## Steinsaltz on Pesachim Daf 4b

###### Steinsaltz on Pesachim 4b:1
[Steinsaltz on Pesachim 4b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/4b:1)

**לאו** [האם לא] **משום** ש**חזקתו** של הבית שהוא **בדוק** כבר, **דקסבר** [שסבור הוא] תנא זה: **הכל** ואפילו עמי הארצות **חברים הם** כלומר נחשבים כאילו היו מוחזקים בכשרות לענין זה והם נאמנים **אצל בדיקת חמץ.** שכלל בידינו שהחבר כיון שהוא נאמן בדבר, ודאי תיקן את הצריך תיקון, **דתניא** [שכן שנינו בברייתא]: **חבר שמת והניח מגורה** (מחסן) **מליאה פירות, אפילו הן בני יומן** כלומר, שהביאום ביום מותו — **הרי הן בחזקת מתוקנים,** שמן הסתם דאג להפריש מהם תרומות כדינם. ואף בבדיקת חמץ נאמר כי הכל בחזקת חברים ונאמנים אצל בדיקת חמץ.


###### Steinsaltz on Pesachim 4b:2
[Steinsaltz on Pesachim 4b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/4b:2)

ומקשים: **וממאי** [וממה ומנין] מגיע אתה להוכחה זו? שמא בכלל יש לומר שבית אין חזקתו בדוק, **דילמא שאני הכא** [שמא שונה כאן] **משום דקאמרי הני** [שאומרים אלה] שהם בדקו, ומאחר שאומרים, סומכים על דבריהם. ודוחים: **אטו** [האם] **אמירה דהני** [של אלה] **מידי מששא אית ביה** [דבר ממש יש בה]? הלא פסולים הם לעדות, ואינם נאמנים, ובודאי לא על עדותם אנו סומכים, אלא משום חזקת בדיקה.


###### Steinsaltz on Pesachim 4b:3
[Steinsaltz on Pesachim 4b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/4b:3)

ומקשים: **אלא מאי** [מה] רוצה אתה לומר — ש**חזקתו בדוק,** ומטעם זה הכל נאמנים, אם כן **האי** [זה] הלשון **"הכל נאמנים"** אינה לשון ראויה, אלא, **"כל הבתים בחזקת בדוקין בארבעה עשר" מיבעי ליה** [צריך היה לו לומר] שהרי זו הכוונה!


###### Steinsaltz on Pesachim 4b:4
[Steinsaltz on Pesachim 4b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/4b:4)

ודוחים: **אלא מאי** [מה] אומר אתה שהעיקר הוא **משום אמירה דהני** [של אלה] ותדייק: **הא** [הרי] אם **לא אמרי הני** [אמרו אלה] — **לא,** ואין מניחים שהבית בדוק. אם כן **תפשוט מיניה** [תפתור מכאן] את הבעיה, שהרי זו הוכחה לצד השני — ש**אין חזקתו בדוק** מן הסתם, עד שיבוא אדם ויאמר במפורש שנבדק.


###### Steinsaltz on Pesachim 4b:5
[Steinsaltz on Pesachim 4b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/4b:5)

אף מסקנה זו דוחים: **לא, לעולם אימא** [אומר] **לך** בית בארבעה עשר **חזקתו בדוק, והכא במאי עסקינן** [כאן במה אנו עוסקים] — ש**מוחזק לן** [לנו] שבעל הבית **לא בדק, וקאמרי הני: בדקיניה** [ואמרו אלה נשים, עבדים וקטנים: בדקנוהו], **מהו דתימא** [שתאמר]: **לא להימנינהו רבנן** [יאמינום חכמים] כיון שהם פסולים לעדות, **קא משמע לן** [השמיע לנו] בכך: **כיון** ש**בדיקת חמץ מדרבנן** [מדברי חכמים] **הוא** בלבד, **דמדאורייתא** [שמן התורה] **בביטול בעלמא סגי ליה** [בלבד די לו] ודיו שמבטל את החמץ לפני זמן איסורו. על כן **הימנוהו רבנן בדרבנן** [האמינוהו, סמכו עליו, חכמים בדבר של חכמים].


###### Steinsaltz on Pesachim 4b:6
[Steinsaltz on Pesachim 4b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/4b:6)

א **איבעיא להו** [נשאלה להם, ללומדים] שאלה זו: **המשכיר בית לחבירו** לפסח **בחזקת** שהוא **בדוק** מחמץ, **ומצאו** השוכר **שאינו בדוק, מהו** [מה דינו]? **מי הוי** [האם הוא] **כמקח טעות** והאם יכול הקונה לומר: רצוני לבטל אה השכירות, שכן שכרתיו על דעת שהוא בדוק, **או לא?**


###### Steinsaltz on Pesachim 4b:7
[Steinsaltz on Pesachim 4b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/4b:7)

ומציעים: **תא שמע** [בוא ושמע] פתרון לשאלה זו, ש**אמר אביי: לא מיבעיא** [נצרכה] לומר **באתרא** [במקום] ש**לא יהבי אגרא** [נותנים שכר] על בדיקת חמץ, **ובדקו** [ובודקים] הכל בעצמם. שאומרים **דניחא ליה לאיניש לקיומי** [שנוח לו לאדם לקיים] **מצוה בגופיה** [בגופו]. **אלא אפילו באתרא דיהבי אגרא ובדקו** [במקום שנותנים שכר ובודקים] את החמץ, על ידי אדם הנשכר לכך, שאז אף הפסיד השוכר כסף על ידי כך — בכל זאת אומרים אנו **דניחא ליה לאיניש לקיומי** [שנוח לו לאדם לקיים] **מצוה בממוניה** [בממונו] ואין זה, איפוא, מקח טעות.


###### Steinsaltz on Pesachim 4b:8
[Steinsaltz on Pesachim 4b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/4b:8)

ב **תנן התם** [שנינו שם במשנה] (להלן פסחים יא, א) **ר' מאיר אומר: אוכלין** חמץ ביום ארבעה עשר **כל חמש** שעות מתחילת היום, **ושורפין** אותו **בתחלת שש. ר' יהודה אומר: אוכלין כל ארבע** שעות, **ותולין** משאירים במקום **כל** שעה **חמש,** שבה לא שורפים ולא אוכלים, **ושורפין** את החמץ **בתחילת שש.** ושואלים: **דכולי עלמא מיהא** [לדעת הכל על כל פנים] **חמץ משש שעות ולמעלה אסור** מן התורה, **מנלן** [מנין לנו] דבר זה?


###### Steinsaltz on Pesachim 4b:9
[Steinsaltz on Pesachim 4b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/4b:9)

**אמר אביי: תרי קראי כתיבי** [שני מקראות כתובים] ומתוך השוואתם נלמד דבר זה, **כתיב** [נאמר] במקרא אחד **"שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם"** (שמות יב, יט) משמע שבמשך כל שבעת הימים אסור שיהא חמץ מצוי בבית. **וכתיב** [ונאמר] בכתוב אחר: **"אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם"** (שמות יב, טו), משמע שאת החמץ צריכים להשבית ביום הראשון עצמו לאחר כניסתו. **הא כיצד** ניישב סתירה זו? אלא הכוונה **לרבות** יום **ארבעה עשר** עצמו **לביעור.** שיש להבין כי "ביום הראשון" אין משמעו יום חמישה עשר בניסן, תחלת חג הפסח, אלא היום שבו מקריבים את הפסח.


###### Steinsaltz on Pesachim 4b:10
[Steinsaltz on Pesachim 4b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/4b:10)

ומקשים: **ואימא** [ואמור] שכוונת הכתוב **לרבות לילי חמשה עשר לביעור,** שאף בלילה הראשון יש לבער את החמץ. **דסלקא דעתך אמינא** [שיעלה על דעתך לומר] לולא היה מקרא זה כתוב, **"ימים" כתיב** [נאמר במקרא] והיינו יכולים לחשוב כי **ימים — אין** [כן] חייבים בהם בביעור חמץ ואין צריך לבער את החמץ אלא בתחילת היום החמישה עשר, **לילות — לא.** על כן **קא משמע לן** [משמיע לנו] פסוק זה "ביום הראשון" ש**אפילו לילות** חייבים בביעור חמץ! את הקושיה הזו דוחים: **ההוא לא איצטריכא ליה** [זה לא נצרך לו] ללמוד מדרשת הכתובים, כי הוא נובע ממקור אחר