין יוצאים בו למצוה שהיא מדברי סופרים. **אמר רבא: מסתברא** [מסתבר לומר] **מצה ומרור** הושוו בכתוב, ולכן ראוי לומר שכשם שאין יוצאים במעשר שני משום מצה, אף אין יוצאים בו משום מרור.


###### Steinsaltz on Pesachim 39b:12
[Steinsaltz on Pesachim 39b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39b:12)

ג משנה **אין שורין את המורסן** (הפסולת הגסה של הקמח) **לתרנגולים** שמא יחמיץ, **אבל חולטין** (מרתיחים) אותו ברותחים שאינו יכול להחמיץ, ואז מותר להאכילו להם. **האשה לא תשרה את המורסן שתוליך בידה למרחץ** (להשתמש בו לניקוי בשרה), **אבל שפה היא** את המורסן **בבשרה** כשהמורסן **יבש,** ואפילו היה בשרה לח מן המים. וכן אמרו: **לא ילעוס אדם חיטין ויניח על מכתו** (פצעו) **מפני שהן מחמיצות** על ידי לעיסה ורוק.


###### Steinsaltz on Pesachim 39b:13
[Steinsaltz on Pesachim 39b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39b:13)

ד גמרא **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אלו דברים שאין באין לידי חימוץ: האפוי, והמבושל וחלוט שחלטו ברותחין.** על הקביעה כי ה**מבושל** אינו בא לידי חימוץ שואלים: מדוע? והלוא עד ש**מבשל ליה, מחמע** [אותו, יחמיץ]! ומשיבים, **אמר רב פפא: האפוי שבישלו קאמר** [הוא אומר] כלומר, אם דבר אפוי מתחילה ואחר כך בושל — אינו מחמיץ, אבל אם בישלו בלבד — מחמיץ.


###### Steinsaltz on Pesachim 39b:14
[Steinsaltz on Pesachim 39b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39b:14)

**תניא** [שנינו בברייתא]: **ר' יוסי בר' יהודה אומר: קמח שנפל לתוכו דלף** (טיפות נוטפות) של מים **אפילו** היה דולף **כל היום כולו — אינו בא לידי חימוץ,** משום שכל עוד המים הדולפים הם בתנועה אינם מניחים לקמח להחמיץ, **אמר רב פפא: והוא דעביד טיף להדי טיף** [שמטפטף טיפה בתוך טיפה], שאין רגע שבו נמצא הקמח או חלקו ללא טיפטוף מים.


###### Steinsaltz on Pesachim 39b:15
[Steinsaltz on Pesachim 39b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39b:15)

**אמרי דבי** [אמרו חכמי בית מדרשו] של **ר' שילא: ותיקא** (מאכל קמח הבלול במשקים שונים) **שרי** [מותר] לאוכלו בפסח. ומקשים: **והתניא** [והרי שנינו בברייתא] **ותיקא אסור?!** ומשיבים: **לא קשיא** [קשה], **הא** [זה] — **דעבדיה במישחא ומילחא** [שעשאו בשמן ובמלח], הריהו מותר. אבל **הא** [זה] — **דעבדיה במיא ומילחא** [שעשאו במים ומלח], הריהו מחמיץ מחמת המים.


###### Steinsaltz on Pesachim 39b:16
[Steinsaltz on Pesachim 39b:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/39b:16)

**אמר מר זוטרא: לא לימחי איניש** [ימחה אדם] את **קדרא בקמחא דאבישנא** [קצף הקדירה בקמח קלי], **דילמא** [שמא] הוא **לא בשיל שפיר** [מבושל יפה] שלא נקלה כראוי, ויש בו משהו של קמח שלא נאפה ונקלה, **ואתי** [ויבוא] **לידי חימוץ** בתוך הקדירה. **אמר רב יוסף: לא ליחלוט איניש** [יחלוט אדם] ברותחים