## Steinsaltz on Pesachim Daf 52a

###### Steinsaltz on Pesachim 52a:1
[Steinsaltz on Pesachim 52a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/52a:1)

ברור כי **ביישוב לא עבידנא** [אין אנו עושים] מלאכה ביום טוב שני **מפני שינוי המחלוקת,** שהרי שאר אנשים בגולה נוהגים בו איסור. אולם **במדבר מאי** [מה הדין]? אם נמצא אדם שלא במקום ישוב ויודע את קביעות החודש כיצד ינהג? **אמר ליה** [לו] **הכי** [כך] **אמר רב אמי: ביישוב — אסור, במדבר — מותר.**


###### Steinsaltz on Pesachim 52a:2
[Steinsaltz on Pesachim 52a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/52a:2)

ובדרך אגב מספרים כי **רב נתן בר אסיא אזל** [הלך] **מבי** [מבית המדרש] של **רב לפומבדיתא ביום טוב שני של עצרת,** שסמך על מה שידע בקביעות החודש, וחילל יום טוב שני על ידי יציאה מחוץ לתחום. **שמתיה** [נידהו] **רב יוסף** כעונש על כך. **אמר ליה** [לו] **אביי: ולנגדיה מר נגידי** [ושידונו אדוני במלקות] על עבירה חמורה זו! **אמר ליה** [לו]: **עדיפא עבדי ליה** [דבר עדיף, חמור יותר, עשיתי לו] **דבמערבא מימנו אנגידא דבר בי רב ולא מימנו אשמתא** [שבארץ ישראל היו נמנים על מלקות לתלמיד חכם שחטא ולא היו נמנים לנדותו] מפני כבוד התורה, ואם כן משמע שנידוי חמור יותר ממלקות.


###### Steinsaltz on Pesachim 52a:3
[Steinsaltz on Pesachim 52a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/52a:3)

**איכא דאמרי** [יש שאומרים]: **נגדיה** [ציוה] **רב יוסף** שילקוהו. **אמר ליה** [לו] **אביי: נשמתיה מר** [שינדהו אדוני] שהרי **רב ושמואל דאמרי תרוייהו** [שאמרו שניהם] **מנדים על שני ימים טובים של גליות** אם חיללם! **אמר ליה** [לו]: **הני מילי — איניש דעלמא** [דברים אלה אמורים בסתם אדם] **הכא צורבא מדרבנן** [כאן תלמיד חכם] **הוא, דטבא ליה עבדי** [מה שטוב יותר עבורו עשיתי], **דבמערבא מימנו אנגדתא דבר בי רב ולא מימנו אשמתא** [שבארץ ישראל נמנים להלקות תלמיד חכם ואין נמנים לנדותו] ולא רצה להחמיר כל כך בדינו.


###### Steinsaltz on Pesachim 52a:4
[Steinsaltz on Pesachim 52a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/52a:4)

א במשנה שנינו: **"כיוצא בו המוליך פירות שביעית"** ממקום למקום שצריך להחמיר כמנהג מקומו וכמקום שהלך אליו, ור' יהודה סובר שיכול הוא לומר לך אף אתה לאותו מקום שממנו הבאתי. ושואלים: **ולית ליה לר' יהודה** [ואין לו אין הוא מקבל] **הא דתנן** [זה ששנינו במשנתנו]: **נותנין עליו חומרי המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם?!**


###### Steinsaltz on Pesachim 52a:5
[Steinsaltz on Pesachim 52a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/52a:5)

**אמר רב שישא בריה** [בנו] של **רב אידי: מילתא אחריתי קאמר** [דבר אחר אמר] **ר' יהודה, והכי קאמר** [וכך אמר, כך התכוון]: **או** הלך אדם **ממקום שלא כלו** הפירות **למקום שלא כלו ושמע שכלו במקומו — חייב לבער, ר' יהודה אומר:** אינו חייב לבער ויכול לומר **צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו** [מהיכן שהבאתים], **והא** [והרי] **לא כלו להו** [להם] עדיין ומותר לי להמשיך לאכול מהם.


###### Steinsaltz on Pesachim 52a:6
[Steinsaltz on Pesachim 52a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/52a:6)

ושואלים: **למימרא** [האם לומר] ש**ר' יהודה לקולא** [להקל] חולק על חכמים שבמשנה? **והאמר** [והרי אמר] **ר' אלעזר: לא אמר ר' יהודה אלא לחומרא! אלא איפוך** [הפוך] נוסח המשנה, שלפיו יובן שהבא ממקום שלא כלו למקום שלא כלו ושמע שכלו במקומו — **אינו חייב לבער,** ו**ר' יהודה אומר: צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו** [מהיכן שהבאתים אני] **והא כלו להו** [והרי כלו להם] ולכן חייב לבער.


###### Steinsaltz on Pesachim 52a:7
[Steinsaltz on Pesachim 52a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/52a:7)

**אביי אמר: לעולם כדקתני** [לעולם ניישב את המשנה כפי ששנינו] **והכי קאמר** [וכך אמר]: **או** שהביאום **ממקום שלא כלו למקום שכלו והחזירן למקומן ועדיין לא כלו — אינו חייב לבער,** ו**ר' יהודה אומר: צא והבא לך אף אתה מהיכא דאייתינהו** [מהיכן שהבאתי אותם] **והא כלו להו** [והרי כלו להם] כי כשהביאם בחזרתו הביאם ממקום שכלו, וחייב לבערם.


###### Steinsaltz on Pesachim 52a:8
[Steinsaltz on Pesachim 52a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/52a:8)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב אשי:** ולשיטת **ר' יהודה אטו אגבא דחמרא קלטינהו** [על גב החמור קלט אותם]?! כלומר: וכי משום שרק העביר את הפירות על גב החמור דרך מקום שכלו בו פירות ולקחם משם, ולא גדל שם ואינו אוכלם שם, יחול עליהם איסור?! **אלא אמר רב אשי:** מחלוקת ר' יהודה וחכמים קשורה **בפלוגתא דהני תנאי דתנן** [כפי מחלוקתם של תנאים אלה ששנינו] במשנה: **הכובש שלשה כבשין** משלושה מיני ירקות **בחבית אחת** בשביעית, **ר' אליעזר אומר: אוכלין על הראשון** כלומר, מותר לאכול מכל הכבשים רק כל זמן שהמין הראשון מצוי עדיין בשדה, וכשנגמר — צריך לבער הכל, כי יש כאן תערובת של המותר והאסור.


###### Steinsaltz on Pesachim 52a:9
[Steinsaltz on Pesachim 52a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/52a:9)

**ר' יהושע אומר: אוכלים** את כולם **אף על האחרון** אף עד שיכלה מין זה מן השדה, ו**רבן גמליאל אומר: כל** מין **שכלה מינו מן השדה — יפריד אותו מן השאר ואחר כך יבער מינו מן החבית, והלכה כדבריו.** והקשר עם מחלוקת ר' יהודה וחכמים הוא מעין זה: סתם משנתינו סבורה כר' יהושע, שכל עוד יש צד היתר — יש להתיר הכל, ור' יהודה סבור כר' אליעזר (ר"ח), שאם יש צד להחמיר — מחמירים.


###### Steinsaltz on Pesachim 52a:10
[Steinsaltz on Pesachim 52a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/52a:10)

**רבינא אמר:** מחלוקתם של ר' יהודה וחכמים קשורה **בפלוגתא דהני תנאי** [במחלוקתם של תנאים אלה] **דתנן** [שהרי שנינו במשנה]: **אוכלין בתמרין** בכל ארץ יהודה **עד שיכלה** הדקל **האחרון שבצוער** שהיא בגבול יהודה ובה התמרים האפילים ביותר. **רבן שמעון בן גמליאל אומר:**