## Steinsaltz on Pesachim Daf 53a

###### Steinsaltz on Pesachim 53a:1
[Steinsaltz on Pesachim 53a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/53a:1)

**משיגריעו** שיגדלו מעט, **והזיתים משיניצו** ותיראה מקצת דמות הפרי מהם, **ושאר כל האילנות משיוציאו** תחילת פרי. **ואמר רב אסי: הוא** שיעור **בוסר, הוא גירוע, הוא פול הלבן,** ותחילה תוהים על הלשון: **פול הלבן סלקא דעתך** [עולה על דעתך] וכי מה לפול הלבן על הגפנים?! **אלא אימא** [אמור, ותקן]: **שיעורו כפול הלבן.**


###### Steinsaltz on Pesachim 53a:2
[Steinsaltz on Pesachim 53a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/53a:2)

**ומאן שמעת ליה** [ומי שמעת אותו] ש**אמר בוסר — אין** [כן] נחשב כפרי, **סמדר — לא,** הלוא הם **רבנן** [חכמים] ולא ר' יוסי, **וקתני** [ושנו] אף הם **שאר כל האילנות משיוציאו.** משמע שבדקלים גם תמרי הבוסר דקלים הם! **אלא** חוזרים אנו מהתירוץ הקודם ואומרים כי **ר' אילעאי בדניסחני קץ** [בתמרים גרועים קצץ], שתמרים אלה לעולם אינם מתבשלים על העץ ואין להם תקנה אלא בהבחלה בקרקע בלבד, ומשום כך אינו עובר כשקוצצם.


###### Steinsaltz on Pesachim 53a:3
[Steinsaltz on Pesachim 53a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/53a:3)

א **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **אוכלין בענבים** בשביעית **עד שיכלו דליות** (ענפי) הגפנים **של** המקום **אוכל.** ו**אם יש מאוחרות מהן — אוכלים עליהם,** שלא נאמר שם מקום זה אלא מתוך ההנחה שהוא האחרון, אבל לא לקבוע הלכה באופן זה דוקא.


###### Steinsaltz on Pesachim 53a:4
[Steinsaltz on Pesachim 53a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/53a:4)

וכן **אוכלים בזיתים עד שיכלה** זית **אחרון שבתקוע,** ואילו **ר' אליעזר אומר: עד שיכלה אחרון של גוש חלב.** ומה משמעו שיכלה — **כדי שיהא עני יוצא** לחפש **ואינו מוצא לא בנופו** (בענפיו) **ולא בעיקרו** (בגזעו) מן הזיתים שנפלו כדי שיעור **רובע** הקב. **אוכלין בגרוגרות** (תאנים יבשות) **עד שיכלו פגי בית היני.**


###### Steinsaltz on Pesachim 53a:5
[Steinsaltz on Pesachim 53a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/53a:5)

**אמר ר' יהודה: לא הוזכרו פגי בית היני** לשם ענין זה **אלא** שכבר נחשבים הם כפירות **לענין מעשר. דתנן** [שהרי שנינו במשנה]: **פגי בית היני ואהיני דטובינא** (ותמרי טובינא) שאינם מגיעים לבישול גמור — בכל זאת טובים הם למדי, וחשובים עד שהם **חייבים במעשר.**


###### Steinsaltz on Pesachim 53a:6
[Steinsaltz on Pesachim 53a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/53a:6)

שנינו כי **אוכלים בתמרים עד שיכלה האחרון שבצוער. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אוכלין** תמרים **על של בין הכיפין** שנמצאים עדיין בין ענפי הדקל **ואין אוכלין על של בין השיצין** (הקוצים).


###### Steinsaltz on Pesachim 53a:7
[Steinsaltz on Pesachim 53a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/53a:7)

**ורמינהי** [משליכים, מראים סתירה] ממה ששנינו בברייתא אחרת: **אוכלין בענבים עד הפסח, בזיתים עד העצרת** (שבועות), **בגרוגרות עד החנוכה,** ו**בתמרים עד הפורים, ואמר רב ביבי: ר' יוחנן תרתי בתרייתא** [שתים אחרונות] — **מחליף.** כלומר, שהיה גורס בגרוגרות עד הפורים, ובתמרים עד החנוכה, ושיעור זה נבדל ממה שאמרנו שמותר לאכול תמרים עד שיכלה האחרון בצוער. ומשיבים: **אידי ואידי חד שיעורא** [זה וזה שיעור אחד] **הוא,** אלא שהחכם הראשון קבע לפי המקומות בהם גדלים תמרים והאחר לפי סדר הזמנים. **ואי בעית אימא** [ואם תרצה אמור] **הא קתני בהדיא** [הרי שנינו במפורש] **אם יש מאוחרות מהן — אוכלים עליהן,** משמע שלא נקבעו המקומות אלא לסימן והכל נקבע למעשה לפי המציאות, וכן גם לענין קביעות הזמנים.


###### Steinsaltz on Pesachim 53a:8
[Steinsaltz on Pesachim 53a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/53a:8)

ב **תניא** [שנויה תוספתא] כהמשך לדברים שהובאו קודם משם **רבן שמעון בן גמליאל אומר: סימן להרים** שצומחים בהם **עצי מילין** (עפצים המשמשים להכנת דיו), **סימן לעמקים — דקלים, סימן לנחלים — קנים, סימן לשפלה — שקמה. ואף על פי שאין ראיה לדבר** שזהו הסימן, מכל מקום יש **זכר לדבר** ורמז לו בכתוב **שנאמר: "ויתן המלך את הכסף בירושלים כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר בשפלה לרב"** (מלכים א י, כז).


###### Steinsaltz on Pesachim 53a:9
[Steinsaltz on Pesachim 53a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/53a:9)

ומבארים את פרטי תוספתא זו: **"סימן להרים מילין סימן לעמקים דקלים".** לשם מה זקוקים לסימנים אלה? **נפקא מינה** [יוצא מזה] שינוי הלכה למעשה לענין **בכורים. דתנן** [שהרי שנינו בברייתא]: **אין מביאים בכורים אלא משבעת המינים** ודווקא מן המשובחים שביניהם, ולכן **לא** מביאים **מדקלים שבהרים** שכיון שאינם המקום הראוי לדקלים אין פירותיהם משובחים, ואף **לא מפירות שבעמקים** שאין פירות ההר גדלים שם כראוי.


###### Steinsaltz on Pesachim 53a:10
[Steinsaltz on Pesachim 53a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/53a:10)

**"סימן לנחלים קנים" נפקא מינה** [יוצא מזה הבדל למעשה] לענין **נחל איתן** האמור בתורה, שיש לערוף בו את העגלה שמביאים על רצח שלא נודע רוצחו אל הנחל וסימנו של נחל — מקום גידול קנים. **"סימן לשפלה שקמה"** מסבירים **נפקא מינה** [יוצא מזה להלכה] לענין **מקח וממכר,** שאם היתנה אדם שהוא קונה אדמה בשפלה הגדרת הדבר היא למקום המגדל שיקמים. ומעירים: **השתא דאתית להכי** [עכשיו שהגעת לכך] להסביר שהדבר נוגע להגדרת טיב הקרקעות ולמקח וממכר **כולהו נמי** [כולם גם כן] שאר הסימנים יפים **למקח וממכר,** לדעת מה נקרא איזור הרים ומה נקרא מקום עמקים.


###### Steinsaltz on Pesachim 53a:11
[Steinsaltz on Pesachim 53a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/53a:11)

ג משנה כיון שדובר במשנה הראשונה בדבר מקומות שנהגו בהם מנהגים שונים, מביאים עוד הלכות שונות הקשורות בחילוקי מנהגי המקומות. **מקום שנהגו למכור בהמה דקה לגוים — מוכרין, מקום שלא נהגו למכור** מפני כמה חששות וגזרות שיש בדבר — **אין מוכרין.** אבל **בכל מקום אין מוכרין להם בהמה גסה** כפרות וגמלים וגם לא **עגלים וסייחים,** בין שהיו בעלי החיים **שלמים** בין שהיו **שבורים** (בעלי מומים). משום שאסרו חכמים מכירה זו שמא יקרה שלא תגמר המכירה או יתחרט אחד הצדדים, ונמצא למפרע שעבדו בבהמתו של ישראל בשבת בניגוד לאמור במפורש בתורה. **ר' יהודה מתיר בשבורה** שהרי אינה בת מלאכה. **בן בתירא מתיר בסוס** רכיבה, כי רכיבה על סוס אינה מלאכה שנאסרה מן התורה.


###### Steinsaltz on Pesachim 53a:12
[Steinsaltz on Pesachim 53a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/53a:12)

ועוד מנהג הקשור בדיני פסח. **מקום שנהגו לאכול צלי בלילי פסחים** אף מחוץ למקדש ולאחר חורבנו — **אוכלין, מקום שנהגו שלא לאכול** שמא ייראה כאוכל קרבן פסח בחוץ — **אין אוכלין.**


###### Steinsaltz on Pesachim 53a:13
[Steinsaltz on Pesachim 53a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/53a:13)

ד גמרא **אמר רב יהודה אמר רב: אסור לו לאדם** בזמן הזה **שיאמר "בשר זה לפסח הוא" מפני שנראה כמקדיש בהמתו** לקרבן פסח ולבסוף **אוכל קדשים בחוץ. אמר רב פפא:** האיסור לומר "דבר זה לפסח" — הכוונה היא **דוקא** למיני **בשר,** שהם דומים לקדשים, **אבל חיטי** [חיטים] — **לא,** כי כאן אין טועים, ויודעים כי **דמינטר לפסחא קאמר** [שנשמר הקמח לפסח אמר, התכוון].


###### Steinsaltz on Pesachim 53a:14
[Steinsaltz on Pesachim 53a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/53a:14)

ושואלים: **ובשר לא?** וכי באמת אסור לומר על בשר שהוא לצורך פסח? **מיתיבי** [מקשים] **אמר ר' יוסי: תודוס איש רומי הנהיג את בני רומי,** בני קהילתו, **לאכול גדיים מקולסים** (צלויים בשלמותם) **בלילי פסחים** כעין צליית הפסח במקדש. **שלחו לו** חכמי ישראל: **אילמלא תודוס אתה** שאתה אדם חשוב **גזרנו עליך נדוי שאתה מאכיל את ישראל קדשים בחוץ.** ותוהים על הלשון: **"קדשים" סלקא דעתך** [עולה על דעתך] הרי ודאי שלא היו אלה קדשים! **אלא אימא** [אמור תקן]