## Steinsaltz on Pesachim Daf 46a

###### Steinsaltz on Pesachim 46a:1
[Steinsaltz on Pesachim 46a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/46a:1)

**לענין צירוף טומאה** של שני דברים **בפסח** הדין תלוי בשיעור, **ו**אילו **בשאר ימות השנה איכא פלוגתא** [יש חילוק] בין מקפיד לשאינו מקפיד.


###### Steinsaltz on Pesachim 46a:2
[Steinsaltz on Pesachim 46a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/46a:2)

ומסבירים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר], **כגון דאיכא** [שהיה] **פחות מכביצה אוכלין** שנטמאו, **ונגעו בהאי** [בזה] ה**בצק** שבעריבה ואחר כך נגעו בו אוכלים טהורים. **בפסח,** ש**איסורו** של אותו בצק **חשוב,** אף על פי ששיעורו קטן — **מצטרף** הוא ומשלים את השיעור לכביצה אוכלים ומטמא. ואילו **בשאר ימות השנה,** שאין איסורו מחשיבו אלא **בקפידא תליא מילתא** [בהקפדה עליו תלוי הדבר], **אם מקפיד עליו** להסירו — **מצטרף** שעדיין תורת אוכל עליו, ו**אם רוצה בקיומו** באותו מקום — **הרי הוא** נחשב **כעריבה** עצמה, ושוב אינו כאוכל.


###### Steinsaltz on Pesachim 46a:3
[Steinsaltz on Pesachim 46a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/46a:3)

**מתקיף לה** [מקשה עליה] **רבא: מי קתני** [האם שנינו במשנה] **"מצטרף"? והא** [והרי] **"חוצץ" קתני** [שנינו], ואין דברי אביי מסבירים זאת. **אלא אמר רבא,** כך יש להבין את המשנה: **וכן** הדין לגבי **להעלות טהרה** (לטהר) **לעריבה.**


###### Steinsaltz on Pesachim 46a:4
[Steinsaltz on Pesachim 46a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/46a:4)

ומסבירים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר], **כגון דאיטמי הך** [שנטמאה זו] ה**עריבה, ובעי לאטבולי** [ורוצה להטבילה]. **בפסח,** ש**איסורו** של אותו כזית חמץ **חשוב — חוצץ** הוא בעריבה, **ולא סלקא** [עלתה] **לה** לעריבה **טבילה** זו. ואילו **בשאר ימות השנה בקפידא תליא מילתא** [בהקפדה תלוי הדבר] **אי** [אם] **מקפיד עליו** על בצק זה להסירו — **חוצץ, ואם רוצה בקיומו — הרי הוא כעריבה.**


###### Steinsaltz on Pesachim 46a:5
[Steinsaltz on Pesachim 46a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/46a:5)

**מתקיף לה** [מקשה עליה] **רב פפא: מי קתני** [האם שנינו במשנה] **"וכן לענין טהרה"? הא** [הרי] **"לענין טומאה" קתני** [שנינו]! **אלא אמר רב פפא: וכן לענין להוריד טומאה** (לטמא) **לעריבה** על ידי בצק זה.


###### Steinsaltz on Pesachim 46a:6
[Steinsaltz on Pesachim 46a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/46a:6)

ומסבירים: **היכי דמי** [כיצד בדיוק היה הדבר], **כגון** ש**נגע שרץ** מת **בהאי** [בזה] ה**בצק. בפסח** ש**איסורו** של כזית חמץ **חשוב — חוצץ,** ונחשב כדבר לעצמו, **ולא נחתה** [ירדה] **לה** ה**טומאה** לעריבה אגב הבצק, שהרי הוא נחשב כדבר לעצמו ולא כחלק מן העריבה. **בשאר ימות השנה דבקפידא תליא** [שבקפידתו של האדם תלוי הדבר], **אם מקפיד עליו** על הבצק להסירו אף בפחות מכזית — **חוצץ** ואינו מטמא את העריבה, ו**אם רוצה בקיומו — הרי הוא** כחלק מן **העריבה** ונטמאה כל העריבה כאשר נגעה טומאה בבצק זה.


###### Steinsaltz on Pesachim 46a:7
[Steinsaltz on Pesachim 46a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/46a:7)

א משנה **בצק החרש** שהוא כחרש שאינו מדבר ואין יודעים מה בליבו, כלומר, בצק שאין ניכרים בו סימנים ברורים אם החמיץ או לא, **אם יש כיוצא בו** בצק אחר שהטילו בו מים באותה שעה עצמה **שהחמיץ — הרי זה אסור,** שמן הסתם אף הבצק הזה, למרות שאין בו סימנים גלויים החמיץ אף הוא.


###### Steinsaltz on Pesachim 46a:8
[Steinsaltz on Pesachim 46a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/46a:8)

ב גמרא לאור הנאמר במשנה מבררים: **אם אין שם כיוצא בו מהו,** כיצד בודקין אותו? **אמר ר' אבהו אמר ר' שמעון בן לקיש:** נתנו חכמים שיעור זמן של חימוץ, והוא **כדי שילך אדם ממגדל נוניא** ועד **טבריא,** שהוא שיעור **מיל.** ותוהים על הלשון: לשם מה הוא מזכיר את המרחק בין המקומות?


###### Steinsaltz on Pesachim 46a:9
[Steinsaltz on Pesachim 46a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/46a:9)

**ונימא** [ושיאמר] רק **מיל!** ומסבירים: **הא קא משמע לן** [זה השמיע לנו] בדרך אגב **דשיעורא** [ששיעור] **מיל** הוא כמו המרחק **ממגדל נוניא ועד טבריא.**


###### Steinsaltz on Pesachim 46a:10
[Steinsaltz on Pesachim 46a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/46a:10)

**אמר ר' אבהו אמר ר' שמעון בן לקיש: לגבל** כלומר, לאדם המגבל עיסתם של אחרים, שראוי לו להקפיד על טהרת העיסה שהוא מגבל. **ו**כן על נטילת ידים **לתפלה** (ערוך), **ו**כן **לנטילת ידים** שלפני האוכל, שיעור הזמן הראוי לו לאדם ללכת למצוא מקוה מים כדי לטבול את הכלי בו הוא מגבל את העיסה, וכן מים לטהר ידיו הוא **ארבעה מילין.**


###### Steinsaltz on Pesachim 46a:11
[Steinsaltz on Pesachim 46a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/46a:11)

**אמר רב נחמן בר יצחק: אייבו אמרה** להלכה זו, **וארבעה** דברים **אמר בה** ולא שלושה בלבד, **וחדא מינייהו** [ואחד מהם] **עבוד** עורות שיש להם שיעור כדי הליכת ארבעה מילין. **דתנן** [שכן שנינו במשנה]: **וכולן** כל מיני העורות הרכים, שמשום רכותם דינם לענין טומאה כבשר, **שעיבדן** לעשות מהם עור, **או שהילך בהן** לדורסם, שהוא חלק מעיבודם, כדי שיעור **עבודה** — **טהורין,** שדינם מעתה כעור ואינם עוד כבשר, **חוץ מעור האדם** שאינו יוצא מידי טומאתו מיד. ושאלו: **וכמה** הוא **כדי עבודה? אמר ר' אינייא אמר ר' ינאי: כדי הילוך ארבעה מילין.**


###### Steinsaltz on Pesachim 46a:12
[Steinsaltz on Pesachim 46a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/46a:12)

**אמר ר' יוסי בר' חנינא: לא שנו** שיעור זה שצריך לחזר אחרי מים לנטילת ידים שלפני האוכל ולתפילה **אלא לפניו,** כשמקום המים הוא בתוך דרך הילוכו, **אבל לאחריו** — **אפילו מיל אינו חוזר. אמר רב אחא: ומינה** [וממנה] משמועה זו נלמד: **מיל** — **הוא** ש**אינו חוזר, הא** [הרי] אם היה המרחק **פחות ממיל — חוזר.**


###### Steinsaltz on Pesachim 46a:13
[Steinsaltz on Pesachim 46a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/46a:13)

ג משנה **כיצד מפרישין חלה בטומאה ביום טוב** של פסח, כי חלה טהורה יכול להפרישה מן העיסה ולתתה מיד לכהן, ויאכלנה. ואולם חלה טמאה שאינה ראויה לכהן שצריכים להפרישה ולשורפה, ולשורפה אי אפשר — משום שאסור לשרוף דבר שאינו ראוי לאכילה ביום טוב. ולהמתין בשריפתה עד מוצאי החג אינו יכול — שמא תחמיץ.


###### Steinsaltz on Pesachim 46a:14
[Steinsaltz on Pesachim 46a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/46a:14)

**ר' אליעזר אומר: לא תקרא לה** האשה שם, כלומר, לא תקדיש אותה בתור חלה **עד שתאפה.** כלומר, תמתין עד שתאפה כל העיסה, ואחר כך תפריש חלה, ואז ישאירו את חלק החלה האפויה עד מוצאי יום טוב ולא יחמיץ, ואז ישרפוהו. **בן בתירא אומר:** תפריש קודם אפיה, ו**תטיל** את עיסת החלה **בצונן** כדי שלא תחמיץ עד למוצאי החג. **אמר ר' יהושע:**