## Steinsaltz on Pesachim Daf 43a

###### Steinsaltz on Pesachim 43a:1
[Steinsaltz on Pesachim 43a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43a:1)

**שהגיעו לפרקן** שצומחות להן שערות כבוגרות, **ו**אולם **לא הגיעו** עדיין **לשנים** של בגרות, והן מתביישות בשל כך, ורוצות להשיר שערות אלה, מה הן עושות, **בנות עניים טופלות** (מורחות) **אותן בסיד** המשיר את השיער, **בנות עשירים טופלות אותן בסולת, בנות מלכים בשמן המור,** והוא **שנאמר:** "כי כן ימלאו ימי מרוקיהן **ששה חדשים בשמן המור** וששה חדשים בבשמים ובתמרוקי הנשים" (אסתר ב, יב).


###### Steinsaltz on Pesachim 43a:2
[Steinsaltz on Pesachim 43a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43a:2)

ושואלים: **מאי** [מהו] **"שמן המור"? רב הונא בר ירמיה אומר: סטכת** (סוג של שמן המעורב בתמצית בושם). **רב ירמיה בר אבא אמר:** זהו **שמן זית שלא הביא שליש** שמתמצה מזיתים שעדיין לא נתבשלו והוא חריף ביותר.


###### Steinsaltz on Pesachim 43a:3
[Steinsaltz on Pesachim 43a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43a:3)

**תניא** [שנויה ברייתא] **ר' יהודה אומר: אנפיקנין** שאסרו חכמים להביאו למנחות זהו **שמן זית שלא הביא שליש, ולמה סכין אותו? מפני שמשיר את השיער ומעדן את הבשר.**


###### Steinsaltz on Pesachim 43a:4
[Steinsaltz on Pesachim 43a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43a:4)

א נאמר במשנה **"זה הכלל כל שהוא ממין דגן** אסור בפסח". **תניא** [שנויה ברייתא], **אמר ר' יהושע: וכי מאחר ששנינו כל שהוא מין דגן הרי זה עובר בפסח, למה מנו חכמים את אלו** בפרט? הרי היו יכולים להסתפק בכלל! אלא **כדי שיהא רגיל בהן ובשמותיהן,** וידע שדברים אלה יש בהם משהו דגן.


###### Steinsaltz on Pesachim 43a:5
[Steinsaltz on Pesachim 43a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43a:5)

מסופר: **כי הא דההוא בר מערבא איקלע** [כגון זה שאחד בן המערב, ארץ ישראל הזדמן] **לבבל, הוה בישרא בהדיה** [היה בשר עמו], **אמר להו** [להם] למארחיו: **קריבו** [הביאו] **לי מתכילתא** [תבלין] לאכול עם הפת. **שמע דקאמרי** [שאומרים]: **קריבו ליה** [תנו לו] **כותח. כיון** ש**שמע כותח — פירש,** שידע שבכותח יש חלב ואין לאוכלו עם הבשר. ומכאן שיש תועלת לאדם לדעת שמות המאכלים וממה הם עשויים, כדי שיוכל להיזהר מהם, גם כשאינו יודע כיצד הם נראים.


###### Steinsaltz on Pesachim 43a:6
[Steinsaltz on Pesachim 43a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43a:6)

ב נאמר אף במשנה על הדברים השנויים שם **"הרי אלו באזהרה"** באיסור לאו, אבל לא בכרת.


###### Steinsaltz on Pesachim 43a:7
[Steinsaltz on Pesachim 43a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43a:7)

ושואלים: **מאן תנא** [מי הוא התנא] הסבור ש**חמץ דגן גמור,** אם הוא **על ידי תערובות ו**כן חמץ **נוקשה** שהוא חמץ גרוע שאינו ראוי לאכילה, כשהוא **בעיניה** [בעינו] אסור **בלאו?**


###### Steinsaltz on Pesachim 43a:8
[Steinsaltz on Pesachim 43a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43a:8)

**אמר רב יהודה אמר רב:** שיטת **ר' מאיר היא, דתניא** [שהרי שנינו בברייתא]: **שיאור** כלומר, בצק שלא החמיץ לגמרי והוא רק בתחילת חימוץ והוא חמץ נוקשה — **ישרף, ונותנו לכלבו, והאוכלו** — לוקה **בארבעים.**


###### Steinsaltz on Pesachim 43a:9
[Steinsaltz on Pesachim 43a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43a:9)

לפני שדנים בברייתא זו לעניננו, מעירים תחילה על סתירה המצויה בה: **הא גופא קשיא** [ברייתא זו עצמה קשה], **אמרת** מצד אחד **"שיאור ישרף", אלמא** [מכאן] ש**אסור בהנאה, והדר תני** [וחזר ושנה]: **ונותנו לפני כלבו, אלמא** [מכאן] ש**מותר בהנאה!**


###### Steinsaltz on Pesachim 43a:10
[Steinsaltz on Pesachim 43a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43a:10)

ומשיבים: **הכי קאמר** [כך אמר, לכך התכוון]: **שיאור ישרף,** כוונתו לאותו שיאור של שיטת **ר' מאיר** בשיאור, שלדעת **ר' מאיר** הוא חמץ גמור, או שיאור בדרך שקבע **ר' יהודה** על פי שיטת **ר' יהודה** שהוא חמץ גמור לדעתו, ולשיטת כל אחד מהם הוא אסור בהנאה. **ונותנו לפני כלבו** הכוונה היא: אותו שיאור שלדעת **ר' מאיר** חמץ גמור הוא, ולדעת **ר' יהודה** אינו חמץ גמור אלא חמץ נוקשה בלבד הוא, שיכול לתיתו לפני כלבו, שאמנם אסור הוא באכילה אבל מותר בהנאה.


###### Steinsaltz on Pesachim 43a:11
[Steinsaltz on Pesachim 43a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43a:11)

ומה שאמרו **והאוכלו** לוקה **בארבעים** הרי בכך **אתאן** [באנו] **ל**שיטת **ר' מאיר,** שאותו חמץ שמותר בהנאה לשיטת ר' יהודה — האוכלו לוקה ארבעים,


###### Steinsaltz on Pesachim 43a:12
[Steinsaltz on Pesachim 43a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43a:12)

ואם כן **שמעינן ליה** [שמענו אותו] את **ר' מאיר** שסבור שחמץ **נוקשה** שהוא **בעיניה** [בעינו] ללא תערובת, הוא **בלאו** ועונשו מלקות. **וכל שכן חמץ דגן גמור על ידי תערובת,** שאין חייב עליו כרת משום שאינו אוכלו לעצמו, אבל חייב עליו באיסור לא תעשה שבאכילת חמץ.


###### Steinsaltz on Pesachim 43a:13
[Steinsaltz on Pesachim 43a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43a:13)

**רב נחמן אמר:** שיטה זו שבמשנתנו שיטת **ר' אליעזר היא, דתניא** [שהרי שנינו בברייתא]: **על חמץ דגן גמור — ענוש כרת, על עירובו — ענוש בלאו,** אלו **דברי ר' אליעזר. וחכמים אומרים: על חמץ דגן גמור — ענוש כרת, על עירובו — בלא כלום** שאין חייבים על התערובת כלל. **ושמעינן ליה** [ושמענו אותו] את **ר' אליעזר** ש**אמר חמץ דגן גמור על ידי תערובת בלאו, וכל שכן** חמץ **נוקשה בעיניה** [בעינו].


###### Steinsaltz on Pesachim 43a:14
[Steinsaltz on Pesachim 43a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43a:14)

ושואלים: **ורב נחמן, מאי טעמא** [מה טעם] **לא אמר כ**שיטת **רב יהודה** שמשנה זו היא כדעת ר' מאיר?


###### Steinsaltz on Pesachim 43a:15
[Steinsaltz on Pesachim 43a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43a:15)

**אמר לך** [יכול היה לומר לך] כי יש להבחין: **דילמא** [שמא] **עד כאן לא קאמר** [שאמר] **ר' מאיר התם** [שם] **אלא נוקשה בעיניה** [בעינו], **אבל חמץ דגן גמור** גם **על ידי תערובת לא,** ושמא לדעתו חייב עליו כרת.


###### Steinsaltz on Pesachim 43a:16
[Steinsaltz on Pesachim 43a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43a:16)

ולהיפך, **רב יהודה מאי טעמא** [מה הטעם] **לא אמר כרב נחמן** שמשנה זו כשיטת ר' אליעזר?


###### Steinsaltz on Pesachim 43a:17
[Steinsaltz on Pesachim 43a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43a:17)

**אמר לך: עד כאן לא** שמענו **קאמר** [שאמר] **ר' אליעזר התם** [שם] **אלא חמץ דגן גמור,** שאם הוא **על ידי תערובת** חייבים עליו בלאו. אבל **נוקשה בעיניה** [בעינו], שאין כאן חמץ גמור **לא אמר,** ויהא פטור לגמרי.


###### Steinsaltz on Pesachim 43a:18
[Steinsaltz on Pesachim 43a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43a:18)

ומעירים: **תניא כוותיה** [שנויה ברייתא כשיטתו] של **רב יהודה** שהלכה זו כשיטת ר' מאיר היא. שעל הכתוב **"כל מחמצת לא תאכלו** בכל מושבותיכם תאכלו מצות**"** (שמות יב, כ) דרשו חכמים: **לרבות כותח הבבלי, ושכר המדי, וחומץ האדומי, וזיתום המצרי. יכול יהא** האוכל מאלה **ענוש כרת? תלמוד לומר: "כי כל אכל חמץ ונכרתה** הנפש ההיא מישראל**"** (שמות יב, טו), ללמדנו: **על חמץ דגן גמור — ענוש כרת, ועל עירובו** — ענוש **בלאו** בלבד.


###### Steinsaltz on Pesachim 43a:19
[Steinsaltz on Pesachim 43a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43a:19)

ונדייק: **מאן** [את מי] **שמעת ליה** [אותו] ש**אמר על עירובו** של חמץ שחייב **בלאו? ר' אליעזר היא, ואילו נוקשה בעיניה** [בעינו] **לא קאמר** [אמר], שהרי מנה כאן רק את מיני המאכל והמשקה שיש בהם תערובת חמץ גמור, אבל לא מנה את החומרים האחרים (זומן, עמילן וקולן) שהם חמץ נוקשה בלבד, **שמע מינה** [למד מכאן]: חמץ **נוקשה לר' אליעזר לית ליה** [אין לו בו איסור].


###### Steinsaltz on Pesachim 43a:20
[Steinsaltz on Pesachim 43a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43a:20)

ושואלים: **ור' אליעזר,** דין זה שעל **עירובו** של חמץ **בלאו, מנא ליה** [מנין לו]? ומשיבים: **דכתיב** [שנאמר] **"כל מחמצת לא תאכלו"** (שמות יב, כ).


###### Steinsaltz on Pesachim 43a:21
[Steinsaltz on Pesachim 43a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43a:21)

ומקשים: **אי הכי** [אם כך] שהוא סבור כי "מחמצת" פירושה תערובת חמץ, אם כן **כרת נמי לחייב** [גם כן שיתחייב], **דהא כתיב** [שהרי נאמר] "שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם **כי כל אכל מחמצת ונכרתה** הנפש ההיא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ" (שמות יב, יט), ומפורש שיש באכילת מחמצת עונש כרת!


###### Steinsaltz on Pesachim 43a:22
[Steinsaltz on Pesachim 43a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43a:22)

ומשיבים: **ההוא מיבעי ליה לכדתניא** [אותה "מחמצת" נצרכה לו ללימוד אחר, לכפי ששנויה ברייתא], **"מחמצת" — אין לי אלא שנתחמץ** הדבר **מאליו** שהוא הקרוי מחמצת, אם נתחמץ **מחמת דבר אחר, מנין** שהוא כחמץ שחייב עליו כרת? — **תלמוד לומר "כל... מחמצת ונכרתה",** שאפילו דבר שלא נתחמץ מעצמו, בכלל חמץ הוא.


###### Steinsaltz on Pesachim 43a:23
[Steinsaltz on Pesachim 43a:23](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43a:23)

ותוהים: **אי הכי** [אם כך] ש"כל מחמצת" פירושה לרבות דבר שנתחמץ מחמת דבר אחר, אם כן "כל מחמצת" שבאיסור ה**לאו נמי להכי** [גם כן לכך] **הוא דאתא** [שבא ללמד] ולא לענין תערובת!


###### Steinsaltz on Pesachim 43a:24
[Steinsaltz on Pesachim 43a:24](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43a:24)

**אלא** אומרים: **טעמא** [הטעם] של **ר' אליעזר מ"כל",** שלא למד מן המלה "מחמצת" אלא מלשון הריבוי "כל מחמצת" הכתוב שם.


###### Steinsaltz on Pesachim 43a:25
[Steinsaltz on Pesachim 43a:25](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43a:25)

ומקשים: **התם נמי** [שם גם כן] בפסוק שיש בו כרת, **הכתיב** [הרי נאמר] "כי **כל** אוכל חמץ ונכרתה"? ומשיבים: **ההוא** [אותו] "כל" **מיבעי ליה** [נצרך לו] ללימוד אחר — **לרבות את הנשים,** שאף הן אסורות באכילת חמץ.


###### Steinsaltz on Pesachim 43a:26
[Steinsaltz on Pesachim 43a:26](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43a:26)

ותוהים: וכי יש צורך ללימוד זה להלכה זו? הלוא ריבוי זה **מ**דברי **רב יהודה אמר רב נפקא** [הוא יוצא], שכן **אמר רב יהודה אמר רב, וכן תנא דבי** [שנה חכם בית מדרשו של] **ר' ישמעאל: אמר קרא** [הכתוב] "דבר אל בני ישראל **איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם** למעול מעל בה' ואשמה הנפש ההיא" (במדבר ה, ו), **השוה הכתוב איש לאשה לכל עונשין שבתורה,** הרי שלגבי כרת שהוא בין שאר עונשים שבתורה אין צורך בריבוי מיוחד לאשה.


###### Steinsaltz on Pesachim 43a:27
[Steinsaltz on Pesachim 43a:27](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43a:27)

ומשיבים: אף על פי כן, בכל זאת בענין חמץ **איצטריך** [נצרך הדבר]