## Steinsaltz on Pesachim Daf 49a

###### Steinsaltz on Pesachim 49a:1
[Steinsaltz on Pesachim 49a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/49a:1)

א משנה **ארבעה עשר** בניסן **שחל להיות בשבת — מבערין את הכל** כל החמץ, בין חולין בין תרומה, **מלפני השבת,** חוץ ממה שצריך לאכול ביום השבת עצמו, שהרי בשבת אינו יכול לבער כמו בשאר ערבי פסחים. אלו **דברי ר' מאיר. וחכמים אומרים:** כל דבר מבערים בזמנו, סמוך לפסח, ויבערנו על ידי זריקה או הפקר. **ר' אליעזר בר צדוק אומר: תרומה** — מבערים **מלפני השבת,** משום שאין רבים יכולים לאוכלה, ומן הסתם לא יימצאו לה אוכלים נוספים, **וחולין — בזמנן.**


###### Steinsaltz on Pesachim 49a:2
[Steinsaltz on Pesachim 49a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/49a:2)

ב גמרא **תניא** [שנינו בתוספתא], **ר' אליעזר בר' צדוק אומר: פעם אחת שבת אבא** (הוא ר' צדוק) **ביבנה, וחל ארבעה עשר** בניסן **להיות בשבת. ובא זונין** שהיה **ממונה של רבן גמליאל ואמר: הגיע עת לבער את החמץ, והלכתי אחר אבא וביערנו את החמץ,** משמע שנהגו כן למעשה, לבערו בזמנו.


###### Steinsaltz on Pesachim 49a:3
[Steinsaltz on Pesachim 49a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/49a:3)

ג משנה **ההולך לשחוט את** קרבן **פסחו** בערב פסח, **ו**כן **למול את בנו, ו**כן **לאכול סעודת אירוסין בבית חמיו, ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו. אם יכול לחזור** מיד לביתו **ולבער** את החמץ **ו**אחר כך **לחזור למצותו — יחזור ויבער, ואם לאו** שלא יספיק לחזור ולבער — **מבטלו בלבו,** שהרי מן התורה ביטול בלבד מועיל.


###### Steinsaltz on Pesachim 49a:4
[Steinsaltz on Pesachim 49a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/49a:4)

ואם הלך **להציל** ישראל **מן הגוים** המתנפלים עליהם, **ומן הנהר** שגאה ושטף, **ומן הלסטים, ומן הדליקה, ומן המפולת** — אינו צריך אף לנסות לחזור, אלא **יבטל** החמץ **בלבו,** אפילו כשברור שיכול לחזור ולבער בזמנו. **ו**אם הלך **לשבות שביתת הרשות,** שלא הלך למקום שיש בו צד מצוה — **יחזור מיד** ויבער את החמץ.


###### Steinsaltz on Pesachim 49a:5
[Steinsaltz on Pesachim 49a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/49a:5)

**וכן** כיוצא בהלכות אלה שבביעור חמץ, אמרו לגבי **מי שיצא מירושלים ונזכר שיש בידו בשר קדש** שנפסל עם יציאתו מחוץ לתחומי ירושלים, ויש לשורפו ליד המקדש. **אם עבר** את כפר **צופים** שממנו עדיין ניתן לראות את ירושלים, ומשעבר שוב אינו יכול לראותה — **שורפו במקומו** (במקום שנזכר בו). **ואם לאו,** שלא הרחיק ללכת כל כך — **חוזר ושורפו לפני הבירה** (המקדש) **מעצי המערכה** שמספקים לצורך שריפת קדשים שנפסלו.


###### Steinsaltz on Pesachim 49a:6
[Steinsaltz on Pesachim 49a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/49a:6)

**ו**שואלים: **עד כמה הן חוזרין,** מהו שיעור חמץ או בשר קודש שיש לחזור עבורו? **ר' מאיר אומר: זה וזה בכביצה, ר' יהודה אומר: זה וזה בכזית. וחכמים אומרים** שיש לחלק: **בשר קדש** — חוזרים עליו **בכזית, וחמץ** — חוזרים עליו אם גודלו **בכביצה.**


###### Steinsaltz on Pesachim 49a:7
[Steinsaltz on Pesachim 49a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/49a:7)

ד גמרא **ורמינהו** [ומשליכים, מראים סתירה] ממקור אחר, ששנינו: **ההולך לאכול סעודת אירוסין בבית חמיו ולשבות שביתת הרשות — יחזור מיד,** ואילו במשנתנו נאמר שיכול אף לבטלה בליבו, ומשום שהיא נחשבת כסעודת מצוה!


###### Steinsaltz on Pesachim 49a:8
[Steinsaltz on Pesachim 49a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/49a:8)

**אמר ר' יוחנן: לא קשיא** [קשה] כי יש בכך מחלוקת תנאים, **הא** [זו] הברייתא — כשיטת **ר' יהודה,** ו**הא** [זו] המשנה — כשיטת **ר' יוסי, דתניא** [שהרי שנינו בברייתא]: **סעודת אירוסין — רשות, דברי ר' יהודה. ר' יוסי אומר: מצוה** היא.


###### Steinsaltz on Pesachim 49a:9
[Steinsaltz on Pesachim 49a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/49a:9)

**והשתא** [ועכשיו] ש**אמר ר' חסדא: מחלוקת** ר' יהודה ור' יוסי היא דוקא **בסעודה שניה** של אירוסין, שחוזר החתן לאחר האירוסין לסעוד עם משפחת ארוסתו. **אבל בסעודה ראשונה — דברי הכל מצוה.** אין צורך לישב את הסתירה בין המשנה לברייתא כפי שפירשנו אלא **אפילו תימא** [תאמר] **הא והא** [זו וזו המשנה והברייתא] הן כ**ר' יהודה, ולא קשיא** [קשה]: **הא** [זו] המשנה שרואה זאת כסעודת מצוה — מדובר בה **בסעודה ראשונה** שהיא מצוה, **הא** [זו] הברייתא המחייבת לחזור — מדברת **בסעודה שניה.**


###### Steinsaltz on Pesachim 49a:10
[Steinsaltz on Pesachim 49a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/49a:10)

**תניא** [שנויה ברייתא] **אמר ר' יהודה: אני לא שמעתי** שיש מצוה **אלא** ב**סעודת אירוסין** עצמה **אבל לא** סעודת **סבלונות** (מתנות), שכאשר בא החתן ומביא מתנות לכלה ועושים סעודה חגיגית — אין בכך כל מצוה. **אמר לו ר' יוסי: אני שמעתי** גם **סעודת אירוסין ו**גם סעודת **סבלונות.**


###### Steinsaltz on Pesachim 49a:11
[Steinsaltz on Pesachim 49a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/49a:11)

ה כיון שהוזכרה סעודת מצוה ודנו בהגדרתה, מביאים ברייתא בנושא קרוב. **תניא** [שנינו בברייתא], **ר' שמעון אומר: כל סעודה שאינה של מצוה — אין תלמיד חכם רשאי להנות ממנה.**


###### Steinsaltz on Pesachim 49a:12
[Steinsaltz on Pesachim 49a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/49a:12)

ושואלים: **כגון מאי** [מה היא] סעודה שאינה של מצוה, אף שהיה מקום להגדירה ככזאת? **אמר ר' יוחנן: כגון בת כהן** הנישאת **לישראל, ו**כן **בת תלמיד חכם** הנישאת **לעם הארץ.** שאף שסעודת נישואין בכלל מצוה היא — אבל כאן אין מצוה, ש**אמר ר' יוחנן: בת כהן לישראל — אין זווגן עולה יפה,** שגנאי הוא לכהונה שתינשא בת כהן לישראל.


###### Steinsaltz on Pesachim 49a:13
[Steinsaltz on Pesachim 49a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/49a:13)

ושאלו: **מאי היא** [מה הוא] מה פירוש שאין זיווגם עולה יפה? **אמר רב חסדא:** שמתקיים בהם כלשון הפסוק המדבר במקרה של בת כהן הנישאת לישראל וחוזרת לבית אביה **"או אלמנה או גרושה או זרע אין לה"** (ויקרא כב, יג). **במתניתא תנא** [בברייתא שנינו]: **קוברה** בעלה **או קוברתו** היא בצעירותם, **או מביאתו לידי עניות.**


###### Steinsaltz on Pesachim 49a:14
[Steinsaltz on Pesachim 49a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/49a:14)

ותוהים: **איני** [וכי כן הוא]?! **והא** [והרי] **אמר ר' יוחנן** עצמו: **הרוצה שיתעשר — ידבק בזרעו של אהרן, כל שכן** שזכות **תורה** שלו **ו**זכות ה**כהונה** שלה **מעשרתן.** ומשיבים: **לא קשיא** [קשה], **הא** [זה] שמעשיר — **בתלמיד חכם** הנושא בת כהן, ששבח לכהונה שנדבק בה תלמיד חכם וזיווגם עולה יפה. **הא** [זה] שאינו עולה יפה — מדובר **בעם הארץ** הנושא בת כהן.


###### Steinsaltz on Pesachim 49a:15
[Steinsaltz on Pesachim 49a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/49a:15)

מסופר: **ר' יהושע נסיב כהנתא** [נשא כהנת], ו**חלש** [חלה]. **אמר:** בודאי **לא ניחא ליה** [נוח לו] **לאהרן** הכהן ש**אדבק בזרעיה** [בזרעו], **דהוי ליה חתנא כי אנא** [שיהיה לו חתן כמוני].


###### Steinsaltz on Pesachim 49a:16
[Steinsaltz on Pesachim 49a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/49a:16)

ומסופר גם: **רב אידי בר אבין נסיב כהנתא** [נשא כהנת], **נפקו מיניה תרי בני סמיכי** [יצאו ממנו שני בנים סמוכים להוראה], והם: **רב ששת בריה** [בנו] של **רב אידי, ור' יהושע בריה** [בנו] של **רב אידי.** וכן **אמר רב פפא: אי** [אם] **לא נסיבנא כהנתא** [הייתי נושא כהנת], **לא איעתרי** [הייתי מתעשר].


###### Steinsaltz on Pesachim 49a:17
[Steinsaltz on Pesachim 49a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/49a:17)

ולצד אחר **אמר רב כהנא** (שלא היה כהן): **אי** [אם] **לא נסיבנא כהנתא** [הייתי נושא כוהנת], **לא גלאי** [הייתי גולה], שהוכרח רב כהנא לברוח מבבל לארץ ישראל. **אמרו ליה** [לו]: **והא** [והרי] **למקום תורה גלית** ואין זה עונש כלל! והשיב: **לא גלאי כדגלי אינשי** [גליתי כמו שגולים בני אדם] למקום תורה, אלא ברחתי מפני אימת המלכות.


###### Steinsaltz on Pesachim 49a:18
[Steinsaltz on Pesachim 49a:18](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/49a:18)

ו **אמר ר' יצחק: כל הנהנה מסעודת הרשות** שאין בה מצוה, **לסוף גולה, שנאמר "ואכלים כרים מצאן ועגלים מתוך מרבק"** (עמוס ו, ד), **וכתיב** [ונאמר] **"לכן עתה יגלו בראש גלים** וסר מירזח סרוחים**"** (עמוס, ו, ז).


###### Steinsaltz on Pesachim 49a:19
[Steinsaltz on Pesachim 49a:19](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/49a:19)

ועוד לענין תלמיד חכם הנהנה מסעודה שאינה של מצוה **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **כל תלמיד חכם המרבה סעודתו בכל מקום,** גנאי הוא לו, ו**סוף** דרכו נמצא שצרות רבות באות עליו בשל הנהגתו זו: **מחריב את ביתו, ומאלמן את אשתו, ומייתם את גוזליו** (ילדיו), **ותלמודו משתכח ממנו, ומחלוקות רבות באות עליו, ודבריו אינם נשמעים, ומחלל שם שמים ושם רבו ושם אביו, וגורם שם רע לו ולבניו ולבני בניו עד סוף כל הדורות.**


###### Steinsaltz on Pesachim 49a:20
[Steinsaltz on Pesachim 49a:20](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/49a:20)

ושואלים: **מאי היא** [מה הוא] אותו שם רע שגורמת הנהגתו זו לו ולבניו? **אמר אביי: קרו ליה בר מחים תנורי** [קוראים לו לבנו של איש כזה בן מחמם התנורים] כלומר, בן האיש שתמיד מצוי היה ליד תנור הבישול. **רבא אמר: בר מרקיד בי כובי** [בן המרקד בפונדק] שנראה שמוזמן לכל סעודה, וחייב לשעשע את הקהל. **רב פפא אמר: בר מלחיך פינכי** [בן מלקק הקערות]. **רב שמעיה אמר: בר מך רבע** [בן מקפל הלבוש ורובץ וישן] בכל מקום מתוך שיכרות.


###### Steinsaltz on Pesachim 49a:21
[Steinsaltz on Pesachim 49a:21](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/49a:21)

ז כיון שמדובר בנישואין הראויים מביאים מה ש **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא בת תלמיד חכם, שאם** יזדמן **מת או גולה** בצעירותו — **מובטח לו שבניו תלמידי חכמים** משום שאמם תחנכם לכך. **ואל ישא בת עם הארץ, שאם מת או גולה — בניו עמי הארץ.**


###### Steinsaltz on Pesachim 49a:22
[Steinsaltz on Pesachim 49a:22](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/49a:22)

ועוד **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **לעולם ימכור אדם כל מה שיש לו וישא** אדם **בת תלמיד חכם** וידאג **להשיא בתו לתלמיד חכם, משל ל**נישואין שכאלה הוא **ענבי הגפן** המסתבכות **בענבי הגפן,** שהוא **דבר נאה ומתקבל** בעיני אלוקים ואדם. **ולא ישא בת עם הארץ, משל ל**נישואין שכאלה הוא **ענבי הגפן בענבי הסנה,** שהוא **דבר כעור**