## Steinsaltz on Pesachim Daf 51a

###### Steinsaltz on Pesachim 51a:1
[Steinsaltz on Pesachim 51a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/51a:1)

**אי אתה רשאי להתירן בפניהם** שלא יבואו לזלזל בשאר איסורים, שיאמרו: אם דבר זה הותר לנו אף איסורים אחרים אינם חמורים. וכיצד התיר להם רב יוסף? **אמר לו: ולאו מי איתמר עלה** [והאם לא נאמר על הלכה זו] **אמר רב חסדא:** דברים אלה נאמרו **בכותאי** [בשומרונים] ולא באחרים! ודוחים: **כותאי מאי טעמא — משום דמסרכי מילתא** [השומרונים מה הטעם אסור משום שמושכים את הדבר] ומצרפים אליו הקלות יתרות שלא כדין, **הנך אינשי נמי סרכי מילתא** [אותם אנשים גם כן ימשכו את ההיתר] ויתירו דברים אחרים, שהרי הם עמי הארץ.


###### Steinsaltz on Pesachim 51a:2
[Steinsaltz on Pesachim 51a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/51a:2)

**אלא אמר רב אשי: חזינן** [רואים אנו] **אי** [אם] **רובן** של אנשי אותו מקום **אורז אכלי** [אוכלים] — **לא ניכליה** [יאכלנה] **זר** את החלה **באפייהו** [בפניהם], **דילמא משתכחא** [שמא תשכח] **תורת** הפרשת **חלה מינייהו** [מהם], **ואי** [ואם] **רובן דגן אכלי** [אוכלים] — **ניכלה** [יאכלנה] **זר באפייהו** [בפניהם], שאז חשוב לעשות זאת, **דילמא אתי לאפרושי** [שמא יבואו להפריש] **מן החיוב על הפטור.** שאם יחשבו שמפרישים חלה מאורז, אף יפרישו חלה מדגן עבור האורז, או **מן הפטור על החיוב** מן האורז על הדגן, ולא יצאו ידי חובתם.


###### Steinsaltz on Pesachim 51a:3
[Steinsaltz on Pesachim 51a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/51a:3)

א כיון שהוזכרו הלכות בענין מנהגים והיתרם, דנים בו **גופא** [עצמו], אמרנו כי **דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור — אי אתה רשאי להתירם בפניהם. אמר רב חסדא: בכותאי עסקינן** [בכותים, שומרונים עוסקים אנו] ולא בישראל. ותוהים: **וכולי עלמא** [וכל העולם שאר אנשים] **לא? והתניא** [והרי שנויה ברייתא]: **רוחצים שני אחים כאחד** ואין חוששים לחוסר צניעות והרהור עבירה, **ואין רוחצים שני אחים** בעיירה **כבול** ששם נהגו להחמיר בכך. **ומעשה ביהודה והלל בניו של רבן גמליאל שרחצו שניהם כאחד בכבול, ולעזה** (שוחחה, התרגשה) **עליהם כל המדינה** (העיר, המקום), **אמרו: מימינו לא ראינו כך** שירחצו שני אחים כאחד. **ונשמט הלל ויצא לבית החיצון ולא רצה לומר להם: מותרים אתם,** שהעדיף להישמע לדבריהם ולא להתיר בפניהם.


###### Steinsaltz on Pesachim 51a:4
[Steinsaltz on Pesachim 51a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/51a:4)

וכן **יוצאים בקורדקיסון** (נעלים רחבות כעין נעלי בית) **בשבת ואין יוצאים בקורדקיסון בשבת** בעיירה **בירי. ומעשה ביהודה והלל בניו של רבן גמליאל שיצאו בקורדקיסון בשבת בבירי, ולעזה עליהם כל המדינה. ואמרו: מימינו לא ראינו כך, ושמטום ונתנום לעבדיהם** הגוים **ולא רצו לומר להן מותרים אתם.**


###### Steinsaltz on Pesachim 51a:5
[Steinsaltz on Pesachim 51a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/51a:5)

וכן **יושבים על ספסלי גוים** המיועדים בדרך כלל להניח עליהם סחורה למכירה **בשבת** ואין חושדים בהם. **ואינן יושבין על ספסלי גוים בשבת בעכו, ומעשה ברבן שמעון בן גמליאל שישב על ספסלי גוים בשבת** בעיר **עכו, ולעזה עליו כל המדינה, אמרו: מימינו לא ראינו כך, נשמט על גבי קרקע ולא רצה לומר להם מותרים אתם.** ומשיבים: **בני מדינת הים נמי** [גם כן] **כיון דלא שכיחי רבנן גבייהו** [שאין מצויים חכמים אצלם] **ככותים דמו** [כשומרונים הם נחשבים] ואסור להתיר להם.


###### Steinsaltz on Pesachim 51a:6
[Steinsaltz on Pesachim 51a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/51a:6)

כיון שהוזכרו הדברים דנים בענין מה היה הטעם לעיקר החומרה באותם מקומות; **בשלמא** [נניח] שאסרו באותם **ספסלי גוים** — **משום דמחזי** [שנראה] **כמקח וממכר** בשבת. **בקורדקיסון נמי** [גם כן], **דילמא משתלפין ואתי לאיתויינהו** [שמא ישלפו מרגליו ויבוא להוליכם בידו] **ארבע אמות ברשות הרבים** ונמצא עובר על דברי תורה.


###### Steinsaltz on Pesachim 51a:7
[Steinsaltz on Pesachim 51a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/51a:7)

**אלא רוחצין מאי טעמא** [מה הטעם] **לא?** ומשיבים שיסוד ההלכה הזו מובן על פי מה **דתניא** [ששנינו בברייתא]: **עם הכל אדם רוחץ חוץ מאביו וחמיו ובעל אמו ובעל אחותו** משום קירבתם המשפחתית, שמתוך שהוא מהרהר בלבו על דרך קירבת המשפחה ביניהם שמא יבוא לידי הרהור עבירה בנשים ובגברים. **ור' יהודה מתיר באביו מפני כבוד אביו,** שאם יהא עמו יוכל לסייע לו ברחיצה. **והוא הדין לבעל אמו.**


###### Steinsaltz on Pesachim 51a:8
[Steinsaltz on Pesachim 51a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/51a:8)

**ואתו אינהו** [ובאו הם אנשי כבול] **וגזור** [וגזרו] איסור **בשני אחין משום בעל אחותו** שנראה להם שבכך יש חשש והחמירו על עצמם. **תנא** [שנינו בתוספתא]: **תלמיד לא ירחץ עם רבו** מפני שאין זה כבוד לרב שתלמידו רואהו ערום, **ואם רבו צריך לו** שיסייענו בשעת רחיצה — **מותר.**


###### Steinsaltz on Pesachim 51a:9
[Steinsaltz on Pesachim 51a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/51a:9)

ב מסופר: **כי אתא** [כאשר בא] **רבה בר בר חנה** מארץ ישראל לבבל **אכל** מן החלב המצוי **דאייתרא** [על היתר שבקיבה], שהחלב שעל הקיבה יש בו חלק פנימי הנקרא חלק היתר וחלק חיצון הנקרא חלק הקשת, ובחלב ה"יתר" יש חילוק מנהגים. שבני ארץ ישראל נהגו בו היתר ובני בבל אוסרים אותו. **עול לגביה** [נכנסו אליו] **רב עוירא סבא** [הזקן] **ורבה בריה** [בנו] של **רב הונא, כיון דחזינהו כסייה מינייהו** [שראה אותם באים כיסה מהם] מה שאכל. **אתו ואמרו ליה** [באו ואמרו לו] **לאביי** את המעשה. **אמר להו** [להם]: **שווינכו ככותאי** [עשה אתכם כשומרונים] שהרי יכול היה לומר במפורש "מותרים אתם" ולא עשה כן.


###### Steinsaltz on Pesachim 51a:10
[Steinsaltz on Pesachim 51a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/51a:10)

ושואלים: **ורבה בר בר חנה** שנהג היתר בדבר האסור שם **לית ליה הא דתנן** [האם אינו מקבל מה ששנינו במשנתנו] שמי שהלך ממקום למקום **נותנים עליו חומרי המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם? אמר אביי: הני מילי** [דברים אלה] אמורים כשהולך **מבבל לבבל** ממקום למקום, **או מארץ ישראל לארץ ישראל, אי נמי** [או גם כן] **מבבל לארץ ישראל, אבל מארץ ישראל לבבל** — אין סומכים על כלל זה. כי **כיון דאנן כייפינן להו עבדינן כוותייהו** [שאנו בני בבל כפופים להם מבחינת ההלכה עושים אנו כמותם] ואין איש ארץ ישראל צריך לנהוג כמנהג בבל.


###### Steinsaltz on Pesachim 51a:11
[Steinsaltz on Pesachim 51a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/51a:11)

**רב אשי אמר: אפילו תימא** [תאמר] שגם **מארץ ישראל לבבל** צריך להחמיר כמנהג המקום שבא אליו, אולם **הני מילי היכא** [דברים אלה אמורים במקום] ש**אין דעתו לחזור,** אלא להשתקע במקום החדש, ואילו **רבה בר בר חנה דעתו לחזור הוה** [היתה] ולכן היה מותר בכך כמנהג ארץ ישראל ממנה הוא בא ואליה הוא חוזר. מספרים, **אמר ליה** [לו] **רבה בר בר חנה לבריה** [לבנו]: **בני,** אתה שהנך חי בבבל **לא תאכל** את החלב **לא בפני ולא שלא בפני. אני שראיתי את ר' יוחנן שאכל** — יכול אני לומר ש**כדי** (כדאי) **הוא ר' יוחנן לסמוך עליו** גם **בפניו** וגם **שלא בפניו. אתה לא ראית אותו לא תאכל בין בפני בין שלא בפני,** שאינך כדאי שתסמוך רק עלי בהיתר זה.


###### Steinsaltz on Pesachim 51a:12
[Steinsaltz on Pesachim 51a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/51a:12)

ומעירים: **ופליגא דידיה אדידיה** [וחלוקה שיטתו שלו על דבריו שלו] ש**אמר רבה בר בר חנה: סח לי ר' יוחנן בן אלעזר: פעם אחת נכנסתי אחר ר' שמעון בן ר' יוסי בן לקוניא לגינה** שליד ביתו