## Steinsaltz on Pesachim Daf 52b

###### Steinsaltz on Pesachim 52b:1
[Steinsaltz on Pesachim 52b:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/52b:1)

**אוכלין על של בין הכיפין** כל זמן שיש תמרים שנפלו מן העץ והם תקועים בין ענפי הדקל. **ואין אוכלים על** סמך התמרים שנפלו **בין השיצין** (בין קוצי הדקל), שאין החיות יכולות להגיע וליטלם משם. ואם כן נלמד מכאן שלדעת תנא קמא של ר' שמעון בן גמליאל אם יש רק אפשרות כלשהי לחיה להגיע לתמרים — מותרים עדיין הכל באכילתם, וכשיטת תנא קמא לענין ביעור. ושיטת רבן שמעון בן גמליאל היא כשיטת ר' יהודה — שאם אין הכל יכולים לבוא ולקחת מאותו מקום חייבים לבער.


###### Steinsaltz on Pesachim 52b:2
[Steinsaltz on Pesachim 52b:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/52b:2)

א כיון שהובאו דברים בענין ביעור פירות שביעית ממקום למקום, מביאים מדברי המשנה בשביעית העוסקת בנושא קרוב. **תנן התם** [שנינו במשנה שם]: **שלש ארצות לביעור,** שלגבי דיני ביעור רואים את ארץ ישראל מחולקת לשלושה חלקים, ואלו הן: **יהודה, ועבר הירדן, וגליל. ושלש ארצות בכל אחת ואחת;** עמק, הר ושפלה שדיניהם שונים לענין הביעור. **ולמה אמרו שלש ארצות לביעור אם הן עצמן מחולקות לשלוש — שיהיו אוכלים בכל אחת ואחת** מהן **עד שיכלה האחרון שבה,** שגם אם כלו הפירות ממקום אחד מתוך השלוש שבאותה ארץ עדיין מותר לאכול כל עוד מצויים פירות אלה במקום אחר מאותם שלוש.


###### Steinsaltz on Pesachim 52b:3
[Steinsaltz on Pesachim 52b:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/52b:3)

ושואלים: **מנא הני מילי** [מנין דברים הללו] להתיר את פירות חלק ארץ אחד כשכלו מן האחר, ואילו כשכלו מארץ אחת שוב אין אוכלים בה אף שעדיין לא כלו מן האחרת? **אמר רב חמא בר עוקבא אמר ר' יוסי בר חנינא: אמר קרא** [הכתוב] שבשנת השמיטה **"ולבהמתך ולחיה אשר בארצך** תהיה כל תבואתה לאכול**"** (ויקרא כה, ז), ולמדים מכאן: **כל זמן שחיה אוכלת מן השדה** שהפירות עדיין מצויים וגדלים בחוץ — **האכל לבהמה שבבית** מותר לכל ליהנות מפירות אלה, ואם כבר **כלה לחיה אשר בשדה** — **כלה לבהמתך מן הבית.**


###### Steinsaltz on Pesachim 52b:4
[Steinsaltz on Pesachim 52b:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/52b:4)

**וגמירי** [ולומדים] אנו במסורת: ש**אין חיה שביהודה גדילה על פירות שבגליל, ואין חיה שבגליל גדילה על פירות שביהודה,** שבכל איזור יש תנאים מיוחדים המתאימים לבעלי חיים מיוחדים (שפת אמת) והחיות עוברות מאיזור לאיזור בארץ יהודה לחפש לעצמן אוכל, אבל אינן יוצאות לחלק ארץ אחר.


###### Steinsaltz on Pesachim 52b:5
[Steinsaltz on Pesachim 52b:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/52b:5)

ב **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **פירות** שביעית **שיצאו מארץ ישראל לחוצה לארץ — מתבערין בכל מקום שהן. ר' שמעון בן אלעזר אומר:** לא כן, אלא **יחזרו** הפירות **למקומן** בארץ ישראל **ויתבערו** שם, ואין להם תקנה בחוץ לארץ **משום שנאמר "בארצך"** — משמע שחובה זו היא בארץ ישראל בלבד. ושואלים: **הא אפיקתיה** [הרי הוצאת אותו] ללמד שאין סומכין בני יהודה אלא על ארצם ולא על של גליל?


###### Steinsaltz on Pesachim 52b:6
[Steinsaltz on Pesachim 52b:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/52b:6)

**קרי ביה בארץ בארצך** שהיה יכול לכתוב "בארץ", ממה שכתוב "בארצך" הוי כאילו כתוב "בארץ בארצך", ויש בה משמעות כפולה, הן של הארץ בכלל והן של המקום המיוחד בה, ולמדים ממנה שני דברים, **אי נמי** [או גם כן] נלמד **מ"אשר בארצך"** שביטוי זה במקום לומר רק "בארצך" בא ללמד דבר נוסף.


###### Steinsaltz on Pesachim 52b:7
[Steinsaltz on Pesachim 52b:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/52b:7)

מסופר: **רב ספרא נפק** [יצא] **מארץ ישראל לחוצה לארץ, הוה בהדיה גרבא דחמרא** [היה עמו קנקן יין] של **שביעית, לוו בהדיה** [נתלוו אתו] **רב הונא בריה** [בנו] של **רב איקא ורב כהנא, אמר להו** [להם]: **איכא דשמיע ליה מיניה** [האם יש מי ששמע ממנו] מ**ר' אבהו** האם **הלכה כר' שמעון בן אלעזר או לא?** ולפי זה חייבים להחזיר את קנקן היין לארץ! **אמר ליה** [לו] **רב כהנא הכי** [כך] **אמר ר' אבהו: הלכה כר' שמעון בן אלעזר** וחייב אתה לחזור ולבערו בארץ ישראל. **אמר ליה** [לו] **רב הונא בריה** [בנו] של **רב איקא** לא כן אלא **הכי** [כך] **אמר ר' אבהו: אין הלכה כר' שמעון בן אלעזר** ויכול אתה לבערו בכל מקום.


###### Steinsaltz on Pesachim 52b:8
[Steinsaltz on Pesachim 52b:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/52b:8)

**אמר רב ספרא: נקוט הא כללא** [החזק כלל זה] של **רב הונא בידך** שעליו אפשר לסמוך יותר, **דדייק וגמר שמעתתא מפומיה דרביה** [שהוא מדייק ולומד הלכה מפי רבו] באותו דיוק **כרחבה דפומבדיתא** (מפומבדיתא) שהיה מפורסם בדיוק שמועותיו. כפי הדוגמה המפורשת ש**אמר רחבה אמר רב יהודה: הר הבית סטיו** (שורת איצטבאות) **כפול היה** בבית המקדש **סטיו לפנים מסטיו,** שמדייק רחבה למסור את הדברים בדיוק בלשון רבו בלא כל שינוי. על אותו מעשה שרב ספרא סמך לבסוף על דברי רב הונא המיקל **קרי עליה** [קרא עליו] **רב יוסף** בהיתול את הפסוק: **"עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו"** (הושע ד, יב), ודרש: **כל המיקל לו — מגיד לו** שהוא מקשיב רק לדעת החכם המיקל, והוא זה המגיד לו הלכה.


###### Steinsaltz on Pesachim 52b:9
[Steinsaltz on Pesachim 52b:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/52b:9)

ג ועוד בדיני שביעית מסופר: **ר' אילעאי קץ כפנייתא** [קצץ דקל שהיו בו תמרי בוסר] של השנה ה**שביעית.** ושואלים: **היכי עביד הכי** [כיצד עשה כן]?! והלוא נאמר "והיתה שבת הארץ לכם לאכלה" (ויקרא כה, ו), **"לאכלה" אמר רחמנא** [הכתוב] **ולא להפסד,** שאיסור הוא להפסיד פירות שביעית ואין היתר להשתמש בהם אלא בדרך אכילה בלבד. **וכי תימא: הני מילי היכא דנחית לפירא** [ואם תאמר: דברים אלה אמורים כאשר הגיע הדבר לדרגת פרי], **אבל היכא דלא נחית לפירא** [במקום שלא הגיע לדרגת פרי] — **לא.** והרי **אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: הני מתחלי** [אותם עטיפי פירות הדקל] של **ערלה — אסירי** [אסורים] באכילה כשאר פירות הערלה, ואינם נידונים כעץ סתם המותר באכילה בשנות ערלה. כי אף שאינם ראויים לאכילה כשלעצמם, **הואיל ונעשו שומר לפירי** [לפירות] בזמן גידולו הריהם נידונים כפירות עצמם.


###### Steinsaltz on Pesachim 52b:10
[Steinsaltz on Pesachim 52b:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/52b:10)

ונדקדק: **ושומר לפירי אימת הוה** [לפירות מתי הם] **בכופרי** [כשהתמרים עדיין בוסר] ובכל זאת **וקא קרי להו פירי** [קורא להם כבר פירות], משמע שתמרים אף בעודם קטנים ביותר קרויים כבר פרי, ולכן כשם שחל עליהם איסור ערלה כך גם אסור להפסידם בשביעית! ומשיבים: **רב נחמן** ש**אמר** דעתו בזה לא כדברי הכל היא אלא כשיטת יחיד של **ר' יוסי** שאין הלכה כמותו. **דתנן** [שהרי שנינו במשנה], **ר' יוסי אומר: סמדר** שהוא פרי הבוסר הקטן שבגפנים **אסור** בארץ משום ערלה, **מפני שהוא פירי,** אולם **פליגי רבנן עליה** [חלוקים חכמים עליו] שלדעתם פרי הוא רק מה שהגיע לדרגה ידועה של הבשלה, ולא קודם לכן.


###### Steinsaltz on Pesachim 52b:11
[Steinsaltz on Pesachim 52b:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/52b:11)

**מתקיף לה** [מקשה על כך] **רב שימי מנהרדעא: ומי פליגי רבנן עליה** [והאם חלוקים חכמים עליו] על **ר' יוסי** אף **בשאר אילנות** שלא נחלקו על ר' יוסי בגפנים בלבד. **והא תנן** [והרי שנינו במשנה]: **מאימתי אין קוצצים את האילנות בשביעי** (בשנה השביעית) ולא יבואו לידי הפסד? **בית שמאי אומרים: כל האילנות משיוציאו** פרי כל שהוא, **ובית הלל אומרים:** יש לחלק: **החרובין** זמנן **משישרשרו** משנראות בפרי החרוב בליטות קטנות כעין שרשרת, **והגפנים**