## Steinsaltz on Pesachim Daf 54a

###### Steinsaltz on Pesachim 54a:1
[Steinsaltz on Pesachim 54a:1](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54a:1)

**ואיש תבונה ידלנה"** (משלי כ, ה); **"מים עמקים עצה בלב איש" — זה עולא** שחשב דבר בלבבו אבל לא אמרו, **"ואיש תבונה ידלנה" — זה רבה בר בר חנה** שהבין ברמז אף שלא נאמר לו במפורש. ושואלים: **ואינהו** [והם] עולא ורבה בר בר חנא שלא הודו לדברי ר' אבא **כמאן סברוה** [כפי מי סברו]? ומשיבים: **כי הא** [כפי זו] ש**אמר ר' בנימין בר יפת, אמר ר' יוחנן: מברכין על האור, בין במוצאי שבת בין במוצאי יום הכפורים. וכן עמא דבר** [העם נוהג].


###### Steinsaltz on Pesachim 54a:2
[Steinsaltz on Pesachim 54a:2](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54a:2)

**מיתיבי** [מקשים על כך] ממה ששנינו: **אין מברכין על האור אלא במוצאי שבת, הואיל ותחלת ברייתו הוא** שבמוצאי שבת נבראה אש ראשונה. **וכיון שרואה** אותו — **מברך מיד.** ואילו **ר' יהודה אומר** אינו מברך מיד אלא ממתין, ו**סודרן** את ברכת האש וברכת הבשמים **על הכוס** של הבדלה. **ואמר ר' יוחנן: הלכה כר' יהודה,** ואם כן מדוע מברכים גם במוצאי יום הכיפורים!


###### Steinsaltz on Pesachim 54a:3
[Steinsaltz on Pesachim 54a:3](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54a:3)

ומשיבים: **לא קשיא** [אינו קשה] **כאן** שמברכים אף במוצאי יום הכיפורים מדובר **באור ששבת, וכאן** שאין מברכים עליו במוצאי יום הכיפורים מדובר **באור היוצא מן העצים והאבנים** שיצרוהו במוצאי שבת, שאור כזה ראוי לברך עליו רק במוצאי שבת לפי שאז היתה תחילת ברייתו.


###### Steinsaltz on Pesachim 54a:4
[Steinsaltz on Pesachim 54a:4](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54a:4)

**תני חדא** [שנויה ברייתא אחת]: **אור היוצא מן העצים ומן האבנים מברכין עליו, ותני חדא** [ושנויה ברייתא אחת]: **אין מברכין עליו.** ויש ליישב כי **לא קשיא** [אינו קשה], **כאן** שאמרו שמברכים עליו — הרי זה **במוצאי שבת, כאן** שאסרו לברך עליו מדובר **במוצאי יום הכפורים.**


###### Steinsaltz on Pesachim 54a:5
[Steinsaltz on Pesachim 54a:5](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54a:5)

מסופר, כי **רבי** היה **מפזרן,** שהיה אומר את הברכות על האש והבשמים כל אחת כפי שנזדמנה לו. ו**ר' חייא** היה **מכנסן,** שהיה אומרן יחד בהבדלה. **אמר ר' יצחק בר אבדימי: אף על פי שרבי מפזרן** ומברך מיד ויוצא ידי חובתו — **חוזר וסודרן על הכוס, כדי להוציא בניו ובני ביתו.**


###### Steinsaltz on Pesachim 54a:6
[Steinsaltz on Pesachim 54a:6](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54a:6)

א הוזכר קודם שהאש נבראה במוצאי שבת. ושואלים: **ואור** (אש) **במוצאי שבת איברי** [נברא]? **והא תניא** [והרי שנינו בברייתא]: **עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות** שבכל אחד מהם יש צד של נס ופלא, ו**אלו הן: באר** של מרים, **והמן** שירד במדבר, **וקשת, כתב** של הלוחות, **ומכתב** בו נחקק כתב הלוחות, **והלוחות** עצמן, **וקברו של משה, ומערה שעמד בו משה ואליהו, פתיחת פי האתון ופתיחת פי הארץ לבלוע את הרשעים** בזמן קורח.


###### Steinsaltz on Pesachim 54a:7
[Steinsaltz on Pesachim 54a:7](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54a:7)

**ר' נחמיה אומר משום אביו: אף האור** (האש) **והפרד** שהוא כלאים, נברא אז. **ר' יאשיה אומר משום אביו: אף האיל** ששחט אברהם אבינו במקום יצחק, ותולעת **השמיר** שחתכו בו את אבני המזבח. **ר' יהודה אומר: אף הצבת. הוא היה אומר: צבתא בצבתא מתעבדא, וצבתא קמייתא מאן עבד** [צבת בצבת עשויה, וצבת ראשונה מי עשה]? שהרי ליצירת צבת אחת חייבים להיעזר בצבת אחת! **הא לאי** [הרי מכאן] כי צבת ראשונה **בריה בידי שמים היא. אמר ליה** [לו]: **אפשר יעשנה** תבנית צבת **בדפוס ויקבענה כיון** (ישר) ביציקה בלבד ואין צורך לעשותה דווקא על ידי צבת אחרת. **הא לאי** [הרי מכאן] ש**בריה בידי אדם היא.** על כל פנים שנינו שם שהאש נבראה בערב שבת!


###### Steinsaltz on Pesachim 54a:8
[Steinsaltz on Pesachim 54a:8](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54a:8)

ומשיבים: **לא קשיא** [קשה] **הא** [זה] **באור** (אש) **דידן** [שלנו], **הא** [זה] **באור** של **גיהנם.** ומסבירים: **אור דידן** [שלנו] **במוצאי שבת** נברא, **אור** של **גיהנם בערב שבת** נברא. ושואלים עוד: **ואור** של **גיהנם בערב שבת איברי** [נברא], **והא תניא** [והרי שנינו בברייתא]: **שבעה דברים נבראו קודם שנברא העולם ואלו הן: תורה, ותשובה, וגן עדן, וגיהנם, וכסא הכבוד, ובית המקדש, ושמו של משיח.**


###### Steinsaltz on Pesachim 54a:9
[Steinsaltz on Pesachim 54a:9](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54a:9)

וראיה לכל דבר: **תורה, דכתיב** [שנאמר בה]: **"ה' קנני ראשית דרכו** קדם מפעליו מאז**"** (משלי ח, כב), שלפני שנבראו שאר דברים נבראה התורה וכן מפורש בהמשכם של אותם כתובים. **תשובה, דכתיב** [שנאמר]: **"בטרם הרים ילדו** ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד עולם אתה אל **", וכתיב** [ונאמר] מיד אחר כך: **"תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם"** (תהילים צ, ב-ג).


###### Steinsaltz on Pesachim 54a:10
[Steinsaltz on Pesachim 54a:10](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54a:10)

**גן עדן, דכתיב** [שנאמר]: **"ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם"** (בראשית ב, ח), ומתפרש מקדם במשמעות מקודם, כלומר קודם שנברא העולם. **גיהנם, דכתיב** [שנאמר]: **"כי ערוך מאתמול תפתה"** (ישעיהו ל, לג), כלומר עוד קודם מאתמול של העולם כבר היה ערוך הגיהנום.


###### Steinsaltz on Pesachim 54a:11
[Steinsaltz on Pesachim 54a:11](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54a:11)

**כסא הכבוד ובית המקדש, דכתיב** [שנאמר]: **"כסא כבוד מרום מראשון מקום מקדשנו"** (ירמיהו יז יב), כלומר כסא הכבוד ומקום מקדשנו עוד קודם ראשית העולם נבראו. **שמו של משיח, דכתיב** [שנאמר] בפרק המדבר במלך המשיח: **"יהי שמו לעולם לפני שמש ינון שמו"** (תהילים עב, יז), כלומר לפני שנברא העולם (ובכללו השמש) כבר היה קיים שמו של משיח. ומכל מקום נאמר כאן שגיהנום נברא עוד לפני העולם!


###### Steinsaltz on Pesachim 54a:12
[Steinsaltz on Pesachim 54a:12](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54a:12)

**אמרי** [אומרים] **חללה** של גיהנום **הוא** ש**נברא קודם שנברא העולם, ואור דידיה** [והאש שלו] **בערב שבת איברי** [נבראה].


###### Steinsaltz on Pesachim 54a:13
[Steinsaltz on Pesachim 54a:13](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54a:13)

ועוד שואלים **ואור** (אש) **דידיה** [שלו] **בערב שבת איברי** [נברא]? **והתניא** [והרי שנינו בברייתא], **ר' יוסי אומר: אור שברא הקדוש ברוך הוא בשני בשבת — אין לו כבייה לעולם, שנאמר: "ויצאו וראו בפגרי האנשים הפשעים בי כי תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה** והיו דראון לכל בשר**"** (ישעיה סו, כד). **ואמר ר' בנאה בריה** [בנו] של **ר' עולא: מפני מה לא נאמר "כי טוב"** בסוף מעשה היצירה של יום ה**שני בשבת** כמו בשאר הימים — **מפני שנברא בו אור של גיהנם. ואמר ר' אלעזר: אף על פי שלא נאמר בו "כי טוב" — חזר וכללו** ביום ה**ששי שנאמר: "וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד"** (בראשית א, לא).


###### Steinsaltz on Pesachim 54a:14
[Steinsaltz on Pesachim 54a:14](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54a:14)

**אלא** כך יש לומר: **חללה** של גיהנום **קודם שנברא העולם ואור דידיה** [והאש שלו] **בשני בשבת** נברא **ואור דידן** [והאש שלנו] **במחשבה עלה ליבראות בערב שבת, ולא נברא** בפועל **עד מוצאי שבת.** וראיה לדבר **דתניא** [שהרי שנינו בברייתא], **ר' יוסי אומר: שני דברים עלו במחשבה ליבראות בערב שבת, ולא נבראו** בפועל **עד מוצאי שבת, ובמוצאי שבת נתן הקדוש ברוך הוא דיעה באדם הראשון מעין דוגמא של מעלה** שיש בה כוח בריאה ויצירה, **והביא שני אבנים וטחנן זו בזו** כלומר, שפשף אותן זו בזו עד ש**יצא מהן אור** (אש) ראשונה, **והביא שתי בהמות** סוס וחמור **והרכיב זו בזו ויצא מהן פרד. רבן שמעון בן גמליאל אומר: פרד** ראשון **בימי ענה היה, שנאמר:** "ואלה בני צבעון ואיה וענה **הוא ענה אשר מצא את הימם במדבר** ברעותו את החמרים לצבעון אביו" (בראשית לו, כד),


###### Steinsaltz on Pesachim 54a:15
[Steinsaltz on Pesachim 54a:15](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54a:15)

**דורשי חמורות** שהיו דורשים דברים סתומים בצורה מיוחדת, **היו אומרים: ענה פסול היה, לפיכך** אף הוא **הביא פסול לעולם, שנאמר: "אלה בני שעיר החרי** יושבי הארץ לוטן ושובל וצבעון וענה**"** (בראשית לו, כ), **וכתיב** [ועוד נאמר] **"ואלה בני צבעון ואיה וענה"** (בראשית לו, כד), נמצא איפוא שענה וצבעון היו בניו של שעיר, ובפסוק אחר נאמר שענה היה בנו של צבעון! **אלא מלמד שבא צבעון על אמו** אשת שעיר **והוליד ממנה ענה,** ואם כן באמת הוא בן צבעון, והוא קרוי בנו של שעיר.


###### Steinsaltz on Pesachim 54a:16
[Steinsaltz on Pesachim 54a:16](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54a:16)

ושואלים: **ודילמא** [ושמא] **תרי ענה הוו** [שני ענה היו]?! אחד בן צבעון ואחד בן שעיר! **אמר רבא: אמינא מילתא** [אומר אני דבר] שאפילו **שבור מלכא** [המלך] **לא אמרה** [אמרו], והכוונה ודאי אינה לשבור מלך פרס אלא הוא כינוי, **ומנו** [ומי הוא]? **שמואל,** שדעתו בדינים נתקבלה להלכה וחשובים היו כדבריו של המלך לנתיניו. **איכא דאמרי** [יש שאומרים] בגרסה אחרת: **אמר רב פפא: אמינא מילתא** [אומר אני דבר] ש**שבור מלכא** [המלך] **לא אמרה** [אמרו] **ומנו** [ומי הוא]? הרי זה כינוי ל**רבא, אמר קרא "הוא ענה** אשר מצא את הימים **"**— **הוא ענה דמעיקרא** [שמתחילה] המוזכר בפרשה זו קודם לכך.


###### Steinsaltz on Pesachim 54a:17
[Steinsaltz on Pesachim 54a:17](https://torahapp.org/share/book/Steinsaltz%20on%20Pesachim/r/54a:17)

ב **תנו רבנן** [שנו חכמים]: **עשרה דברים נבראו בערב שבת בין השמשות, ואלו הן: באר, ומן, וקשת, הכתב, והמכתב, והלוחות, קברו של משה, ומערה שעמד בה משה ואליהו, פתיחת פי האתון, ופתיחת פי הארץ לבלוע את הרשעים. ויש אומרים: אף מקלו של אהרן שקדיה ופרחיה** נבראו בערב שבת בין השמשות, **ויש אומרים: אף המזיקים, ויש אומרים:** אף