## Steinsaltz on Pesachim Daf 43b

###### Steinsaltz on Pesachim 43b:1
[Steinsaltz on Pesachim 43b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43b:1)

**סלקא דעתך אמינא** [יעלה על דעתך לומר]: **הואיל וכתיב** [ונאמר] **"לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות** לחם עוני**"** (דברים טז, ג), נלמד מכאן: **כל שישנו ב**מצוה זו של **קום אכול מצה — ישנו** גם **ב**איסור זה של **"בל תאכל חמץ", והני נשי** [ונשים אלה] **הואיל וליתנהו** [ואינן] **ב**מצות **קום אכול מצה, דהויא ליה** [שהרי היא] **מצות עשה שהזמן גרמא היא,** וכרגיל פטורות נשים ממצוות אלה, **אימא** [אמור] כי **בבל תאכל חמץ נמי ליתנהו** [גם כן אינן], על כן **קא משמע לן** [השמיע לנו] הכתוב וחידש שאף נשים חייבות שלא לאכול חמץ.


###### Steinsaltz on Pesachim 43b:2
[Steinsaltz on Pesachim 43b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43b:2)

ומעירים: **והשתא דאתרבו להו** [ועכשיו שהתרבו שנלמד ריבוי להן לנשים] שחייבות **בבל תאכל חמץ — איתרבי נמי** [התרבו גם כן] **ל**ענין חיוב **אכילת מצה,** אף שהוא מצות עשה שהזמן גרמא, **כ**שיטת **ר' אליעזר,** ש**אמר ר' אליעזר: נשים חייבות** במצות עשה של **אכילת מצה** מ**דבר תורה, שנאמר "לא תאכל עליו חמץ** שבעת ימים תאכל עליו מצות **",** שהשווה הכתוב את שני הדברים הללו ללמדנו: **כל שישנו ב**איסור של **בל תאכל חמץ, ישנו ב**חובת **אכילת מצה. והני נשי נמי** [ואותן נשים גם כן] **הואיל וישנן בבל תאכל חמץ ישנן** אף **בקום אכול מצה.**


###### Steinsaltz on Pesachim 43b:3
[Steinsaltz on Pesachim 43b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43b:3)

על לימוד זה שואלים: **ומאי חזית** [ומה ראית] **דהאי** [שזה] **"כל"** שנאמר **לרבויי** [לרבות] **נשים** הוא שבא, **ומפקת** [ואתה מוציא] את ענין **ערובו** של החמץ? **אימא** [אמור] להיפך: **לרבויי** [לרבות] **עירובו** שגם על תערובת החמץ חייבים בכרת!


###### Steinsaltz on Pesachim 43b:4
[Steinsaltz on Pesachim 43b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43b:4)

ומשיבים על כך: **מסתברא** [מסתבר] הדבר באופן זה, כאשר **קאי** [עומד, עוסק] הפסוק **ב**אנשים ה**אוכלין** הוא **מרבה אוכלין,** שנאמר "כי כל אוכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא", ולכן מסתבר לרבות על ידי ההדגשה "כי כל" לא מיני חמץ אחרים אלא סוגים נוספים של אנשים שחייבים כרת על אכילת החמץ. אבל כאשר **קאי** [עומד, עוסק] הפסוק המדבר מענין אזהרת לאו **באוכלין** (מיני מאכל) **מרבה** על ידי המלה "כל" את ה**נאכלים,** כלומר סוגי חמץ חדשים? אין הדבר מסתבר.


###### Steinsaltz on Pesachim 43b:5
[Steinsaltz on Pesachim 43b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43b:5)

ומעירים על כך: **מתקיף לה** [מקשה עליה] **רב נתן אבוה** [אביו] של **רב הונא בריה** [בנו] של **רב נתן:** והאמנם כן הוא? **ו**כי **בכל היכא דקאי** [מקום שעומד, עוסק] הפסוק באנשים ה**אוכלין לא מרבה נאכלין? והתניא** [והרי שנינו בברייתא] שיטת לימוד שונה, שעל הפסוק **"כי כל אכל חלב מן הבהמה אשר יקריב** ממנה אשה לה' ונכרתה הנפש האוכלת מעמיה**"** (ויקרא ז, כה) דרשו: **אין לי אלא** ללמוד מכאן שהאיסור הוא על **חלב** בעלי חיים **תמימין שראוי ליקרב** להקריבם למזבח, **חלב בעלי מומין** שאינם ראויים למזבח והוקדשו, **מנין** הדבר שאסור? **תלמוד לומר: "מן הבהמה". חלב חולין** שלא הוקדשו כלל למזבח **מנין** שאסור לאוכלו? **תלמוד לומר: "כי כל** אוכל חלב **". והא הכא** [והרי כאן] בפסוק זה **דקאי** [שעומד, עוסק] **באוכלין** באוכלי החלב, **ו**בכל זאת **קא מרבה נאכלין,** שאינו לומד מ"כי כל אוכל חלב" סוגי אנשים נוספים האסורים באכילה אלא מינים אחרים של חלב!


###### Steinsaltz on Pesachim 43b:6
[Steinsaltz on Pesachim 43b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43b:6)

ומשיבים: **התם** [שם] **דליכא** [שאין] מקום לרבות ב**אוכלין** אחרים, שהכל אסורים באיסור זה, **מרבה** הכתוב בלשון ייתור זו **נאכלין** אחרים, אבל **הכא** [כאן] בענין חמץ **דאיכא** [שיש] **אוכלין** נוספים שאפשר לרבותם כגון נשים, **לא שביק להו** [יעזוב אותם] את ה**אוכלין ומרבה נאכלין,** שמסתבר שהפסוק בא לרבות כענין הכתוב בו, ורק במקום שאי אפשר ללמדו לענינו למדים ממנו אפילו דבר שונה במקצת.


###### Steinsaltz on Pesachim 43b:7
[Steinsaltz on Pesachim 43b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43b:7)

ומסבירים: **ורבנן דלית להו** [וחכמים שאין להם שאינם מקבלים] את האיסור ב**עירוב** (תערובת חמץ) והם "**כל**" **לא דרשי** [דורשים] ואינם סבורים ש"כל" זה בא לרבות את התערובת, אם כן אף "כל" שנאמר בכרת אינם דורשים. ושואלים: **אלא** אם כן **נשים מנא להו** [מנין להם] שהן אסורות לאכול חמץ?


###### Steinsaltz on Pesachim 43b:8
[Steinsaltz on Pesachim 43b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43b:8)

ומשיבים: אמנם **"כל"** — **לא דרשי** [דורשים], ואולם **"כי כל"** — **דרשי** [דורשים הם], שנראה להם שלשון "כי כל" האמורה בענין "כי כל אוכל מחמצת" שונה היא ובאה כדי לרבות.


###### Steinsaltz on Pesachim 43b:9
[Steinsaltz on Pesachim 43b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43b:9)

ושואלים: אם כן, שלשון "כי כל" היא לשון ריבוי יותר מאשר "כל" בלבד, אף ל**ר' אליעזר** נלמד מכאן ריבוי כפול, ו**אימא** [נאמר] לשיטתו: **"כל** אוכל מחמצת **"**משמעו: **לרבות את הנשים, "כי כל** אוכל **"**— **לרבות את עירובו** של החמץ, ויהיו חייבים כרת אף על תערובת חמץ!


###### Steinsaltz on Pesachim 43b:10
[Steinsaltz on Pesachim 43b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43b:10)

**וכי תימא** [ואם תאמר] **"כי כל" ר' אליעזר לא דריש** [דורש], שאינו מוצא בכך לשון ריבוי יתירה, **והתניא** [והרי שנויה ברייתא] באותו ענין על הכתוב "כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'", ולמדים: אילו היה כתוב **"שאר בל תקטירו" — אין לי** איסור **אלא** כשמקטיר את השאור **כולו, מקצתו מנין? תלמוד לומר: "כל** שאור**"**— שחייבים אף בחלק ממנו. **עירובו מנין** שחייבים על הקטרתו? **תלמוד לומר: "כי כל** שאור**".** ונדייק: **מאן** [מי] הוא החכם ש**שמעת ליה דדריש** [אותו שהוא דורש] לשון ריבוי מהמלה **"כל "? ר' אליעזר** הוא, **וקא דריש** [והרי הוא דורש] **"כי כל"** לריבוי נוסף!


###### Steinsaltz on Pesachim 43b:11
[Steinsaltz on Pesachim 43b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43b:11)

ומסכמים: אמנם כן, **קשיא** [קשה] הדבר וצריך עיון, ולא מצאנו תירוץ מספיק מדוע אין ר' אליעזר דורש כן אף לענין תערובת חמץ.


###### Steinsaltz on Pesachim 43b:12
[Steinsaltz on Pesachim 43b:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43b:12)

א כיון שעסקנו בדין תערובת איסור, מביאים הלכה כללית יותר. **אמר ר' אבהו אמר ר' יוחנן: כל איסורין שבתורה אין היתר מצטרף לאיסור,** שאם אוכל אדם מן ההיתר, והאיסור יחד כדי השיעור שמתחייבים בו באיסור זה — פטור עליו. **חוץ מאיסורי נזיר,** שחייבים גם על תערובתם, **שהרי אמרה תורה** בנזיר "מיין ושכר יזיר חומץ יין וחומץ שכר לא ישתה וכל **משרת** ענבים לא ישתה" (במדבר ו, ג), משמע שחייב לא רק על יין ושכר עצמם, אלא גם על דברים השרויים ביין ובשכר.


###### Steinsaltz on Pesachim 43b:13
[Steinsaltz on Pesachim 43b:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43b:13)

**וזעירי אמר: אף שאור בל תקטירו,** שנאמר בתורה "כל שאור וכל דבש לא תקטירו ממנו אשה לה'" (ויקרא ב, יא), חייבים עליו לא רק אם הקטיר שאור בלבד אלא גם על תערובת שאור.


###### Steinsaltz on Pesachim 43b:14
[Steinsaltz on Pesachim 43b:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43b:14)

ושואלים: **כמאן** [כמי] אמר זעירי את הדברים הללו? ומשיבים: **כ**שיטת **ר' אליעזר, דדריש** [שהוא דורש] את המלה **"כל"** לאסור תערובת איסור בכל שהוא.


###### Steinsaltz on Pesachim 43b:15
[Steinsaltz on Pesachim 43b:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/43b:15)

ומקשים: **אי הכי** [אם כן]